הנה כתוב "עבדו את ה' בשמחה", "עבדו ה' ביראה".
האדם כשהולך להתפלל על חסרון לרוחניות, הוא צריך להיות בשמחה, היות שעכשיו הוא בבחינת הכרה, שחסר לו רוחניות. מה שאין כן לפני זה, היה בבחינת חולה מחוסר הכרה. ואחר כך יש מקום להתפלל, ואז צריך להיות לו יראה.