תוכן הסדק:
יעודנו יעודו של רבנו הגאון נהורא דמשיח בן יוסף לדור אחרון. עפ"י רבנו ר' אלי' כל העקבות דאתחלתא, קבוץ גליות וישוב ארה"ק, כלליהם ופרטיהם עד הקץ האחרון הם בתפקידו של משיח הראשון, משיח בן יוסף ובאים מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין באתערותא דלתתא, בדרך טבעית, כמו בימי בית שני בימי כורש, ואח"כ תושלם הגאולה במדת החסד מסטרא דימינא משיח בן דוד. - השיטה היסודית של רבנו היא "עוד יוסף חי". - בעמידתנו על סף האתחלתא עלינו ללמוד היטב את כל קנ"ו התכונות, הבחינות, הכינויים והסגולות של משיח בן יוסף, ומסודות האתחלתא הנרמזים בחבוריו הקדושים של רבנו, - למען נדע את הדרך והמעשים אשר לפנינו לאור רבנו ההולך ואור לפנינו עד נכון היום בסע"ד.
א) בעמידתנו על סף האתחלתא דגאולה (ל"עת הזמיר הגיע" לשתיתאה)1 לפי מצות רבנו הגר"א וברכתו הקדושה בסעד"ש צריכים אנו ללמוד ולהבין את כל דרכי העקבות דמשיחא ואת אופני המעשים אשר לפנינו ביעודו והוראותיו של רבנו הגר"א שזכה להיות נהורא דמשיח בן יוסף,2 לקבוץ גליות ולגלות רמזי התורה בעקבתא דמשיחא שלכך נחית משמיא3 [בסוד הקטן יהיה לאלף וכו' והוא טצ"ץ ביסוד ושורש דזיהרא עילאה במעליתא דמט"ט שד הפנים]4. לרבנו נגלו כל רמזי האתחלתא וסודות העקבות דמשיחא עד הקץ האחרון ועד בכלל. על דבר הקץ האחרון כתב באריכות בביאורו על ספרא דצניעותא והשביע בשם אלקי ישראל שלא לגלות זה5. ועל דבר כל העקבות של האתחלתא גילה לרבים מתלמידיו שהבטיחוהו נאמנה לעלות לציון ולהתחיל בפועל בעבודת קבוץ גליות באתערותא דלתתא בסע"ד,6 ועפ"י הכלל הגדול של רבנו הגר"א בספרא דצניעותא שכל מה שהי' הוה ויהי' בכל העולמות העליונים והתחתונים, כל הדברים הכלליים והפרטיים המתהוים בכל דור ודור רמוזים בתורה, כמבואר להלן בפרק ג' "רמיזין קדישין"7.
ב) עפ"י רבנו הגר"א כל עבודת קבוץ גלויות, בנין ירושלם והרחבת ישוב אר"י להחזרת השכינה, כל עיקרי העבודה וכל פרטיה ופרטי פרטיה נאחזים ביעודו ובתפקידו של משיחרז דאתחלתא משיח הראשון, משיח בן יוסף שהוא הכח הנסי המסייע לכל פעולה הנעשית באתערותא דלתתא על דרך הטבע, כי משיח בן יוסף מארץ, ומשיח בן דוד משמים לפי בחינת רחל ולאה כנודע בעקבות משיחא וקץ המגולה. גס מב"י עצמו הוא בב' בחינות. יוסף בן רחל מארץ, יוסף בן יעקב משמים8. לכן חובה עלינו ללמוד ולהבין את כל קנ"ו התכונות, הכינויים וכל הבחינות והסגולות של משיח בן יוסף (כמבואר להלן פרק ב')9. להיות לנו נר לרגלנו וכשלחן ערוך על דרך המעשה ואופני העבודה אשר לפנינו בעזרת גואל ישראל במהרה.
ג) עפ"י רבנו .הגר"א אם לא זכו, תתחיל האתחלתא דגאולה באתערותא דלתתא כמו שהיה בימי כורש, בימי בית שני, מסטרא דשמאלא היינו במדת הדין10. שמאלו תחת לראשי שנאמר על מב"י11 ותהי' ברשיון מלכי האומות12 ואחר כך תבוא שלמות הגאולה מסטרא דימינא, היינו במדת החסד. וע"י קו הרחמים על פי הכתוב ברחמים גדולים אקבצך13. עפ"י רבנו הגר"א קבוץ גלויות שבאתחלתא דגאולה באה בדרך של פדות ופדיון עפ"י הכתוב ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה,14 והוא כולו ע"י משיח בן יוסף, פדיון משעבוד הגוף ושעבוד הנפש, ישובון תרתי משמע, ישובו לציון כפי שכתוב שם, ובאו לציון, ישובון ישובו בתשובה, בסוד ששון ושמחה ישיגו15.
כלל גדול מאד הוא עפ"י רבנו שכל הדברים העתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילין גם באתחלתא דגאולה קימעא קימעא בטצ"ץ עקבות משיחא, עקבי הצאן16.
ד) רבנו התחיל בגלוי רמזי התורה בהיותו בן עשרים שנה בשנת ת"ק תחלת השעה הראשונה17 של אור בוקר יום השישי באלף השישיי אשר אז החל רוח אלקים, רוחא דמשיחא, לפעם ברוח קדשו, לגלות רזי התורה קימעא קימעא ביעודו של משיח הראשון,18 גלויי רזין דרזין סודות שבסודות בעקבות משיחא וכל רז לא אניס ליה19 וכנודע החל לנסוע לארה"ק בתהילת השעה השניה, היינו בשנת תקמ"ב, אשר אז ההלה סערת רוהוי סערת אליהו לקבוץ גלויות ביתר שאת20.
עקבות משיחא בכללות נפתחו תהלה בשעה הראשונה של בוקר יום הששי לשתיתאה, היינו שנת ת"ק לאלף הששי דנא. ומשעה לשעה מתקדמים העקבות מבחינות רבות. וכנודע כל שעה ארבעים ואחת שנה ושמונה חדשיס21 מאז נפתהו מוסרותיהם של עקבות משיה בן יוסף שעל זה נאמר פתחת למוסרי22 ובסוד עדות ביהוסף, הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה23. ומהשעה השניה (היינו משנת תקמ"ב) נכנסה בחינתם של כל בית ישראל הן הכלל והן כל איש ואיש בישראל, בפקידה דמעליתא של משיהא דאתהלתא משיה בן יוסף24.
ה) רבנו הגר"א ידע ברוה קדשו כל איש ישראל איפה שמו ויעודו מרומז בתורה איש על דגלו לבית אבותיו לפי שורש נשמתו וזכות אבות, עפ"י רמזי גימטריאות נוטריקון25 ועל עצמו מצא רמזים רבים (נ"ב רמזים) על יעודו הגדול והקדוש לקבוץ גליות, כמבואר להלן פרק ג'.
ו) ואלה הן שבעת עיקרי היסודות בשיטת עקבות משיחא "על אבן אחת שבעה עינים" עפ"י רבנו הגר"א :
[א] "עוד יוסף חי". השיטה היסודית של רבנו היה "עוד יוסף חי" היינו שמשיח בן יוסף חי ויחיה ותתבטל הגזירה לההרג ע"י ארמילוס הרשע,26 כי כאמור בו תלויה כל האתחלתא דגאולה מכל הבחינות27. הגזירה מתבטלת ע"י אריכות הגלות וע"י יסוריו שסובל ונושא הלינו28. וע"י המעשים הנעשים במסירות נפש לקבוץ גלויות שזה הוא תפקידו. וע"י חבלי משיח ויסורי ארץ ישראל29 וע"י תפלותינו בכל יום תמיד בעד חייו
והצלחתו של מב"י, בתפלות הקבועות כמבואר להלן. והעוסקין בקבוץ גליות מקילין את יסוריו של מב"י בעקבות משיחא30. הגזירה מתבטלת באופן שנחלקת לחלקים קטנים כמשל המובא במדרש: משל למלך שכעס על בנו ונשבע לזרוק בו אבן גדולה אח"כ נחם ורחם עליו ובכדי לקיים שבועתו שבר את האבן הגדולה לחלקים קטנים וזרק עליו את החלקים האלה אחד אחד. נמצא שלא נהרג ובכל זאת סובל גם מהחלקים הקטנים31. והם חבלי משיח הבאים קימעא קימעא יחד עם תתקצ"ט עקבות משיחא, באופן שגם הגזירה נחלקה לתתקצ"ט חלקים קטנים. ולעומתם צד הישועות כמרומז בפסוק "ועת צרה היא ליעקב" ממנה יושע. [ועת צרה היא ליעקב =999.]32
יעודו הכללי של מב"י הוא בשלשה דברים: גלוי רזי התורה, קבוץ גלויות, וביעור רוח הטומאה מן הארץ33. קבוץ גלויות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים, קבוץ גלויות וקיום מצוות התלויות בארץ34. כל אלה נרמזים
בפסוקים : "מי יעלה בהר ה'" היינו קבוץ גליות (ר"ת משיח בן יוסף). "מי יקום במקום קדשו" קימה זו בנין (ר"ת משיח בן יוסף) וכל לשון קימה היא בטוריא דמב"י בסוד קמה אלמתי35. "ישא ברכה מאת ה'" היינו דבר הנושא ברכה, זו נטיעה (ר"ת משיח בן יוסף),36 ובפסוקים "שבי אל עריך" "בנה ירושלים" "כי עת לחננה",37 לחננה היינו נטיעה כאמור שם את עפרה יחננו38. כל אחד מהם עולה בחושבנא "עדות ביהוסף" שנאמר על משיח בן יוסף39. וכל שלשת הדברים האלה נאמרים גם בתפקידו של כורש40 עפ"י הנתוב (ישעי' מ"ר) "מקים דבר עבדו ועצת מלאביו ישלים, האומר לירושלים תושב וכו'"41 "האומר לצולה חרבי ונהרותיך אוביש" "האומר לכורש רעי וכל. חפצי ישלים וכו'", ולפי ביאור רבנו "צולה" בגימטריא סמאל כי בנין אר"י מטרתו לגרש את הס"מ משערי ירושלם42. ולכן זהו בתפקידו של כורש ביעודו של משיח בן יוסף מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין43 כחו של משיח בן יוסף הוא המסייע הנסי בכל מעשי קבוץ גליות הבאים באתערותא דלתתא.44
ז) [ב] עשה והצליח. אחת התכונות של מב"י הצלחה ע"י עשייה כמו שכתוב ביוסף "כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". ונודע למשגב דבר רבנו: שתי המצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו הן סוכה וארץ ישראל. ורמז נתן לזה בפסוק "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" והוסיף: סוכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי אף ציון כך45 וכאמור במדרש על הפסוק: ובא לציון גואל. כל זמן שציון אינה בנויה עדיין הגואל לא בא,46 וכדברי חז"ל (מגילה י"ז) מכיון שירושלים נבנית בן דוד בא, ובמדרש: אין בן דוד בא עד שתהא ירושלים נבנית47.
ח) [ג] בעתה אחישנה. בקשר לדברי חז"ל (סנהדרין צ"ח) על הפסוק בעתה אחישנה, זכו אחישנה, לא זכו בעתה, אמר לנו רבנו מו"ס אין מקרא יוצא מידי פשוטו. שהפשט הוא שאפילו בעתה אחישנה, ומתי - כשהקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום, הקטן והצעיר נאמרו על אפרים שהוא מב"י וכנודע שהדרגה הכי גבוהה של מב"י הבא באתערותא דלתתא היא אלףפחות אחד היינו "טצ"ץ ביסוד"48. כשהקטן יהיה לאלף: כלומר כשיגיע במעשיו עד הדרגה שעד האלף, אזי - אני ה' אפילו בעתה אחישנה וכן הכוונה "וחש עתדות" למו (דברים ל"ב). בדברי רבנו,49 כי "עת לכל חפץ" היינו שקביעות הזמן תלוי בחפץ שהוא חפץ דלתתא ובמו שכתוב על כורש "וכל חפצי ישלים". וכורש נתון בתפקידו של מב"י מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין הבאה באתערותא תתאית50. הרבה פעמים ראיתי את רבנו מסתובב בחדרו ומדבר בסערת רוח נוראה ואומר "רבש"ע האין לך דרך אמצעית בין בעתה לבין אחישנה51. אנו עומדים בכל תוקף על דברי הפשט הפשוט שבדברי הבטחתך. אני ה' בעתה אחישנה"52.
ט) [ד] חזקה וכיבוש בקץ המגולה. אתחלתא דגאולה של ימינו היינו, האתחלתא האחרונה שבדור אחרון,53 בכל הפעולות שלה צריכין להיות בשתי הטוריות, בטוריא דעזרא ונחמיה ובטוריא דיהושע. על הפסוק וירשתם אותה וישבתם בה. אומר רבנו הגר"א (אדרת אליהו דברים י"א) "בזכות שתרשו אותה תשבו בה, ובמה תירשוה בחזקה". וחזקה היינו בנין ונטיעה כדין חזקת קרקע בכללות54 וזאת בטוריא דעזהא ונחמיה. ולעת הצורך גם בחזקה (החי"ת בקמץ) וזאת בטוריא דיהושע. רמז נפלא הראה לנו רבנו על זה כי "עזרא נחמיה" בחושבנא "יהושע". יהושע הוא מצאצאי אפרים בן יוסף והוא הנלחם בעמלק. עמלק במילוי עי"ן מ"מ למ"ד קו"ת בגימטריא "סטרא אתרא" (ת"פ) תפקידו של יהושע בן נון צ"א הלחם בעמלק. ויהושע משיח בן יוסף, והוא משיב"י מלחמה שערה היינו בשערי ירושלם אפתחא דקרתא55 אשר כאן מרכז מלחמתו בעשו וכאמור "שמה שבר רשפי קשת" וכו', ביעודו של מב"י שבפסוק הקודם, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. ובזה ראה רבנו את יעודו ורמז לשמו "בשלם סוכו ומעונתו בציון" עולה בחשבון ג' דורותיו של רבנו כזה "אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב" (מבואר להלן פרק ג'). הדברים האלה מבטיחים לנו שבמלחמתנו בעמלק מכל הבחינות תהא סכתנו שלמה בסע"ד. וכוונת רבנו תירשוה בחזקה הוא ענין קץ המגולה שבדברי חז"ל לסנהדרין צ"ח מגילה י"ז) על הפסוק, ואתם הרי ישהאל ענפיהם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וכו' אשר זאת היתה שאיפתו הנמרצה של רבנו הגר"א. וכלל גדול עפ"י רבנו שכל הפעולות בדרכי האתחלתא צריכות להיות כמו בימי עזרא ונחמיה כמו בימי כורש ורבנו כותב מפורש שקבוץ גליות תלוי בזכות קיום המצוות התלויות בארץ. והכוונה השניה "תירשוה בחזקה" שבדברי רבנו (החי"ת בקמץ כדלעיל) היא למאן דאמר (קדושין כ"ו) עפ"י הפסוק: ושבו בעריכם אשר תפסתם, ותכלית עבודתנו בקבוץ גליות היא מלחמה לה' בעמלק שזאת היתה תפקידו העיקרי של יהושע בטוריא דמב"י מלחמה בעמלק מכל הבחינות נגד כל אויבי ישראל ונגד ארמילוס שר הערב דב, להעביר רוח הטומאה מן הארץ ולהעלות כנסת ישראל ושכינתא-תתאה מעפרא ופתיחת המערכה נגד מלחמת גוג ומגוג בגאולה הראשונה לקראת בא משיח צדקנו - משיח בן דוד ב"ב. ועיקרי הפעולות הם בנין ירושלם וקבוץ גליות וקיום מצוות התלויות בארץ בסוד קץ המגולה וכולם הם ביעודו של רבנו נהורא דמב"י. ולפי הוראותיו הנשגבות במפורש ובדרך רמיזין בסוד צפנת פענ"ח ובסוד מעשה וחשבון ובסוד הגדול והנשגב סוד קול התור לפתיחת קץ המגולה בפועל שזאת היתה בשאיפתו של רבנו הגר"א ותלמידיו. וכן צפון יעודו של רבנו בפסוק "חזה ציון קרית מועדנו" הנאמר על שליחות משיח בן יוסף ובזה ראה גם האריה"ק ז"ל את יעודו כמב"י עפ"י רמיזין ידועין56.
י) [ה] פליטה בציון. עפ"י הכתוב בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה ובשרידים אשר ה' קורא. וציון בטוריא דמב"י עפ"י המדרש תנחומא, מה שאירע ליוסף אירע לציון57. ורבנו רמז זה גם במלת "בשרידים" בחושבנא "משיח בן יוסף" שעל ידו קבוץ גליות עפ"י רבנו ובמדה שיגדל קבוץ גליות יתגבר הסט"א ואז תוסיף גם קטיגוריה נגד אלה שאינם מחזקים בקבוץ גליות אחר שנפתחה האתחלתא בזה, כי אז תהיה פליטה בציון ובירושלים ובשרידים וד"ל. ועל זאת דאג רבנו מאד58. קשר השפע העליון. פליטה בציון ובירושלים. קבוץ גלויות מפנה הדרך של שפע העליון לישראל שפע כל הסגולות העליונות הבא דרך ציון וירושלים: חיים, ישועה, ברכה, שלומו חסד, רחמים, טובה וכו'. שפע החיים עפ"י הכתוב: כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. ועפ"י הכתוב: לראות בטוב ה' בארץ חיים. שפע הישועה עפ"י הכתוב: כי מציון ישועת ישראל. שפע הברכה עפ"י הכתוב: יברכך ה' מציון וכו'. כי שם צוה ה' את הברכה וכו' שפע השלום עפ"י הכתוב שלום ירושלים, וירושלים היא עיר השלום.
שפע החסד עפ"י הכתוב: כטל חרמון שיורד על הררי ציון, טל החרמון הוא במדת החסד, שפע הרחמים עפ"י הכתוב: בונה ברחמיו ירושלים. טובה עפ"י הכתוב: וראה בטוב ירושלים. ועפ"י הכתוב: ההר הטוב הזה והלבנון, וכל אלה הם ביעודו של מב"י כי ציון בטוריא דיוסף עפ"י המדרש כנ"ל. כל זמן שציון שוממה הרי שולטת בה רות הטומאה ומכשילה את דרך המעבר של השפע העליון, ורק בנין ירושלים מחזיק את הקשר הזה עפ"י הכתוב: ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו59.
יא) [ו] תורה מציון. כי מציון תצא תורה היינו התגלות סודות התורה שעקר מקורה הוא בציון ובירושלים ורבנו כותב הרבה שהגאולה תלויה בלימון תורת הקבלה וע"י זה תתגלה קימעא קימעא תורת משיח צדקנו והיא תורת ארץ ישראל. סוד וזהב הארץ ההיא טוב60.
יב) [ז] צפנת פענ"ח. באתחלתא דגאולה בהגיע עת לחננה שהיא ע"י משיהא דאתחלתא מתחילים גלויי הרמזים שבתורה וחז"ל ולהבין ע"י זה את דרכי האתחלתא ועקבות משיחא המרמזים על "יעודים מועדים ומיועדים" עפ"י הכתוב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו ועפ"י הכתוב ישרו בערבה מסלה לאלקינו. כמבואר להלן פרקים ג-ד. ורבנו נחית משמיא לגלות רמזי התורה בעקבות דמשיהא בסוד צפנת פענ"ח ולהורות לנו על פיהן את דרך המעשה בעקבות משיחא. (ראה לעיל סעיף ד' ולהלן פרק ג').61
יב) שבעת דרכי האתחלתא למעשה בסעד"ש.
א] חבלים ונעימים. לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה בדרך חבלים ונעימים כמרומז בפסוק "חבלים ליוסף". היא באה במדת הדין באתערותאדלתתא. עקבות משיחא באים בחבלים ולפעמים גם בעקיפין, אך מצד שני באה לעומתה מדת החסד, בחינת וישת יד ימינו על ראש אפרים, לדעת מראש כי בעקבות משיחא מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה עפ"י הכתוב: ועת צרה היא ליעקב ממנה יושע, אשר על זה אומר רבנו הגר"א בחבקוק בביאורו על הפסוק אנוח ליום צרה שזה נאמר על משיח בן יוסף, לדעת מראש כי ארץ ישראל נקנית ביסורים. אבל בזה היא נקנית ממש. עקבות משיחא באות בהפרעות ומכשולים מצד שרו של עשו וגם ע"י ארמילוס שר הערב רב אבל בסופו נופל ביד שרו של יוסף כדאיתא במדרש תנחומא (כי תצא)62. בעזרתו של משיח בן דוד בחינת יהודא מציל את יוסף63 אף מעז יצא מתוק ופועל ידינו ירצה ה'. ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו אם יהי' ח"ו איזה קושי, איזה מכשלה בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דוקא ממנה יעקב יושע, ומן המיצר נגיע למרחביה64.
יד) [ב] הצנע לכת. כל פעולה של אתחלתא דגאולה צריכה להיות בהצנע לכת עם אלקיך בסוד שים באזני יהושע שהוא בטוריא דמב"י "באזני" כפשוטו, ובם מרומז בזה "סוד" בחושבנא. עוד מרמזי רבנו על הפסוק סוד ה' ליראיו. סוד במילוי. סמך 11 דלית בגימטריא "משיח בן יוסף" שעל ידו בא קבוץ גליות. ועל הפסוק כבוד ה' הסתר דבר "הסתר דבר" בגימ' "עלית שבטים" בכוונה זו הורה לנו רבנו לקרוא את הגבאות של קבוץ גליות בשם "חזון ציון" ולא בשם "שיבת ציון", חזון ציון הוא עפ"י הפסוק חזה ציון קרית מועדנו, היינו שמועד הגאולה תלוי בציון. ופסוק זה נאמר על מב"י. וכן עפ"י כתבי רבנו האריה"ק ז"ל, וכן עפ"י הפסוק לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו כנודע, וראה להלן פרק ב' בקנ"ו הבחינות של מב"י65.
טו) [ג] קימעא קימעא, לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה קימעא קימעא מעט מעט, עפ"י חז"ל (ירושלמי ברכות) כך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא באה, כאילת השחר, כי אשב בחשך ה' אור לי הולך ואור עד נכון היום. לכן כל פעולה של האתחלתא יש להתחיל אפילו במעט עפ"י הכתוב אחד מעיר ושנים ממשפחה. כלל גדול הוא עפ"י רבנו שכל הדברים שעתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילים קימעא קימעא גם באתחלתא, וכן בנין ירושלים, להתחיל אפילו מאבן אחת. עפ"י הכתוב הנני יסד בציון אבן, אבן בחן. כי האבן הזאת היא למבחן להוכיח את הרצון לבנות ירושלם ולהרחיב מקום אהלה וה' יסייע בידינו. גם בסוד "ואתנהלה לאטי". שאלנו את פי רבנו מדוע צריכה האתחלתא להיות דוקא קימעא קימעא. אם באה עת רצון לפני ה' לקבץ נדחי ישראל היד ד' תקצר. שקבוץ גליות יהיה במדה גדולה בבת אחת? ויסבר לנו רבנו כי כל ענין האתחלתא דגאולה הרי הוא בלא זכו. היינו לא בזכות צדקתינו. ואם הגאולה תבוא בפעם אחת הרי מצד אחד לא יהיה אפשר לעמוד במדת היסורים הבאה במדת הדין כאמור לעיל. ומצד שני לא יהיה אפשר לקבל את האור הגדול הבא מצד החסד שבו בפעם אחת. את כל זאת עלינו לדעת מראש בדרך העבודה המעשית של קבוץ גליות66.
שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל כיצד לעשות הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו: אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד כי מספר זה של שישים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך נסית. ועפ"י האמור: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה שעפ"י רבנו נאמר זה על מב"י ועפ"י חז"ל (שבת פ"ח) בפסוק זה נכלל המספר שישים רבוא. יודעים אנו מראש כי לעומת כל הדברים הטובים הבאים קימעא קימעא בעקבות משיחא לפי הכלל הגדול שביאר רבנו כמבואר לעיל באים מכשולים מצד הסט"א, הדברים שמנו חז"ל שיהי' בעקבות משיחא ר"ל. אך בפועל ידינו נתגבר על כולם בסע"ד כפי שהובטח לנו בהבטחות נביאנו וחז"ל וכמצוות רבנו וברכתו הקדושה, יחד עם התחלת האתחלתא דגאולה ע"י קבוץ גליות באתערותא דלתתא של מב"י מתחילין קימעא קימעא כל הסגולות הטובות של מב"י, פתחי ישועה, כנאמר דלותי ולי יהושיע וממנה יושע, הושיע ה' משיחו וכו' שנאמרו על מב"י צנור הטוב שהוא טצ"ץנסוד הרואה טי"ת בחלום וכו' וכן ברכת א-ל שד-י שכ"ז דקדושה וכל אלה ביעודו של מב"י ובנהורא דמב"י בדור אחרון שהוא אורו דרבנו ההולך ואור עד נכון היום67.
טז) [ד] עני על חמור. דרך האתחלתא בלא זכו היא כעני רוכב על חמור באה בעניותא, הן קבוץ גליות והן בנין ירושלם נעשית מעוני. עפ"י הכתוב: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו'. ואפרים בכורי הוא. וברמיזי רבנו "בתחנונים" בחושבנא "משיח בן יוסף", וכן עפ"י הכתוב: דלותי ולי יהושיע, שנאמר על משיח בן אפרים. וע"ז התפלל דוד שלא ימות כביאור רבנו בחיבורו יהל אור וכן בבנין ירושלים ככתוב ה' יסד ציון ובה יהמו עניי עמו וכו' הכל כדרך עני רוכב על חמור. כל זאת היא באתערותא דלתתא הבאה על דרך הטבע עד שנזכה לענני שמיא68.
יז) [ה] אנשי אמנה. אחד האמצעים העיקרים לקיומה של כל עבודתנו היא הקמת אנשי אמנה, עפ"י חז"ל (שבת קי"ט) כי לא חרבה ירושלם אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה. להקים אנשי אמנה, בכל השלמות בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין שום ערך לכל עמלנו ופעלינו ח"ו, ועפ"י כל היסודות והתקנות שסדרנו בע"ה69.
יח) [ו] מדות שוות. ישוב ארצנו הקדושה בכלל ובנין ירושלם בפרט צריך להיות במדות שוות, עפ"י חז"ל אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות, אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים (סנהדרין צ"ח). ועפ"י שיטת טפ"ת גינאות בדרשת חז"ל (בבא בתרא ע"ה ובתוספות שם). וכל זאת היא גם ביעודו של רבנו בפסוק: לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, הסמוך לפסוק אבן שלמה וצדק שבזה ראה רבנו את שמו ויעודו בתורה כנודע. וביאר לנו רבנו, בביתך היינו ארץ ישראל עפ"י הכתוב שם למען יאריכון ימיך על האדמה וגו', ואחריו, בארץ אשר ד' אלקיך נותן לך. וכן בקשר לירושלם הבנויה כתוב: יהי שלום בחילך. וכתרגומו: שלום בנכסיך. ואין שלום בד קיימא .דק כשיהיה שלום בנכסך במדות שוות כנ"ל. ובכדי לקיים בזה את כוונת הכתוב: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, ועפ"י הכתוב בצדקה תכונני היינו באופן שווה לכל נפש עפ"י הכתוב ושמתי משפט לקו וצדקה למשקולת, ועל ישוב ירושלים כבר אמרו חז"ל ירושלים לא נתחלקה לשבטים. ואין משכירין בתים בירושלם. ובפרק ו' הבא מבואר הענין ביתר אריכות. וע"י זה יתקיים כי זרע השלום הגפן תתן פריה וכו' (זכריה ח'), שעפ"י חז"ל נאמר זה על ענין קץ המגולה (סנהדרין צ"ח) וזהו היסוד העקרי של קיום אנשי אמנה האמור לעיל, וסימנך "אנשי אמנה" "קו משוה" וד"ל70.
יט) ז] בצדקה תכונני. - חז"ל אמרו אין ירושלם נפדית אלא בצדקה, שנאמר: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (סנהדרין צ"ח) וכל לשון פדיון היא בטוריא דמב"י, וכן רמז רבנו "במשפט תפדה" בחושבנא "משיח הראשון". ונאמר : בצדקה תכונני צדקה תרתי משמע, צדקה לשון שוויון עפ"י הכתוב: וצדקה למשקולת. וצדקה כפשוטה, היינו תרומת נדבה. גזירה וחנינה היא שישוב ארץ ישראל יבנה בצדקה כי רצה הקב"ה לזכות את כל ישראל הקרובים והרחוקים לקחת חלק בבנין נחלת ה' ועפ"י הכתוב: וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלקיכם (דברי הימים ב' כ"ד) ובבנין ירושלם כלולות וצפונות עוד הרבה מצוות שבתורה כמבואר להלן פרק ז'71.
כ) עוד יוסף חי. - עצמיותו של משיח בן יוסף היא בשלשה סוגים: א) מב"י העליון הוא מט"ט שר הפנים וכנודע יוסף ומט"ט. שניהם מזיהרא עילאה ושניהם ביסוד ובפעולה של מלחמה נגד ארמילוס (וביחוד במלחמת גוג ומגוג) הוא נעזר ע"י שריה בן דן. ב) מב"י התחתון הוא אחד בכל דור בחינת צדיק יסוד עולם, הזוכה לפי מעשיו ולפי שדש נשמתו לעשות לישועת ישראל, פעולות ישועה והרמת קרן התורה מתוך מסירות נפש, אשר בזה מגיע למספר הגבוה של מב"י והוא טצ"ץ ביסוד. ג) מב"י השרוי בכל בית ישראל בכלל, בסוד "שארית יוסף" שנאמר על כל ישראל ובכל איש ישראל בפרט, המקנן בטצ"ץ ניצוצין נשמתו ברבים מבני ישראל אנשי המעשה הזוכים לעשות בקבוץ גלויות וכו'. כל הזוכה לפי מעשיו וזכות אבות לעשות באותן הפעולות שהן בתכונותיו של מב"י הרי הוא ניצוץ משרש נשמתו דמב"י. כל אחד לפי דרגת - המעשים72.
כא) עוד יוסף חי. שלשה אלה כולם הם בספירת יסוד. עו"ד הוא בהוד דיסוד קו השמאל. יוס"ף הוא ביסוד קו האמצעי. ח"י הוא נצח דיסוד קו ימין73.
כב) עוד יוסף חי. נהורא דמב"י בשלש דרגות : א) משיח בן יוסף מארץ והוא בטוריא דיוסף בן רחל, בחינת מקבל. ב) משיח בן יוסף משמים בטוריא דיוסף בן יעקב, בחינת נותן ומשפיע. ג) משיח בן יוסף משמים ומארץ. סוד כי כל בשמים ובארץ. "כי כל" זה יסוד וכן בחושבנא, "כל בשמים ובאדץ" בחושבנא "משיח בן אפרים", וכן "קרן ישועה" בחושבנא, שעפ"י רבנו הכוונה על משיח בן אפרים.
בכל פעולה של פדות והצלה של מב"י הוא נעזר ע"י משיח בן דוד בטוריא דיהודא מציל את יוסף. עפ"י הכתוב: מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו וכו', ולכן זכה יהודא שממנו יצאה מלכות בית דוד74.
כג) עוד יוסף חי. גם האבות ורבים מנביאי ה', מלכי ישראל ורבים מהתנאים והאמוראים, רבים מגדולי ישראל ואנשי מעשה בכל הדורות היו בטוריא דמשיח בן יוסף. הראשון היה אברהם אבינו בסוד "במה אדע כי אירשנה" וכנודע כל לשון ירושה שנאמר על ארץ ישראל הוא בטוריא דמב"י, וכן מרומז במלת "אירשנה" העולה בחושבנא "משיח בן יוסף". אברהם אבינו התחיל באתחלתא דגאולה הראשונה, היינו גאולת הקדושה של מטה שהיא באדמת ארץ ישראל. יצחק אבינו נכנס לטוריא דמב"י מיום העקידה. גם נרמז בשמו יצחק קץ - חי. יעקב אבינו, מיום שנאבק עם שרו של עשו, ויבא יעקב שלם. שלם, סכתה. יהודא מיום שהציל את יוסף. יוסף מיום חלומו הראשון. משה רבנו מיום שלקח עמו את עצמות יוסף. יהושע בן נון שהוא הראשון במלחמת ה' בעמלק. שאול ודוד אשר שניהם עסקו במלחמת ה', וכנודע שכל מלחמת ה' היא בטוריא דמב"י, וכו' וכו'. ובדורות האחרונים גם האר"י הק' ותלמידו המיוחד קו"ט ר' חיים ויטאל, והרב הק' בעל אור החיים היו בטוריא דמב"י כנודע. ובדור האחרון זה רבנו הגר"א נהורא דמב"י אשר אורו הולך לפנינו הולך ואור עד נכון היום, וזכו גם אחדים מתלמידיו אשר מקיימים מצוותו בחזון ציון לקבל ולהיות נאצלים מרוחו ומאורו הגדול בטוריא דנא75.
כד) עוד יוסף חי. צדיק באמונתו יחיה. יחד עם כל פעולתנו ביעודו דמב"י מצוה וחובה רבה עלינו להתפלל הרבה בעד חייו והצלחתו של משיח בן יוסף, שבו צפון כל קיומנו בסוד "שארית יוסף" ושעל ידו קבוץ גלויות, על משיח בן יוסף התחתון - שבכל דור ודור - שלא יהרג ע"י ארמילוס הרשע. שלא ימות לפני שהוא מוציא לפועל את שליחותו הקדושה בשלמות, שיחזיק מעמד נגד ארמילוס המבקש להכשילו בכל דרכיו שיחזיק באמונתו את שליחותו הקדושה והאדירה עד יומו האחרון. וזאת כוונת צדיק באמונתו יחיה, ועל משיח בן יוסף העליון שלא יפסק אורו, שהוא האור המקשר בעמודא דאמצעיתא בין כנסת ישראל לאבינו שבשמים. שהוא הבריח התיכון המקשר בין יסוד ומלכות ובין יסוד לתפארת בקו הרחמים. הרבה תפלות התפלל דוד המע"ה בעד משיח בן יוסף שלא ימות ויסתייע בעניותא דישראל לביטול הגזירה על מב"י בסוד דלותי ולי יהושיע76 שהיא אחת התפילות שדוד המע"ה התפלל בעד מב"י כמבואר בדברי רבנו הגר"א, וביחוד החובה להתפלל התפלות דלהלן:
תפלת "עוד יוסף חי" (המתחילה : רחם נא אבינו בשמים על שארית יוסף וכו'),77 תפלת כסא דוד עבדך, בברכת בנה ירושלים, תפלת את צמח דודלישועתך קוינו כל היום מצמיח קרן ישועה. תפלה לעני כי יעטף (תלים קב) ושם תרחם ציון כי עת לחננה וכו' כי רצו עבדיך את אבניה וכו' וייראו גוים את שם ה' וכו'. אהבתי בי ישמע (תלים קטז), ושם דלותי ולי יהושיע. מן המיצר (תלים קיח) ושם לא אמות כי אחיה וכו'. לה' הארץ ומלואה (תלים כד) ושם מי יעלה בהר ה' וכו'. שב לימיני (תלים קי), יענך ה' ביום צרה (תלים כ). כי באו מים עד נפש (תלים סט) ושם הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש. ושם, אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא וישבו שם וירשוה. יששום מדבר וציה וכו' (ישעי' לה) ושם ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה וכו'. קנאתי לציון קנאה גדולה (זכריה ה) ושם כי זרע השלום וכו'.. הר ציון ירכתי צפון (תלים מח). ה' בעזך (תלים כא) ושם, חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים. גם עפ"י האריה"ק על מב"י בתפלת: כסא דוד ועפ"י רבנו בתקוז"ח. בשוב ה' וכו', היינו כחולמים (תלים קכו). ה' אל באפך תוכיחני (תלים ו). הרנינו לאלקים עוזנו (תלים פא), ושם עדות ביהוסף, בצרה קראת ואחלצך. ויהי בשלם סוכו (תלים עו), ושם שבר רשפי קשת וכו'. בך ה' חסיתי (תלים לא) ושם מכל צוררי הייתי חרפה. ארוממך ה' כי דליתני (תלים ל). יאמרו גאולי ה' (תלים קו) ושם ישלח דברו וירפאם. ה' אורי וישעי (תלים כז) ושם, אם תחנה עלי מחנה וכו' לראות בטוב ה' וכו'.
במעשינו ובתפלותינו נבוא לעזרתו של משיח בן יוסף וע"י הפעולות בכל כוחנו באתערותא דלתתא נגיע ליחוד ב' המשיתין מב"י ומב"ד שהם "עץ יוסף ועץ יהודא". תחלה יהיו לאחדים בידיך. ואח"כ יהיו לאחד בידי. יחוד ב' המשיחין הם היסוד ליחוד קוב"ה ושכינתיה שהיא שלמות הגאולה78.
ועלינו ללמוד ולהבין את כל הבחינות והתכונות והסגולות השונות של משיה בן יוסף עפ"י שיטת רבנו ז"ל המדבר הרבה ע"ז בחבוריו הקדושים בנגלה ובנסתר, כדי שנדע את כל הדרך נלך בה ואת דרכי המעשים אשר לפנינו כי אורו ורוחו הולכים לפנינו ואתנו בסע"ד.
כל הפעולות של קבוץ גליות בארץ ישראל בכלל ובירושלם בפרט וכל פעולה כללית ופרטית בכל צעד ושעל של הכלל והפרט תלויה בקיומו ובהצלחתו של משיח בן יוסף וקיומו והצלחתו של משיב"י תלויים באתערותא דלתתא בקיום כל הדברים והפעולות הנתונים והצפונים בקנ"ו התכונות, הכינויים והבחינות של משיח בן יוסף כמבואר לעיל ולהלן, להשתתף בכל כוחנו במבלותיו וסגולותיו עד הדרגא הגבוהה של "טצ"ץ ביסוד" היינו תתקצ"ט מעלות של אתערותא דלתתא שעל זה נאמר הקטן יהיה לאלף היינו עד דרגת האלף, והצעיר לגוי עצום. הקטן והצעיר שנאמר על אפרים שהוא משיבני ואז אני ה' אפילו בעתה אחישנה. ואת כל זאת חובה רבה גם לכוון בתפלות לחיי והצלחת משיח בן יוסף.
1 ל"עת הזמיר הגיע" לשתיתאה, הכוונה לשנת תקמ"ב לאלף הששי. מדובר על זה להלן פרק ו'. בשנת תקמ"ב החל הגר"א לנסוע לאר"י פעם שניה. ןלהלן פרק ו, לא נמצא לפנינו. "קץ המגולה" הנזכר בפתיחה הוא "הלל בן בנימין" בחושבנא. בעניין משיח הראשון נאמר בזוהר: "משיח הראשון שהוא מב"י", זוהר חדש דף כז ע"א. עניין משיח בן יוסף נזכר במדרש: "כיון שנולד סטנו שלעשו ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי דאמר ר' פינחס בשם ר' שמואל בר נחמן מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בני בניה שלרחל", בראשית רבא, פרשה עג, אות ז, לבראשית נ כה, מהדורת תיאודור-אלבק, ירושלים תשכ"ה, ח"ב, עמ' 851. וכן: "ביד משוח מלחמה שהוא בא משל יוסף ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נהמן מסורת וכו'", בראשית רבא, פרשה צט, אות ב, שם, ח"ג, עמ' 1274. "כנגד ארבע גאולות עתיד הקב"ה להעמיד לישראל ארבעה גואלין, ואלו הן אליהו ומשיח בן דוד ומשיח בן יוסף וכהן גדול", מדרש הגדול, שמות ו, ז, מהדורת מ' מרגליות, ירושלים תשט"ז, עמ' צח. "אבל ~תיד לבא אני מושיעכם על ידי משיח בן אפרים ועל ידי משיח בן דוד משבט יהודה", מדרש שוחר טוב, תהלים, פרק ס, אות ג, ירושלים תשכ"ו, דף קנג ע"א. "מאן ניהו ארבעה חרשים... משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק", סוכה נב ע"ב. וראה עוד על עניין זה בספר התקופה הגדולה, קול התור, להרב מ"מ כשר, ירושלים תשכ"ט, עמ' תכט-תלא].
2. הגר"א נהורא דמשיח בן יוסף, ראה בספר תולדות יצחק ביאור לביאור הגר"א לספר יצירה חלק ב' דף ק"מ קמ"א. להלן פרק ג' רמיזין קדישין מבואר ע"ד הרמזים שהגר"א ראה שליחות שמים יחידאית ביחודו של משיח בן יוסף ביחוד בפסוק "אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו" (ישעיה מב). ואל תירא וגו', ישעי' מד, ב. "וכן מבואר לעיל בריש חלק ב' שהביא הרב בעל מגלה עמוקות ז"ל את דברי רה"ק האריז"ל אשר אחד מג' דברים שנצרך משיח בן יוסף לבוא בכל דור ודור הוא לגלות רזי התורה למי שראוי לזה, ולבי אזמר לי בבירור אשר לזה נשלח לנו עיר וקדיש משמיא נחית רה"ג הגר"א ז"ל לגלות לנו את התורה בנגלה ובנסתר", תולדות יצחק על ביאור הגר"א לספר יצירה, חלק ב, תרביד, דף קמ ע"ב - קמא ע"א]
3 לגלות רמזי התורה בעקבתא דמשיחא, ראה בספר תולדות יצחק בהקדמה לחלק ב' דף כ', ["הוסכם למעלה שלא יהיו נגלה לכל רק לראוי להם עד עיקבא דמשיחא", תולדות יצחק, הקדמה לחלק ב', דף ג' ע"אן ובספר ביאורי הגר"א למסכת אבות בהקדמה שם מאת הגאון ר' מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, (שנדפס בשקלוב שנת תקס"ג). זבמאמד "עלית אליהו", על עלית תלמידי הגר"א מאת הגרי"מ חרל"פ בקובץ "מוסדי ארץ". ["וכן יעודו של רבנו בגלוי רזי התורה כנודע וכמובא בספר תולדות יצחק (ביאור על ביאורי הגר"א לספר יצירה דף קמ"א) הכותב שם בלשון זו: 'אחד מג' דברים שנצרך משיח בן יוסף לבוא בכל דור ודור הוא לגלות רזי התורה למי שראוי לזה. ולבי אומר לי בבירור אשר לזה נשלח לנו עיר וקדיש משמיא נחית רה"ג הגר"א ז"ל לגלות לנו את התורה בנגלה ובנסתר", עלית אליהו, הגרי"מ חרל"פ]. 4 טצ"ץ ביסוד. ראה בספר לקוטי הגר"א "סוד האותיות" דף מ"א ובאר יצחק שם, טצ"ץ היינו המספר תתקצ"ט (999), (אותיות מנצפ"ך נמנים למספר גדול וץ' סופית מספרה 900, צ' תשעים וט' תשע ביחד 999. גימטריא זו מובאת הרבה פעמים בספר זה), שהוא הדרגה היותר גבוהה של כחו המלחמתי והסגולתי של משיח בן יוסף, בסוד הקטן יהיה לאלף (כמדובר על זה באריכות להלן פרק ה'). זהו גם מספרו היסזדי של המלאך "מטטדזן שד הפנים" העולה כך גם בחזשבנא (גימטריא), שהוא שרו של יוסף. [מטטרון שר הפנים, ראה להלן פרק ב, אות מגן
5 ספרא דצניעותא דף לג: על ענין זה מדובר ביתר אריכות להלן פרקים ג' וב'.
6 לרבים מתלמידיו. הגר"א ידע על כל איש ישראל איפה שמו ויעודו מרומז בתורה, (ראה הקדמת הגאון ר' ישראל משקלוב לספרו פאת השלחן ובהקדמת הגאון ר' מנדל משקלוב לביאור הגר"א מסכת אבות). הרבה רמזים מעין אלו מובאים בספר חזון ציון על עלית תלמידי הגר"א. ["והיה יודע שמות של כל ב"א שבעולם וענייניהם האין מרומזי' בתורה שבכתב", פאת השלחן, שם. "והוא ידע שם של כל אחד ואחד ואיה מקומם גנוזים בתורה שבכתב...", ר' מנדל משקלוב, שם].
7 "רמיזין קדישין", שם מסופר שתלמידי הגר"א באו באש ובמים על כל רמז רמיזא של הגר"א לקיים מצותו בעבודת קיבוץ גלויות.
8 יוסף בן רחל, יוסף בן יעקב, ראה להלן פרק ב' קנ"ו הבחינות של מב"י בחינה נ"ד. רתרין מבלחין שא' מלאה והב' מרחל ומשיח ב"ר מלאה", באר יצחק לליקוטי הגר"א, דף קפא ע"א. "משיח ב"י הוא מארץ ומשיח ע"ד משמים", שם, ע"ב].
9 קנ"ו הבחינות וכו', להלן תחילת פרק ב' אומר סימן למספר זה, כמספר "יוסף" מציוץ.
10 מסטרא דשמאלא, במדת הדין, ראה באורי הגר"א לתיקוני זוהר חדש דף כ"ו. ["על משיח הראשון שהוא משיח בן יוסף בכור שורו מסט' דשמאל כידוע", באור הגר"א לתיקוני זוהר חדש, דף כז ע"א. "וימין מקרבת, כמ"ש ברחמים גדולים אקבצ' שיפקון בסט' דימינא אבל בתחלה יתער בשמאלא שמאלו תחת לראשי והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש ולא יצאו בו ואח"כ יתער ימינא", שמ].
11 שמאלו תחת לראשי שנאמר על מב"י, ביאורי הגר"א שם. .
12 ברשיון מלבי האומות, לפי דברי הגר"א שם תהיה האתחלתא כמו בימי כורש וכו' שהיה מולך בכיפה בחינת מלכי כל האומות בהרמב"ן בשיר השירים לפסוק אם תעורר את האהבה וכו' אומר על אתחלתא דגאולה שתהיה ברשיון מלכי האומות (לעיין היטב בנוסח של הרמב"ן שם). יש לציין שרעיון זה היה מוסכם ומקובל אצל כל אנשי ארץ ישראל "תקופת תלמידי הגר"א" מיסדי הישוב ובמשך תקופה ארוכה אחריה, כפי שהצהיר מפורש הגאון והמקובל ר' יעקב ליב לעוי ז"ל, אב"ד ומראשי ועד הכוללות פרו"ח (פרושים וחסידים) מובא בהמגיד תרכ"ב גליון 26 במאמרו של הרב ד"ר חיים לוריא על "חברת ישוב אר"י".
13 מסטרא דימינא וכו', ראה באורי הגר"א תקוני זוהר חדש דף כ"ז בקשר לפסוק ברחמים גדולים אקבצך. להלן פרק ג' "רמיזין קדישין" מספר המחבר שזה הי' אחד הרמזים שבו ראה רבנו הגר"א את שמו ויעודו "ברחמים גדולים אקבצך" עולה כשמו "אליהו בן שלמה זלמן".
14 ופדויי ה' ישובון וכו', ראה דברי הגר"א בספר "ליקוטי הגר"א" דף מ' ובאר יצחק שם. ["ודא הוא פדות כו' יהוא דרגא דהוד והוא בסוד דרגא דמשיח בן יוסף... ועליו נאמר ופדויי ה' ישובון כו' שע"י יהיה קיבוץ גלויות שהוא הגואל הראשון", באר יצחק, שם, דף מ ע"ב, וראה להלן פרק ב, אות קיח. "ולבן ע"י משיח ב"י יהיה גאולה משעבוד מלכויות שע"י יהיה קיבוץ גליות וע"י משיח ב"ר חירות ממהמ"ו ן= ממלאך המות]", באר יצחק, שסי דף סג ע"א].
15 והוא כולו ע"י משיח בן יוסף וכו', בספר ליקוטי הגר"א שם, דף מ' ושם דף ש"ג באר יצחק בשם הגר"א אומר כי ע"י משיח בן יוסף תהיה הרות משעבוד מלביות וע"י משיח בן דוד תהיה חרות ממלאך המות. על ענין "ששון ושמחה" מדבר המחבר להלן פרק ב' חלק ב' שני "משיחי הדורות".
16 קימעא קימעא וכו', עפ"י חז"ל ירושלמי מסכת ברכות כך היא גאולתן של ישראל קימעא קימעא באה כאילת השחר. "כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא", יומא פ"ג ה"ב, מ ע"ב. - טצ"ץ ביסוד על ענין זה מדבר המחבר באריכות להלן פרק ב' ופרק ה'.
17 השעה הראשונה וכו', הכוונה לשעות יום הששי שבו נברא האדם הנמנות בגמרא סנהדרין דף לא: האלף הששי הוא כנגד יום הששי לבריאת העולם, לפי באור המחבר מונה את שעות יום הששי הלזה מתחילת אור הבקר ולא מתחילת הלילה.
18 ביעודו של משיח הראשון, בספר תולדות יצחק באור לבאורי הגר"א לספר יצירה חלק ב' דף ק"מ-קמ"א מובא שהגר"א היה בבחינת משיח בן יוסף ולכך נחית משמיא וכו', [ראה מובאה לעיל, סעיף אן וראה להלן פרק ג' "רמיזין קדישין" ספור באור ע"ד רמזים נפלאים שהגר"א ראה בקשר ליעודו זה.
19 סודות שבעקבות משיהא וכו', ראה בספר תולדות יצחק הקדמה לחלק ב', אומר: וראה בהקדמה לביאורי הגר"א למסכת אבות מאת תלמידו הגאון ר' מנהם מנדיל משקלוב, [ראה לעיל הערה 6].
20 בתהילת השעה השניה, היינו בשנת תקמ"ב מבואר להלן בהערה הבאה.
21 כל שעה ארבעים ואהת שנה ושמונה הדשים ההשבון הוא זה, המש מאות השנים משנת ת"ק עד סוף האלף הששי מתחלקות לשנים עשר הלקים, היינו שתים עשרה שעות היום של יום הששי, נמצא שכל שעה מכילה ארבעים ואחת שנה ושמונה הדעכם. לפי ביאור הגר"א ל"ספרא דצניעותא". יראה שם, פרק א, דף יא ע"א].
22 פתחת למוסרי, הגר"א בספרו "יהל אור" בקשר לפסוק דלותי ולי יהושיע (תהלים קטז, ו), אומר, שבזה התפלל דוד המע"ה על משיה בן אפרים שלא ימות ולהלן פרק ה' מבאר המהבר שגם בפרקים הבאים אתרי פרק זה מה אשיב לה' ומן המיצר קראתי י-ה מכוונת תפלה זו. [יהל אור, ספר במדבר, פרשת פנחס, דף כד ע"א].
23 עדות ביהוסף וכו', עפ"י חז"ל מסכת ראש השנה נאמר זה על יוסף ששוחרר מבית האסורים בראש השנה ראה להלן פרק ב' בענין קנ"ו הבחינות של משיה בן יוסף הבהינה קי"ז "עדות ביהוסף".
24 בחינתם של כל בית ישראל, ראה להלן אות כ': מב"י השרוי בכל בית ישראל בכלל וכו' ובכל איש ישראל בפרט כו' אנשי המעשה הזוכים לעשות בקבוץ גליות וכו'.
25 על ידיעתו של הגר"א ברוה קדשו לרמז לכל איש ישראל איפה שמו נרמז בתורה מדבר גם הגאון ר' ישראל משקלוב בהקדמתו לספרו "פאת השלחן" וראה להלן פרק ג' "רמיזין קדישין". ["כל גיא ינשא ואיהו גימטריאות פרפראות לחכמה", תקו"ז, דף קלט ע"ב, ובביאור הגר"א שם: "שהיא פרפרת להעמה שעליה". וראה להלן פרק ו, הערה 1].
26 ותתבטל הגזירה לההרג וכו'. בביאור אדיר במרום של הרמח"ל על אידרא של רשב"י. כותב שמשיח בן יוסף לא יהרג. [וראה בזהר ח"ג קנג: ומ"ש לקמן בסוף המאמר "משיח בן יוסף". מ. כ.]. ולאנת סבילת בגינייהו כמה מכתשין בגין דלא יחקטיל משיח בן יוסף", זוהר, ר"מ, ח"ג דף רעו ע"ב. "בגין דיהא בעי רחמי עלייהו ולא ימות משיח דאיהו מסטרא דשמאלא", תקזו"ח, דף כז ע"א. וראה אצל הרמח"ל, תקט"ו תפילות (תקטו), מאמר הגאולה אות ס"ג, ירושלים תעו"ן, עמ' נז-נח. וראה בספר גנזי רמת"ל, מהדוהת ר"ח פרידלנדר, בני-ברק חשד"מ, עמ' קה: "ומב"י ינצל מן המות", וראה שם כל העניין בהרחבהן.
27 הגר"א אומר מפורש בכמה מקומות שהזכרנו לעיל שקבוץ גליות הוא ע"י משיח בן יוסף, ועל החובה להתפלל בעד חייו והצלחתו של מב"י. כן אומר האריה"ק ב"שער הכוונות" בקשר לתפלת "ותשכון בתוכה כאשר דברת" ולכוון זאת במלים "ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם" כן אומר הרש"ש בסידור התפלה שלו. וכן אומר בעל "אור החיים" בביאורו לפסוק "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל". [ומצאתי ביו קטעי כת"י עוד הערה השייכת כאן], וז"ל: עיקר שיטת הגר"א הוא "עוד יוסף חי" היינו נצחיות משיח בן יוסף וקיום עקבות משיחא לפני הגאולה שכלם הם של מב"י משיח הראשון. תלמידיו אמרו לו ע"ד "בכור שורו הדר לו" היינו מדת הדין ויסורי מב"י, ענה להם שכנגד זה יש "מברכת ה' ארצו" וכן בחושבן וביניהם "חזרת השכינה" בקו האמצעי וכן בחושבנא. רלפי שיטת הגר"א תתבטל הגזירה על משיח בן יוסף לההרג ע"י ארמילוס הרשע (הענין ידוע ליודעי ח"ן) בזכות עבודת קבוץ גלויות ובזכות יסורי ארץ ישראל ובזכות התפילות שמתפללים בעד קיומו והצלחתו של מב"י", מדרש שלמה, עמ' 28. "לכוין להתפלל לשי"ת על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע"י ארמילוס רשיעא כמ"ש רז"ל", שער הכוונות, ענין כונת העמידה, דרוש ו, [חלק ט, מסדרת בתבי רבינו האר"י, תל-אביב תשכ"ב, עמ' רלה].
28 הגזירה מתבטלת, עפ"י חז"ל (מסבת סוכה נב.) נגזר על מב"י להיהרג אך "גזירה מתבטלת ע"י אריכות הגלות. כן אומר גם האריה"ק ב"שער הכוונות" הנז' (לבאר כאן למה נגזרה גזירה זו). וכן לפי דברי הרב הקדוש ר' חיים וויטאל בשם האריה"ק בספר "שער הגלגולים" בקשר לפסוק "חזה ציון קרית מועדנו". מדברי הגר"א לתקוני זוהר נראה כי המלים "אכן חלינו הוא נושא" שבפסוק (ישעי' נג. ד) מכוון למשיח הראשון - מב"י. [על "חזה ציון", ראה להלן פרק ב, אות מח. וראה עוד בספר גנזי רמח"ל, מהדורת ר"ח פרידלנדר, עמ' קא ואילךן.
29 יסורי א"י, עפ"י המדרש ארץ ישראל היא אחת משלשת הדברים הבאים ביסורים ראה להלן פרק ב' בקשר לפסוק "יסור יסרני יה ולמות לא נתנני" שנאמר על יעודו של מב"י. רבזוהר חדש דף כט פרשת וישב מבואר שאריכת הגלות היא בגלל החטא של מכירת יוסף. גם בעל "קול התור" מדגיש זאת וכותב שעיקר התיקון הוא לעזור בתפקידיו של משיח בן יוסף שהם קבוץ גלויות ובנין ירושלים", המגיד דורשציון, עמ' 28, הע' 5. על נצחון משיח בן יוסף כותב הרש"ז: "עתיד מב"י לנצח את הכל במלחמת יטראל נגד כל אויביו (הגר"א בספר "אדרת אליהו" פרשת זאת הברכה דף קי"ח) קרני ראם... 'ועיקר הענין על משיח גן יוסף שהוא הראשון לגאולה לכך נאמר בכור שורו הדר לו, משיח הראשון... הוא משיח בן יוסף שעתיד לנצח הכל"י באדרת אליהו, ירושלים תשטה, דף קכד ע"ב, הנוסח הוא: "שעתיד להשמיד הכל"].
30 מקילין את יסוריו של מב"י בעקבות משיחא, רבד זה מובן היטב לפי המבואר לעיל שקיבוץ גליות הוא על ידו ממילא כל העוסק בקיבוץ גליות לוקח חלק בהקלת יסוריו של מב"י. כן מבואר הדבר בפזמוני "ב"א בסערת אליהו" של אבי ז"ל.
31 חלקים קטנים וכו', ראה גם דברי הגר"א בסידור הגר"א דף מח (בשיר השירים ב') בקשר לפסוק השבעתי אתנם ונו'. יש לציין ששם אומר הגר"א בקשר לפסקה: לא לדחוק את הקץ "שלא יצאו מאליהם לבנות בה"מ". מכאן מוכח ברור עפ"י הגר"א שהאזהרה לא לדחוק את הקץ נאמרה רק מה שנוגע לבנין בית המקדש אבל לא בנוגע לבנין ירושלים ולישוב אר"י. [וראה להלן פרק ו, אות ב].
32 תתקצ"ט עקבות משיחא וכו' מספר זה כלול במספר טצ"ץ ביסוד על ענין זה מדובר להלן פרק ב' בחינה נ"א ובחינה נ"ג ובפרק ה'. - עת צרה היא ליעקב ממנה יושע, הגר"א בביאורו לחבקוק בקשר לפסוק אנוח ליום צרה, אומר שזה מכוון לימות משית בן יוסף.
33 שלשה דברים וכו' "קבוץ גליות ע"י מב"י בספר ליקוטי הגר"א סוד האותיות דף יח, ובאר יצחק שם ובספר הנ"ל דף ס"ג. - גלוי רזי התורה ע"י מב"י בספר תולדות יצחק חלק ב' דף ק"מ מדבר באריכות בענין זה. - בעור רוח הטומאה מן הארץ ע"י מב"י להלן פרק ה'. - ביעור רוה הטומאה כו', ראה להלן פרק ב' בחינה קי"ז עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים היינו שליטתו של יוסף על כל רוח הטומאה, ובחינה נ"ח שם "יוסף הוא השליט". ["ולכן ע"י משיח ב"י יהיה גאולה משעבוד מלכויות", באר יצחק, שם. דף סג ע"א. "לגלות לנו את התורה בנגלה ובנסתר", תולדות יצחק, שם, דף קמא ע"א].
34 בנין ירושלים, לכן בתפלת ולירושלים עירך במלים ובנה אותה בקרוב בימינו חובה לכוון בעד חייו והצלחתו של מב"י כמובא לעיל. - קיבוץ גליות ע"י מב"י מובא לעיל, קיום מצוות התלויות בארץ שתכליתו הוא בעור רוח הטומאה מן הארץ שהוא ביעודו של מב"י מבואר להלן פרק ה.
35 קמה אלמתי, שנאמר בענין חלום יוסף בתורה. [וראה להלן פרק ב, אות קלג].
36 דבר הנושא ברכה זו נטיעה, גם עפ"י המדרש על הפסוק כי תבואו אל הארץ ונטעתם וכו' אינכם עוסקים אלא במטע. ביאה אל הארץ היינו קיבוץ גלויות, שהוא ביעודו של מב"י כמבואר לעיל עפ"י הגר"א גם מכאן הוכח שגם המצוה לעסוק במטע עפ"י המדרש הנ"ל היא ביעודו של מב"י מבואר באריכות להלן פרק ו'. [ראה להלן פרק ב, אות סז; להלן פרק ו, אות ג].
37 "שבי אל עריך", היינו קבוץ גלויות "בונה ירושלים", היינו בנין ירושלים "כי עת לחננה" היינו נטיעת אדמת ארץ ישראל על פי הכתוב שם ואת עפרה יחוננו. [ראה להלן פרק ב, אות קנד].
38 "עפרה יחננו", בספר חזון ציון על עלית תלמידי הגר"א מובא עפ"י הרב אליהו לנדא נכד הגר"א שזה היה אחד הרמזים שבהם ראה הגר"א את יעודו: "עפרה יחוננו" עולה בגימטריא "אליהו בן שלמה" שמו של הגר"א.
39 "עדות ביהוסף", מגואר להלן פרק ב' בחינה קי"ז עדות ביהוסף.
40 תפקידו של כורש נתון בדרך יעודו של משיחא דאתחלתא מב"י עפ"י הגר"א בביאורו לתיקוז"ח דף כ"ז ועוד, כמובא לעיל, ולהלן פרק ג מבאר המחבר ע"ד רמזי הגר"א שבהם ראה הגר"א עצמו את יעודו בטוריא דמב"י עפ"י הפסוק "וישרון בחרתי בו" (ישעיה מ"ד) ושבסופו של פרק זה מדובר על תפקידו של כורש.
41 ועצת מלאכיו ישלים. "אוסף רמזי הגר"א ותלמידיו" (שנאספו ע"י הגאונים ר' יצחק צבי ריבלין (דרשן הגאולה) ור' אשר לוריא בירושלים), מדובר על פסוק זה ורמז על מלת "ועצת" שעולה כממפר "משיח בן יוסף" (ר' אשר לוריא הוא בעהמ"ח הספר "אור יקרות" שהדפיסו בירושלים).
42 לגרש את הס"מ משערי ירושלים, ראה לקמן פ"ב אות קכ.
43 ביעודו של כורש מסטרא דשמאלא במידת הדין, ראה באורי הגר"א לתיקוז"ח דף בז. [ראה לעיל הערה 10].
44 המסייע הנסי לקיבוץ גלויות, בספר ליקוטי הגמיא "סור האותיות", אות חפ"ף ובאר יצחק שם, ובאור "אור החיים" (פרשת בלק) לפסוק דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל. ["עוד רמז במאמר דרך כוכב מיעקב על משיח בן דוד... וקם שבט מישראל ירמוז על משיח בן אפרים... אבל משיח בן אפרים ימות במלחמה ראשונה שיהרגנו רומילוס כאו' ז"ל אבל אם ישראל יהיו כולן צדיקיט שבשם ישראל יתכנו אז אפילו אותו שבט שהוא משיח הבא מאפרים וקם, פי' תהיה לו תקומה לפני אויביו ולא יהרגנו רומילוס. ותמצא שציוו גדולי ישראל לכוין בתפלתינו כשאנו אומרים לישועתך קוינו וגו' לבקש רחמים על משיח בן אפרים שלא יהיה נהרג במלחמה", אור החיים, במדבר כד, יז. וראה באר יצחק, דף מ ע"ב].
45 אף ציון נך, כלזמר, שיש לעשות את ציזן, היינו לבנות אותה. השוה לדברי רש"י לפסוק ובא לציון גואל (ישעי' נ"ט) כל זמז שצ'ק אינה בנויה הגואל עדיין לא בא. אבי הר"י ריבלין ז"ל בפזמונו "בשעריך ירושלים". כותב מענין זה. גם הגרי"מ חרל"פ במאמרו על עליית תלמידי הגר"א בקובץ "מוסדי ארץ" (נספח לספר -חזון ציוץ) מדבר על ענין זה בשם הגר"א ז"ל. [ברטו"י, שם, ישעי' נט, כ: "כל זמן שציון חריבה וכו'". "בנין החרבות בשעריך ירושלם הוא פתח "קץ הימין" מסלת הגואל", חזון ציון, עמ' 46. "לחזור ולבנות את הארץ להחיות אותה לגלות את קץ המגולה שהוא ע"פ חז"ל היסוד. העיקרי לגילוי הגאולה", הגרי"מ חרל"פ, שם].
46 . ובא לציון גואל וכו', ראה הערה הנ"ל.
47 מכיזן שירושלים נבנית בן דוד בא, להלן פרק ו' מבאר המחבר, שכל זאת היא באתחלתא דגאולה של ענין קץ המגולה שבחז"ל סנהדרין צ"ח ומגילה יז, אשר שם מובא הקשר שבין ענין קץ המגולה לפסוק ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וכו'. ןראה להלן פרק ב, אות מב; פרק ו, אות ג, "וירשתם אותה וישבתם בה", דברים יא, לא, "בזכות שתירשו תשבו בה ובמה ירשתם אותות בחזקה מכאן למדו (קידושין כו ע"א) וישבתם בה שקונין בחזקה", אדרת אליהו, שם. לעניין קץ המגולה, ראה להלן פרק ו, ריש פירקא. על יהושע שהוא בטוריא דמב"י, ראה להלן פרק ב, אות כז, מז].
48 טצ"ץ ביסוד, ראה לעיל אות ד' ולקמן בפרק ה' הבא מדבר המחבר באריכות בענין זה.
49 עד הדרגה שעד האלף, היינו אלף פחות אחד שהיא הדרגה היותר גבוהה של אתערותא דלתתא שהיא ביעודו של משיחא דאתחלתא מב"י (ראה להלן פרק ב' חלק א' בחינה נ"א ובחינה ר"ג טצ"ץ ביסוד). אזי אני ה' אפילו בעתה אחישנה, היינו אפילו לפני גמר האלף הששי. בבאורי הגר"א לספרא דצניעותא מדבר הרבה בענין זה. וחש עתידות למו, ר' הגר"א על פסוק זה באדרת אליהו דברים לב, לה. ובו גם רמז בשמו, "חש עתידות" עולה כשמו "אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר", ראה להלן פרק ג' רמיזין קדישין. [ביאור הגר"א לתקוז"ח, דף לז ע"א, ובביאור הגר"א לספרא דצניעוחא, דף לג ע"ב].
50 עת לכל חפץ - באתערותא דלתתא, מבואר להלן פרק ה' _המתחיל לכל זמן ועת לכל חפץ.
51 בין בעתה לבין אחישנה, בעתה היינו עד סוף האלף הששי ח"ו. אחישנה היינו מיד, עפ"י חז"ל סנהדרין דף צח. זבו אחישנה. בענני שמיא היינו בדרך נסית מהירה.
52 על דברי הפשט הפשוט של הפסוק הפשט הפשוט שגם בעתה אחישנה, לא זכו בעתה כעני רוכב על חמור. (בכת"י הוסיף: לבאר יותר את הענין). יראה תיקונים מזוהר חדש, דף לז ע"א ובביאור הגר"א, שסי.
53 דור האחרון, להלן פרק ה' בסעיף המתחיל לכל זמן ועת לכל חפץ, מבאר המחבר כי "דור האחרון" שבפסוק למען תספרו לדור אחרון (תהלים מח, יד) מכוון לתקופה המתחילה משנת ת"ק עד שנת תטו"ן לאלף הששי (היינו שש השעות הראשונות המתחילות קאור הבוקר של אלף הששי) (לבאר יותר את הענין).
54 גם בעל "קול ישועה" אבי הר"י ריבלין ז"ל, מזכיר כמה פעמים בפזמוניו ובמאמריו בעתונות תקופתו ע"ד "דור האחרון" בקשר להתקדמות של הרחבת הישוב וקירוב הגאולה לדוגמה במאמרו ב"המגיד" מיום... שנת תרכ"א גליון... שבו מדבר ע"ד... אומר שם "להראות כי זה דור האחרון" [עד כאן הערות מהמו"ל הראשון הרעו"ז ריבלין זצ"ל].
55 מחית עמלק בשערי ירושלים "מחיה זו צריכה להיות בתוך ארץ ישראל... שכל זמן שכחות הטומאה שולטים "בשערי ירושלם" אין רגלי קומת ברוש (נצח והוד לפי ח"ן) יכולות לעמוד בהם, וכך מתעכבת חזרת השכינה לציון ומתאחרת הגאולה... וכחנו היחיד להכריע את שרו של עשו וצבאו... ע"י בנין אהלי יעקב במקום שליטת הטומאה", הובא בספר חזון ציון עמ' 36. "בסביבת ירושלים יש מקום מסויים שבו קיים מרנז מלחמתי של כח הקדושה נגד כח הטומאה... על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה. כל הלילה היינו גם בזמן הגלות, הפקדתי שומרים אלה שני המשיחים. עפ"י רבנו הגר"א (בספר יהל-אור פרשת שלח), מקומו של משיח בן דוד הוא בפנים החומה, ומקומו של משיח בן יוסף הוא מחוץ לחומת ירושלים ןבלשון זו: 'וכן משיח בן דוד ברא דלאה יהיה בגו ירושלים ומשיח בן יוסף ברא דרחל לבר מירושלים'], השואפים ועתידים להתאחד בקץ הגאולה. משיח בן יוסף אשר על ידו קיבוץ גלויות ובנין ירושלים עומד על יד שער העיר, הנקרא בחז"ל "פתחא דקרתא" ןבגמרא סנהדרין דף צ"חן שעל קו הביניים שבין שטח החומות לבין שטח השערים המערבי", המגיד דורש ציון, עמ' 98-97, וראה עניין זה בהרחבה שם.
56 על חזה ציון, ראה להלן פרק ב, אות מח.
57 ראה להלן פרק ב, ריש פרקא.
58 בשרידים = משיח בן יוסף = 566, ראה להלן פרק ב, אות כ. "דבר הנבואה הזה, בציון ובירושלים תהיה פליטה הדאיג מאד את רבינו הגר"א, שלפי זה יבוא זמן בעקבות מבאחא שקבוץ גלויות יהיה בדרך של פליטה היינו מתוך הכרח של צרות וגזירות ורק שרודי הפליטה יגיעו לציון וירושלים, דבר זה היה אחד הגורמים הגדולים שהגר"א האיץ בתלמידיו למהר ולנסוע לאר"י ולעסוק בקבוץ גלויות בעוד מועד כדי לקיים שיבת ציון מרצון ולא מתוך הכרח של פליטה", המגיד דורש ציון, עמ' 71.
59 בי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם, תהלים קלג, ג. לראות בטוב ה' בארץ חיים, שם, כז, יג. מי יתן מציון ישועת ישראל, שם, יד, ז. יברכך ה' מציון, שם, קכח, ה. שלום ירושלם, שם, קכב, 1. כטל חרמון שירד על הררי ציון, שם, קלג, ג. בונה ירושלם, שם, קמז, ב. וראה בטוב ירושלם, שם, קכח, ה. ההר הטוב הזה והלבנון, דברים ג, כה.
60 ראה להלן פרק ו, אות ה. ראה: דברי הר"ח מוולוז'ין, בהקדמתו לביאור הגר"א בספרא דצניעותא. "הגר"א מעורר הרבה על המצוה הקדושה ללימוד תורת הנסתר ומוזכות מצוה זו מקרב את הגאולה", מגיד דורש ציון, עמ' 66-65. "וכשאין לומדים בזאת החכמה הוא מתאחר", באור הגר"א לתקו"ז, פא ע"ב. בספר מדרש שלמה מבואר עפ"י הגר"א: "כי מציון תצא תורה מכוון בעיקרו על תורת הנסתר", עמ' 43, הע' 44ב, וראה להלן פרק ו, אות ה.
61 ראה להלן פרק ב, אות קכב; פרק ג-ד. "יעודים", להלן פרק ב, אות לח.
62 "כיון ששרו של עשו בא ומזדווג לו מיד נופל לפניו שאין לו תשובה להשיבו, הה"ד והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש (עובדיה א)", שם, סוף פרשה
63 וראה להלן אות כב.
64 חבלים ונעימים, ראה להלן פרק ב, אות מט. אנוח ליום צרה, להלן, פרק ב, אות ב, ה, י. בידי שרו של יוסף, להלן פרק ב, אות קכה, הפרעות בעקבות משיחא, שם, אות קלא.
65 באזני = סוד = 70, להלן פרק ב, אות טז. שיבת ציון, להלן פרק ב, אות קנג; עלית שבטים, להלן פרק ב, אות צח, קמח. וראה בספר חזון ציון, עמ' 40.
66 ראה להלן פרק ו, ריש פרקא, ואות ב.
67 לענייז עקבות משיחא, ראה סוטה מט ע"א. וראה להלן, פרק ב, אות כט, נא.
68 להלן, פרק ב, אות כג, כז, וכן אות א. וראה לעיל, אות ד והערה 22.
69 "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה", שבת קיט ע"ב. וראה להלן פרק ו, אות ד.
70 "היינו ברית של שויון ברכוש בקרב יושבי ציון, וכפי שביאר ר' משה את הפסוק: "קו ינטה על ירושלים" (זכריה א) היינו "קו המשוה - קו השויון" על מנת שיקום "שלום בחילך שלוה בארמנותיך" בלי צרות עין ושנאה. חזון ציון, עמ' 124, הערה 145. על מדות שוות, ראה עוד להלן פרק ו, אות ב. אנשי אמנה = קו משוה = 457, וראה להלן פרק ב, אות פט.
71 ראה להלן בקטע שנשתייר מפרק ז. במשפט תפדה = משיח הראשון = 920, וראה להלן פרק ב, אות קכד.
72 שריה בן דן, להלן פרק ב, אות קנ. טצ"ץ, שם, אות נא. עוד יוסף חי, להלן שם, אות קח, שארית יוסף; שם, אות קנב.
73 ראה להלן פרק ב, אות קח.
74 ראה להלן פרק ב, אות נד, סט.
75 אירשנה = משיח בן יוסף = 566.
76 ראה להלן פרק ג אות כג מ, סג
77 ראה להלן פרק ה, סוף חלק א. "לפי שיטת הגר"א תתבטל הגדרה על משיח ק עסף לההרג ע"י ארמיסס הר עע (הענץ ידוע יודעי ח0 בזכות עבודת קבוץ גלויות ובזכות יסורי ארץ ישראל ובזכות התפילות שמתפללים בעד קיומו והצלחתו של מב"י...", מדרש שלמה, עמ' 28. ועוד נאמר שם: "עפ"י גדולי ישראל ראשונים כמלאכים מצוה רבה להתפלל על חייו והצלחתו של משיח בן יוסף. עפ"י האר"י הקדוש מצוה רבה לכוון תפלה זו בברכת בונה ירושלים, במלים וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין (ספר "פרי עץ חיים" שער העמידה, פרק י"ט), וכן מובא בסדורו של הרעו"ש (הגאון הקדוש ר' שלום שרעבי ז"ל). ועפ"י בעל "אור החיים" הגר"ח בן עטר יש לכוון תפילה זו בברכת לישועתך קוינו כל היום "מצמיח קרן ישועה" (במדבר כד, יז)" ספר מדרש שלמה, עמ' 161-160. ובהמשך שם נאמר: "בקול התור פרק ה' מביא נוסח תפילה מיוחדת בשם "עוד יוסף חי" ומעורר מאד להתפלל תפילה זו תמיד וביחוד בעת צרה ר"ל", עמ' 162. ושם בעמ' 165, הערה 23, נוספו הפרקים: תלים פג: אלקים אל דמי לך. תלים קכו: בשוב ה' את שיבת ציון. ירמי' לא: הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי.ארץ. ואח"כ לומר שלש עשרה מידות, אנא בכח, זכור לנו ברית אבות. לפי המסורת היו נוהגים לומר את התפילה נ"ל בקביעות בכל ערב ראש חדש ובשעת צרה ר"ל היו אומרים את התפילה במקום הידוע בשם "פיתחא דקרתא" "שעל קו הבינים" בין החומות והשערים של ירושלים מערבה (המקום הזה של "פיתחה דקרתא" הוא על מגרש ריק בצד המזרחי של שכונת זכרון משה בקרבת המסגד הערבי איל אקפא...". מדרש שלמה, עמ' 166, הערה 24.
78 ראה יחזק' לז, פס' טז-יט, וראה להלן, פרק ב, אות קא, קב.