דינו של גיהנום
סט) בגיהנום יש מדורים על מדורים. שניים שלישיים עד שבע. ואשריהם הצדיקים, המשמרים את עצמם מחטאי הרשעים, ואינם הולכים בדרכיהם, ואינם נטמאים בהם. וכל מי שנטמא, כשנפטר והלך לעולם האמת, הוא יורד לגיהנום, ויורד עד המדור התחתון.
ע) ושני מדורים הם הסמוכים זה לזה, הנקראים שאול ואבדון. מי שיורד לשאול, דנים אותו שם, ומקבל ענשו, ואח"כ מעלים אותו למדור אחר העליון מזה. וכן עולה מדרגה אחר מדרגה, עד שמעלים אותו משם. אבל מי שיורד לאבדון, אינם מעלים אותו משם לעולם. ומשום זה נקרא אבדון, כי הוא אבוד שם לגמרי.
עא) נח הצדיק היה מתרה בבני דורו, ולא היו שומעים לו, עד שהביא הקב"ה עליהם דינו של גיהנום, שהוא אש ושלג, מים ואש, זה קר וזה רותח. וכולם נידונו בדינו של גיהנום ונאבדו מן העולם.
עב) ואחר כן נתקיים העולם כראוי לו, ונכנס נח בהתבה, והביא לתוכה כל מין ומין מבריות העולם. נח היה עץ עושה פרי, יסוד צדיק, ויצאו כל המינים שבעולם מן התיבה, כמו למעלה, כמו ביסוד ומלכות שלמעלה.
עג) כאשר עץ עושה פרי הזה, שהוא יסוד דז"א, נתחבר בעץ פרי, שהיא מלכות, יוצאים ממנה כל אלו המינים של מעלה, חיות גדולות וקטנות, וכמה מינים, וכל אחד למינו. כעין זה היה נח בהתבה. וכולם יצאו מן התבה, כולם קבלו תיקונים מצד היותם בהתבה, כמו התולדות שלמעלה המקבלים תקונם מהמלכות. ונתקיים העולם כעין שנתקיים למעלה. ומשום זה נקרא נח איש האדמה, בעלה של האדמה. ונקרא נח איש צדיק, יסוד צדיק שלמעלה.
עד) שלש מאות שנה עד שלא בא המבול, היה נח מתרה בהם על מעשיהם, ולא היו שומעים לו, עד שנשלם הזמן שהקב"ה המתין להם, כמ"ש, והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ונאבדו מהעולם. כתוב, ויהי כי החל האדם... והיו הולכים ערומים לעיני כל. ויראו בני האלהים את בנות האדם. וזה היה להם יסוד ועיקר, שגרם להם להמשיך בחטאיהם, עד שגרם להם להשמד מהעולם. ומשום זה, נמשכו אחר יצר הרע, בגזעו ושרשיו, ודחו אמונה קדושה מביניהם ונטמאו. ומשום זה, קץ כל בשר בא לפני, ללמד שטנה עליהם.