ענין שכינה היינו מקום שהשוכן מגולה. הנה כתוב "מלא כל הארץ כבודו, לית אתר פנוי מיניה". ויחד עם זה שורה בחינת הסתרה. ובמקום שיש גילוי אלקותו יתברך, המקום הזה נקרא שכינה, היינו שכאן מגולה השוכן. נמצא לפי זה כשמדברים מהשכינה, היינו שמדברים מהשוכן, היינו מהקדוש ברוך הוא, ומה שמכנים אותו בשם שכינה, היינו מקום הגילוי.
וזה פירוש, מה שמתגלית במלכות, את זה מושפע להתחתונים. פירושו, שיעור המתגלה מאלקותו יתברך, ואת שיעור המתגלה נבחן רק כלפי התחתונים, שכלפי עליון לא שייך ענין גילוי וענין הסתרה. על דרך משל אי אפשר לומר כלפי האדם עצמו, שהאדם מגולה או שהאדם נעלם, אלא גלוי והעלם שייך רק כלפי זולתו. כמו כן ברוחניות, ענין גלוי והעלם שייך רק כלפי הבריאה.
נמצא לפי זה כשמדברים מבחינת שכינה, היינו שמדברים מבחינת שיעור שהבורא יתברך מגלה את עצמו להתחתונים, נמצא בין שאנו אומרים קודשא בריך הוא, ובין שאנו אומרים שכינה, הכל אחד. אלא הפירוש הוא, קודשא בריך הוא נקרא בחינת הסתר, ושכינה נקרא בחינת גלוי, היינו שהשוכן מגולה, היינו שכאן ניכר ונגלה השוכן. ומה שאנו אומרים, "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא", היינו שבחינת ההעלם יבוא לבחינת הגלוי. נמצא שהכל בחינת רוחניות. לכן כשאנו אומרים, שהאדם זכה להשראת השכינה, הפירוש הוא, שהאדם זכה להתגלות השוכן, וכל בחינת שיעור התגלות מכונה שכינה, כנ"ל.
ומה שאנו אומרים, שהשכינה הקדושה נקראת כללות נשמת ישראל, הפירוש כנ"ל, כי ענין התגלות הוא רק כלפי זולתו. נמצא שבחינת השכינה היינו, בחינת הגילוי שמתגלה לתחתונים. נמצא שהיא כללות הגילוי לתחתונים, היינו שמתלבשת ברצון של התחתונים. שענין הרצון זה בחינת נברא, שבשביל זה נקראת נשמה חלק אלקי. שענין חלק מבואר ב"הסולם", מה שיש בחינת רצון לקבל, ועל ידי התיקונים ברצון להשפיע מתגלה להנברא אור ה', ולגבי התחתון מגולה רק חלק ממנו, היינו רק את השיעור, שרצה הקדוש ברוך הוא, שהתחתונים ישיגו אותו.
נמצא הפירוש נשמה, היינו שיש כאן התגלות אלקותו יתברך בשיעור מסוים שהתחתונים יכולים לקבל. נמצא שענין נשמה הוא רק חלק מהשכינה הקדושה, שהיא נקראת כללות נשמת ישראל. היינו כל השיעור שהקדוש ברוך הוא רצה שישיגו אותו, זה נקרא רצונו להטיב לנבראיו. ונשמה נקראת חלק מהשכינה, היינו חלק שהתחתון יכול להשיג לפי שיעור הטהרה. לכן אמרו חז"ל "שקול משה כנגד ששים ריבוא" (שיר השירים א'), היינו שמשה רבנועליו השלום, היה זוכה לשיעור התגלות אלקות, מה שהיה מוכן להתגלות לכלל ישראל. וזה מה שכתוב, "שכינה מדברת מתוך גרונו של משה", היינו שמשה זכה להתגלות הכללי, הנקרא שכינה.