אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויחי. חלק ב' / המלאך הגואל

המלאך הגואל

שצה) המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. אחר שבירך יעקב ונתכוון לייחד ממטה למעלה, שאמר, האלקים, המלכות, אשר התהלכו אבותיי לפניו, החו"ג, אז המשיך ממעלה למטה, שאמר, האלקים, הבינה, הרועה אותי, ת"ת, והמשיך מבינה עד ת"ת. כיוון שקיבל ברכות, נתן אח"כ ברכות לנוקבא, ואחר שהגיעו הברכות למקום, אז פתח ואמר, המלאך הגואל, שממנה תימשכנה הברכות לתחתונים.

שצו) כי הכרובים בְּאות ובנס היו עומדים, ושלוש פעמים ביום היו פורשים כנפיהם, וסוככים על הארון למטה. שכתוב, הכרובים פורשׂי כנפיים. פרושׂי כנפיים, לא כתוב, שמשמע שנמצאים תמיד פרושׂי כנפיים. אלא כתוב, פורשׂי כנפיים, משמע, שעושים מעשה ופורשׂים כנפיים, שלוש פעמים ביום.

שצז) הקב"ה עשה למטה כעין של מעלה, שהכרובים שבמשכן הם ככרובים של מעלה. הכרובים שלמעלה, צורתם כצורת נערים ועומדים תחת הנוקבא דאצילות מימין ומשמאל. והם עומדים בקודשי קודשים דבריאה, שהם מט"ט וסנדלפון. ומתברכים תחילה, מהברכות הנמשכות מלמעלה, ומכאן נמשכות הברכות למטה.

שצח) המלאך הגואל אותי. אותי, ת"ת, שמקבל ברכות מלמעלה. וכיוון שקיבל, יברך את הנערים, הכרובים, שהם מט"ט וסנדלפון, שמהם נמשכות הברכות מעליונים לתחתונים.

שצט) כתוב, בית והון נחלת אבות ומה' אישה מַשְׂכָלֶת. הרי הקב"ה נותן הכל לבן אדם? כיוון שהקב"ה מזכה את האדם בבית והון, לפעמים שיוריש הכל לבנו, ויהיה אצלו נחלת אבות. ומה' אישה מַשְׂכָלֶת. שהאדם זוכה באישה מהקב"ה, כי אין הקב"ה מזכה בה את האדם, אלא אחר שמכריזים עליו ברקיע.

ת) כי הקב"ה מזווג זיווגים מטרם שבא לעולם. וכשזכו בהם בני אדם, לפי מעשיהם, נותנים להם אישה, וכל מעשיהם של בני אדם גלויים לפני הקב"ה. ולפי מעשיהם של הצדיקים, כך מזווג זיווגים, מקודם שבא לעולם.

תא) ולפעמים שעלו בחיבור, שהוכרז עליהם בת פלוני לפלוני מטרם שבאו לעולם, וכשנולד קלקל האדם את דרכו, אז ניתן זיווגו לאחר, עד שיישר את מעשיו. ואם הטיב את מעשיו, והגיע זמנו לשאת את בת זוגו, נדחה גבר מפני גבר, ובא זה ונוטל את שלו. ואותו שנשא את בת זוגו, מטרם שהטיב זה את מעשיו, נדחה עתה מפניו ומת, והוא מקבל את בת זוגו ממנו. וקשה להקב"ה לדחות אדם מפני אדם אחר. ומשום זה הקב"ה הוא הנותן אישה לאדם, וממנו באים הזיווגים. וע"כ כתוב, ומה' אישה מַשְׂכָלֶת.

תב) האמת, שהקב"ה נותן הכל לאדם. ולא רק אישה מַשְׂכָלֶת. אע"פ שהקב"ה מזמין טוב לתת לאדם, אם האדם היטה דרכיו מהקב"ה לס"א, מאותו ס"א שנתדבק בו, בכל הקטרוגים ובכל הרעות, יבוא לו מה שיבוא, ואינם באים לו מהקב"ה, אלא מאותו צד הרע שנתדבק בו, מחמת המעשים שעשה.

תג) וע"כ אישה שאינה מַשְׂכָלֶת, קורא עליו שלמה, ומוצא אני מר ממוות את האישה, משום שהוא משך אותה עליו, ע"י עוונותיו והמעשים שעשה, ולא ע"י הקב"ה. וע"כ כשהקב"ה חפץ באדם, משום מעשיו הטובים, הוא מזמין לו אישה מַשְׂכָלֶת, וגואל אותו מתוך הס"א.

תד) ע"כ אמר יעקב, המלאך הגואל אותי מכל רע. שלא נזדמנה לי אישה מס"א, ולא קרה פסול בזרעי, שכולם צדיקים ושלמים, בשלמות, משום שנגאל מכל רע, מס"א, ויעקב לא נתדבק בס"א ההוא כלל.

תה) וע"כ, המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. שראויים להתברך, משום ששמר יוסף אות ברית קודש. וע"ז אמר יוסף, בניי הם אשר נתן לי אלקים בזה, שהברית שמר אותו, וראויים בניו להתברך והוא ראוי לרוב ברכות. משום זה, לכל אחד נתן יעקב ברכה אחת, וליוסף נתן ברכות רבות, שכתוב, בִּרכות אביך גָברו על ברכות הוריי, תהיינה לראש יוסף.

תו) וכתוב, אליך נשאתי את עיניי היושבִי בשמים. תפילתו של אדם המתכוון בה, היא למעלה בעומק העליון, בינה, שמשם נמשכות כל הברכות, מקו ימין, וכל חירות, מקו שמאל, ומשם הם יוצאות לקיים הכל, מקו אמצעי שלה.

תז) ע"כ יש כאן י' יתירה, שכתוב, היושבִי בשמים, ולא, היושב בשמים, משום שלא נפסק י', חכמה, מאותו מקום לעולם. כי לעולם לא נפסק זיווג חכמה ובינה. ומשום זה כתוב, היושבִי בשמים, עם י' יתירה, כי הבינה אחוזה למעלה בחכמה עילאה, שנקראת י', ואחוזה למטה, שיושבת על כיסא האבות, חג"ת, על הכיסא שנקרא שמים, ז"א, הכולל חג"ת. כי חג"ת דז"א הם ג' רגלי הכיסא העליון, שהיא בינה. ומשום זה כתוב, היושבִי בשמים.

תח) מכאן נשמע, כשהברכות נמשכות מלמעלה מעומק הזה, מבינה, מקבל אותם כולן שמים, ז"א, וממנו נמשכות למטה עד שמגיעות לצדיקים, צדיק וצדק, ברית העולם, הנוקבא. וממנה מתברכים כל הצבאות וכל המחנות למיניהם, שהם התחתונים שבבי"ע.

תט) הנוקבא, עולם, מקבלת משמים, שהם חג"ת דז"א. בע"ב (72) אורות, שהם ע"ב שמות, שבחג"ת דז"א, תתעלה העטרה של כל הצבאות, הנוקבא, שכל הצבאות שבבי"ע מקבלים ממנה, ונתקנת להיות עיגול העולם בע' (70) מקומות, שע"ב שמות דז"א מאירים בנוקבא בע' מקומות בבחינת עיגול, שפירושו, שמאיר רק ממקום מרכזו ולמעלה, ואינו מתפשט ממעלה למטה. ועיגול אחד הם כולם, כל הע' מקומות. בתוך עיגול ההוא יש נקודה אחת העומדת באמצע, הוא המסך שעליו נעשה הזיווג, והאור מקובל משם ולמעלה לכל הצדדים. וע"כ, מנקודה ההיא ניזון כל העיגול. ונקראת בית קודש הקודשים. היא מקום לרוח של כל הרוחות, ששם מזדווג ז"א, אור הרוח, שממנו נמשכים כל הרוחות שבעולמות. כאן הסוד, שבכל הסודות, נקודת המנעולא, גנוז בתוכה, ורק נקודת המפתחא גלויה ושולטת. הוא נסתר בין הצבאות, המתפשטים מנוקבא, ונסתר בה עצמה. כאשר הנוקבא עולה ע"י ע"ב האורות, כל העולמות עולים אחריה.



חזרה לראש הדף
Site location tree