נגע ורוח הטומאה ההפכים זה לזה
קנו) עבדים ושאר בני אדם דרים בתוך הבית, והם שלמים, שאינם ניזוקים. הם באים מן הצד שלהם, וע"כ אין מזיקים להם. אבל מי שירא חטא, יכול להינזק. ואפילו הם, אם ממשיכים לדור בו, אינם יוצאים בשלום. והרי כתוב, בתיהם שלום מִפחד. שהבית היה מאחר שבנה אותו בצדק, והרשעים לקחוהו וישבו בו. והמקרא הוא כך, בתיהם שלום מִפחד, כלומר, כשבתיהם שלום מפחד, כי נבנה בצדק, אז שֵׁבט אלוה. אינו שורה עליהם.
קנח) כשהנגע נכנס בבית, נתגלה רוח הטומאה שהיה בבית, ונלחמו זה בזה. נראה תחילה שנתכסה רוח הטומאה, שהיה מתכסה בביאת הנגע, חזר ונתגלה. והנגע שנתגלה, נתכסה. ואחר כך נראה לו בצורה, שנתגלה נגע בבית, ונתכסה רוח הטומאה. וע"כ כתוב, והגיד לכהן, כי דבר חכמה הוא.
שהנגע ורוח הטומאה השורה בבית, מחמת שנבנה שלא בצדק, הם הפוכים זה לזה. כי רוח הטומאה ממשכת הארת החכמה דקו שמאל ממעלה למטה, ג"ר. והנגע הוא מבחינת אויר דקטנות, הממעט ג"ר דקו שמאל. ולפיכך, כשהנגע נראה בבית, תכף מתכסה רוח הטומאה, מחמת שנתמעטו ג"ר דשמאל, ואין לו ממה לינוק. אמנם אח"כ חוזר ומתגבר על הנגע, והוא מתגלה, והנגע מתכסה ואינו נראה.
כשהנגע נכנס ומתגלה בבית, רוח הטומאה מתגבר עליו ומתגלה, והנגע מתכסה, שנלחמים זה בזה. וע"כ אומר, נראה לי, כי ראה תחילה, שרוח הטומאה שנתכסה בביאת הנגע, חזר ונתגלה. והנגע, שהיה מגולה בבית, נתכסה מחמת התגלות רוח הטומאה. שהנגע חזר ונתגבר על רוח הטומאה, וצורת הנגע נראה לו שוב בבית. ורוח הטומאה נתכסה ונעלם.
וזש"כ, כנגע נראה לי בבית. כנגע ולא נגע, מחמת שראה אותם נלחמים זה בזה, וחשב שאפשר שיתגבר עוד רוח הטומאה ויכסה ויעלים הנגע. וע"כ אומר, נראה לי, שלו נדמה כך, אשר הנגע גבר על רוח הטומאה וצורתו נראתה בבית, אבל לאחר, או לכהן, אפשר שיראה באופן אחר. כלומר, שהמדובר בדבר החכמה, כי הנגע מבטל ומכסה הארת החכמה.
קנט) ואז בא הכהן. ויפילו הבית ויתצו אותו, העצים, והאבנים והכל. כיון שניתצו ונטהרו הכל, הם מתברכים, אז כתוב, ובתים טובים תבנה, וישבת. שיבנו אותם בצדק. אלו נקראים טובים, כי בתים הראשונים לא היו טובים, ואינם בכלל הקדושה והטהרה.
קס) א"כ, במה נעמיד המקרא, שכתבו, ובתים מלאים כל טוב אשר לא מִלאת? ואם רוח הטומאה שורה בתוכם, איך הם מלאים כל טוב? מלאים כל טוב, בממון, בכסף, ובזהב ובכל. כמ"ש, כי טוב כל ארץ מצרים. הרי כל הבתים של המצרים מלאים כשפים ועבודת אלילים היו, ואיך אמר הכתוב, כי טוב כל ארץ מצרים? אלא בשביל עושר הארץ נאמר כל טוב. אף כאן, בשביל העושר והממון נאמר, בתים מלאים כל טוב.
קסא) ב' פעמים עושר לקחו ישראל: אחד, כשיצאו מגלות מצרים, ואחד, כשבאו לארץ בנתיצת הבתים המנוגעים. כל נגעי הבתים היה ודאי להתקדש הארץ ולהעביר רוח הטומאה מן הארץ ומן ישראל. ועם זה, כשניתץ הבית, היה מוצא בו ממון, המספיק לבנותו ולמלאות ביתו, כדי שלא יצטער על הבית שניתצו, וישרו במשכנה של הקדושה.
קסב) ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם, בֶּהָרוֹת בהרות, לבנות. החריפות המרובה בבהרות,עזה. שנאמרו בה שלוש מאות הלכות פסוקות. הוא במראה, ובמראה נידון באלו אופנים המרובים. שלוש מאות טעמים יש מי שלומד בבהרות עזה. וכולם למדתי, חוץ במה ששערה אחת שחורה, עודו טמא, מטעם שהוא עד אחד, שתי שערות שחורות הן ב' עדים, והוא טהור. ומכאן והלאה, אפילו מאה שערות הן כשתיים, ושתי שערות הן כמאה, שזה למדתי אח"כ, מהכתוב, לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת. על פי שני עדים.