אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה במילים פשוטות / פרק 1: קבלה אז והיום / הנחיצות באהבת הזולת

הנחיצות באהבת הזולת

במקור, כל בני האדם היו מחוברים מבפנים. חשנו את עצמנו כאדם אחד, וכך בדיוק הטבע מתייחס אלינו. האדם "הכללי" הזה נקרא "אדם הראשון". המילה "אדם" מלשון "דומה", כלומר דומה לבורא, שגם הוא אחד ושלם. אבל למרות האחדות המקורית שלנו, ככל שהאגו שלנו גדַל, הלכנו ואיבדנו את תחושת האחדות, והפכנו רחוקים יותר ויותר זה מזה.

ספרי הקבלה מסבירים שתכנית הטבע היא שהאגו שלנו ימשיך לגדול, עד שנבין שהפכנו לנפרדים ומלאי שנאה זה לזה. ההיגיון שמאחורי התכנית הוא שאנו קודם חייבים להרגיש כישות אחת, ואז להיפרד לאנשים אגואיסטים ומנותקים. רק אז נבין שאנחנו לגמרי הפוכים מהבורא, אגואיסטים בתכלית.

זו הדרך היחידה בה נוכל להבין שהאגו הוא דבר שלילי, בלתי מספק ולכן חסר תקווה. כאמור, האגו שלנו מפריד אותנו זה מזה ומהטבע, אבל כדי שנהיה מסוגלים לשנות זאת, אנחנו קודם כל חייבים להבין שזהו המצב. ההבנה הזו תגרום לנו לרצות להשתנות ולמצוא באופן עצמאי את הדרך להפוך את עצמנו לאוהבי הזולת, מחוברים מחדש עם כל האנושות ועם הטבע – הבורא. וכבר אמרנו שהרצון הוא המנוע לשינוי.

---------------Kabbalearn------------------

המקובל הגדול, הרב יהודה אשלג – הידוע בכינויו "בעל הסולם", על שום "פירוש הסולם" שכתב לספר הזוהר – הסביר שכניסת האור הרוחני אל תוך הרצון ויציאתו ממנו, הופכות את הכלי ראוי לתפקידו – איחוד עם הבורא. במילים אחרות, אם אנחנו רוצים להרגיש אחדות עם הבורא, אנחנו צריכים קודם כל להיות מאוחדים עמו, ולאחר מכן להרגיש את אבדן האחדות הזו. מתוך ההתנסות בשני המצבים נוכל לבחור בצורה מודעת, ומודעות זו היא שלב הכרחי להשגת אחדות אמיתית.

---------------Kabbalearn------------------

למעשה, אהבת הזולת היא לא בגדר בחירה. זה רק נראה כאילו שאנחנו יכולים לבחור אם להיות אגואיסטים או אוהבי הזולת, אבל אם נחקור את הטבע, נגלה שאהבת הזולת היא החוק הבסיסי ביותר שקיים בו. כל תא בגוף הוא אגואיסטי מטבעו, אבל כדי להתקיים הוא חייב לנטוש את הנטיות האגואיסטיות שלו לטובת הבריאות של כל הגוף. בתמורה, התא הזה חש לא רק את הקיום שלו עצמו, אלא את החיים של הגוף כולו.

אנחנו חייבים לפתח בינינו קשר דומה. ככל שנצליח להתחבר בינינו, נרגיש את קיומו הנצחי של "אדם הראשון" במקום את הקיום הפיזי החולף שלנו.

היום במיוחד אהבת הזולת הפכה להיות הכרחית להישרדות שלנו. גלוי כבר לגמרי לעין שכולנו מחוברים ותלויים זה בזה. התלות הזו מייצרת הגדרה חדשה ומדויקת מאוד לביטוי "אהבת הזולת": כל פעולה או כוונה שמגיעה מתוך הצורך לחבר את כל האנושות לגוף אחד. ולעומת זאת, כל פעולה או כוונה שאינה מכוונת לאחד את האנושות, היא אגואיסטית.

ההפכיות שלנו מהטבע היא המקור לכל הסבל שאנחנו רואים בעולם. כל יתר הדברים בטבע מצייתים באופן אינסטינקטיבי לחוק האהבה הקיים בטבע. רק ההתנהגות האנושית נמצאת בסתירה לטבע, לבורא.

אבל הסבל שאנחנו רואים סביבנו הוא לא רק שלנו; כל יתר חלקי הטבע סובלים גם הם מהפעולות המזיקות שלנו. אם כל חלק בטבע מציית באופן אינסטינקטיבי לחוק הטבע, ורק האדם לא עושה זאת, אז האדם הוא הגורם היחיד הפגום בטבע. כשנתקן את עצמנו ונהפוך מאגואיסטים לאוהבי הזולת, כל היתר יתוקן גם כן – האקולוגיה, הרעב, המלחמות והחברה בכללותה.

חזרה לראש הדף
Site location tree