אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת מצורע / למען תדעון שדוּן

למען תדעון שדוּן

א) כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירא מפני הקב"ה, שלא יסורו מדרך הישר, ולא יעברו על דברי תורה, ולא ימישו ממנה.

ב) כי כל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משתדל בה, נזוף הוא מהקב"ה, רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו מלאכים השומרים, ההולכים עמו לשמרו, מסתלקים ממנו, ולא עוד אלא שמכריזים לפניו ואומרים, הסתלקו מסביב פלוני, שאינו דואג לכבוד אדונו, אוי לו, שעזבוהו העליונים והתחתונים. אין לו חלק בדרך החיים.

ג) וכשהוא משתדל בעבודת אדונו, ועוסק בתורה, כמה שומרים מוכנים כנגדו לשמרו, והשכינה שורה עליו, וכולם מכריזים לפניו ואומרים, תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן מלך, שָׁמוּר הוא בעולם הזה ובעולם הבא, אשרי חלקו.

ד) בלשון הרע, שאמר הנחש אל האשה, גרם אל האשה ולאדם, שנגזר עליהם מיתה ועל כל העולם. בלשון הרע כתוב, ולשונם חרב חדה. משום זה כתוב, גורו לכם מפני חרב, כלומר מפני לשון הרע. כי חמה, עוונות חרב.
כתוב, חרב לה' מלאה דם. חרב יש להקב"ה, שבו הוא דן את הרשעים. ועוד כתוב, חרבי תאכל בשר. שהיא המלכות מצד הדין שבה. כמ"ש, גורו לכם מפני חרב. כי חֵמה עוונות חָרֵב, למען תדעון שדון, שפירושו, למען תדעו שכך נדון. וכתוב, שדין. שכל מי שיש לו חרב בלשונו, שמדבר לשון הרע, מוכנה לו החרב המכלה את הכל, שהיא המלכות מבחינת הדין שבה. כמ"ש, זאת תהיה תורת המצורע. המלכות, הנקראת זאת, דנה את המצורע. מחמת שדיבר לשון הרע. כי על עוון לשון הרע באים נגעים.

חזרה לראש הדף
Site location tree