שלום

קפג) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. דרכיה דרכי נועם, הם אורחות התורה, כי מי שהולך בדרכי התורה, הקב"ה משרה עליו נעימוּת השכינה, שלא תעבור ממנו לעולם. וכל נתיבותיה שלום, הם

השבילים של התורה. כי כל השבילים של התורה כולם שלום. שלום לו למעלה, שלום לו למטה, שלום לו בעולם הזה, שלום לו בעולם הבא.

ו) אין העולם עומד אלא על שלום. כשברא הקב"ה את העולם, לא היה יכול להתקיים, עד שבא והִשְׁרה עליהם שלום,

שבת, שהוא שלום של העליונים והתחתונים. ואז נתקיים העולם. ועל כן מי שחולק על השלום, יאבד מן העולם.

קסח) כה אמר ה', אם שלֵמים וכן רַבִּים וכן נָגׂזוּ וְעָבָר. כאשר העם כולו, יש בו שלום ואין בהם בעלי מחלוקת, הקב"ה מרחם עליהם והדין אינו שולט בהם. ואף על פי שכולם עובדים עבודה זרה, אם הם

בשלום, אין הדין שולט עליהם. שכתוב, חֲבוּר עֲצָבִּים, עבודה זרה, אפרים, הנח לו. שפירושו, אפילו אם עובדים עֲצָבִּים, עבודה זרה, מכל מקום אם הם בחיבור, הנח לו.

סא) אשרי הם הצדיקים שקרבתם זה לזה מביא שלום בעולם, משום שיודעים לייחד הייחוד ולעשות קִרבה להרבות שלום בעולם. כי יוסף ויהודה, כל עוד שלא נתקרבו זה לזה, לא היה שלום. כיוון

שנתקרבו ביחד יוסף ויהודה, אז נתרבה השלום בעולם. ונתווספה שמחה למעלה ולמטה בעת שנתקרבו יהודה ויוסף. וכל השבטים היו נמצאים יחד עם יוסף. וקרבה ההיא הרבתה שלום בעולם.

קפו) רבי אבא היה יושב בפתח שער העיר לוד. ראה אדם אחד שהיה בא ויושב על בליטה שהייתה בולטת מצד ההר, והיה עייף מן הדרך, וישָב וישָן שם. בתוך כך ראה נחש אחד, שהיה בא אצלו, ויצא שֶרֶץ והרג את הנחש. כשהקיץ האדם, ראה את הנחש למולו, שהיה מת. קם האדם ונפלה הבליטה שהיה יושב עליה, אל העמק שמתחתיה, כי נקרעה מן ההר, והאדם ניצל, כי אם היה מאחר רגע מלקום, היה נופל ביחד עם הבליטה אל העמק, והיה נהרג.

קפז) בא אליו רבי אבא ואמר לו, אמור לי, מה מעשיך? כי הקב"ה הִקְרָה אליך שני נסים אלו, שהצילו מן הנחש, ומן הבליטה שנפלה, לא היו בחינם.

קפח)אמר לו, כל ימי לא עשה לי אדם רעה, שלא נִתרציתי עִמו ומחלתי לו. ועוד, אם לא יכולתי להתרצות עמו, לא עליתי על מיטתי מטרם שמחלתי לו ולכל אלו שציערו לי, ולא נטרתי לו שנאה כל היום על אותו רע שעשה לי. ולא די לי זה, אלא עוד, שמאותו יום והלאה השתדלתי לעשות להם טובות.

קפט) גדולים מעשיו של זה מיוסף. כי ביוסף, העושֵי רעה היו אחיו, ודאי שהיה לו לרחם עליהם מחמת האחווה, אבל מה שעשה זה, שעשה כן עם כל בני אדם, הוא גדול מיוסף, ראוי הוא שהקב"ה יַקְרֶה לו נס על נס.

קצ) הולך בַּתּוֹם יֵלֶךְ בֶּטַח. זהו אדם שהולך בדרכי התורה. ילך בֶּטַח, שמזיקי העולם לא יוכלו להזיקו. וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ. מי הוא יִוָּדֵעַ? מי שנטה מדרך האמת, ומבקש לִגְבּות מחברו, שרוצה לשלם לו רעה תחת רעה, ועובר על לא תִקום ולא תִטור. יִוָּדֵעַ, היינו, שיהיה ניכר בעיני כל בעלי הדין, שלא תאבד מהם צורת אותו אדם, כדי להביאו למקום שיהיו נוקמים ממנו. מידה כנגד מידה, ועל כן כתוב, יִוָּדֵעַ.

קצא) אותו ההולך בדרך האמת, הקב"ה מחפה עליו, כדי שלא יִתוָּדֵעַ ולא יהיה ניכר לבעלי הדין. אבל מְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ, ויהיה ניכר להם. אשריהם האנשים, ההולכים בדרך אמת, והולכים בטח בעולם, שאינם מפחדים לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.