בתורה נברא האדם [באורייתא אתברי בר נש]
א) בְּרָן יחד כוכבי בוקר וַיָריעו כל בני אלקים. אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, שהיא שִׁמחת הכל, שמחת הקב"ה, ומקום טיול שלו. שכתוב, ואהיה שעשועים יום יום. וכל התורה היא שם אחד קדוש של הקב"ה. ובהתורה נברא העולם. שכתוב, ואהיה אצלו אָמוֹן, אל תקרא אָמוֹן, אלא אוּמן, שהיתה כלי אומנות שלו לבריאת העולם.
ב) ובהתורה נברא האדם. כמ"ש, ויאמר אלקים נַעֲשֶׂה אדם. שכתוב, נַעֲשֶׂה לשון רבים. אמר הקב"ה אל התורה, רוצה אני לברוא אדם. אמרה לפניו, אדם הזה עתיד לחטוא ולהרגיז אותך. אם לא תאריך אפך עליו, איך יתקיים בעולם? אמר לה, אני ואת נעמיד אותו בעולם. כי לא לחנם אני נקרא ארך אפים.
ג) תורה שבכתב, ז"א, ותורה שבעל פה, המלכות, העמידו את האדם בעולם. כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. כתוב, לשון רבים. זה הוא צלם ודמות, שעשו שניהם, את האדם. צלם ז"א, דמות מלכות, מלשון דממה, שאין לה מעצמה כלום, אלא מה שמקבלת מז"א. ונשמת אדם נולדה מזווג ז"א ומלכות, ע"כ נאמר, בצלמנו כדמותינו. וע"כ התחלת התורה היא ב', שהיא רומזת על ז"א ומלכות.
ד) מפני מה האות ב' פתוחה מצד אחד וסתומה מצד אחד? בשעה שאדם בא להתחבר בתורה, הרי היא פתוחה לקבלו ולהשתתף עמו. ובשעה שאדם סוגר את עיניו ממנה, והולך לדרך אחר, הרי היא סתומה מצד האחר, כמו הב'. כמ"ש, אם יום תעזבני, יומיים אעזבך, ולא ימצָא פתח עד שישוב ויתחבר בהתורה פנים בפנים, ולא ימוש ממנה. וע"כ התורה פותחת, לקרוא לבני אדם ומכרזת וקוראת אותם, אליכם אישים אקרא.
ה) ב' היא צורת שני גגות, וקו אחד המחברם. גג אחד למעלה לשמים, ז"א, גג אחד למטה לארץ, המלכות, והקב"ה, יסוד, אחוז בהם ומקבל אותם.
ו) ג' אורות עליונים קדושים, ג' קוים, האחוזים יחד, הם כלל התורה, והם פותחים פתחים לכל, פותחים פתחים ומשפיעים לאמונה, מלכות, והם בַּיִת לכל. ועל כן נקראים בית, כי אלו ג' קוים שבב', הרומזים על ג' קוים דז"א, הם בַּיִת. ומשום זה התחלת התורה היא ב', כי היא התורה, והיא רפואת העולם.
ז) משום זה מי שעוסק בתורה כאלו עוסק בשם הקדוש. והתורה כולה היא שם קדוש עליון אחד. ומשום שהיא שם קדוש, היא מתחילה בב', כלל השם הקדוש, ג' ווים שבסוד, וַיִסַע וַיָבֹא וַיֵט, שהם ג' קוים דז"א, שהם ג' קשרים המשפיעים על האמונה, המלכות.
ח) כל אלו העוסקים בתורה, מתדבקים בהקב"ה, ומתעטרים בעטרות התורה, ואהובים למעלה ולמטה, והקב"ה מושיט להם ימינו, חסד. ומכל שכן אותם שעוסקים בתורה גם בלילה, שהעמידו, שהם משתתפים בשכינה ומתחברים יחד. וכשבא הבקר, הקב"ה מעטר אותם בחוט אחד של חסד, שיהיו נודעים בין העליונים ובין התחתונים.
ט) וכל אלו כוכבי בוקר, בשעה שכנסת ישראל, המלכות, וכל אלו העוסקים בתורה, באים להֵרַאות לפני המלך, ז"א, כולם מזמרים ביחד. כמ"ש, בְּרָן יחד כוכבי בוקר וַיָריעו כל בני אלקים. מהו ויריעו? כמ"ש, רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הארץ. לשון שבירה. כי אלו הדינים, הנקראים בני אלקים, נשברים. וכולם נשברים לפני הבוקר, בעת שמתעורר הבוקר, הארת החסד דז"א, בעולם. כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר. ואברהם הוא חסד. וע"כ, וַיָריעו כל בני אלקים.