אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת לך לך. חלק א' / נפשי איוויתיךָ בלילה

נפשי איוויתיךָ בלילה

קמו) איך בני העולם אינם מסתכלים להבין דברי תורה. ולדעת על מה הם עומדים בעולם. ואמר, נפש האדם, בעת שעולה לישון על מיטתו, יוצאת ממנו ועולה למעלה, כמ"ש, נפשי איוויתיךָ בלילה. ואין לומר שגם שאר המדרגות, רוח ונשמה, עולים עימה למעלה. כי לא כל אחד ואחד רואה פני המלך. אלא הנפש עולה אל המלך ולא נשאר אז עם הגוף, אלא רק רשימה אחת, שהיא מידת החיים של הלב.

קמז) והנפש הולכת מהגוף ומבקשת לעלות. וכמה מדרגות על מדרגות הן לעלות. היא משוטטת ופוגשת בקליפות של אורות הטומאה. אם היא טהורה, שלא נטמאת עם הגוף ביום, היא עולה למעלה. ואם אינה טהורה, היא נטמאת בין הקליפות הללו ומתדבקת בהן, ולא תעלה עוד.

קמח) ושם, בין הקליפות, מודיעים לה מאלו דברים העתידים לבוא בזמן קרוב, והנפש מתדבקת בהם. ולפעמים, שמצחקים בה, ומודיעים לה דברי שקר. וכך הולכת באותו אופן כל הלילה, עד שֶיֵעוֹר האדם משנתו, ואז חוזרת הנפש למקומה, לגוף. אשריהם הצדיקים, שהקב"ה מגלה להם בחלום את הסודות שלו, כדי שישמרו עצמם מהדין. אוי לאותם הרשעים, המטמאים עצמם ונפשם.

קמט) אלו שלא נטמאו ביום, כשעולים למיטתם לישון, עולה הנפש ונכנסת תחילה, בין כל אלו מדרגות הקליפות, ועולה מהן, ואינה מתדבקת בהן. ואח"כ הולכת ומשוטטת ועולה למעלה לפי מדרגתה.

קנ) אותה הנפש שזכתה לעלות, היא מתראה אל פני המלך, ומתדבקת ברצון להיראות, בתשוקה עליונה, לראות בנועם המלך ולבקר בהיכלו. וזה הוא אדם, שיש לו חלק תמיד בעוה"ב.



חזרה לראש הדף
Site location tree