אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויחי. חלק ב' / ג' משמרות

ג' משמרות

תלב) משכיל לאיתן האזרחי. שירה זו אברהם אבינו אמר, בשעה שהשתדל בעבודת הקב"ה, ועשה חסד עם בני העולם, שיכירו כולם את הקב"ה, שהקב"ה שולט על הארץ. ונקרא איתן, משום שהתחזק בתוקף בהקב"ה.

תלג) חסדי ה' עולם אשירה. והאם מצד החסידים, קו ימין, באים לשיר, הלוא השירה באה מקו שמאל? אלא כאן נכלל צד השמאל בימין, וע"כ הקב"ה ניסה את אברהם ובחן אותו. ויצחק היה בן ל"ז (37) שנים בזמן של העקידה. ומהו שכתוב, ניסה את אברהם? ניסה את יצחק, צריך לומר? אלא ע"כ כתוב, ניסה את אברהם, כדי שיימצא בדין, ושיתכלל בדין כראוי, אחר שמידתו היה כולה חסד, כדי שיימצא בשלמות כראוי. וע"כ חסדי ה' עולם אשירה, כי כבר היה כלול מקו שמאל שמשם באה השירה.

היה לו לומר, ניסה את יצחק, שכבר היה בן ל"ז שנה, והיה בכוחו למחות. אלא ניסה, פירושו לשון התנשאות והשלמה, כי בעקידה, שהיא מעשה דין וגבורה, נכלל אברהם בקו שמאל, ונשלם מידתו בכל השלמות.

תלד) חסדי ה' עולם אשירה. אלו החסדים שהקב"ה עושה עם העולם. כמ"ש, לדור ודור אודיע אמונתך בפי, חסד ואמת שעושה עם הכל. לדור ודור אודיע אמונתך בפי, זו היא אמונת הקב"ה, שאברהם הודיע בעולם, והזכיר אותו בפה כל הבריות, וע"כ אודיע אמונתך בפי.

תלה) והקב"ה הודיע לאברהם את סוד האמונה, הנוקבא. וכשאברהם ידע סוד האמונה, ידע שהוא עיקרו וקיומו של העולם, שבשבילו נברא העולם ונתקיים, בשביל שהוא החסד, כמ"ש, כי אמרתי עולם חסד ייבנה. כי כשברא הקב"ה את העולם, הנוקבא, ראה שאין העולם יכול לעמוד, עד שהושיט הימין שלו, החסד, ונתקיים. ואם לא היה מושיט ימינו עליו, לא היה מתקיים, משום שעוה"ז, הנוקבא, נברא בדין, וע"כ אין לו קיום בלי חסד.

תלו) לומדים על בראשית, שב' אופנים בכלל אחד כאן. בראשית, התחלה ממטה למעלה, המלכות. ראשית, התחלה ממעלה למטה, חכמה, הבינה שחזרה להיות חכמה. בראשית, ב' ראשית, כמו בית קודש הקודשים, הנוקבא, בית לראשית חכמה. והמילה בראשית כולל הנוקבא והחכמה כאחד.

תלז) בבית הזה נברא עוה"ז, הנוקבא, שהיא נבנית בית לחכמה, שמקבלת אותו מקו שמאל וע"כ חסרה מחסדים, ולא נתקיימה אלא בימין, חסד, כי חכמה בלי חסד אין לה קיום. כמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהִבָּראם, אותיות באברהם, החסד. וע"כ כתוב, אמרתי עולם חסד ייבנה. ובניין הראשון של העולם, הנוקבא, אותו האור של יום הראשון היה בו הקיום, חסד, ואח"כ ביום ב' נכלל בשמאל, גבורה, ובאלו נתקן השמים, ז"א. וכמ"ש, שמים תכין אמונתך בהם. שבשביל שנתקן השמים בב' הקווים חו"ג, נעשה הכנה אל האמונה, הנוקבא, שתתוקן בב' הקווים חו"ג.

תלח) שמים תכין אמונתך בהם. שמים ז"א, נתתקן באלו החסדים והאמונה הנוקבא, נתתקנה בהם, כמ"ש, עולם חסד ייבנה. ונמצא שהשמים השפיע החסד אל הנוקבא, שנקראת עולם. וע"כ כתוב, שמים תכין אמונתך בהם. כי אין תיקון לנוקבא אלא משמים, ז"א.

תלט) כרתי ברית לבחירי. ברית, האמונה, שניתנה לדוד. ברית, צדיק, יסוד, שממנו יוצאות ברכות לכל התחתונים, וכל חיות הקדושות, המלאכים, מתברכות כולן מאותו השפע השופע לתחתונים.

תמ) נשבעתי לדוד עבדי. שבועה זו האמונה, הנוקבא, העומדת תמיד בצדיק, יסוד. שבועת העולם, שלא ייפרדו לעולם. לבד בזמן הגלות, שאז נפרדים, ונמנע שפע הברכות, והאמונה לא נשלמת, וכל חדווה נמנעת. וכן כשנכנס הלילה מזמן ההוא, שמחות אינן נכנסות לפני המלך.

תמא) ואע"פ ששמחות אינן מתעוררות בלילה, אבל בחוץ מהיכל המלך עומדים מלאכים ומזמרים שירה. וכשנחצה הלילה, והתעוררות עולה ממטה למעלה, אז מעורר הקב"ה כל צבאות השמים לבכייה, ובועט ברקיע ומזדעזעים עליונים ותחתונים.

תמב) ואין נחת לפניו, רק בשעה שמתעוררים למטה בתורה. אז הקב"ה וכל נשמות הצדיקים, כולם מקשיבים ושמחים אל קול ההוא, ואז נמצא נחת לפניו. משום שמיום שנחרב ביהמ"ק למטה, נשבע הקב"ה, שלא יכנס בירושלים של מעלה, עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה. כמ"ש, בקִרבךָ קדוש ולא אבוא בעיר. שאע"פ שבקִרבךָ קדוש, מ"מ לא אבוא בעיר, ירושלים של מעלה, עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה.

כי לילה, הנוקבא, ויום ז"א. והם בזיווג, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. וכל הסדרים הנוהגים ביום, נוהגים ג"כ בלילה. אלא ההפרש בשליטה, שהלילה בשליטת הנוקבא, משמאל, שאז נמשכים מוחין דאחוריים. והיום בשליטת ז"א, שאז נמשכים מוחין דפנים.

ולפיכך, כמו שיש בזיווגו של יום סדר ג' קווים, הנמשכים מג' נקודות חולם שורוק חיריק, כן יש בזיווגו של לילה ג' משמרות שבלילה, שהמלאכים מזמרים בהם. כי המוחין מתגלים בשירה. אמנם הם רק מוחין דאחוריים, חיצוניות וקטנות, ומבחינת פנים ופנימיות חושך ולא אור. כי אז מבחינת אורות הפנים חושך ואין שמחה, אבל מוחין דאחוריים מאירים. כי אז נמשכים מוחין דאחוריים, ג"ר דחיצוניות. וע"כ עומדים המלאכים בחיצוניות ההיכל, ומזמרים שירה מהמוחין ההם.

וג' משמרות הן ג' קווים מג' נקודות חולם שורוק חיריק. ב' משמרות הראשונות ב' קווים ימין ושמאל, הנמשכים מחולם שורוק, ובאמצע משמרת השנייה, נקודת חצות לילה, נמשך המסך דחיריק, שעליו יוצא קו האמצעי, שיש לו ב' פעולות:

א. ממעט הע"ס דשמאל, המאירים באחוריים, מג"ר לו"ק,

ב. מחבר השמאל עם הימין.

וכשנחצה הלילה, והתעוררות עולה ממטה למעלה, שמעלים מ"ן לגילוי מסך דחיריק ליציאת קו אמצעי. אז מעורר הקב"ה כל צבאות השמים לבכייה. בכייה פירושו מיעוט ג"ר, כי ע"י גילוי המסך דחיריק מתמעטות ג"ר דשמאל, וכל המלאכים בוכים, אפילו המלאכים שבחיצוניות אין להם עוד ג"ר.

וכשהקב"ה מגלה המסך דחיריק, כי מתבטלים המוחין כולם, תכף יש פעולה ב', להמשיך קומת חסדים על המסך דחיריק, שעל ידו מחבר ב' הקווים ימין ושמאל וממשיך בחזרה את הג"ר, אלא בו"ק דג"ר. כשמעלים מ"ן להמשכת קומת החסדים, אז מתייחדים ימין ושמאל בזה, והג"ר חוזרות, וחוזרים ג"כ המלאכים לומר שירה.

נוקבא, המקדש, נחרבה בהארת השמאל, אז העלה הקב"ה את המסך דחיריק והמשיך קו אמצעי לייחד השמאל עם הימין, שמסיבה זו נתמעטו ג"ר דג"ר לו"ק דג"ר. ומיעוט הזה נבחן לשבועה, כי מתיקון זה אין הג"ר דג"ר מאירים עוד עד גמה"ת. ובגמה"ת, שתתוקן המלכות כולה, אז חוזר הזיווג דג"ר דג"ר, שיכנס לירושלים של מעלה. ובזה מבואר, נשבעתי לדוד עבדי, השבועה שלא יכנס לירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה.

תמג) כל המזמרים עומדים מחוץ להיכל, ואומרים שירה בשלושה משמרות הלילה, כנגד ג' הקווים. וכל צבאות השמים מתעוררים בלילה, להיותם מהחיצוניות, ובלילה מאירים המוחין דחיצוניות. וישראל ביום, משום שהם מהפנימיות ואין מוחין דפנימיות מאירים אלא ביום. ואין אומרים קדושה למעלה, עד שמקדשים ישראל למטה, כי אין קיום למוחין דחיצוניות של המלאכים, זולת ע"י קו אמצעי המאיר ביום, לישראל. ואז כל צבאות השמים מקדשים את שם הקדוש ביחד. וע"כ ישראל הקדושים מתקדשים מעליונים ותחתונים ביחד. כמ"ש, קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם.

תמד) כשברא הקב"ה העולם, הנוקבא, ברא אותו על עמודים, שהם ז' עמודי עולם חג"ת נהי"מ. ואלו העמודים לא נודע על מה הם עומדים. כמ"ש, על מה אדניה הוטבעו, או מי ירה אבן פינתה.

עולם, הנוקבא, עומדת על ז' עמודים, ז"ס חג"ת נהי"מ, שמקבלת מבינה ומז"א. נוקבא מבחינתה עצמה אינה ראויה לקבל אור עליון, כי היא המלכות שנצטמצמה בעת בריאת העולם שלא לקבל מאור העליון, ואלו העמודים, ז' האורות, חג"ת נהי"מ שבה, לא נודע על מה הם עומדים, כי הנוקבא לא תוכל לקבלם מחמת הצמצום שעליה.

תמה) העולם, הנוקבא, לא נברא עד שהקב"ה לקח אבן אחת, הנקראת אבן שתיה, וזרק אותה לתוך התהום, ונתקעה מלמעלה למטה. וממנה נשתל העולם, הנוקבא, והיא נקודה האמצעית של יישוב העולם, ובנקודה זו עומד קודש הקודשים, ג"ר דנוקבא. כמ"ש, או מי ירה אבן פינתה. וכמ"ש, אבן בוחן פינת יקרַת. וכתוב, אבן מָאסו הבונים הייתה לראש פינה. שכל אלו אבן שתיה.

אבן שתיה, מלכות, המכונה אבן, עלתה לבינה, ונשתתפה בה, וע"י עלייה זו קיבלה הכלים דאמא, י"ה דהויה, וע"כ יכלה לקבל ז"ס חג"ת נהי"מ מאמא, וע"כ נקראת שתיה, כלומר שת י"ה, כי אמא שהיא י"ה תיקנה אותה.

ומטרם שעלתה המלכות לבינה והשיגה הכלים מבינה, שנקראת אז אבן שתיה, לא יכלה לקבל שום אור מחמת הצמצום שעליה, ולא יכלה להתקיים. והקב"ה זרק אבן שתיה, המלכות הממותקת, למקום מלכות שלה עצמה, הנקראת תהום. ונתקעה מלמעלה למטה, כי ירדה ממקום בינה ונתקעה בתהום, המלכות שלמטה, של הנוקבא. שעל ידה היא מקבלת ג"ר, שנקרא קודש הקודשים.

תמו) אבן זו נברא מאש רוח ומים, שמקבלת מג' קווים דז"א, והתקשתה מכולם, ונעשתה אבן אחת, ועומדת על התהום. ולפעמים מים נובעים ממנה ומתמלאים התהומות. ואבן הזו עומדת לאות באמצע העולם. וזו היא האבן שהעמיד והשתיל יעקב להתפשטות וקיום העולם. כמ"ש, וייקח יעקב אבן וירימֶהָ מצֵבה.

תמז) והאבן הזאת אשר שמתי מצֵבה יהיה בית אלקים. והאם אבן זו שם אותה יעקב, הרי היא נבראה מתחילה כשברא הקב"ה את העולם? אלא ששׂם אותה לקיום למעלה ולמטה. וע"כ, אשר שמתי מצבה, כתוב. ומהו אשר שמתי? הוא שכתוב, יהיה בית אלקים, ששׂם כאן המדור שלמעלה. כלומר, שהמשיך בה המוחין העליונים.

תמח) אבן הזו יש עליה שבעה עיניים כמ"ש, על אבן אחת שבעה עיניים. עיניים חכמה. שמתגלה החכמה מחג"ת נהי"מ דנוקבא, נקראת שבעה עיניים. נקראת שתיה, משום שממנה נשתל העולם. שתיה אותיות שת י"ה. ששׂם אותה הקב"ה, בינה, י"ה, שיתברך ממנה העולם.

תמט) שבא השמש, במשמרת ראשונה של הלילה, אלו כרובים העומדים בקודש הקודשים, העומד בנקודה האמצעית, שהיא אבן שתיה. והיו יושבים בנס, ע"י אורות דבינה, שאינם שייכים לה, הנבחנים לה לנס, היו מכים בכנפיהם ופורשׂים אותם, ונשמע קול שירת כנפיהם למעלה. ואז מתחילים לשיר המלאכים, האומרים שירה בתחילת הלילה, כדי שיתעלה כבוד הקב"ה ממטה למעלה. שירה שהיו אומרים כנפיהם של הכרובים, היא כמ"ש, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה', שאו ידיכם קודש, ואז מגיעה השירה למלאכים העליונים לזמר.

תנ) במשמרת שנייה, הכרובים מכים בכנפיהם למעלה, ונשמע קול שירה שלהם. ואז מתחילים לשיר מלאכים העומדים במשמרת השנייה, שירת כנפיהם של הכרובים, כמ"ש, הבוטחים בה' כהר ציון לא יימוט. ואז מגיעה השירה למלאכים העומדים במשמרת השנייה, לזמר.

תנא) במשמרת השלישית הכרובים מכים בכנפיהם ואומרים שירה כמ"ש, הללויה הללו, עבדי ה' את שם ה', יהי שם ה' מבורך, ממזרח שמש עד מבואו. אז המלאכים, העומדים במשמרת השלישית, כולם אומרים שירה.

כרובים, פנים קטנות, ג"ר דקטנות. כי ג"ר, הנמשכים בלילה, ג"ר דאחוריים, חיצוניות וקטנות, והם עומדים בקודש הקודשים, ג"ר דנוקבא. ולפי שהם מוחין דאחוריים, לכן נאמר בגילויים, היו מכים בכנפיהם, כי האחוריים מכונים כנפיים, וכן הימשכותם באה בהכאה. גם במוחין דלילה נוהג ג' קווים, ג' משמרות, הנמשכים ממוחין, המכונים כרובים. לפיכך גם שירתם נחלק לג' קווים. וע"כ במשמרת ראשונה, קו ימין, הנמשך מחולם, גילוי ו"ק בלי ראש שבהם, אומרים, הנה ברכו את ה', ואשא כפיי, כי כפיים מורה על ו"ק חסר ראש. וכן נאמר שפורשים כנפיהם, שמגלים דין שבהם.

ובמשמרת שנייה, הבוטחים בה' כהר ציון לא יימוט. שמורה על קו שמאל, הנמשך מנקודת השורוק, שבו מגולה עצם הג"ר הללו של האחוריים, ועל ג"ר נאמר לא יימוט.

ובמשמרת השלישית, קו אמצעי, הנמשך מנקודת החיריק, אומרים, הללויה, יהי שם ה' מבורך, ממזרח שמש עד מבואו. כי בקו השלישי תלוי כל השלמות וכל הקיום של מוחין האלו.

תנב) כל הכוכבים והמזלות שברקיע פותחים בשירה, במשמרת ג', כמ"ש, ברוֹן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. וכתוב, הללוהו כל כוכבי אור. כי אלו כוכבי אור מנגנים על האור, שע"י שירה נמשך האור.

תנג) כשהאיר הבוקר, אומרים אחריהם שירה, ישראל למטה, שמקבלים ג"ר דפנימית, ג"ר דגדלות, ועולה כבודו של הקב"ה ממטה ולמעלה. ישראל אומרים שירה למטה ביום, ומלאכים העליונים בלילה, ואז נשלם השם הקדוש בכל הצדדים, הן ממוחין דאחוריים והן ממוחין דפנים.

תנד) כל מלאכים העליונים וישראל למטה, כולם נתחזקו באבן ההוא, המלכות, שקיבלו ממנה מוחותיהם, והיא עולה למעלה להתעטר, לקבל מוחין, מתוך האבות, מחג"ת דז"א, ביום. ובלילה, הקב"ה, ז"א, בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, המלכות, שמקבל ממנה מוחין דאחוריים שלה.

תנה) אשרי הם הנמצאים בקיומם ועוסקים בתורה בלילה, משום שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן שומעים קולותיהם של בני אדם, העוסקים בתורה. כמ"ש, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני.

תנו) אבן זו היא אבן טובה, שנמתקה בבינה, טובה וראויה לקבל מוחין. כמ"ש, ומילאתָ בו מילואַת אבן ארבעה טורים אָבֶן. ואלו הם הסדרים של אבן טובה, המילואים של אבן יקרה, שהם המוחין דהארת חכמה המקובלים במלכות ג"פ ארבע שהם י"ב. משום שיש אבן אחר, שאינה ראויה למוחין, מלכות שלא נמתקה בבינה, שעליה כתוב, והסירותי את לב האבן. וכתוב, ואת רוחי אתן בקרבכם, שמשמע, שכל זמן שלא הוסר לב האבן, אין רוח ה' שורה בנו, מטעם שלא נמתקה בבינה. והיא נקראת ג"כ, אבן בוחן פינת יִקרת.

תנז) וע"ז כתוב, לוחות האבן. כי אלו הלוחות נחצבו מכאן, מאבן טובה. וע"כ הן נקראות על שמה של אבן הזו. כמ"ש, משם רועה אבן ישראל, שהוא ג"כ אבן טובה.

תנח) והאבנים תִהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה. אלו הן אבנים יקרות עליונים, הנקראות אבני המקום, כמ"ש, וייקח מאבני המקום, ספירות הנוקבא, כי הנוקבא נקראת מקום. והאבנים על שמות בני ישראל שתים עשרה: כי כמו שיש י"ב שבטים למטה, כן יש למעלה בנוקבא י"ב שבטים, והם י"ב אבנים יקרות. ארבעה טורי אבן, חו"ב תו"מ שבה, שכל אחת מהם כלול מג' קווים, הם שתים עשרה. וכמ"ש, ששָׁם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל, זהו ישראל שלמעלה, ז"א, המשפיע י"ב הללו לנוקבא, וכולם, להודות לשם ה', לנוקבא. ע"כ נאמר, והאבנים על שמות בני ישראל תהיינה.

תנט) וכמו שיש י"ב שעות ביום, שהם י"ב דז"א, כן יש י"ב שעות בלילה, שהם י"ב של הנוקבא. ביום למעלה, בלילה למטה. י"ב דז"א הם למעלה, וי"ב דנוקבא הם למטה, שמקבלים מי"ב דז"א. וכולם זה כנגד זה. אלו י"ב שעות שבלילה מתחלקים לשלושה חלקים, שהם ג' משמרות, וכמה חֵילות ממונים עומדים תחתיהם מדרגות אחר מדרגות, שכולם ממונים בלילה, ומקבלים טרף מתחילה, ואח"כ אומרים שירה. כמ"ש, ותָקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה.

תס) ואז כאשר נחלק הלילה, נמצאים ב' סדרים מצד זה, וב' סדרים מצד האחר. ורוח העליון יוצא ביניהם. ואז כל האילנות שבגן עדן פותחים בשירה, והקב"ה נכנס בגן עדן. כמ"ש, אז ירננו. וכמ"ש, ושפט בצדק דַלים. משום שמשפט, ז"א, נכנס ביניהם, ונתמלא ממנו גן העדן.

לילה הוא פרצוף הנוקבא, ששולטת בה קו שמאל, חכמה בלי חסדים, ע"כ היא חושך. ונקודת חצות נקודת החזה שבה, מסך דחיריק, שעליו נגלה קו האמצעי, המייחד ב' הקווים. ואז יש ב' קווים מנקודת החזה ולמעלה, שהם מתחילת הלילה עד חצות, וב' קווים מנקודת החזה ולמטה, מחצות לילה עד הבוקר. וקו אמצעי, יוצא על המסך דחיריק, נקודת החצות, הנקרא רוח עליון, ז"א. כיוון שקו האמצעי, ז"א, מחבר ימין ושמאל, שבגן עדן, הנוקבא, נתמלאו כולם באור. וקב"ה, קו אמצעי, נכנס בגן העדן, הנוקבא. ז"א, קו האמצעי, נקרא משפט. ונתמלא ממנו גן העדן, כי נתחברו הצדדים שמחזה ולמעלה ושמחזה ולמטה זה בזה.

תסא) ורוח צפונית מתעורר בעולם, ושמחה נמצא, כי אחר הכרעת קו אמצעי, מתלבש הצפון בדרום, והחכמה מתלבשת בחסדים, ואז יש שמחה בהארת הצפון, קו שמאל. כי אותו הרוח, קו אמצעי, מנשב באלו הבשׂמים, הארת החכמה, שע"י זה מתלבשת הארת חכמה שבבשׂמים בחסדים שברוח, והבשמים מעלים ריח ממטה למעלה, ולא ממעלה למטה, והצדיקים מתעטרים בעטרותיהם, מקבלים מוחין, ונהנים מזיו מראה המאירה, ז"א.

תסב) אשרי הצדיקים, הזוכים לאותו אור העליון, מראה המאירה, המאיר לכל הצדדים, לימין ולשמאל. וכל אחד ואחד מאלו הצדיקים מקבל לחלקו כראוי לו, מקבל כפי מעשיו שעשה בעוה"ז, ויש שמתביישים מאותו האור שחַברם קיבל ביותר להאיר.

תסג) משמרות הלילה: במשמרת ראשונה, משעה שהלילה מתחיל לבוא, כמה שלוחי הדין מתעוררים ומשוטטים בעולם, והפתחים של האורות נסתמים. ולאח"כ, במשמרת השנייה, מתעוררים כמה מינים של כוחות הדין למיניהם. שמשמרת שנייה היא קו שמאל, רוח צפון. שכל עוד שאינו מתחבר עם רוח דרום, ימין, דינים רבים מתעוררים ממנו. ואז, כשנתחלק הלילה באמצע משמרת השנייה, נקודת החזה, יורד רוח צפון מלמעלה מחזה למטה מחזה, ואוחז בלילה, הנוקבא, עד סיום שתי משמרות הלילה. כי משמרת ראשונה קו ימין, ומשמרת שנייה קו שמאל, ואע"פ שהמסך דחיריק מתעורר בחצות לילה, באמצע משמרת שנייה, הוא רק להמשיך רוח צפון למטה מחזה. ועיקר כוחו לחבר השמאל עם הימין נגלה לאחר סיום משמרת שנייה.

תסד) ובמשמרת השלישית צד הדרום, חסד, מתעורר להתחבר עם הצפון, בכוח קו האמצעי, עד שבא הבוקר. וכשבא הבוקר כבר דרום וצפון אחוזים בנוקבא. ואז באים ישראל למטה בתפילתם ובקשתם, ומעלים אותה למעלה לז"א, עד שעולה ונגנזת ביניהם באורות דז"א, שממעטת עצמה ומתבטלת למדרגת ז"א. ולוקחת ברכות מראש המלך, שמקבלת ג"ר דפנים מז"א, שהוא ראש שלו.

תסה) ומתברכת מאותו הטל, הנמשך לז"א מלמעלה מגלגלתא דא"א. ומאותו הטל מתחלק להאיר לכמה צדדים, לימין ולשמאל, אע"פ שהטל עצמו רק אור החסד. וכמה רבבות מדרגות ניזונות מאותו הטל, וממנו עתידים להחיות המתים. כמ"ש, הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טַלֶךָ. טל מאלו אורות עליונים המאירים למעלה.

תסו) כאשר רוח הצפון מתעורר והלילה מתחלק, הקב"ה חושק לקולם של הצדיקים בעוה"ז. העוסקים בתורה, הקב"ה מקשיב להם עתה.



חזרה לראש הדף
Site location tree