אם האדם רוצה להיות "סור מרע", אינו צריך לעשות שום פעולות בכדי להסיר מעצמו את הרע. כי יש כלל בטבע, שאין האדם יכול לסבול דבר רע בעצמו. אלא בה בעת שהאדם בא לידי הכרה, שדבר זה הוא מזיק ורע לו, שמדבר זה הוא יכול לאבד את החיים שלו, תיכף הוא יסור ממנו ומרחיק את עצמו כמטחווי קשת. נמצא, שלהרחיק את עצמו מדבר רע בא לו בלי עבודה.
אלא העבודה היא לבוא לידי הכרה, שדבר זה הוא באמת מזיק, עד כדי כך שלא יכול להמשיך איתו בחיים שלו. ובכדי להגיע לזה צריכים "טוב", שעל ידי זה שהאדם עוסק בתורה ומצוות, ורוצה להגיע לשלימות החיים הרוחניים, אז הוא יכול לבוא לידי הכרת הרע. וכשהגיע להכרה הזאת, ממילא הוא מתרחק אז מהרע. וזה פירוש "עשה טוב".