כתוב "שאו ידיכם קודש וברכו את ה"'. וכמו כן תפילה גם כן בהרמת ידים, כמו שכתוב "והיה כאשר ירים משה את ידיו וגבר ישראל".
הרמת ידים נקרא בחינת הכנעה, כי בזמן שהאדם רואה, שאין הוא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, אז הוא מרים את הידים ואומר, שכאן הוא לא מסוגל להשיג שום דבר עם הידים שלו.
לכן כשמתפלל לה', צריך להרים את הידים, כמו שכתוב (תהלים סג, ה) "בשמך אשא כפי", שרק הבורא יכול לעזור לו.
וכמו כן בברכה, גם כן נושא את הידים ומברך את ה', על כל מה שנתן לו. כי מצידו איננו מוכשר לשום דבר, שרק הבורא נתן לו, וממילא הוא נותן תודה לה', על כל מה שנתן לו.