על ברכת "שהכל נהיה בדברו"הדין, שאם היה לו לאדם הפסק, צריך לברך פעם שניה. יש לפרש,על שאר ברכות הנהנין, אף על פי שהיה לו הפסק הוא עוד יכול לברך, משום שיש לו על מה לברך בתוך הדעת. מה שאין כן "שהכל נהיה בדברו", היינו הן מה שטוב לו ומה שרע לו, "שהכל נהיה בדברו", היינו כמו שכתוב, "וברוח פיו כל צבאם", היינו על הרצון דלהטיב לנבראיו, זה יכול להיות רק למעלה מהדעת. וכשהבנין הוא למעלה מהדעת, ועל הפסק כלשהומוכרחים להתחיל העבודה מחדש. ולכן צריכים לברך פעם שנית.