והנה טוב מאוד
תלב) והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות. ולמה כאן אתה אומר שבגללו לא כתוב ביום השני, כי טוב? אלא סוד הסודות כאן. כי ודאי מלאך המוות הוא טוב מאוד. משום שכל בני העולם יודעים שימותו וישובו לעפר, וע"כ רבים הם החוזרים בתשובה לאדונם בגלל יראה הזו, ויראים לחטוא מפניו. רבים היראים מפני המלך משום שרצועה תלויה לפניהם. כמה טובה הרצועה לבני אדם, שעושה אותם טובים ואמיתיים ומתקנים דרכיהם כראוי. וע"כ, והנה טוב מאוד. מאוד ודאי.
תלג) והנה טוב, מלאך החיים. מאוד, מלאך המוות, שהוא יותר חשוב. כשברא הקב"ה את העולם, הכול היה מתוקן, עד שבא אדם, שהוא המלך של עוה"ז. כיוון שנברא האדם, עשה אותו מתוקן בדרך האמת. כמ"ש, אשר עשה האלוקים את האדם ישר, והמה ביקשו חישבונות רבים. עשה אותו ישר, ואח"כ חטא, וגורש מגן עדן.
תלד) גן העדן נטוע בארץ, באלו הנטיעות שנטע הקב"ה. כמ"ש, וייטע הויה אלוקים גן בעדן מקֶדם. הוא נטע אותו בשם השלם, הויה אלוקים, כעין גן עדן העליון למעלה. וכל צורות עליונות כולן מרוקמות ומצוירות בגן עדן הזה שלמטה. ושם הם הכרובים. ואינם נחקקים בחקיקת בני אדם מזהב או מדבר אחר, אלא כולם אורות שלמעלה חקוקות ומצוירות בציור מרוקם, מעשה חושב של שם שלם של הקב"ה. וכולם נחקקים שם. וכל הצורות והציורים של עוה"ז, הרוחות של בני אדם, כולם מצוירות שם, ומפותחים, ונחקקים שם כולם, כעין שהיו בעוה"ז.
תלה) מקום הזה הוא מדור לרוחות הקדושים, בין אלו שכבר באו לעוה"ז, ובין אלו שעוד לא באו לעוה"ז. ואלו העתידים לבוא לעוה"ז, כולם הם רוחות המתלבשים בלבושים וגופים ופרצופים כעין עוה"ז, ומסתכלים שם בזיו כבוד של ריבונם, עד שבאים לעוה"ז.
תלו) בשעה שיוצאים משם לבוא לעוה"ז, מתפשטים הרוחות מגוף ולבוש של גן עדן, ומתלבשים בגוף ולבוש של עוה"ז, ועושים דירתם בעוה"ז, בלבוש וגוף הזה, שהוא מטיפה סרוחה.
תלז) וכשהגיע זמנו ללכת ולצאת מעוה"ז, אינו יוצא עד שמלאך המוות מפשיט את הלבוש וגוף הזה. כיוון שנפשט הגוף מעל הרוח ע"י מלאך המוות, הולך הרוח ומתלבש בגוף האחר שבגן העדן, שהתפשט ממנו בשעה שבא לעוה"ז. ואין שמחה לרוח זולת בגוף ההוא אשר שם, והוא שמח שהתפשט מהגוף של עוה"ז, והתלבש בלבוש אחר השלם מגן עדן, שהוא כעין עוה"ז. ובו יושב והולך ומסתכל לדעת בסודות עליונים, מה שלא יכול לדעת ולהסתכל בהיותו בעוה"ז בגוף הזה.
תלח) וכשהנשמה מתלבשת בלבוש של עולם ההוא, כמה עידונים כמה חמודות יש לו שם. מי גרם לגוף שבגן העדן, שיתלבש בו הרוח? הוא מי שהפשיט לו הלבושים האלו של עוה"ז, מלאך המוות. הרי שמלאך המוות הוא טוב מאוד, והקב"ה עושה חסד עם הבריות, שאינו מפשיט האדם מלבושים שבעוה"ז, עד שמתקן לו לבושים אחרים מכובדים וטובים מאלו, בגן העדן.
תלט) חוץ מאלו רשעי עולם, שאינם חוזרים בתשובה שלמה לאדונם, שערומים באו לעוה"ז וערומים ישובו שמה. והנשמה הולכת בבושה מנשמות אחרות, כי אין לה לבוש כלל, ונידונה בגיהינום שבארץ מהאש שלמעלה. ויש מהם שמצפצפים בגיהינום ומיד עולים. ואלו הם רשעי עולם, שחשבו בתשובה בליבם, ומתו ולא יכלו לעשות תשובה. אלו נידונו שם בגיהינום, ומצפצפים ואח"כ עולים.
תמ) ראה, כמה רחמיו של הקב"ה על בריותיו, שאפילו רשע ביותר, והרהר בתשובה, ולא יכול לעשות תשובה ומת, זה מקבל עונש בוודאי על שהלך מעולם בלי תשובה, לאח"כ, רצון ההוא ששׂם בליבו לעשות תשובה, אינו נעדר מלפני מלך העליון, והקב"ה מתקן מקום לרשע במדור של שאוֹל, ושם מצפצף בתשובה. כי רצון יורד מלפני הקב"ה, ושובר כל כוחות השומרים על שערי מדורי גיהינום, ומגיע למקום שהרשע שם, ודופק בו, ומעורר בו הרצון לתשובה, כמו שהיה לו מקודם בחייו, ואז מצפצף נשמה ההיא לעלות מתוך מדור השאול.
תמא) ואין רצון טוב, שיאבד מלפני המלך הקדוש. ומשום זה אשרי מי שמהרהר הרהורים טובים לאדונו. ואע"פ שאינו יכול לעשותם, הקב"ה חושב לו רצונו כאילו עשה. זהו לטוב. אבל הרצון לרע, אין הקב"ה חושב למעשה, חוץ מהרהורי עבודה זרה.
תמב) אלו שלא הרהרו בתשובה, יורדים לשאול, ואינם עולים משם לדורי דורות. עליהם כתוב, כלה ענן וילך, כן יורד שאול לא יעלה. על הקודמים כתוב, ה' ממית ומחייה מוריד שאול ויעל.