אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת לך לך. חלק א' / וייקח אברם את שריי

וייקח אברם את שריי

נח) וייקח אברם את שריי אשתו, זו המשיכה בדברים טובים. כי אין רשות לאדם להוציא אשתו ללכת לארץ אחר בלי רצונה. וכן כתוב, קח את אהרון, קח את הלויים. משום זה, וייקח אברם, המשיכה בדברים, והודיע אותה, כמה רעים הם דרכי בני הדור. וע"כ כתוב, וייקח אברם את שריי אשתו.

נט) ואת לוט בן אחיו. מה ראה אברהם, להדביק את לוט אליו? משום שצפה ברוח הקודש, שדוד עתיד לצאת ממנו.

ואת הנפש אשר עשו בחרן, אלו הם גרים וגיורות, שתיקנו את הנפשות שלהם. אברהם היה מגייר את האנשים, ושרה הייתה מגיירת את הנשים. וע"כ מעלה עליהם הכתוב, כאילו עשו אותם.

ס) הרבה אנשים היו אלו הגרים, איך אפשר לומר, שכולם הלכו עימו. ומשום זה כל האנשים שהלכו עימו, נקראו, עַם אלקי אברהם, והיה עובר בארץ ולא היה מתיירא. כמ"ש, ויעבור אברם בארץ.

סא) לא כתוב, והנפש אשר עשו בחרן, שמפאת הריבוי שלהם, לא היה מתיירא לעבור בארץ. אלא, ואת הנפש, כתוב. המילה, את, באה לרבות זכותן של כל אלו הנפשות שהיו הולכות עימו. וע"כ עבר אברהם בארץ בלי פחד. כי כל המזכה את האחר, אותה הזכות עומדת לו ואינה סרה ממנו. כי כתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן. הזכות של אלו הנפשות הייתה הולכת עם אברהם.

סב) מה הטעם, שגילוי הראשון, שנגלה הקב"ה על אברהם, פתח בלך לך? שהרי עד כאן עוד לא דיבר הקב"ה עם אברהם? מה הטעם שפתח בלך לך? אלא שרמז לו בחשבון של לך לך, שבגי' מאה, כי יוולד לו בן למאה שנים.

סג) כל מה שעושה הקב"ה בארץ, הכל הוא בסוד החכמה. משום שאברהם עוד לא היה דבוק אז בהקב"ה כראוי, אמר לו, לך לך. וזהו רומז לאותו המקום, שהיה צריך להתקרב להקב"ה. והוא מדרגה ראשונה לבוא להקב"ה, משום זה כתוב, לך לך.

סד) במדרגה הזו לא יכול אברהם להיאחז, מטרם שיכנס לא"י, כי שם מקבלים מדרגה הזו. כעין זה כתוב, וישאל דוד בה'. וכי מאחר ששאול מת, ודוד היה ראוי לקבל המלכות, למה לא קיבל מיד את המלכות על ישראל, אלא שנצרך למלוך מקודם שבע שנים בחברון?

סה) כי לא היה לו לקבל המלכות, עד שיתחבר מקודם באבות, שהם בחברון, ואז יקבל המלכות בהם. וע"כ נתעכב שם בחברון שבע שנים, כדי שיקבל המלכות כראוי, משום שיתוקן מלכותו. כעין זה גם אברהם, לא בא בקיום שלם להקב"ה עד שנכנס לארץ.

כי מתחילה נבנית המלכות, הנוקבא דז"א, בב' מאורות הגדולים, שקומתה שווה לגמרי כמו ז"א, ושניהם משתמשים בכתר אחד, שמקבלים שניהם הארתם ממקור אחד, מבינה, שהימין שבה, החסדים, מקבל ז"א, והשמאל שבה, הארת חכמה, בסוד השורוק, מקבלת הנוקבא. ואז נבחנים שניהם לד' רגלי כיסא העליון, הבינה. ז"א, חג"ת, נבחן לג' רגלי הכיסא. הנוקבא, המלכות, נבחנת לרגל רביעי של הכיסא. ומשם אין הנוקבא יכולה להשפיע מוחין לעולם, כי אין זה מקומה. וע"כ הם מכונים מוחין דאחוריים, חברון, מטעם היותה מחוברת עם האבות, חג"ת, בקומה שווה.

ואח"כ יורדת משם, ונבנית מחזה ולמטה דז"א כמאור הקטן. ואז מקבלת ע"י ז"א ב' מיני מוחין: אחוריים ופָנים. ונשלמת במוחין דגדלות השלמים, ומשפיעה לעולם. ואז נבחנת לבחינת א"י. שאין הארת החכמה מושפעת אלא רק ממנה.

והנה דוד הוא מרכבה אל המלכות, הנוקבא דז"א. ולפיכך לא יכול לקבל מלכות על כל ישראל, ולהיעשות מרכבה אל המלכות, הנקראת א"י, מטרם שמלך בחברון, ונעשה מרכבה שם אל המלכות, הנקראת חברון, שמשם מוחין הראשונים של המלכות המקבלת מבינה, שחזרה להיות חכמה. וכיוון שדוד קיבל המוחין דחברון, היה יכול לקבל אח"כ המוחין השלמים מבחינת א"י. וקיבל המלכות על כל ישראל. ולולא קיבל המוחין דחברון, לא היה יכול לקבל המוחין דא"י, כי היה חסר לו המוחין דהארת השמאל של הבינה, שאינם מקובלים אלא בחברון.

ואברהם היה מרכבה לחג"ת דז"א, שעיקרו בחסד דז"א. ונודע שז"א תמיד בחסדים מכוסים. זולת בעת שמשפיע אל הנוקבא, שאז מקבל מוחין דהארת חכמה בשביל הנוקבא, ונכלל גם הוא מהם.

ומשום שאברהם עוד לא היה דבוק אז בהקב"ה כראוי, אמר לו, לך לך. כי מטרם שהשפיע המוחין בשביל הנוקבא, לא היה לו, אלא, חסדים מכוסים מחכמה. וכיוון שהיה חסר לו הארת החכמה, לא היה אז דבוק בו בהקב"ה כראוי. כי לא גרם זיווג קב"ה ושכינתו. וע"כ אמר לו, לך לך, שרמז לו, שילך ויקרב השכינה אל הקב"ה, שהוא מדרגה הראשונה לבוא ולהיעשות מרכבה לקב"ה. כי מטרם שיגרום זיווג קב"ה ושכינתו, לא יוכל להידבק בהקב"ה.

במדרגה הזו לא יכול אברהם להיאחז, מטרם שיכנס לא"י. מדרגה זו, לזכות במוחין דהארת חכמה ע"י שגורם זיווג קב"ה ושכינתו, לא יוכל להמשיך, אלא כשהוא בא"י. כי שָׁם הנוקבא מתוקנת במוחין דפב"פ עם הקב"ה, ויכולה להשפיע לעולם. וזהו שמשווה ביאת אברהם לא"י למלכות דוד בחברון. כי כמו שדוד המלך, המרכבה לנוקבא, לא יכול לקבל מלכות השלמה, שהיא א"י, מטרם שקיבל הארת חכמה מבינה, בעניין רגל רביעי לכיסא עליון, שהיא מלכות חברון. כן אברהם, המרכבה לז"א, לא היה ראוי לדבקות שלם בז"א, מטרם שבא לא"י וגרם זיווג קב"ה ושכינתו, שמשם נכלל גם הוא בהארת החכמה. כמו שדוד לא היה ראוי להידבק במלכות השלמה, שהיא א"י, מסיבת חיסרון של המוחין דהארת חכמה, שאינם נמשכים לו אלא רק בחברון, כן אברהם לא היה ראוי להידבק בהקב"ה, מסיבת חיסרון של מוחין דהארת חכמה, שאינם נמשכים לו אלא רק בא"י.



חזרה לראש הדף
Site location tree