בגשמיות רואים שמרימים הרגלים מהארץ, זהו מרמז חיות, שהרגלים מרמזות על בחינת מרגלים, על דרך המרגלים שהלכו לתור הארץ, שהלכו לראות, אם כדאי לתת יגיעה ולזכות לבחינת ארץ דקדושה. ובתוך הדעת יש תמיד דעות הפוכות מהקדושה, אלא רק צריכים להאמין למעלה מהדעת, שהיא ארץ זבת חלב ודבש.
לכן כשמרימים את הרגלים מהארץ והולכים למעלה מהדעת, אז יכולה להיות שמחה, הגם שיש בהן עליות וירידות.
אמנם אין הפרוץ מרובה על העומד, אלא שהעליות והירידות הולכות בקצב מהיר, לכן אין זמן שהשמחה תסתלק.