רב. אם המצוות קלות תשמעון, ה' ישמור לך הבטחתו
כוונת הבריאה להיטיב לנבראיו, וכדי לקבל הטבתו, צריכים להשתוות הצורה, שהמעשים יהיו בכוונה על מנת להשפיע.
והכוונה נקראת מצוות קלות, כי האדם לא מחשיב ("דש בעקביו") את זה שהמצוות יהיו עם הכוונה על מנת להשפיע.
כי אם לא רואה תועלת עצמו מהמעשה, הגוף (הרצונות) לא נותן לו לקיים, שמודד לפי גודל תועלת עצמו. לכן הכוונה בעל מנת להשפיע נקראת "מצווה קלה", כי עושה בלי לראות תועלת עצמו, ונחשב אצלו לקלון, ל-לא חשוב.
אבל דוקא במעשים כאלה, עם הכוונה על מנת להשפיע, מגיע להשתוות הצורה, הנקרא דבקות, ומקבל את הטוב והעונג.