אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק א' / ואתה תחזה בסוד המצח [ואתה תחזה ברזא דמצחא]

ואתה תחזה בסוד המצח [ואתה תחזה ברזא דמצחא]

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

עז) סוד המצח. באות נ', גבורה, השלמות של ז', מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל, גבורה. לפעמים נכללת נ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.

עח) אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה. בשעה שמדבר נעשים אלו הקמטים במצחו בלא חיבור. רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור זה עם זה. זה, צריכים שלא להתחבר עימו אלא רק לזמן קצר, ולא זמן מרובה. כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד. ודבריו אינם חשובים כלל. זהו עניין אות נ' הכלולה באות ז'. ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.

עט) אם המצח קטן ועגול. זה הוא אדם חכם במה שמסתכל. לפעמים נבהל ברוחו. האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכל. מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

פ) אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זהו יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם. לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מהדין. וזה אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת הוא מתרחק מהדין ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.

פא) אם המצח בלא עיגול, והוא גדול, זהו אדם, שכל פעם, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

פב) אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים אז, הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחינם, בלי סיבה. פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, מצד האחר הוא. שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן. כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו. זהו אות נ' שבכלל אות ז'.

פג) אם המצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכל בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדָבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים. נקרא נבון. אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

פד) אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו, קמט אחד על עין אחת, וקמט אחד על עין האחרת. ונמצאים ג' קמטים גדולים במצחו, באלו שעל העיניים, וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו. הוא ירא לשעתו ולא יותר. לריצוי, הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והמעשים אינם, אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זהו אות נ' בלבדה, ולא נכלל באות ז'. והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להיכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח.

חזרה לראש הדף
Site location tree