אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת וישלח / אודה ה' בכל לבב

אודה ה' בכל לבב

רסז) הללויה אודה. דוד המלך כל ימיו היה עוסק בעבודת הקב"ה. והיה קם בחצות לילה, ומשבח ומודה בשירות ותשבחות, כדי לתקן מקומו במלכות שלמעלה.

רסח) וכאשר נתעורר רוח צפוני בחצות לילה. היה יודע, שהקב"ה מתעורר באותה שעה בגן עדן, להשתעשע עם הצדיקים. וע"כ היה קם בשעה ההיא, והתגבר בשירות ותשבחות עד עלות הבוקר.

רסט) כשהקב"ה נמצא בגן עדן, כל הצדיקים שבגן כולם מקשיבים לקולו. ולא עוד, אלא חוט של חסד נמשך עליו ביום. כמ"ש, יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. ולא עוד, אלא אלו דברי תורה שאמר בלילה, כולם עולים ומתעטרים לפני הקב"ה. ומשום זה דוד המלך היה עוסק בלילה בעבודת רבונו.

רע) בכל השירות והתשבחות, שאמר דוד, העליון מכולם הוא הללויה, משום שכולל שם ושבח ביחד. מהו שם ושבח? השם הוא י"ה. שבח הוא כנסת ישראל, הנוקבא, שנקראת הלל, משום שהיא מסדרת תמיד שבח לקב"ה ואינה שוככת, כמ"ש, אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל. כי סדרי שבח היא מסדרת, ומשבחת לו תמיד. ומשום זה מרומז במלה הללויה, שם ושבח ביחד, שהשם הוא י"ה, ושבח הוא הללו, השכינה, שמשבחת תמיד אליו.

רעא) אודה ה' בכל לבב, ביצר טוב וביצר הרע. שהם נמצאים תמיד אצל האדם, כמ"ש, בכל לבבך, כי יצה"ט שורה בחלל הימני של הלב, ויצה"ר בחלל השמאלי שבו.

רעב) ישרים אלו הם ישראל, משום שכל המדרגות מתעטרות בהם, כהנים, לויים, צדיקים וחסידים. שהם ישרים. ועדה, שהקב"ה מתעטר בהם.
טיב הזווג שבחצות לילה הוא להמשכת החכמה בעיקר. וטיב הזווג של היום הוא בעיקר להמשכת החסדים, שבלעדם אין החכמה שבנוקבא מאירה, והיא חשך ולא אור. וכן ז"א אינו מתעטר בהארת החכמה זולת ע"י הנוקבא, בסוד הזווג שבלילה. אודה ה' בכל לבב, מבוארים ב' מיני ההארות הללו והשלמתם של זו"ן זה מזה.
יש י"ד עתים לטובה ויש י"ד עתים לרעה. אי אפשר לעבוד את הקב"ה, כי אם באותם הימים, שי"ד עתים לטובה שולטים בהם, ולא בימים שי"ד עתים לרעה שולטים בהם. אבל הזוכה בהארת החכמה, הוא מתקן עמהם גם את י"ד העתים לרעה, שנעשות לו טובות גדולות, ואז יכול לעבוד ה' בכל ימיו, אף אחד מהם לא יחסר.
וז"ש דוד, ואפילו בימים שי"ד העתים לרעה היו שולטים, היה קם בחצות הלילה, שאז הזמן לקבל המוחין הללו דהארת החכמה, ומשבח ומודה. כי הארת המוחין הללו נמשכים בשירות ותשבחות, שהם בסוד הארת השמאל.
י"ה, שהם מוחין דז"א, אור החסדים. והלל, הנוקבא, במוחין דהארת חכמה. בין בי"ד עתים לטובה ובין בי"ד עתים לרעה. אמנם במוחין דאור החסדים אי אפשר לשבח תמיד, כי בי"ד עתים לרעה, אין שבח זולת ע"י הארת חכמה. ולפיכך אודה ה' בכל לבב, ביצר הטוב וביצר הרע, בקו ימין, יצה"ט, שממנו י"ד עתים לטובה, ובקו שמאל, יצר הרע, שממנו י"ד עתים לרעה.
בסוד ישרים, שהוא הקו האמצעי, הכולל בתוכו ב' הקוים, וע"כ כולל כל המדרגות.
ישרים ועדה. עדה, הנוקבא. ישרים ועדה, זו"ן. ישרים ישראל, ז"א. ומשמיענו הכתוב, שהקב"ה, ז"א, מתעטר בהארת החכמה מן הנוקבא, שנקראת עדה. כי אינו מקבל חכמה אלא בעת הזווג עם הנוקבא. וע"כ כתוב, ישרים ועדה.

רעג) ומשום זה צריך האדם לשבח תמיד את הקב"ה, משום שהוא רוצה שירות ותשבחות, שרוצה להתעטר בחכמה. ומי שיודע לשבח את הקב"ה תמיד, שהוא ע"י המוחין דהארת חכמה, הקב"ה מקבל תפלתו ומציל אותו. שמתחילה צריכים לזווג של לילה, ואח"כ לזווג של יום, להמשכת חסדים בתפלת שחרית.

חזרה לראש הדף
Site location tree