אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / חלק א'. חכמת הזוהר / פרק 2. אנחנו והטבע

מוטב לנו לקבל את דברי המקובלים, אשר ״הטבע״ עולה
בחשבון ״אלקים״.

בעל הסולם, מאמר ״השלום״

ספר הזוהר מלמד אותנו שאנחנו נמצאים במערכת אחת גדולה שנקראת ״הטבע״ או ״אליקים״, אלא שאנחנו מרגישים רק חלק קטן מתוך המערכת הזו, חלק שנקרא העולם הזה.

מטרת הקיום שלנו היא להתעלות מעל גבולות העולם הזה ולהרגיש את כל מערכת הטבע, את הכוח העליון. כשנגיע למדרגה הזו, נתמלא בשפע, תענוג ואור אינסופיים, בהבנה ובהרגשה עילאית, בתחושות של איזון, של שלמות ושל הרמוניה כמו אלה הקיימות בטבע הכולל.

כדי להבין מה עלינו לעשות בשביל להגיע אל כל הטוב הזה, ממליץ לנו הזוהר להתבונן בהתנהלות הטבע בצורה קצת יותר רחבה מהרגיל.

העולם שלנו הוא עולם סגור. אנחנו נמצאים במערכת כללית אחת שכל חלקיה קשורים זה לזה. איננו יכולים לחשוב שאנחנו מעל לכול, מעל הטבע, ויכולים לעשות כל מה שמתחשק לנו. זהו מתכון בטוח להרס עצמי. איננו יכולים גם לברוח מן הטבע משום שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. לכן עלינו ללמוד את החוק הכללי של הטבע, וללכת יחד איתו.

הדחף שלנו להתפתח הוא נהדר, אבל עלינו לעשות זאת בדרך הנכונה, לכיוון של קשר בריא בינינו לבין כל חלקי הטבע, בצורה שלא תפר את ההרמוניה ואת האיזון הכללי. זהו למעשה היסוד של חכמת הקבלה.

התבוננות בטבע מלמדת אותנו שכל הגופים החיים בנויים על פי עיקרון של דאגה לזולת. תאים בגוף חי מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית למען החיות של הגוף כולו. כל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללות הגוף. תא שלא מתחשב בסביבה שלו ומשעבד אותה לטובת עצמו הוא תא סרטני. פעילות אגואיסטית כזו מביאה בסופו של דבר למותו של הגוף כולו.

בדרגות הדומם, הצומח והחי פועל הפרט לטובת הכלל, ובכך הוא מוצא את שלמותו. ללא פעילות הרמונית שכזו לא ייתכן הקיום. רק החברה האנושית מתנהלת אחרת... למה? כי בשונה מהדרגות האחרות שבהן חוק הטבע מחייב את האיזון וההרמוניה, לבני האדם השאיר הטבע מקום לבחירה חופשית, מקום להשתתפות מודעת בהרמוניה הכוללת של מערכת הטבע.

אם אנחנו משתתפים במערכת בצורה לא נכונה, הקלקול שאנו עושים בה חוזר אלינו ומורגש בנו כסבל. וכך לאט לאט, במשך אלפי דורות, הטבע מקדם אותנו להבנה שאנחנו חייבים ללמוד את החוק הכללי שלו. ללמוד, ובסופו של דבר לפעול על פיו.

הבעיה נעוצה בכך שאנחנו לא מרגישים את הכוח הכללי של הטבע שפועל עלינו, כוח האהבה והנתינה שנקרא גם ״בורא״. אמנם בזמננו המדע מתקדם בהדרגה לקראת הגילוי שלטבע יש שכל, רגש, עוצמה של חכמה אדירה שמחזיקה ומנהלת הכול, ובכל זאת, מתוך האגו, אנחנו לא רוצים לראות זאת.

אבל המצב שבו נתון העולם כיום מוכיח שהעיוורון הזה וחוסר התחושה של המערכת הכללית לא יכולים להימשך. בעל הסולם כתב על זה כבר לפני שמונים שנה: ״חשוב לנו מאוד, להסתכל במצות הטבע, לידע מה הוא דורש מאתנו, פן יענישנו בלי חמלה״. [1]

גילוי הכוח הכללי של הטבע

הרצון לקבל הוא כל חומר הבריאה, מראשה ועד סופה.

בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות א

כל דבר שאנחנו רוצים להבין, להרגיש או להתפעל ממנו במשהו, בצורה רגשית, שכלית, או בכל צורה אחרת - עלינו להיות איתו ב״אותו גל״, באותה תכונה. כדי לגלות גל רדיו למשל, עלינו לייצר בתוך מקלט הרדיו את אותו הגל. רק אז נוכל לקלוט את הגל מבחוץ.

הכוח הכללי של הטבע הוא ״רצון לתת״, להשפיע - להעניק שפע. לעומת זאת, הטבע שלנו הוא ״רצון לקבל הנאה ותענוג״, רצון ליהנות, לעצמנו בלבד. הטבע שלנו הוא אגואיסטי. כך נוצרנו, כפי שמגלה לנו חכמת הקבלה. כלומר, אנחנו מנוגדים לכוח העליון, הפוכים ממנו, ולכן אנחנו לא יכולים להרגיש אותו. בכלל.

אם כך, מה ביכולתנו לעשות? ובכן, איננו יכולים ואיננו צריכים להרוס את הטבע שלנו, את ״הרצון לקבל״. עלינו להמשיך לחיות את חיינו כרגיל, ותוך כדי כך לרכוש כלי תפיסה חדשים נוספים.

אבל איפה אפשר להשיג מכשיר מיוחד כזה, שחוץ מהטבע המקורי שלנו - ״לקבל״, יוסיף לנו גם טבע חדש - ״לתת״? כאן באה לעזרתנו חכמת הקבלה.

כרגע אנחנו רק מקבלים, סופגים, ואם אנחנו נותנים משהו למישהו, זה רק אחרי שעשינו חשבון שזה כדאי לנו. הטבע שלנו לא מאפשר לנו לתת מבלי שנקבל מזה משהו, הוא לא מספק לנו אנרגיה לביצוע פעולה שאינה משתלמת לנו.

לתת 50 ולקבל תמורתם 100, אנחנו מוכנים. לתת 80 ולקבל בתמורה 100, אנחנו גם מוכנים. אבל לתת 101 ולקבל בחזרה רק 100 - בלתי אפשרי. וזה לא נוגע רק לכסף, כמובן, או לפעולה כלפי הזולת דווקא, אלא לכל תנועה שהיא, כפי שמסביר בעל הסולם:

נודע זה לחכמי הטבע אשר אפילו תנועה הקטנה ביותר לא יניע האדם בלי כוח תנועה, כלומר, מבלי להיטיב מה את עצמו. למשל, כשאדם מטלטל את ידו מהכיסא אל השולחן הוא משום שנדמה לו שבהניחו ידו על השולחן יהנה יותר. ואם לא היה נדמה לו כך, היה עוזב את ידו על הכיסא בכל שבעים שנותיו מבלי להניעה ממקומה, ואין צריך לומר לטרחה גדולה.

בעל הסולם, מאמר ״השלום״

גם אנשים שעוזרים לזולת יותר מהאחרים, מתנדבים בבתי חולים או במקומות דומים, עושים זאת רק מכיוון שבסופו של דבר העניין מסב להם הנאה.

בקרב האנושות, מסביר בעל הסולם, ישנם תמיד עד עשרה אחוזים של ״אלטרואיסטים מלידה״. אנשים אלה מרגישים את הזולת באופן קצת שונה מכל יתר האנשים, הם חשים את כאב הזולת כאילו היה כאבם שלהם, ותחושה זו מאלצת אותם לנסות ולסייע לזולת. ודאי שגם נטייה אלטרואיסטית זו, כפי שמוכיחים מחקרים בתחום הגנטיקה ההתנהגותית, [2] נשענת על בסיס אגואיסטי שדורש תיקון, אך זה סמוי מן העין.

כל הווייתו של האדם אינה אלא לקבל לעצמו, ומצד טבע בריאתו אינו מסוגל לעשות אפילו מעשה קטן לטובת זולתו. אלא בשעה שמשפיע לזולתו, הוא מוכרח לצפות שבסופו, ישיג על ידי זה תמורה המשתלמת יפה.

בעל הסולם, ״מאמר לסיום הזוהר״

כדי להתחיל להבין כיצד תסייע לנו חכמת הקבלה להרגיש את הכוח העליון, נתבונן בדוגמה של תינוק שגדל ומתפתח. אין תהליך טבעי יותר מזה, ולכן הדוגמה הזו תלווה אותנו לכל אורך הספר.

תינוק נולד, יוצא מאימא, ואנו מתחילים לטפל בו. הוא מתחיל לשמוע, מתחיל לראות, מתחיל להגיב. הוא לומד ומתפתח מדוגמאות שאנו מציגים בפניו.

לו עזבנו את התינוק ביער, הוא היה מחקה את החיות וגדל כמו חיה. מלבד כמה אינסטינקטים ורפלקסים גופניים שהטבע מפעיל בנו, כל היתר בא מתוך לימוד.

האם נוכל לקבל לימוד כזה על המערכת העליונה, שאותה אנחנו לא מרגישים? כיצד נוכל להיות עכשיו כמו אותו תינוק או אפילו טיפת זרע, שרוצה להיוולד לתכונה חדשה שנקראת ״נתינה״?

במילים אחרות, מטיפה של זרע גשמי התפתח אדם קטן, תינוק. הוא למד באמצעות דוגמאות ונעשה אדם גדול. ועכשיו, מתגלה בו טיפת זרע רוחני שנקראת ״הנקודה שבלב״. מתעורר בו רצון חדש להבין בשביל מה הוא חי, להגיע אל מה שמעבר לחיים, להכיר את הכוח הפועל עליו ומפעיל אותו. בתהליך הגדילה הגשמי התפתח האגו ותכונת הקבלה העצמית השתכללה, ואילו בתהליך הגדילה הרוחנית מתפתחת בנו תכונת הנתינה.

אז מה חסר לנו כדי להתחיל את התהליך? חסרות לנו דוגמאות, חסרים לנו הורים רוחניים. לשם כך נכתב ספר הזוהר. כמו ילדים עם עיניים פקוחות ופה פעור, שרוצים לטעום וללמוד מהעולם הכול, כך אנחנו צריכים לגשת אל ספר הזוהר שמספק לנו דוגמאות של תכונת הנתינה.

ככל שנלמד לתת, כך נתחיל להידמות לכוח הכללי של הטבע, כוח האהבה והנתינה. בשפת הקבלה זה נקרא ״השתוות הצורה״. התהליך הזה מתרחש בהדרגה. במידה שבה נידמה לכוח הכללי של הטבע, כך נהיה מסוגלים להרגיש אותו.

הזוהר - ספר רב שכבתי

לימוד הזוהר בונה עולמות

ר׳ שלום בן משה בוזגלו, ״כסא מלך״ [3]

עשרה מקובלים בראשותו של רבי שמעון בר יוחאי(רשב״י) התחברו בדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, וממנה הם כתבו עבורנו את הזוהר. הזוהר הוא לא סתם ספר, אלא מערכת סגורה, מהדרגה שלנו ועד לדרגה העליונה ביותר במציאות. מערכת זו נועדה לקדם אותנו לקיום ללא גבולות, בהבנה ובהרגשה, כמו הטבע כולו.

הספר בנוי בצורה מיוחדת מאוד. הוא מספר על מה שקורה בעולם שלנו כביכול, סיפורים על בני אדם, על חיות, על עצים ופרחים, על הרים וגבעות, אך למעשה הוא מספר על הנשמה ועל הכוחות העליונים.

אלפי שנים לאחר שנכתב הזוהר, המקובל הגדול של המאה ה-20, בעל הסולם, כותב את פירוש ״הסולם״ לזוהר. הוא מבאר את הזוהר בשפת הקבלה. שפת הקבלה עוזרת לנו לקשור את כל התמונה יחד ולהבין על מה באמת מדובר בזוהר.

כשפותחים את הזוהר עם פירוש הסולם, מבלי שנבין תחילה כיצד זה מתבצע, הזוהר מתחיל לשנות את הראייה שלנו לראייה הפוכה, לשנות את היחס שלנו לעולם. הזוהר מספק דוגמאות שקושרות אותנו אל המצב הבא שלנו, המצב המפותח יותר בנתינה.

דומה הדבר לדרך שבה אנו מחנכים את ילדינו. אנחנו מקפידים לתת להם בכל פעם דוגמה למצב קצת יותר מתקדם, כדי שיתפתחו. אנחנו מביאים אותם בהדרגה אל מצבים מפותחים יותר. באותו האופן פועל עלינו ספר הזוהר, הוא פותח לאדם את המדרגה הבאה שלו.

העולם שאותו אנו מרגישים עכשיו הוא המצב הנמוך והגרוע ביותר שקיים במציאות. הורדנו אליו בכוונה דרך 125 מדרגות, מהמצב הגבוה ביותר שבו נמצא הכוח הכללי של המציאות.

כבר במצב ההתחלתי שלנו, כמו שאנחנו היום, ניצבת בפנינו המדרגה הבאה - אני+1. ואחר כך המדרגה הבאה - אני+2, אני+3 וכן הלאה. 125 מדרגות נמצאות לפנינו, ובכל אחת מהן נמצא מידע שמגדיר איך אני צריך להיות. בשפת הקבלה קוראים לנתון הזה ״רשימו״. נרחיב עליו בהמשך הספר, כי יש לו השפעה מכרעת על מהלך חיינו.

הקשר בין האני של עכשיו לבין האני בדרגה הבאה שלי נוצר בעזרת ספר הזוהר. כמו אבא ואימא, הזוהר מעלה אותי מעולם לעולם - ״עולם״ פירושו המצב שלי, ו״עולם עליון״ פירושו מצב עליון יותר שלי.

חשוב להבין שבתהליך ההתפתחות הרוחנית אנחנו לא ״נעלמים״ מהעולם הזה, לא מפסיקים לעבוד ולתפקד כרגיל, אלא מתווספת לחיינו הרגשת הכוח שבאמת פועל במציאות. אנחנו מגיעים למצב שבו כל המציאות נראית כגוף אחד, כמערכת אחת. אנחנו מרגישים שפועל כאן כוח אחד, נצחי, שלם, שהוא מעל לזמן, למקום ולתנועה. מעל לכול. זה מה שספר הזוהר עוזר לנו לגלות.

----------------------------------------------------------------------------------------

כל סדרי הבריאה, בכל פנותיה ומבואיה ומוצאיה ערוכה ומסודרת בכל

מראש, רק על פי התכלית הזו שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה

במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת האלוקות כמו הרגשת רעהו.

בעל הסולם, מאמר ״תורת הקבלה ומהותה״

----------------------------------------------------------------------------------------

אותיות ומילים

ניגש עתה לקריאה ראשונה בספר הזוהר. הקטע לקוח מפרשת "ויקרא" והוא מדבר על אותיות:

"שאל לך אות מעם ה' אלקיך, העמק שאלה או הגבה למעלה. מה בין דורות הראשונים לדורות אחרונים? דורות הראשונים היו יודעים ומסתכלים בחכמה עליונה, ויודעים לצרף האותיות, שניתנו למשה בסיני... ויודעים, באותיות עליונות, הנמשכות מבינה, ובאותיות תחתונות, הנמשכות ממלכות, חכמה, להנהיג פעולות בעולם הזה". [4]

מהיכן מגיעות האותיות? מהכוח העליון. עליי לדרוש מהכוח העליון שייתן לי אותיות.

ומהן"אותיות"? צורות שעל פיהן אני הופך את החומר שלי - הרצון לקבל, האגו - להיות דומה לכוח העליון, כוח האהבה והנתינה. כל אות היא צורה חדשה של נתינה שבניתי בתוכי, ובה אני דומה במשהו לכוח העליון.

את האותיות שאני מקבל עליי לצרף ל׳׳מילים" - פעולה רוחנית של מעבר מצורה לצורה, מאות לאות. כשאני עושה פעולות כאלה, אני כאילו"מדבר" עם הכוח העליון והוא איתי. יש לנו כבר שפה משותפת.

כשנוצרת ה"שיחה" ביני לבין הכוח העליון ואני מסוגל להקשיב למילים שלו, אני נעשה שותף שלו, ורוכש ממנו את כל החכמה העליונה. כך מסביר בעל הסולם במאמרו"תורת הקבלה ומהותה".

[1] בעל הסולם, מאמר "השלום".

[2] שינויי רצף בגנים מסוימים משפיעים על יכולתם של בני אדם להיטיב עם אחרים - כך מצאו פרופי ריצירד אבשטיין וצוות חוקרים מתחום הגנטיקה ההתנהגותית. הם מניחים כי יש תמורה מיידית להתנהגות אלטרואיסטית - האדם המיטיב לזולתו מרוויח מכך שמשתחרר במוחו החומר הכימי דופמין וגורם לו להרגשה טובה.

M. R. Bachner, I. Gritsenko, L. Nemanov, A. H. Zohar, C. Dina R. P. Ebstein, "Dopaminergic Polymorphisms Associated with Self-Report Measures of Human Altruism: A Fresh Phenotype for the Dopamine D4 Receptor", Molecular Psychiatry 10(4), April 2005, pp. 333-335.

[3] ר' שלום בן משה בוזגלו, "כסא מלך", תיקון מג, ס.

[4] זוהר לעם, פרשת ויקרא, אות א.