פרי חכם ח"ב דף ל"ו (ד"ה ובדרך)
אין לה מעצמה כלום אלא מה שנותנים לה אחרים. מלכות הנקראת רצון לקבל, אסור לקבל לעצמה, היינו לבחינתה משום הצימצום. ועל ידי זה שהיא לא רוצה לקבל, היינו להמשיך לבחינתה, אז היא מקבלת מאחרים, היינו מה שמשפיעים לה.
וזה כמו שכתוב בשכר "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט" זכה ל"תמונת ה' יביט" (ברכות ז.). היינו דווקא שלא רצה לקבל לבחינתה, והוא רצה ללכת למעלה מהדעת, זכה לדעת דקדושה. ומזה בא כל הפריה והרביה. מה שאין כן אם הוא רוצה לקבל לבחינתו עצמו, זה נקרא "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי".