כסף בא מצד התחתון, שהוא כוסף ומייגע את עצמו להשיג את מבוקשו. כבוד לא תלוי בתחתון, אלא שבא חוץ ממנו, כמו בעולמנו, שאנשים מבינים שכדאי לכבדו.
לכן לאחר שיש לאדם כסף, אז מגיע הזמן לעבוד עבור הכבוד. בזמן שהאדם מתחיל להשתוקק לקרבת ה', שה'יקרב אותו, והגם שכל פעם מקבל דחיות מה', וצריך להאמין שכל ההפרעות באות מצד ה', ומכל מקום הוא לא נח ולא שוקט, בדוגמת ילד שרוצה משהו מהאבא, כן האדם שכוסף לה', אף על פי שזורקים אותו, מכל מקום כל פעם שקם מנפילתו, הוא מתחיל שוב להתפלל שיקרבהו.
ואחר כך הקדוש ברוך הוא נותן לו כבוד, המתישב בכלי דכסף. זאת אומרת שה' נותן לו אור התורה, כי "נר ה' נשמת אדם". נמצא, שכסף הוא בחינת אתערותא דלתתא, וכבוד הוא בחינת אתערותא דלעילא.