אבא נקרא שלם א'. הוציא את הבינה, היינו השכל לחוץ, מהמדרגה, ולא להשתמש עם השכל. מדוע אודות בנה, כדי שיוכל לקבל את ההבנה, היינו הדעת, ושלא יפגום עם הכלי קבלה שלו. לכן מתחילים עם עבודה שלמעלה מן הדעת, שאין הכלי דקבלה יכולים להתאחז שם. מה שאין כן במקום שהדעת מסכים לעבודה, כבר יש אחיזה לכלי קבלה, אחרת לא היה מסכים הדעת לעבוד בעל מנת להשפיע.
"אבא", נקרא הסיבה ראשונה מסדר עבודה. "הוציא את בינה לחוץ", היינו השכל שלו יהיה מחוץ לגבולו, כלומר שלא להתייעץ עם השכל בקשר לעבודה. "אודות בנה", כי הבנה נולד מב' דברים מנוגדים. וזה נקרא דעת דקדושה, כלומר בנה נקרא התכלית, שתכלית העבודה היא שהאדם יגיע, שכל מעשיו יהיו לשם שמים. וזה יכול להיות למעלה מהדעת, כלומר באם הדעת מסכים, ודאי שהגוף מרגיש בזה תועלת עצמו, אחרת לא היה מסכים לזה.