אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / איכלו רֵעים שְׁתו ושִׁכְרו דודים

איכלו רֵעים שְׁתו ושִׁכְרו דודים

לה) איכלו רֵעים שְׁתו ושִׁכְרו דודים. אלו הם כל בעלי יבבה ויללה, שהם אותם הנמשכים מקו שמאל, והדינים דשמאל שורים עליהם, וע"כ מיבבים ומיללים תמיד. שכולם נתבשמו ונתברכו יחד ביום שהוקם המשכן, כי מסעודת המלך, שהוא קו אמצעי, נהנו כולם. ואוכלים כולם בשעה שהמלך בא שמח. וע"כ המלך הוּשְׂמַח, ומשמח את המלכה תחילה, ואח"כ אוכלים כולם ושמחים.

לו) איכלו רֵעים שתו ושכרו דודים. אלו הם ו"ק דז"א. שתו ושכרו מיין המרווה הכל, מהארת החכמה. כל אלו שלמטה, המלאכים והנשמות שבבריאה, כיוון שאלו ו"ק דז"א מתברכים, כולם שלמטה מתברכים.

לז) איכלו רֵעים, למעלה. שתו ושכרו דודים, למטה. למעלה זה מקום עליון, שהם באחדות ובשמחה, שאינם מתפרדים זה מזה לעולם, או"א עילאין, אלו נקראים רֵעים. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. ועדן אבא, נהר אמא, אינם נפרדים לעולם, ולעולם הם נמצאים ברצון באחדות ובשמחה. שתו ושכרו דודים, למטה דודים, זו"ן, המתחברים לזמנים, בשעת התפילה, ובשבתות ויו"ט, ולא תמיד כאו"א עילאין.

לח) בעליונים, באו"א, כתוב אכילה ולא שתייה, כי מי שיש לו נאדות יין, לאכול הוא צריך. ומשום ששם באו"א עילאין שורה יין המשומר, ע"כ כתוב בהם אכילה. ובאלו התחתונים זו"ן, הצריכים שיקוי, כתוב בהם שתיה, כי כל הנטיעות, שהם צריכים להשקותם מנחל העמוק, בינה. וע"כ, באלו כתוב אכילה, ובאלו שתיה. אלו, או"א עילאין, נקראים רֵעים. ואילו, זו"ן, נקראים דודים.

מוחין דחסדים מכונים אכילה, והוא המוחין דאו"א עילאין, חסדים בלי חכמה, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. והם אוירא דכיא. ומוחין דהארת חכמה מכונים שתייה, יין המשמח. בעליונים, באו"א, כתוב אכילה בלא שתייה, כי באו"א עילאין אינו נוהג שתייה, הארת חכמה, כי בהם אין הי' יוצאת מאוויר, אלא אכילה בלבד, חסדים. ע"כ כתוב בהם, איכלו רֵעים. כי או"'א עילאין נבחנים כמו שלא יצאו מראש א"א. והם מלבישים למוחא סתימאה, המכונה יין המשומר. וע"כ יש להם נאדות יין, ואינם צריכים אלא לחסדים. ובאלו התחתונים, זו"ן, הצריכים שיקוי, צריכים לחכמה, וכל זמן שאין להם חכמה, נבחנים בהם החסדים לו"ק בלי ראש, וכתוב בהם שתייה, שתו ושכרו דודים, שצריכים לקבל חכמה מישסו"ת, הנקרא נחל עמוק. ואם לא, הם ו"ק בלי ראש.

לט) דודים הם באהבה ולמה הם תחתונים? אלו החושקים זה לזה ואינם נמצאים תדיר ביחד, הם נקראים דודים, זו"ן, שלמטה מאו"א. ואלו הנמצאים תמיד יחד, ואינם מתכסים, ואינם נפרדים זה מזה, או"א עילאין, נקראים רֵעים. וע"כ אלו דודים ואלו רֵעים. רֵעים הם ברצון באחדות תמיד. דודים הם בתשוקה לזמנים ולא תמיד. וזה, האכילה והשתייה האמורים בכתוב, הם שלמות הכל, כדי שתתברך כנסת ישראל, המלכות, ואז יש שמחה בכל העולמות.

מ) איכלו רֵעים, בקרבנות, משום שהם סעודת המלך להקריב לפניו, ונהנים מהם בעלי הדין, וכולם מתבשמים, והשמחה נמצאת בכולם.

מא) איכלו רֵעים, בשעה שנכנסה השכינה למשכן, שהיו נמצאות ברכות ושמחה בכל, והשכינה נכנסה במשכן ככלה לחופה, ואז נשלמו ישראל למטה, ונתאחדו בהקב"ה בארץ. כמ"ש, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ואז עליונים ותחתונים נתבשמו.

חזרה לראש הדף
Site location tree