אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת פקודי, חלק א' / הרי נחושת

הרי נחושת

158. נחושת התנופה, הם הרי נחושת, שני הרים, זו"ן דנוגה, ונקראים אדנֵי נחושת. ונמצאים שומרי פתחים ומסובבים לכל העומדים בפנים, משום שהם שומרי הפתחים העומדים בפתחים מבחוץ. כי הנוגה מסובב הקדושה, ושומר אותה מפני הקליפות. והם באים ויוצאים בבית המלך, במלכות, כי הצד הטוב שבנוגה קדושה גמורה, אלא שמבחוץ לקדושה. ולפעמים נכנס בפנים.

159. ומנחושת, זו"ן דנוגה, כל כלי המזבח לשמש בהם. ואלו הם כלים למזבח, בשעה שהנשמות מתקרבות לעלות על המזבח, מלכות, אלו הם העובדים עבודת המזבח, וכולם עוזרים לנשמות לשמש שימוש, ונקראים כלי המזבח. וכל הכלים ויתדות המשכן, שג"כ מבחוץ למשכן, כולם נקראים בשמות כלי שימוש לשמש בקודש. וע"ז עומדים כל הממונים, והמרכבות, והרוחות הידועים, כל אחד במקומו. ובהיכלות דקדושה ידועים עומדים כולם בחשבון, כמ"ש, המוציא במספר צבאם.

160. הזהב שבמשכן קשור בזהב העליון, גבורה. וכן הכסף בכסף העליון, חסד. ונחושת שבמשכן בנחושת העליון, ת"ת. כי אלו נחושת שלמטה, זו"ן דנוגה, לוקחים כוח מנחושת שלמעלה, ת"ת. וכן כל הגוונים מתערבים אלו באלו, להתייחד ולהתקשר אלו באלו.

161. קרסי זהב עומדים לקשור אלו היריעות של תכלת וארגמן תולעת שני ושש, אחת באחת, מחברת במחברת. קרסי נחושת עומדים לקשור את המשכן, את יריעות העיזים. ואלו עומדים כנגד אלו. וכולם עומדים ככוכבים שברקיע. כמו שהכוכבים מאירים ברקיע ונראים, אף כך מאירים אלו הקרסים במשכן. ומאירים אלו הקרסים ונראים ככוכבים העומדים ובולטים ונוצצים. ואלו חמישים של זהב וחמישים של נחושת, מאירים אלו כנגד אלו.

162. מהאור העליון, ז"א, יוצא ניצוץ אחד, הנוצץ ומאיר במראה שאינה מאירה, כלומר, שמאיר למלכות. הניצוץ כלול מכל הצבעים המאירים, ונקרא ארגמן. וכשהארגמן הזה מכה, שמשפיע, באור החשוך, מלכות, אז יוצא ניצוץ אחר שאינו לוהט, תכלת, ומתערבים זה בזה. ואלו הם לבושי הקודש שמתלבש בהם מיכאל, כוהן גדול.

163. וכשמיכאל התלבש באלו לבושי כבוד, אז נכנס לשמש בקודש, וכל עוד שלא התלבש בלבושים האלו, לא נכנס בקודש. כמ"ש, ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. שהיה מתלבש בענן. אז, ויעל אל ההר. וכל עוד שלא התלבש בו, לא היה יכול להיכנס לבפנים. כעין זה הכוהן הגדול לא נכנס לקודש, עד שהתלבש באלו הלבושים, כדי להיכנס לקודש.

164. ומשום שיוצאים מעליונים, והם כעין של מעלה, נקראים בגדי שׂרד, מלשון שריד, כי נשארו מאלו לבושים העליונים, כי היו ממה שנשאר מהאורות של זיווים עליונים. תכלת, מלכות, וארגמן, ז"א, צבעים של השם הקדוש, הנקרא שם מלא, הוי"ה אלקים. שהוי"ה ארגמן, ואלקים תכלת. וזהו, שיתלבש בו הכוהן הגדול לבוא אל הקודש. תולעת שני, צבע אדום, כנגד גבורה. תכלת וארגמן כנגד מלכות וז"א, שהם כלולים בכל אלו הצבעים. ומשום שהכוהן הגדול מתלבש בלבושים של צבעים האלו, נכנס לבפנים ואינם דוחים אותו לחוץ.

165. הכול נעשה באמונה, במדרגות של המלכות הנקראת אמונה. שיהיה הכול כעין של מעלה. וע"כ כתוב, בגדי השרד לשרת בקודש. ונקראים בגדי קודש, משום שאינם נקראים קודש, אלא כששורים בהם אלו הצבעים, כמ"ש, בגדי קודש הם. וכתוב, קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. קודש ישראל, משום שבישראל נראים כל הצבעים, שהם כוהנים ולוויים וישראל, גוונים דחג"ת, לבן אדום ירוק. כוהנים לבן, לוויים אדום, וישראל ירוק, גוונים להיראות בפנים, בקודש.

חזרה לראש הדף
Site location tree