ערוות אמך לא תגלה
רנד) ערוות אביך וערוות אימך לא תגלה. אימך היא לא תגלה ערוותה. אימך, מלכות, היא אם של ישראל. ואם גילה ערוותה, למה צריך להשיב אותה, כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה.
רנה) כאשר נתגבר היצר הרע באדם, אינו מתגבר אלא בעריות. וכל החטאים אחוזים בערווה. וכתוב, לא תגלה. וכשנתתקן, מתתקן כנגד זה שגילה, וזה נקרא תשובה.
רנו) כל חטאי העולם אחוזים בגילוי ערווה, עד שאמא, המלכות, מתגלה בשביל החטאים, שמתגלה ערוותה. וכשמתגלה, כל הבנים, ישראל למטה, מתגלים. וכתוב, לא תקח האם על הבנים. וכשנתתקן העולם למטה, נתתקן הכל, עד שעולה התיקון לאמא קדישא, המלכות, ומתתקנת ומתכסה ממה שנתגלה. ומשום זה כתוב, אשרי נְשׂוּי פשע כְּסוּי חטאה. ואז נקראת תשובה. ואז נקראת יום הכיפורים, כמ"ש, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו.
ב' נקודות נתתקנו במלכות:
א. נקודתה עצמה דמידת הדין, שלא נמתקה בבינה. שמבחינה זו כוח הצמצום ומסך עליה, שלא תוכל לקבל אור העליון.
ב. נקודתה הממותקת במידת הרחמים, בבינה, שמבחינה זו היא ראויה לקבל כל האורות שבבינה. ואז משפעת גם לבי"ע ולישראל מאורותיה הגדולים. ולפיכך המלכות משמשת רק בנקודה השנייה דמידת הרחמים, ונקודה זו מגולה בה. אבל נקודה דמלכות דמידת הדין נגנזה בה, ואינה מתגלה. ואם היא מתגלה, תיכף מסתלק ממנה האור העליון, מחמת הצמצום ומסך שבה.
כמ"ש עצה"ד טוב ורע. זכה האדם הרי טוב, לא זכה הרי רע. שאם האדם זוכה, נמצאת הנקודה דמידת הדין בגניזה בתוך המלכות, ורק הנקודה דמידת הרחמים מגולה, ואז המלכות משפעת לו כל טוב שמקבלת מבינה. ואם האדם אינו זוכה, אלא שחוטא, אז מתגלה נקודה דמידת הדין שבמלכות, ומיד כל האורות פורחות ממנה, והדינים נאחזים בה, ונמצא אז האדם בכל רע.
וזהו שאומר אימך היא. ואם גילה ערוותה, למה צריך להשיב אותה כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה ואם בא לחטוא, שאז תיגלה במלכות נקודה הא' דמידת הדין, שנקראת ערווה, להיותה הגורמת להסתלקות כל האורות ממנה, אז אומר הכתוב, אימך היא, הרי המלכות היא אימך, לא תגלה ערוותה. ואם חטא וגילה ערוותה, ודאי הוא שצריך לתקן מה שגילה. שאותה הנקודה דמידת הדין שגילה, צריכים לחזור ולכסות אותה. ולתת השליטה לנקודה דמידת הרחמים, ואז תחזור ותקבל האורות מבינה.
וכל החטאים שאדם עושה, נאחזים בגילוי ערווה ההיא, שגורמים שמתגלָה במלכות הנקודה דמידת הדין המסלקת ממנה האורות, שנקראת ערווה. שעליה מזהיר הכתוב, לא תגלה. וכשהאדם מתקן את חטאו, הוא צריך לתקן כנגד מה שפגם באותו גילוי, לחזור ולכסותה. וזה נקרא תשובה. כי ע"י הכיסוי הוא משיב את המלכות בחזרה לקבל את האורות מבינה.
וזה שרומז, לא תיקח האם על הבנים. כי עם גילוי ערוות האם, הוא פוגם הן באם, שנסתלקו ממנה האורות, והן בבנים, שהם ישראל, שאין להם מה לקבל ממנה. וכשנתתקן העולם למטה, נתתקן הכל, עד שעולה התיקון לאמא קדישא, שכשהאדם חוזר בתשובה למטה, מתתקן גילוי ערווה שעשה במלכות, ומתכסית ממה שנתגלה, שהערווה, שהיא הנקודה דמידת הדין, חוזרת ומתכסה, שנגנזה שוב, והנקודה דמידת הרחמים שולטת. לכן כתוב, אשרי נְשׂוּי פשע כְּסוּי חטאה. שהחטא, שהיא הערווה, שנתגלתה, חזרה ונתכסתה. ואז נקראת תשובה, כי שבה לבינה. ואז נקראת יום הכיפורים, כי כשהמלכות חוזרת לבינה היא נקראת יום הכיפורים.
רנז) מתי נקראת המלכות, תשובה? כשהאם, המלכות, מתכסה, שחוזרת ומתכסה הנקודה דמידת הדין, הנקראת ערווה, ועומדת בשמחה על הבנים, שמשפעת להם כל טוב. שכתוב, אם הבנים שמחה. וחוזרת לקיום, כמו שהייתה מטרם שפגמו בה. הנקודה דמידת הדין שהייתה מקודם לכן סגורה וגנוזה, חזרה למקומה, שחזרה למקומה המכוסה. וכל המדרגות חוזרות אחד לאחד, שכל תחתונה עולה לעליונה, ומתברכות כל אחת ואחת. ואז נקרא תשובה. תשובה סתם לכלול הכל, שכל המדרגות חזרו ונתקנו.
רנח) כאשר העולם, המלכות, מתתקן, כולו מתתקן ביחד, בבת אחת. כמ"ש, כי גדול מעל שמים חסדך. מעל שמים, שהמלכות עולה למעלה מן אמא, בינה. כי ז"א נקרא שמים, ולמעלה מז"א היא בינה. וכיוון שהמלכות עולה שם, נתתקנה בבת אחת כמו אמא. ונקראת תשובה. כי המלכות תשוב לבינה.
רנט) כתוב בדיוק, מעל שמים. אם היה כתוב, על שמים, היה משמע, מקום ההוא העומד על שמים, שהוא בינה, ולא יותר. כיוון שאמר מעל שמים, משמע על מקום ההוא, העומד על שמים למעלה למעלה, שהוא עתיק.
רס) בזמן ההוא שהמעשים מתוקנים למטה, ואמא בשמחה, מתגלה עתיק, כתר, והאור שב לז"א. ואז הכל בשמחה, הכל בשלמות, והברכות נמצאות בכל, והרחמים מוכנים, וכל העולמות בשמחה. כמ"ש, ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו. ישוב עתיק להתגלות בז"א, כי ישוב להתגלות ממה שהיה סתום מתחילה. והכל נקרא תשובה, על שם עתיק, ששב להתגלות.
רסא) הכל הוא בכלל ישוב, כמו עתיק. הכל סתם, בלי הפרש. וכתוב, למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים. הכל בכלל תשובה.