קו אחד נקרא שלימות. הכלל הולך לפי קו אחד, כלומר דרך אחד, כלומר שכל אחד ואחד יש לו חלק בתורה ומצוות. וכל אחד ואחד משער בנפשו, כמה יגיעה הוא צריך לתת בכדי שירגיש, שכבר יצא ידי חובתו. וכל אחד עושה לו חשבון נפש, אם הוא קיים מה שהוא מבין, אז כבר יש לו סיפוק והוא מרגיש עצמו שהוא הולך בדרך ה', וכל יום ויום הוא הולך קדימה.
מה שאין כן קו ימין, הוא צריך לעשות הכל כמו אלו שהולכים בקו אחד, אלא ההבדל הוא בזה, שאלו ששייכים לקו אחד, אין להם חסרון יותר.
מה שאין כן אלו שהולכין בקו ימין, קשה ללכת מטעם שהקו שמאל מבטל את הקו ימין, שהקו שמאל מעורר את התאוה לרוחניות, שנותן לו להבין שצריכים ללכת בלשמה, כי זהו העיקר. אם כן קשה לו ללכת בשלא לשמה, כלומר שאין לו סיפוק, שיהיה כדאי ללכת, כי הקו שמאל מעורר התאוה והחסרון לרוחניות.
מה שאין כן הקו אחד לא מעורר בו חסרון, אלא כל פעם הוא מוסיף והולך, משום שיש לו על מה להסתכל. מה שאין כן הקו שמאל מוחק הכל.