חזה ציון קרית מועדנו לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן משנת "אפרים בכורי" שגב פעלו1
תוכן הפרק:
מצוה וחובה רבה על כל איש ישראל, ועל כל העוסקים בקבוץ גלויות, ומכש"כ על כל אחד הנושא עליו אחריות כל שהיא בהנהגת צרכי צבור בארה"ק, ועאכו"כ בעבודת ישוב הק' - ללמוד לדעת ולהבין היטב בעמקות ובקיאות שלמה את כל קנ"ו הבחינות והתכונות של משיחא דאתחלתא משיח בן יוסף אשר על ידו קבוץ גלויות בכל מעשי האתחלתא הבאה באתערותא דלתתא.
ואלה הם קנ"ו הבחינות של משיח בן יוסף, שבהם כלולות כל הכנויים, התכונות הטובות של האתחלתא דגאולה, וסימנך למספר קנ"ו כמספר "יוסף" ו"ציון" שניהם ביסוד וכן לפי המדרש (תנחומא סוף ויגש) מה שאירע ליוסף אירע לציון2.
א) אפרים בכורי. הר אפרים, אפרים מתנודד, הבן יקיר לי אפרים (ירמי' ל"א) - כל אלה הם הבחינות היסודיות של משיח בן יוסף וכתובים בפרק אחד (שם) אפרים בכורי. בשביל שהוא המשיח הראשון שעל ידו קבוץ גלויות. היינו היציאה מהגלות. הר אפרים, בשביל שהוא המעלה את ישראל לציון, כאמור שם קראו מהר אפרים קומו ונעלה ציון. אפרים מתנודד, בשביל שמשיח בן יוסף אין לו מנוח, מתנודד מצפון לדרום ומדרום לצפון שעליו נאמר עורי צפון ובואי תימן, וראשי התבות "עצו"ת" בגימטריא "משיח בן יוסף". הבן יקיר לי אפרים בחינת מדת החסד, כי אפרים עצמו הוא מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין והוא מקבל תמיד השפעה מסטרא דימינא היינו מדת החסד וזאת כוונת וישת יד ימינו על ראש אפרים. ומצוה לדבר בו תמיד כמו שכתוב שם: כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד וכו'. "אפרים" מלחמתו בארמילוס. וכן בחושבנא "ארמלס". כל הבחינות האלה הם בטוריא דיוסף בן רחל שהיא מארץ ולכן מדובר בפרק זה על רחל, רחל מבכה על בניה. מנעי קולך מבכי ושבו מארץ אויב. היינו היציאה מהגלות ושבו בנים לגבולם היינו העליה לציון3.
ב) אנוח ליום צרה (חבקוק ג') - ביאור רבנו בחבקוק שזה נאמר על מב"י וכן יענך ה' ביום צרה. ושם הושיע ה' משיחו. כנודע שכל לשון ישועה בתכונתו של משיב"י4.
ג) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף (תהלים פ"ה) - הפסוק השני גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה בחינת משיב"י מארץ וצדק שהוא במדת הדין5.
ד) אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה (תלים קי"ח) - כמובא בזהר (במדבר) וזה נאמר על יוסף ברה"ת הפסוק הזה בחושבנא "יהוסף" ועליו נאמר: משם רועה אבן ישראל6.
ה) אבן שלמה וצדק (דברים כ"ה) - בזה ראה רבנו את יעודו הראשון בנהורא דמב"י. ואחרי פסוק זה מחיית עמלק, ומיד כי תבוא אל הארץ, ובמושווה לזה כי תבואו אל הארץ ונטעתם וכו', ומכאן ראה רבנו את יעודו הגדול בקץ המגולה. ורבנו כותב על הפסוק אבן שלמה שהוא במדת הדין מסטרא דשמאלא. ורק בדרך נסיעתו לאר"י ראה שעלה לבחינת רעיא מהימנא בפסוק "ברחמים גדולים אקבצך" ולכן לא נתן לו משמים רשות להכנס לאר"י וצוה לתלמידיו בחינת יהושע להתחיל בקבוץ גליות7.
ו) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה (תלים צ"ז) - כנודע כל סתם צדיק הוא בטוריא דיוסף, וראה להלן (סימן ק"ט) עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב8.
ז) אהל בת ציון (איכה ב') - "אהל גת ציון" שהוא בקו האמצעי, קו הרחמים. וכן "אבן ישראל" מימין ו"בית יעקב" משמאל9.
ח) אילת השחר (תלים כ"ב) - ושם אלי למה עזבתני. תפלת אסתר המלכה שהיתה משיב"י ראה להלן (סימן קמ"א). וע"ז אמרו חז"ל (ירושלמי ברכות) כך היא גאולתן של ישראל כאילת השחר וכל הענין על האתחלתא דגאולה שהוא ביעודו של מב"י ובסוד אילה שלוחה בטוריא דמב"י בחינת בכור שורו כביאור רבנו בחבקוק (פ' ב')10.
ט) אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא (תלים ס"ט) - וזה במושווה לפסוק דלותי ולי יהושיע שנאמר על מב"י לפי ביאור רבנו וציון בטוריא דיוסף11.
י) בצר הרחבת לי (תלים ד') - וכן מן המיצר וכו' ענני במרחביה במושווה לפסוק בצרה קראת ואחלצך אענך וכו' ושם עדות ביהוסף כל לשון קריאה לה' מצרה וה' עונה בעת צרה היא בטוריא דמב"י12.
יא) בכור שורו הדר לו (דברים ל"ג). - שור בחינת יוסף מסטרא דצפון והוא אתערותא דלתתא. ועליו נאמר בתקוז"ח (דף ל) ויתער משיחא לתתא, וראה ביאור רבנו שם. וכן משלחי רגל השור שהוא משיב"י כמובא במדרש תנחומא (בראשית) וראה להלן (סימן פ"ה) מברכת ה' ארצו13.
יב) ברכת אל שד-י לבראשית כח) א-ל שד-י במילוי אל"ף למ"ד שי"ן דלי"ת יו"ד עולה אלף פחות אחד היינו טצ"ץ שביסוד, כביאור רבנו בסוד האותיות (לקוטי הגר"א). ובשער השמים על הפסוק : וא-ל שד-י יברך וכו', ומספר זה תתקצ"ט היא הדרגה הגבוהה של משב"י באתערותא דלתתא לפי הכתוב : הקטן יהיה לאלף וכו'14.
יג) בוא יבוא ברנה (תלים קכ"ו). - ביאור רבנו בחבקוק (פרק ב') נאמר על ב' המשיתין, תחלה בוא, היינו משיח הראשון מב"י ואחריו יבוא, הוא משיח האחרון מב"ד15.
יד) "בקר אערך לך" ואצפה (תלים ה) - בקר בטוריא דמב"י. ובחושבנא "עדות ביהוסף"16.
טו) ברכת ה' בבית ובשדה (בראשית לט) - פסוק זה נאמר על יוסף, בדכה זו כלולה בסוד שש הויות כמנין יוסף וכמנין ציון17.
נח) בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם (ישעל ל) - ושם בשובה ונחת תושעון. בהשקט, כמו שים באזני יהושע , "באזני" בגמ' "סוד". בשובה ונחת תושעון היינו תשוב ה' גבי ו' כמבואר בזהר על תיבת "תשובה". ואז ו' נחתא לה' כמובא בזהר שהוא סוד הגאולה ובזה תושעון, גם רמז לדבר "תושעון" בחושבון "ארץ ישראל"18.
יז) בית יעקב אש ובית יוסף להבה (עובדיה א) - ובית עשו לקש כדרשת רז"ל (תנחומא תצא), כי שרו של עשו יפול ביד שרו של יוסף19.
יח) ברית שלום (במדבר כ"ה) שניהם ביסוד וכתובים על פנחס, שהוא משרש נשמתו של יוסף. ומב"י הוא גם משרש נשמתו של פנחס20.
יט) בצרה קראת ואחלצך (תלים פ"א) - בקשר לפסוק עדות ביהוסף. וכן מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב יה21.
כ) בשרידים אשר ה' קורא (יואל ג') "בשרידים" רמז למשיב"י וכן בחושבנא, ושם נאמר : והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה כאשר אמר ה' ובשרידים אשר ה' קורא22.
כא) בשובה ונחת תושעון (ישעי' ל) - היינו בשוב ה' גבי ו' כמבואר בזוה"קי והכוונה בשוב ה' ו/ נחתא כמבואר בזה"ק שהגאולה היא ב-ו' אחרי שה-ה', היא כנסת ישראל מתקרבת ל-ו' באתערותא דלתתא שהוא מתפקידו של מב"י בטוריא דיוסף בן רחל. (ראה לעיל סימן טז) בהשקט ובבטחה23.
כב) ברק השחר ואילת השחר שניהם בטוריא דמשיה הראשון24.
כג) בתחנונים אובילם (ירמי' ל"א) - "בתחנונים" בגימ' "משיח בן יוסף" בפסוק בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו'. ואפרים .בכורי הוא היינו משיב"י. בתהנונים, לכפר על החטא של בהתחננו אלינו ולא שמענו, מובא בזה"ק כי "בבכי" בגימ' "דל" (ראה להלן סימן כ"ז דלותי ולי יהושיע)25.
כד) גבריאל בו המתקת מידת הדין ע"י מיכאל כי יסודו דמב"י היא בטוריא דגבריאל במדת הדין והאיש גבריאל (דניאל ט). ע"י גבריאל בא יוסף לצרתו ועל ידו בא לגדולתו. ביאור חברי ר' סעדיה26.
כה) גואל משחת חייכי (תלים ק"נ) - ושם הרופא לכל תחלואיכי - גאולה היא ביסוד כנודע המילוי של שחת שי"ן חי"ת תי"ו עולה כמו "בשלם סכו ומעונתו בציון" והוא זה לעומת זה ביעודו דרבנו27.
כו) גן נעול מעין חתום (שיר ד). - בטוריא דצפנת פענח ורבנו רמז "נעול" בגימ' "יוסף", מבואר להלן (סימן צ"ח) בחינה סוד28.
כז) דלותי ולי יהושיע (תלים קטז) תפלה זו התפלל דוד המע"ה לישועת משיח בן יוסף שלא ימות, כביאור רבנו בחבורו יהל אור והוא בטוריא דיהושע בן נון29.
כח) דברי שלום ואמת (אסתר ט) - היינו יחוד יסוד ומלכות. שהוא בתפקידו של מב"י30.
כט) הושיע ה' משיחו (תלים כ) כל הפרק הזה של יענך ה' ביום צרה הוא תפלה לישועת משיה בן יוסף וכדברי רבנו בחבקוק על הפסוק: אנוח ליום צרה, וכן במלים "עזרך מקדש" שם מרומז "משיח בן אפרים" בחושבנא31.
ל) הזורעים בדמעה ברנה יקצרו (תלים קכו) - כך הוא עקבות משיוזא שכל דבר טוב בא מתוך צער ומצוקה, וכן הלך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבא ברנה נושא אלומותיו. והוא בטוריא של קמה אלומתי וגם נצבה. בא יבא ברנה נאמר על ב' המשיתין עפ"י ביאור רבנו בחבקוק32.
לא) הרי ישראל ענפיכם תתנו (יחזקאל ל"ו). ושם ונושבו הערים והחרבות תבנינה, ולפני זה כתוב הנני בקנאתי. והוא ענין קץ המגולה שבחז"ל (סנהדרין צח, מגילה יז) וכן עפ"י הכתוב : (ישעי' ס"א) כי כארץ תוציא צמחה, וכגנה זרועיה תצמיח, כן ה' אלקים יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים. וזה היה עיקר שאיפתו של רבנו הגר"א. ונקרא קץ המגולה ע"ש עלמא דאתגליא בחינת יוסף בן רחל. וע"ש אדני דגליא ע"י טיהור קדושת אדמת הקדש ופירותיה מרוח הקליפה ע"י קיום מצוותיה33.
לב) הר ציון ירכתי צפון (תלים מ"ח) - שהוא יפה נוף משוש כל הארץ שנאמר על יוסף עפ"י המדרש (תנחומא) כל מה שאירע ליוסף אירע לציון. כי משיח בן יוסף הוא בצפון עפ"י המדרש. וגם בחושבנא כך "ציון" בגימ' "יוסף" ושם סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה וכו' שנאמר על חמשת היקפי הקדושה בסביבי ירושלם34.
לג) המלאך הגואל אותי לבראשית מ"ח) - המלאך הגואל הוא שרו של יוסף. וזהו הענין שמיום שנולד יוסף יכול יעקב להשתלט על עשו, וגואל הוא ביסוד כנודע35.
לד) הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד (תלים קי"א) - הוד הוא במדת הדין. הדר עפ"י הכתוב: בכור שורו הדר לו. הוד והדר הוא בטוריא דמב"י, עפ"י רבנו בסוד האותיות (לקוטי הגר"א דף מ')36.
לה) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום (ישעי' ס') - הקטן היינו אפרים, ככתוב: אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים, וכן והצעיר הוא אפרים. והכוונה אם הוא יגיע עד דרגת האלף פחות אחד היינו טצ"ץ ביסוד, שהוא הדרגה האחרונה של אתערותא דלתתא אז אני ה' אפילו בעתה אחישנה. וזה שאמר לאלף היינו עד אלף ולא עד בכלל כי אז דרגת האלף עצמה משתלמת בענני שמיא בדרך נסית כלה37.
לו) הרחיבי מקום אהלך וכו' (ישעי' כ"ד) - מצות הרחבת הגבולים הוא בתפקידו של משיב"י כדבר ה' אל יונה הנביא שהוא היה במעליתא דמשיה בן יוסף, להשיב גבול ישראל (מלכים ב' י"ר). וכן מן המיצר למרחביה שתפקידו הרחבת הגבולים במלחמתו נגד עמלק שהוא המחריב כפי המדרש: האויב תמו חרבות לנצח על הפסוק: מלחמה לה' בעמלק מרחיב נגד מחריב38.
לז) הר ציון לא ימוט, לעולם ישב (תלים ק"ה) - וכן צדיק לעולם בל ימוט (משלי י"א) וכמובא במדרש: מה שאידע ליוסף אירע לציון39.
לח) הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו (שיר ב') - הכוונה על יעודים, מועדים ומיועדים, הנצנים הם היעודים היינו עקבות משיחא. עת הזמיר הגיע, הם המועדים, היינו הקצין והפקידות. וקול התור נשמע הם המיועדים, היינו השליחים המיוחדים. וכולם כלולים ביעודו של משיח הראשון. קול התור הוא קול הבא לפני התור, תור הוא משה רבנו הבא עם משיח בן דוד הגואל האחרון40.
לט) ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו (בראשית מ"ב) - וזוהי אחת מתכונותיו של יוסף ולא רק בדורו כי אם בכל דור ודור אשר הוא משיח בן יוסף מכיר את אחיו והם לא מכירים אותו, ומעשה שטן הוא המסתיר את תכונותיו של מב"י שאין מכינין בעקבות משיחא וגם מזלזלים בהם בעוה"ר. (ראה להלן סימן קג). כי לולא זאת היה כבר קץ לצרותינו. ואילו ישראל מכירים את יוסף, היינו עקבות דבן יוסף משיחא שהם קבוץ גלויות וכו' היינו נגאלים כבר בגאולה שלמה. 41
מ) ותשב באיתן קשתו (בראשית מ') - דבר זה יסוד גדול הוא לנו שאנו צריכים לעמוד איתן בקשי ערף רב בעבודתנו הקדושה של קבוץ גלויות שהוא ע"י משיח הראשון42.
מא) ויוסף הוא השליט על הארץ (בראשית מ"ב) - היינו שהשתלט על כל כחות הטומאה, וזהו אחד מתפקידיו הגדולים של משיח הראשון - לבער רוח הטומאה מן הארץ ע"י ישוב ארה"ק, השולטת באדמת הקדש בשוממותה, וזהו סוד "והאדמה לא תשם", אף שזה נאמר על מצרים אבל תכלית הדבר יוצאת ל"ארץ ישראל", לפי רוחו של יוסף וכן בחושבנא43.
מב) ויהי "בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תלים ע"ו) - כבר בארנו שכל תכונותיה של ציון הן בטוריא של יוסף. כמבואר במדרש (תנחומא סוף ויגש) ובפסוק זה ראה רבנו רמז קדוש בשמו בשלשה דורותיו "אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב". והוא מוסיף על זה: כשם שסכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי אף ציון כך.44
מג) זיהרא עילאה (בזהר ובשער הגלגולים) - הוא שרו של יוסף, בשרש מטטרון שר הפנים העולה בחושבנא אלף פחות אחד, וזה כוונת הקטן יהיה לאלף, שנאמר על אפרים כמבואר לעיל (סימן לה)45.
מד) זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור וכו' (דברים ל"ב)י - מכוון למשיח הראשון שהוא הלוחם בעמלק מלחמה עולמית, מלחמה לה' בעמלק מדור דור שזהו בתפקידו של יהושע שהיה משיח בן יוסף46.
מה) זרע השלום (זכריה ח) - שלום ביסוד ולפיכך זרע השלום הוא בן יוסף וכח ה"שלום" הוא המכריע את "עשו", וחושבנא דדא כדא (זה לעומת זה) ומתוך פסוק זה: זרע השלום הגפן תתן פדיה והארץ יבולה דרשה הגמ' את ענין קץ המגולה47.
מו) חיים שאל ממך נתת לו ארך ימים (תלים כא) - זה נאמר על משיח בן יוסף כמבואר באריכות בכתבי האריה"ק בשער הכוונות. וזוהי אחת התפלות שדוד המע"ה התפלל בעד חייו של משיח בן יוסף, הכלולות במזמורי התהלים48.
מז) חרב יהושע (שמות י"ז) - שהוא חרבו של משיח הראשון הלוחם בעמלק בסוד הכח הגדול של שם ה' הצפון במלחמת ה' (?) ובשילוב "יאהדונהי", הנכלל במלת צ"א הלחם בעמלק49.
מח) חזה ציון קרית מועדנו (ישעי' ל"ג) - זהו בטוריא דרחל ומרומז ברה"ת חצק"מ בחושבנא "רחל" הוא משיח בן יוסף, והאריה"ק ראה בפסוק זה רמז לשמו כמשיח בן יוסף. (כמובא בשער הגלגולים ובשער הכוונות, בפרי עץ חיים על תפלת וכסא דוד עבדך)50.
מט) חבלים בנעימים (תלים טז) - הכוונה על חבלי משיח הראשון, וכן מרומז בפסוק ליוסף חבלים (יחזקאל מז). 51
נ) חכמת סופרים (תקוני זהר, תקונא שבעין ביאור הגר"א שם) אחד מהדברים שמנו חז"ל בעקבות משיחא חכמת סופרים תסרח (סוטה דף מ"ט), ורבנו מבאר בתקוני זהר (דף קל"ט) כי זה מכוון לחכמת רמזים גימטריאות, וכן למעשה וחשבון (ביאור הגר"א תקוז"ח דף ה) המתגלים ע"י משיח בן יוסף. אלה הם ביעודו של רבנו הגר"א שהוא נהורא דמב"י ולכך נחית משמיא. לגלות רמזי התורה בעקבתא דמשיהא וכנודע סבל רבות מזלזולים בענין זה52.
נאץ טוב ביסוד. - לביאור רבנו היינו ט' ביסוד. הרואה ט' בחלום וכו', וזה שייך לתבונתו של יוסף, ועליו נאמר טוב עין הוא יבורך, והוא טצ"ץ ביסוד (ליקוטי הגר"א דף מא)53.
נב) טוב הצפון. - עפ"י הפסוק מה רב טובך אשר צפנת (תלים לא) זהו באותה הבחינה כנ"ל. ורבנו מבאר בשיר השירים על הפסוק אשר צפנת, היינו צד צפון אשר שם כל הטובות וכמבואר במדרש שמב"י הוא בצפון54.
נג) טוב עין הוא יבורך (משלי כב) - (בספר לקוטי הגר"א), היינו טצ"ץ ביסוד והוא יוסף וכמבואר לעיל. כי נתן מלחמו לדל55.
נד) יוסף בן רחל ובן יעקב, - משיח בן יוסף בשתי הבחינות, יוסף בן רחל מארץ ויוסף בן יעקב משמים, ולפעמים הוא משתי הבחינות יחד, יוסף בן יעקב ורחל. - כי כל בשמים ובארץ "כי כל" דא "יסוד" בחושבנא56.
נה) יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור (שמות י"ז) - וזהו תפקידו של יהושע שהוא משיח בן יוסף57.
נו) יחוד יסוד ומלכות. - זהו אחד מעיקרי היעודים של מב"י ליחד שמים וארץ, לאחד ב' המשיתין היינו עץ יוסף ועץ יהודה באתערותא דלתתא בחבור ירושלם של מעלה וירושלם של מטה ע"י ירושלם הבנויה, אז תהיה כעיר שחוברה לה יחדיו58.
נז) יסור יסרני י-ה ולמות לא נתנני (תלים קי"ח) - כל הפרק מן המיצר קראתי י-ה נאמר על מב"י כמבואר להלן (בסימן פ"ח) בחינה מרחביה והוא קשר אחד לפסוק דלותי ולי יהושיע לביאור רבנו כמבואר לעיל. וזאת היא אחת התפילות שדוד המע"ה התפלל שמשיח בן יוסף לא ימות59.
נח) יוסף הוא השליט על הארץ (בראשית מ"ב) - הכוונה שהוא משתלט על כל קליפות הטומאה של ישמעאל ועשו60.
נט) ינון שמו (תלים ע"ב) - לפני שמש ינון שמו, ושם יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח. ולפי חז"ל (סנהדרין צ"ח) ינון זהו אחד משמותיו של משיח והכוונה על משית בן יוסף61.
ס) יש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם (ירמי' ל"א) - כל הפרק הזה, בעיקר מהפסוק המתחיל הנני מביא אותם מארץ צפון, נאמר על מב"י וקבוץ גליות בארבע התכונות של אפרים הנאמרים באותו פרק (מבואר לעיל סימן א' אפרים בכורי) וכולם הם בבחינת יוסף בן רחל היינו באתערותא דלתתא עד הדרגא האחרונה של טצ"ץ ביסוד הנחלק לשנים, תצ"ט ופלגא משמאל היינו מדת הדין ותצ"ט ופלגא מימין היינו מדת החסד. זו כוונת הקטן יהיה לאלף כמבואר לעיל, ואז יושלם המספר אלף משני הצדדים עד שיהיה ת"ק בו' ות"ק בה' וזוהי הכוונה יש תקו"ה לאחריתך62.
סא) ידין בגוית מלא גויות (תלים ק"י) - כל הפרק הזה המתחיל שב לימיני נאמר על מב"י, וכן מרומז בראשי התיבות י'דין ב'גוים מ'לא משמאל לימין כדרכה של מדת הדין מצד שמאל ושם מנחל בדרך ישתה שהיא במדת החסד, וכן מרומז בראשי התיבות מ'נחל ב'דרך י'שתה מימין לשמאל כדרכה של מדת החסד מימין63.
סב) יהושע בן נון. - ובטוריא דיליה משיח בן אפרים שמלחמתו בעמלק. "עקיבא בן יוסף" בטוריא ד"יהושע" וכן בחושבנא. וכן מה שנאמר שמענוה באפרתה, זה יהושע דקאתי מאפרים (זבחים נ"ד)64.
סג) ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו (ישעי' י"ד) - יוסף וציון הם ביסוד ובנינה בא בדרך עניותא לפי תכונת משיח בן יוסף וכן דלותי ולי יהושיע וכנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם כמבואר לעיל (סימן כ"ג) - בחינה בתחנונים אובילמ65.
סד) ישרו בערבה מסלה (ישעי' מ') - בר"ת המלים האלה משמאל לימין מרומז שמו של מב"י וכנודע שכל הפעולות של הכשרת הקרקע וסלילת הדרך לגאולה הם ביעודו של מבקי. "בערבה", מרומז ל"קץ המגולה", וכן בחושבנא. גם רמז לי בזה רבנו על יעודי משמים בסעד"ש66.
סה) כאיש מלחמות יעיר קנאה (ישעי, מ"ב) - כל המלחמות באויבי ה' באות בשליחותו של משיח בן יוסף שנמסרה בתחלתה ליהושע בן נון וכן ענין קנאה "קנאה" לה' ול"ציון" וכן בחושבנא67.
סו) כי עת לחננה (תלים ק"ב) - ושם תרחם ציון. כל ענין, רחמים וניחומים לציון הם ביעודו של מב"י, וכן ברמיזא "כי עת לחננה" בגימ' "עדות ביהוסף"68.
סז) כסא דוד (ישעי' ט) - הוא משיח בן יוסף ושם: להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה. ושם, (לפני פסוק זה)י כי ילד יולד לנו וכו'. ועפ"י האריה"ק (בברכת בונה ירושלם) חובה גדולה וקדושה לכוון תמיד בתפלת כסא דוד עבדך שמשיח בן יוסף לא יהרג ע"י ארמילוס הרשע וכן: אקים. את סוכת דוד הנופלת (עמוס ט') כל לשון קימה שייך למב"י ראה להלן (סימן קלג) בחינה קמה אלמתי, גם מרומז במלת "נופלת" (בחולם מלא). ותכלית עבודתנו בקבוץ גלויות היא להכין כסא דוד במלחמתו נגד ארמילוס הרשע בסוד מלחמה לד' בעמלק69.
סח) נחתן ינהן פאר (ישעי' ס"א) - יכהן פאר זהו ביעודו של מב"י בבחינת יוסף בן יעקב במעליתא דתפארת70.
סט) כי כל בשמים ובארץ (דברי הימים א' כ"ט) - היינו יסוד מעליתא, דיוסף. "כי כל" בחושבנא "יסוד" וכן מרומז בזה "כל בשמים ובארץ" בגימ' "משיח בן אפרים".71
ע) כל חפצי ישלים (ישעי' מ"ד) - זה נאמר על בנין ירושלם ע"י עזרא ונחמיה בשליחות כורש לפי הכתוב שם האומר לכורש רועי כל חפצי ישלים, ולאמור לירושלם תבנה והיכל תוסד. וכל זאת במדת הדין מסטרא שמאלא ביעודו של מב"י72.
עא) לב אבות על בנים (מלאכי ג') - הנני שולח לכם את אליה וכו' והשיב לב אבות על בנים. אחד מתפקידיו של אליהו שהוא משיב את נפשו של משיח בן יוסף. וכן נרמז בזה "לב אבות על בנים" בגימ' "עדות ביהוסף" וכנודע מב"י הוא משרש נשמתו של אליהו73.
עב) משיבי מלחמה שערה (ישעי' כ"ח) - משיב"י ר"ת משיח בן יוסף, שתפקידו מלחמה בעמלק בשערי ירושלם אפתחא דקדתא74.
עג) מ"י י'עלה ב'הר ה' (תלים נ"ד) - ר"ת משיח בן יוסף שתפקידו קבוץ גליות. מ"י י'קום ב'מקום קדשו ר"ת משיח בן יוסף, קימה זו בנין וראה להלן (סימן קל"ג) בחינה קמה אלמתי. י'שא ב'רכה מ'את ה' ר"ת משיח בן יוסף, ברכה היינו דבר הנושא ברכה והוא נטיעה. ע'ליה, ק'ימה, בירכה ר"ת עק"ב ונכלל בכוונת עקבי משיחא75.
עד) מכל צוררי הייתי חרפה (תלים ל"א) - כל הפרק הזה היא אחת התפלות שדוד המע"ה התפלל בעד משיח בן יוסף בו נאמר: ידעת בצרות נפשי. בלשון זה נאמר על יוסף: כי ראינו בצרת נפשו, נשכחתי כמת מלב, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כי מב"י בצפון. על עקבות משיחא נאמר אשר חרפו עקבות משיחך (תלים פ"ט), וראה לעיל (סימן נב) _בחינה טוב הצפון76.
עה) מוכיח לתשובה. - לא רק לישראל אלא גם לאומות העולם, בטוריא של יונה הנביא שהיה משיח בן יוסף בדורו כמבואר במדרשים ובזוה"ק. וכן: והוכיח לעמים רבים (ישעי' ב'), וכן: ולמוכיחים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב (משלי כ"ד), וכן: והוכיח במישור לענוי ארץ (ישעי' י"א)77.
עו) משוה רגלי כאילות (שמואל ב' כ"ב) - רגלי כאילות הם ב' המשיתין המקננים בנצח והוד ועומדות בשערי ירושלם הבנויה והוא תפקידו של מב"י לשוות את הרגלים האלה, רגלי הדום ה' באופן שווה וישר תצ"ט ופלגא משמאלא ותצ"ט ופלגא מימינא ויחד טצ"ץ ביסוד78.
עז) מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל (בראשית מ"ט) - היא ברכת יוסף לקיומו של מב"י, וכן הכוונה: על אבן אחת שבעה עינים (זוה"ק במדבר דף רמג)79.
עת) מלחמה לה' בעמלק מדור דור (שמות י"ז) - כולה בתפקידו של יהושע שהוא משיח בן יוסף ותפקידו זה נמשך בכל דור ודור והולך ומתגבר בעקבות דב"י משיחא. וזוהי המלחמה בארמילוס (כמבואר לעיל סימן ס"ז בחינה כסא דוד)80.
עט) מעין הישועה - שהוא בטוריא דששון עפ"י חז"ל (סוכה מ"ח), ומכוון למב"י, וכן בחושבנא "מעין הישועה". ורבנו אמר לנו שאילו לא נברא אלא להשגת כוונת חז"ל (שם), בענין ששון ושמחה - דיו81.
פ) מחוקק מבין רגליו (בראשית מ"ט) - בטוריא דיסוד נאמר על מב"י ביאור רבנו תקוז"ח (דף ל"ו). והדא דכתיב: לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, שנאמר על ב' המשיתין הקיימין בכל דור ודור82.
פא) משמיע ישועה (ישעי' נ"ב) - ושם רגלי מבשר שנאמר על ב' המשיחין. משמיע ישועה, שהיא לשון יהיר, הוא מב"י כי כל לשון ישועה בעקבות משיחא היא ביעודו של יהושע בן נון ובשליחותו של מב"י וכביאור רבנו על ענין כוס ישועות אשא83.
פב) מטהו יפרח ובמדבר י"ז) - מרומז בפסוק האיש אשר אבחר "בו מטהו יפרח" ר"ת מב"י "מטהו יפרח" בגימט' "משיח"84.
פג) משלחי רגל השור (ישעי' ל"ב) - ושם וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות. במדרש (תנחומא בראשית) משלחי רגל השור זה משיח בן יוסף ושם אשריכם זורעי על כל מים85.
פד) מביא גואל - וזה בשליחותו של מב"י, גאולה היא ביסוד וכן מרומז באותיות מביא (ביאור רבנו על תקוני זהר)86.
פה) מברכת ה' ארצו (דברים ל"ג) - נאמר בברכת יוסף. והוא מסטרא דימינא כנגד בכור שורו הדר לו שהוא מסטרא דשמאלא במדת הדין, כמבואר לעיל במדה שוה וכן בחושבנא: "מברכת ה' ארצו" בגימט' "בכור שורו הדר לו".87
פו) מנחם משיב נפשי (איכה א') - זהו אחד משמותיו של משיח עפ"י חז"ל (סנהדרין צ"ח) במושווה לזה הפסוק: ותשב נפש הילד אל קרבו שנאמר על משיח בן יוסף ולפי המבואר בתוס' (ב"מ קי"ד ע"א)88.
פז) משיח בצפון (מדרש רבה) - והוא משיח בן יוסף שהוא בצפון מסטרא דשמאלא במדת הדין, וכן רב טובך אשר צפנת ליראיך מבואר לעיל ובסימן נב) בחינה טוב הצפון, וביאור רבנו בשיר השירים, צפנת היינו צד צפון89.
פח) מרחבי-ה - מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחבי-ה (תלים קי"ח) וכן העמדת במרחב רגלי (תלים ל"א) ושם רב טובך אשר צפנת ליראיך. וכמו בצרה קראת ואחלצך אענך וכו' ושם עדות ביהוסף, מן המיצר למרחבי-ה וכן הרהיבי מקום אהלך שהוא בתפקידו של משיח בן יוסף להשיב גבול ישראל ביעודו של יונה הנביא שהיה משיח בן יוסף כמבואר לעיל (סימן לו) בחינה הרחיבי מקום אהלך, מרחבי-ה הוא גם אחד הכינוים של ~רץ ישראל, והיא בסוד הו"ד סדרא דמב"י בסוד רחובות הנהר, כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ (לקוטי הגר"א סוד האותיות סימן חפ"ף והביאור שם) ובו סוד תשב נא נפש הילד, וכן בכוונת הפסוק ושבו בנים לגבולם (ירמי' ל"א) היינו אחר שישובו מארץ אויב ישובו לגבולם90.
פט) מדות שוות - אין בן דוד בא עד שיהא כל המדות שוות (סנהדרין צ"ח) בן דוד בא כשכל השערים שקולים (שם) וכן ענין טפ"ף גינאות שבחז"ל.91
צ) נרי-ה (ירמי' לב) - אחד משמותיו של משיח בן יוסף וכן בחושבנא "נריה" בגימ' "מרחביה" וראה להלן ובסימן צו) בחינת ספר הגלוי וכן ערכת נר למשיחי92.
צא) נושא משך הזרע (תלים קכו) - כך היא תכונתו של משיח בן יוסף מצרה לישועה כביאות רבנו בחבקוק על הפסוק אנוח ליום צרה, עת צרה היא ליעקב ממנה יושע מן המיצר למרחביה. ומבכיה לרנה, בוא יבוא ברנה נושא אלומותיו, בחינת קמה אלמתי. וכל אותו הפרק של שיבת ציון, שהוא קבוץ גליות הוא ביעודו של מב"י93.
צב) נרדף - אלקים יבקש את נרדף האמור בפסוק (קהלת ג') מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלקים יבקש את נרדף המכוון ליוסף ומשיח בן יוסף שבכל דור ודור. וכבר ביארתי ברמזים "אלקים יבקש (את) נרדף" בחושבנא "ארץ ישראל" שבכללותה היא ציון שהיא בטוריא דיוסף עפ"י המדרש (תנחומא כי תצא) מה שאירע ליוסף אירע לציון94.
צג) נשכחתי כמת מלב (תלים ל"א) - ושם מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וכו', העמדת במרחב רגלי. נשכח כמת מלב, מלב נשתכח - מלבו של יעקב כי גזירה על המת שנשתכח מן הלב, אך לא מנפשו, לכן וימאן להתנחט95.
צד) נער - והוא נער (בראשית ל"ז). ארבעה נקראים נער: יוסף, יהושע, מס"ט ודוד96.
צה) נר ה' נשמת אדם (משלי כ') - נר אלקים הכולל את שלשת היחודים הוי'ה אהי'ה, הויה אלקים, הו'יה אד'ני, כלם בחושבנא "נר" ויחודם בא בסוד יסוד97.
צו) ספר הגלוי בענתות (ירמי' ל"ב). - ענין שני ספרי המקנה המדובר בפרק זה הוא על ב' המשיתין, ספר הגלוי מכוון על משיח בן יוסף שהוא בבחינת עלמא דאיתגליא. והוא סוד קץ המגולה שבחז"ל וספר החתום בבחינת משיח בן דוד בבחינת עלמא דאיתכסיא, ענין ספר הגלוי קשור לענין ארבע הבחינות של אפרים כאמור לעיל (סימן א) גחינה אפרים בכורי והוא כוונת קץ המגולה98.
צז) סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה (בראשית כ"ח) - זוהי תכונתו של יוסף כנודע: מה שאירע ליעקב אירע ליוסף, שכל מעשיו הם באתערותא דלתתא ומסתייע משמיא, וראה לעיל (סימן סט) בחינה כי כל בשמים ובארץ, בי משיח בן יוסף הוא בשתי הבחינות יוסף בן רחל ויוסף בן יעקב99.
צח) סוד ה' ליראיו (תלים כה) - כל ענין סוד בא ביעודו של מב"י וכן מרומז בפסוק שים באזני יהושע "באזני" בגימט' "סוד" וכן המילוי של "סוד" ס'מך ו'ו ד'לת בחושבנא "משיח בן יוסף"100
צט) עורי צפון ובואי תימן (שיה"ש ד') - ראשי התיבות "עצו"ת" בגימט' "משיח בן יוסף", אשר תחלת התעוררותו היא בצפון וכמדרשו: משיח בצפון, ולכן התחלת קבוץ גלויות היא מארץ הצפון ככתוב הנני מביא אותם מארץ צפון (ירמיה ל"א) ושם אפרים בכורי, קראו בהר אפרים קומו ונעלה ציון וכו' כמבואר לעיל (סימן א) בחינה אפרים בכורי.101
ק) עת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמי' ל') - כל זה נאמר על משיח בן יוסף, כביאור רבנו בחבקוק אנוח ליום צרה. וכל לשון ישועה היא ביעודו של יהושע בן נון, שהוא בטוריא דמב"י בכוחו הגדול, הוא בסוד טצ"ץ ביסוד נגד "ועת צרה היא ליעקב" וכן בחושבנא. וממנה יושע, וממנה היינו בכוח מנין זה יושע102.
קא) עץ יוסף (יחזקאל ל"ז) - הכוונה על משיח בן יוסף אשר כל הגאולה תלויה באיחודם של שני העצים עץ יוסף ועץ יהודא - כאמור בפרק זה. והם ב' המשיתין מב"י ומב"ר אשר תחלה יהיו לאחדים בידך, היינו באתערותא דלתתא בדרך הטבע, ואח"כ והיו לאחד בידי, ביד ה', - היינו בדרך הנסית בענני שמיא103.
קב) עץ אפרים - בפרק הנ"ל (יחזקאל ל"ז). הוא עץ יוסף ושם כתוב "יוסף עץ אפרים" וע"ז הוסיף רבנו רמז "קבוץ גלויות" בחושבנא104.
קג) עקנות משיחך (תלים פ"ט) - בפסוק אשר חרפו עקבות משיחך. גל עקבות משיחא ביעודו של משיח הראשון משיח בן יוסף. וכנודע אויבי ה' ואויבי ישראל צוררים את כל הפעולות של אתחלתא דגאולה שבעקבות משיחא. וע"ז נאמר שם: אשר חרפו עקבות משיחך. וכבר מנו חז"ל את כל התלאות הבאות בעקבות משיחא. ואנחנו אין לנו להשען אלא על אבינו בשמים ועל רצונו שאנו נעסוק באתערותא דלתתא ולעמוד איתן נגד כל ההפרעות והחירופים, ולעשות ברוחו של איתן האזרחי שהוא אברהם אבינו, עפ"י דרשת רז"ל כמבואר לעיל פרק א' שהוא היה משיח בן יוסף הראשון. ורבנו הוסיף את הרמז בפסוק: במה אידע כי אירשנה "אירשנה" בחושבנא "משיח בן יוסף"105
קד) עקבות משיחא. - בשביל שני דברים נקראים עקבות, בשביל שבאים קימעא קימעא ובשביל שכל סגולות הגאולה באות בדרך עקיבין היינו עקיפין, בדרך של סחור סחור כדי שלא יתאחזו בהם קליפות הטומאה106.
קה) עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחיל (ישעי' כ"ו) - וכן מגדל עז מפני אויב וכן מפי עולל?ם ויונקים יסדת עז. לשון ישועה ועז הן ביסוד, עיר בטוריא דמלכות. ושניהם יחד מיחדות יסוד ומלכות וכן כוונת: עיר שחברה לה יחדיו בירושלים הבנויה וכן אפרים מעוז ראשי107
קו) עשה והצליח (דה"י ב' ל"א) - כך היא תכונותיו וסגולותיו של יוסף שהצלחתו באה רק ע"י עשיה כמו שנאמר על יוסף: כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו (בראשית ל"ט). רבנו הוסיף ע"ז רמז "הוא עושה ה' מצליח בידו" בגימטר' "תרי"ג"108.
קז) עץ הדעת טוב ורע לבראשית כ') - שניהם ביסוד הף) וכנודע ההכרעה בין שניהם תלויה על חוט השערה109.
קח) עוד יוסף חי (בראשית מ"ו) - כולם ביסוד ובהם צפון כל עיקר קיומו ותחיתו של משיח בן יוסף וקיום חייו של משיח בן דוד שכל "עוד יוסף חי" דוד מלך ישראל חי וקים. ולכן אנו מתפללים בכל יום לחייו של משיח בן יוסף בתפלת כסא דוד עבדך בברכת בונה ירושלים כמבואר לעיל והסימן מז) בחינה כסא דוד (וראה לעיל פרק א סעיף כא). ורבנו שהיה נהורא דמשיח בן יוסף היה מתפלל בכל יום את תפלת עוד יוסף חי שבו תלויה וקשורה כל טצ"ץ עקבות משיחא באתחלתא דגאולה. בתפלה זו היה מזכיר ג"כ את זכותו של אב זקנו ר' אלי' חסיד שהיה מב"י בדורו. וזאת כוונת הפסוק על אפרים: זכור אזכרנו עוד, כלומר את התכונה של עוד יוסף חי110
קט) עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב (תלים צד) - שניהם בטוריא דמב"י כמו שכתוב צדק ומשפט מכון כסאו, מכון כסאו הוא בתפקידו של מב"י כמו כסא דוד כמבואר לעיל (סימן סז) בחינה כסא דוד עבדך. רבנו הוסיף ע"ז רמז "צדק ומשפט מכון כסאו" בחושבנא "ארץ ישראל" וכן נאמר על כורש שהוא בטוריא דמב"י אנכי העירתיהו בצדק.111
קי) עצמות יוסף (שמות י"ג) - בזה צפון סוד עצמיותו של משיח בן יוסף ומכאן שכל תכונותיו וסגולותיו באות לא רק ע"י צנור השפע שביסוד אלא גם מעצמיות עצמו (?). בעצמיות זו קשורה הגאולה האחרונה השלמה של משיח בן דוד שיבוא יחד עם משה רבנו שהוא הגואל האחרון וזאת הכוונה ויקח משה את עצמות יוסף עמו.112
קיא) עיר שחברה לה יחדיו (תלים קכ"ב) - היינו החבור השלם של ירושלים של מעלה ושל מטה, ומתי כשתהא ירושלים הבנויה הבא בפסוק הנ"ל, וחבור זה בא ע"י ב' המשיתין שהם רגלי ה' נצח והוד כמו"ש שם: עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ובנין ירושלם של מטה הוא ביעודו של משיח בן יוסף שהוא כסא דוד שנאמר בתפלת בנין ירושלם. ראה לעיל (סימן מז) בחינה כסא דוד113.
קיב) עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר (קהלת י') - זה נאמר על מטיט שר הפנים, כמובא בתק"ז. והוא שרו של משיח בן יוסף. "עוף" מרומז על "יוסף" וכן בחושבנא114.
קיג) עושה משפט מבקש אמונה - בפסוק : שוטטו בחוצות ירושלם וכו' (ירמי' ה') ושם אם תמצאו איש, שהוא בסוד גבריאל, מבקש אמונה בסוד קריה נאמנה הבא לפני הפסוק: ציון במשפט תפדה (ישעי' א'). וכן צדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב'). ועל הפסוק: עושה משפט מבקש אמונה, דרשת חז"ל ע"ד אנשי אמנה בירושלם115.
קיד) עני רוכב על חמות (זכרי' ט') (מדרש תנחומא בראשית) משיח בן יוסף הוא בבחינת עני, ראה לעיל (סימן כ"ז) בחינה דלותי ולי יהושיע. והוא מסתייע בעניותא שלא ימות116
קטו) עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה (דברים י"א) - עיני ה' אלקיך הם ב' המשיתין. מרשית השנה הוא משיח בן יוסף שהוא במדת הדין. עד אחרית שנה שהוא חודש הרחמים - משיח בן דוד במדת הרחמים. עיני ה' אל יראיו למיחלים לחסדו (תלים ל"ג) זו בחינת מב"י. וכן הכוונה שאל נא לדור רישון (איוב ח') "רישון" בחושבנא "מב"י"117.
קטז) עזרא ונחמיה. - "עזרא נחמיה" בחינת "יהושע" וכן בחושבנא ברמזי רבנו: יהושע הוא משיח בן יוסף וגם עזרא ונחמיה הם ביעודו של מב"י. וכבר ביארנו שכל האתחלתא דגאולה האחרונה כל הפרטים ופרטי הפרטים של כל העבודה בעקבות משיחא הם ביעודו של עזרא ונחמיה כמו שהיה בימי כורש בימי בית שני118.
קיז) עדות ביהוסף שמו על ארץ מצרים (תלים פ"א) - היינו שלטונו של יוסף מתגבר על כל רוח הטומאה, ותפקידו של משיח בן יוסף הוא להעביר רוח הטומאה מן הארץ ע"י קבוץ גלויות, בנין ירושלם ונטיעת השממה. ורבנו רמז בזה את כל העיקרים האלה: "שבי אל עריך" בגימט' "עדות ביהוסף", "בנה ירושלם" בגימט' "עדות ביהוסף", "כי עת לחננה" בגימט' "עדות ביהוסף" לחננה היינו נטיעה כאמור שם (תלים קב) את עפרה יחננו היינו נטיעת השממה. וראה לעיל (סימן עג) בחינה מי יעלה בהר ה' (גם בזה ראה רבנו רמז על יעודו "עפרה יחננו" בגימטרי' "אליהו בן שלמה")119.
קיח) פדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה (ישעי' ל"ה) - כל לשון פדיון הוא ביעודו של משיח בן יוסף שעל ידו קבוץ גלויות כביאור רבנו ע"ז באריכות בחיבורו סוד האותיות (ספר ליקוטי הגר"א). מכאן שקבוץ גלויות העיקרי הוא לא פחות מששים רבוא עפ"י דרשת תז"ל על פסוק זה (מסכת שבת פ"ח) בקשר לענין שני הכתרים ומעשה העגל ותיקונו. ובפסוק זה ששון ושמחה ישיגו ודרשת חז"ל ע"ז (סוכה מ"ח) שע"ז אמר רבנו: אילו לא נברא אלא להשיג את כוונת הגמרא בענין זה - כדאי הוא לו. ועיקר הכוונה הוא על ב' המשיחין120.
קיט) פתחת למוסרי (תלים קט"ז) - זה נאמר בקשר לענין דלותי ולי יהושיע שבפרק הקודם שנאמר על מב"י עפ"י רבנו, וכן פתחת שקי ותאזרני שמחה. ראה לעיל (סימן כז) בחינה דלותי ולי יהושיע. 121
קכ) פתח שערי ירושלם (ירמיה א') - דא פתחא דקרתא שבחז"ל אשר שם עיקר מלחמתם של ב' המשיתין נגד שרו של עשו, וזהו סוד מעמק עכור ל"פתח תקוה" (הושע ב'). והוא טצ"ץ ביסוד, וכן בחושבנא, ביאור רבנו בסוד האותיות בטוריא דיוסף בסוד טוב עין הוא יבורך, ונחלק לשנים: תצ"ט ופלגא משמאלא ותצ"ט ופלגא מימינא בסוד שני צבאות והם בחשבון תתקצ"ט עקבי משיחא כנודע, והוא הפתיחה לשלימות האלף ת"ק בו' מימינא ות"ק בה' משמאלא וזאת כוונת יש תקו"ה לאחריתך שנאמר על משיח בן יוסף, כמבואר לעיל (סימן ס) בחינה יש תקוה לאחריתך, והיא הפתיחה לנצחון ולקיום המצוות התלויות בארץ, עפ"י רבנו על פסוק הנ"ל: ואת עמק עכור לפתח תקוה (כמבואר להלן פרק ה'). (עמקי סודות הענין כו' וכו', כפי שמוסברני מפי רבנו בסתר אהלו וכו'). פתחא דקרתא, שהוא על קו הבינים בין שטח החומות ובין שטח השערים מערבה על מקום "ראש הגבעה" עפ"י הכתוב על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים וכו', הני תרי משיחיא122.
קכא) צדיק מצרה נחלץ (משלי י"א) - וכן הר ציון לא ימוט לעולם ישב (תלים קכ"ה) כל לשון צדיק סתם ובכללות הוא בטוריא דיוסף הצדיק. ראה לעיל (סימן לב) בחינה הר ציון. וכן צדיק כתמר יפרח (תלים צ"ב) כנ"ל כל לשון צדיק בטוריא דיוסף, וכן יפרח במעליתא של "מטהו יפרח" "משיח" בחושבנא, ראה לעיל לסימן פב) בחינה מטהו יפרח123.
קכב) צפנת פענח והראשית מ"א) - שנאמר על יוסף והוא אחד מיעודיו של משיח בן יוסף שבכל דור ודור לפענח רמזי התורה, וביחוד בהתקרב עקבתא דמשיחא כנודע124.
קכג) צדק ומשפט מכון כסאו (תלים פ"ט) - וכן כסא דוד מהרה לתוכה תכין. וסימנך "ארץ ישראל" בחושבנא, ראה לעיל (סימן מז) בחינה כסא דוד, ובסוד מעשה וחשבון עפ"י ביאור רבנו בתקזו"ח125
קכד) ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (ישעי' א') - ציון בנהורא דיוסף כנודע מה שאירע ליוסף אירע לציון, וכל לשון פדיון הוא בטוריא דמשיח הראשון. וברמזי רבנו: "משפט תפדה" "משיח הראשון" בחושבנא. מבואר לעיל (סימן קיח) בחינה פדויי ה' ישובון126
קכה) צמח צדיק - בפסוק והקמותי לדוד צמה צדיק (ירמי' כ"ג). צמח צדיק הוא משיח הראשון מב"י כמו כסא דוד מבואר לעיל שהוא המכין למשיח בן דוד וחובה רבה להתפלל בעדו שלא יהרג במלחמה ע"י ארמילוס ולכן אנו מכוונים זאת בכל יום בתפלת את צמח דוד וקרנו תרום בישועתך בסוד קרני ראם. ובסוף הברכה מצמית "קרן ישועה" בחושבנא "משיח בן אפרים". וגם לכוון את המספר הזה. ראה להלן (סימן קלח) בחינה קם שבט מישראל127
קכו) צדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב') - ראה לעיל (סימן קי"ג) בחינה עושה משפט מבקש אמונה, ומכאן ההבטחה שמשיח בן יוסף יחיה גם בזכות אנשי אמנה וקריה נאמנה. ובפסוק תקודם (לפני הפסוק צדיק באמונתו יחיה) נאמר עוד חזון למועד וכו'128.
קכז) צדיק יסוד עולם (משלי כ"ה) - שניהם בספירת יסוד, כי אחד מעיקרי יעודיו של משיח .בן יוסף הוא יסוד ובנין עולם שהוא בנין ירושלם כמבואר לעיל (סימן ס') בחינה כסא דוד בברכת בנה ירושלם129.
קכח) ציר אמונים מרפא (משלי י"ג) - לשון הפסוק שם: מלאך רשע יפול ברע וציר אמונים מרפא. מלאך רע הוא שרו של עשו שהוא יפול ברעתו ביד שרו של יוסף כמובא כמדרש תנחומא (כי תצא), והוא ציר אמונים מרפא ובמושווה לזה בחבורתו נרפא לנו130
קכט) ציון ממכותיך ארפאך (ירמי' ל"א) - רפואתה של ציון היא בטוריא דמב"י כמו ציר אמונים מרפא כאמור לעיל, וכן הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ועפ"י הכתוב (תלים ק"ז) "ישלח דברו וירפאם" שנאמר על מב"י ובחושבנא "אפרים משיח בן יוסף".131
קל) צדק. י) בחינת יוסף בן רחל במלכות וכן בכתוב (ישעי' מ"ה) על כרש: אנכי העירותיהו בצדק וכל דרכיו אישר, הוא יבנה עירי וגלותי ישלה, אמר ה' צבאות. וכנודע כרש הוא תחת פקודו של משיב"י, וכן עד צדק ישוב משפט. ראה לעיל (סימן קט) מבחינה עד צדק ישוב משפט132.
קלא) קרני ראם - קרני ראם קרניו בהם עמים ינגח וכו' (דברים ל"ג). שכל עיקרו הוא על משית בן יוסף כביאור רבנו באריכות על פסוק זה (בחיבורו אדרת אליהו) כי מב"י הוא בטוריא דיהושע, מלהמה לה' לעמלק מדור דור. קרני ראם עיקרם על מלחמת גוג ומגוג המתחלקת לחלקים רבים וכפי משל המדרש, מלך שכעס על בנו ונשבע לזרוק עליו אבן גדולה ואה"כ נתחרט כו', וכלל גדול הוא כל סבל וכל צער שישראל סובלים מגויים, הן הכלל והן הפרט ומכש"כ בעבודת קבוץ גלויות, ממעטין ומנכין מהיסורים של מלחמת גוג ומגוג, (פתיחתה משנת "אפרים בכורי" לפ"ק כנודע). גושריהם ב"צ היקרים העומדים בפרץ נגד פראי אדם מבני הגר כמו שמובטח לנו, בהם עמים ינגח ולה' הישועה וזאת הדרך והתרופה היותר גדולה ובטוחה להקל, אף להסיר את כל יסורי גומ"ג וכל יסורי אר"י: תקון המדות עם הקמת אנשי אמנה בעיה"ק שעי"ז גאולת האמת וקידוש השם, שהם עיקרי התכלית של כל מעשינו באתחלתא דגאולה, וכבר בארנו לעיל עפ"י רבנו שככל אשר עקבות משיהא מתקדמים בקבוץ גליות, מתגבר הסט"א בכל עוזו במלאכתו העיקרית לכחש ולעקור את האמת והצדק כאמרם חז"ל, בעקבות משיהא האמת נעדרת וכו'. ולעומת כל אלה עלינו לעשות וללחום בכל עוזנו בסעד"ש, להתגבר עליו במעשים ובכל התיקונים כאמור וכמבואר להלן133.
קלב) קץ המגולה - (סנהדרין צ"ח מגילה י"ז) על הפסוק: ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. וכפירוש רש"י שם שקץ המגולה יקרב את קץ הגאולה. והוא בתפקידו של משיח הראשון, שכל דבר שהוא הכשרה לגאולה נתון בתפקידו של מב"י ונקרא קץ המגולה ע"ש אדני דגליא, וגם ע"ש ספר הגלוי בענתות בחינת עלמא דאיתגליא בטוריא דרחל134.
קלג) קמה אלמתי וגם נצבה (בראשית ל"ז) - וכן כל לשון קימה הוא בטוריא דיוסף, וראה לעיל (סימן עג) בחינה מי יעלה ומי יקום וכו'135.
קלד) קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה (זכרי' א') - כל זאת היא בטוריא דיוסף כמובא במדרש (תנחומא סוף ויגש) עפ"י ההשואה ויקנאו בו אחיו136
קלה) קרן ישועה - הכוונה על משיח בן אפרים וכן בחושבנא. ראה לעיל (סימן קכה) בחינה צמח צדיק ולהלן (סימן קלח) בחינה קם שבט מישראל137
קלו) קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח (ישעי' ס') - כל לשון קימה היא בטוריא דיוסף עפ"י הכתוב קמה אלמתי וגם נצבה. וכן בחושבנא "קומי" בגימט' "יוסף"138
קלז) קדקד נזיר אחיו (בראשית מ"ט) - שנאמר על יוסף - (?)139
קלח) קם שבט מישראל (במדבר כ"ה) - זה נאמר על משיח בן יוסף שהוא קם מעצמו כאיתערותא דלתתא בדרך טבעית (כביאור הרה"ג בעל אור החיים על פסוק זה) "וקם שבט" בגימט' "אנשי אמנה"140
קלט) קומו ונעלה ציון (ירמי' ל"א) - זה נאמר על אפרים שהוא משיח בן יוסף שעל ידו קבוץ גלויות, וראה לעיל (סימן א) בחינה אפרים בכורי וכנודע כל לשון קימה היא בטוריא דיוסף קמה אלמתי141.
קמ) קול שאון מעיר (ישעיה ס"ו) - ושם: קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו, ושם: בטרם תחיל ילדה, ושם: קול מבשר המכוון לאליהו שהוא יסוד שרשו של מב"י142.
קמא) קול התור (שיה"ש ב') - זה קולו של יהושע בטוריא דמשיח בן יוסף. בטוריא זו היה משה רבנו עד מתן תורה, וזהו סוד ויקח משה את עצמות יוסף עמו (וברמזי רבנו "קול התור" בחושבנא "משה בן עמרם" וזה שייך לעקבות משיחא עפ"י האמור שם: הנצנים נראו בארץ). וממתן תורה עלה מרע"ה לדרגה דתפארת ובדזא דתו"ר ואחרי זה האציל את דרגתו הקודמת בסוד קול התור ליהושע. ובמלת "תור" ראה רבנו רמז לשמו (אליהו בן שלמה זלמן) ו"קול התר" (בלי ו' כמו תר אסתר) "משיח בן אפרים" בחושבנא. וזכיתי אף אני לרמז קדוש ב"קול התור" עפ"י רבנו. וכן "קנאתי לציון" בחושבנא143.
קמב) ראש אפרים - וישת יד ימינו על ראש אפרים (בראשית מ"ח). ראש אפרים הוא הצד הרוחני של משיב"י המסתייע משפע החסד מסטרא דימינא. וזאת כוונת יד ימינו על ראש אפרים ברמזי רבנו "ראש אפרים" בגימט' "ארץ ישראל". וברמזי רבנו (עפ"י אבי מורי ר' בנימין) "יד ימינו על ראש אפרים" "חזה ציון קרית מועדנו" בחושבנא.144
קמג) ראש אמנה (שיה"ש ד') - בטוריא דהוד ומלכות בחינת צפונית מערבית, כי משיח ב"י בצפון והשכינה במערב, ראה לעיל (סימן קכו) בחינה צדיק באמונתו יחיה145.
קמר) ראש יוסף תהיינה לראש יוסף לבראשית מ"ט), נקרא ראש בשביל שהוא וממנו משיח הראשון146
קמה) רוח אלקים מרחפת על פני המים (בראשית א') - רוחא דמשיחא וכן איש אשר רוח אלקים בו שנאמר על יוסף. רוח היא באנוש ונשמת שד-י תבינם (איוב ל"ב)147
קמו) רגלי מבשר (ישעי' נ"ז) - רגלי מבשר הם ב' המשיתין שבנצח והוד ועליהם נאמר, עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם (תלים קכ"ב). מבשר הוא ביסוד בסוגיא דמשיח הראשון148
קמז) ששון ושמחה - בפסוק: ופדויי ה' ישובון וכו' ששון ושמחה ישיגו (ישעי' ל"ה). ששון ושמחה הם ב' המשיהין ועיקרו של ששון הוא משיח בן יוסף שעליו נאמר בפסוק זה, ופדויי ה' ישובון עפ"י רבנו בסוד האותיות חפ"ף (בספר לקוטי הגר"א) והוא עיקר כוונת הגמ' (סוכה מח) על ענין ששון ושמחה. ורבנו זכה להשיג כוונת הגמרא בזה בכל תכליתה ועל זאת אמר לנו רבנו שאילו לא נברא אלא כדי להשיג דבר זה - כדאי הוא לוי וכנודע שהוא בעצמו היה נהורא דמב"י, לעורר על קבוץ גלויות תחילה בסוד שמאלו תחת לראשי, דרגא דהוד, ובסוד אפרים מעוז ראשי, ואחר כך בנסיעתו לארה"ק עלה במעליתא דנצח שבתפארת (ע"ד סוד ענין זה כתבו גם אחדים מחברתנו, טובים השנים ה"ה ר' סעדיה ור' מנחם מנדיל ב"ר ברוך נ"י)149
קמח) שים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק וכו' (שמות י"ז)י - "באזני" בגימט' "סוד" כי דרך המלחמה בעמלק תהלתה בדרך סוד וכפי שכבר מבואר לעיל כי העבודה בקבוץ גלויות היא מלחמה בעמלק להכריע את הס"מ בשערי ירושלם ויהושע הוא ביעודו של מב"י. רבנו רמז ג"כ בפסוק: כבוד אל' "הסתר דבר" בחושבנא "עלית שבטים" וראה לעיל (סימן צה) בחינה סוד ה' ליראיו150
קמט) שדות בכסף יקנו (ירמי' ל"ב) - גזירה זו הוא כעונש לכפר "על מכרם בכסף צדיק" (עמוס ב') שנאמר על יוסף וכל הענין של שדות יקנו הוא בסמיכות לפרק הקודם (ירמיה ל"א) ששם מדובר על ארבע התכונות של אפרים שהוא מב"י כמבואר לעיל (סימן א) בחינה אפרים בכורי.151
קנ) שריה בן דן - הוא העוזר למשיח בן יוסף להפיל את ארמילוס הרשע כמובא בזהר152
קנא) שומע יוסף (בראשית מ"ב) - בפסוק והם לא ידעו כי "שמע יוסף" (לפי הכתיב בלי ו') בגימט' "משיח בן יוסף". היינו שאחיו לא ידעו את יעודו של יוסף שהוא משיח בן יוסף. כבר ביאר רגנו את מחשבתם הראשונה של אחי יוסף, הם ידעו כשירדה נשמתו של אברהם אבינו לעולם נתדבקה בו קליפת הימיןי ע"כ יצא ממנו ישמעאל להפריד ממנו את הקליפה, וכשירדה נשמתו של יצחק אבינו נתדבקה בו קליפת השמאל ע"כ יצא ממנו עשו להפריד ממנו את הקליפה, וחשבו שהקליפה האמצעית נתדבקה ביעקב שהוא בקו האמצעי, ואחרי שראו כי יוסף מתנהג במדות של גאווה חשבו בודאי כי יוסף הוא הקליפה שנפרד מיעקב. והם לא ידעו את קדושתו ויעודו הגדול של יוסף להכשרת הגאולה153.
קנב) שארית יוסף (עמוס ה') - לפי המדרש וכמובא ברש"י שם: כל ישראל נקראין על שמו של יוסף לפי שהוא כלכל את אחיו במצרים ולפי באור רבנו: שארית יוסף היינו שארית קיום ישראל ביעודו של משיח בן יוסף וכן כמו שנאמר: כי למחיה שלחני אלקים לפניכם. ויעודו זה נמשך ככל דור ודור154.
קנג) שיבת ציון (תלים קכ"ז) - ושם היינו כחולמים. כל הבחינות שבפרק זה בשוב ה' את שיבת ציון וכו' נאמרו על יעודו של משיח בן יוסף כמבואר במדרש (תנהומא סוף ויגש) בענין זה: מה שאירע ליוסף אירע לציון כי קבוץ גלויות בעקבות משיחא הוא ע"י מב"י, וגם רמז רבנו ע"ז "לפנות בקר" (תלים מ"ו) נאמר על קץ הגאולה (רש"י שם) "לפנות בקר" כמו "שיבת ציון" בחושבנא. "לפנות" בגימט' "משיח בן יוסף" בכוונת אילת השחר שבגמרא155.
קנד) שבי אל עריך (ירמי' ל"א) - כל הפרק הזה נאמר על משיח בן אפרים ראה לעיל (סימן א) בחינה אפרים בכורי שעל ידו קבוץ גלויות. ורבנו הוסיף רמז ע"ז "שבי אל עריך" (לפי הכתיב שבי בלי ו') בגימט' "עדות ביהוסף" ראה לעיל (סימן קיז) בחינה עדות ביהוסף, ושם הציבי לך ציונים וכו' שיתי לבך למסילה וכו'156
קנה) תפוח - כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים (שיה"ש ב'), זהו בטוריא דמב"י157.
קנו) תקון עולם במלכות שדי, - כל לשון תקון הוא ביעודו דמב"י זהו תכלית התכליתין של כל עבודת האתחלתא בעקבות משיחא אשר עיקריה הם קבוץ גלויות, בנין ירושלם, ביעור רוח הטומאה מן הארץ, גאולת האמת, קדוש השם ותקון עולם במלכות שדי עפ"י הכתוב (ישעי' נ"ב): עין בעין יראו בשוב ה' ציון, היינו קיבוץ גלויות. פצחו רננו יחדיו חרבות ירושלם, היינו בנין ירושלם וביעור שממת הארץ. נחם ה' עמו גאל ירושלם, היינו גאולת האמת כי ירושלם נקראת עיר האמת. חשף את זרוע קדשו לעיני כל הגויים, היינו קדוש השם. וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו, היינו תקון עולם במלכות שדי. כל אלה ביעודו של משיחא דאתחלתא משיח הראשון משיח בן יוסף הבאים באיתערותא דלתתא ושלמותם ע"י משיח בן דוד שיבוא בב"א158.
ע"כ קנ"ו הבחינות והכנויים של משיחא דאתחלתא משיח בן יוסף ושוב אני חוזר על דבר החובה והמצוה להתפלל בכל יום בעד חייו והצלחתו של מב"י כמבואר לעיל פרק א'. גם מצוה רבה לדבר בו תמיד, שע"י הדבור בו מתעוררים רחמי שמים עליו ועל כל בית ישראל עפ"י הכתוב על אפרים שהוא מב"י: "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'".
1 אפרים בכורי = 569 = תקס"ט שנת עלית תלמידי הגר"א לארץ.
2 "בא וראה כל מה שאירע ליוסף אירע לציון", תנחומא, ויגש, פ' יא, מהדורת בובר, דף קה ע"ב.
3 "ואפרים בכרי הוא", ירמי' לב, ח; "אפרים מתנודד", שם, יז; "הבן יקיר לי אפרים", שם, יט, "קראו... בהר אפרים קומו ונעלה ציון", שם, ה; "רחל מבכה על בניה", שם, יד; "מנעי קולך מבכי... ושבו מארץ אויב", שם, טו; "ושבו בנים לגבולם", שם, טז. בסידור הרטו"ש המיוסד על תורת האר"י הקדוש נאמר בתפילת "בונה ירושלים": "יכוון להתפלל על משיח בן יוסף שיחיה ולא יהרג ע"י ארמילוס הרשע", ראה בדרשת ר' בנימין "עורי צפון ובואי תימן", בספר חזון ציון, עמ' 24-23, נאמר: "לפי הזוהר הקדוש, "הנקודה האמצעית" של הקו האמצעי - שהוא קו הרחמים של עשר הספירות והעולמות העליונים הנמשך מלמעלה למטה מכתר עליון וקו היושר של תאור-אין-סוף ברוך הוא - מכוונת מלמעלה אל מול מקום בית המקדש והוא בדיוק מעל אבן השתיה. וצדו הימני של של הקו האמצעי הוא הדרום, שבו קו החסד, וצדו השמאלי הוא הצפון, שבו קו הדין, ובו גם צד הקטיגוריה, מקום השטן, הוא הס"מם, הוא שרו של עשו, הוא עמלק והוא הצפוני, שנאמר עליו "ואת הצפוני ארחיק מכם", מקומו ועיקר שליטתו הם בצד השמאל צד הדין, ועל כן נקרא המקטרג סמאל... שלעומתו יש לנו כח אדיר ממנו. הוא אפרים, הוא משיח בן יוסף... ואפרים הוא בשמאל במלחמה נגד הצפוני ולכן העביר יעקב את הברכה עליו מימין לשמאל... וקורא אלינו "עורי צפון ובואי תימך - וראשי התיבות של הפסוק הוה "עצות" ועזלה בגימטריא "משיח בן יוסף"". בספר המגיד דורש ציון, עמ' 63. בתרגום יונתן לספר שמות מ, יד, כתוב: "ומשיחא בר אפרים דנפיק מיניה [מיהושע] דעל ידוי עתידין בית ישראל למנצחא לגוג ולסיעתיה בסוף יומיא". במדרש שוחר טוב, לתהילים, על הפסוק: "לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי" (ס, ט), נאמר: "אבל לעתיד לבא אני מושיעכם על ידי משיח בן אפרים". בפרקי היכלות, פרק לט, המובא באוצר בתי מדרשות דף קל, נאמר: "וארבעים שנה קודם שיבוא משיח בן דוד... יבוא... איש לאפרים בן יוסף ויעמוד בירושלים ויתקבצו אליו כל ישראל". על משיח בן יוסף ומשיח בן אפרים ותפקידיו מדובר בספר הזוהר: "בההוא יומא מלכא משיחא שארי ויכנוש גלותא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא", ח"ב ט ע"א. "אמר דוד על ג' ימינין דמשיח בן דוד ימין ה' תלתא זמנין, לקביל ג' שמאלין דאחיד בהן משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה, לא אמות כי אחיה", ח"ג, קנג ע"ב. "אנת סבילת בגינייהו כמה מכתשין, בגין דלא יתקטיל משיח בן יוסף", ח"ג רעו ע"ב, וכעין זה, שם, קנג ע"ב. "דלוחי ולי יהושיע דלא ימות משיח בן אפרים", ח"ג רכג ע"א. "כי אותך ראיתי צדיק לפני דאי אנת ןנח] הוה בעי רחמי וכו', ולא ימות משיח דאיהו מסטרא דשמאלא", ח"א רנג ע"א. בספר ליקוטי הגר"א, בחלק סוד האותיות, דף מ ע"א, על דברי הגר"א: "חפ"ף בהוד", אומר בבאר יצחק, שם, ע"ב: "שתרין משיתין הם בנו"ה ןבנצח והוד] ומשיח בן יוסף הוא תחלה ועליו נאמר ופדויי ה' ישובון כו' שע"י יהיה קיבוץ גליות שהוא הגואל הראשוך. ועל דברי הגומא שם, סב ע"ב - סג ע"א: "ושכנגדן יבואו ב' משיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד", כואב בבאר יצחק שם סג ע"א: "ולכן ע"י משיח ב"י יהיה גאולה משעבוד מלכיות שע"י יהיה קיבוץ גליות". בביאור הגר"א ליהושע טו, א, נאמר: "מפני שיהודה ואפרים הם ראשי השבטים בכל מקום... ולכן מהם לעתיד לבא בב"א יהיה משיח בן דוד ומשיח בן יוסף הגואלים וכו'". ובספר מדרש שלמה נכתב בעניין פרק זה בירמי' שנקרא כהפטרת ראש השנה: "עוד טעם לקריאת הפטרה זו היום מפני שכל הפרק הזה מדבר על משיחא דאתחלתא - משיח בן יוסףי שעל ידו קיבוץ גלויות וגאולה משעבוד מלכויות... כי בפרק זה שאנו קוראים היום בהפטרה מדובר על עיקרי הבחינות של משיחא דאתחלתא המכונה כאן בשם אפרים... ביחד עם הבטחת הנבואה ושבו מארץ אויב ושבו בנים לגבולם", עמ' 15. עוד על עניינים אלה ראה אצל מ' כשר, התקופה הגדולה, עמ' תיח-תכא.
4 "אנוח ליום צרה", חבקוק ג, טז. "אשר ינוח ליום צרה. הוא בימי משיח בן יוסף כמ"ש (ירמ' ל, ז) והן עת צרה", ביאור הגר"א, חבקוק ג, טז. -ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע", ראה תקוז"ח, דף לז ע"א. וראה בספר המגיד דורש ציון, עמ' 66, אות
5 תהלים פה, יב.
6 אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, תהלים קיח, כב. ראשי התבות: א' מ' ה' ה' ל'
פ' = יהוסף = 161. על תוספת האות 'ה' בשמו של יוסף, נאמר בזוהר: "בגין דנטיר ליה להאי ברית וכו', קב"ה אשרי שמיה בגויה דכתיב עדות ביהוסף כו'", ח"ג יד ע"א. 7 אבן שלמה וצדק, דב' כה, טו, ובפס' יז, פרשת מחיית עמלק, ובסמוך: והיה כי תבוא אל הארץ, כו, א. ופסוק זה מושווה ל: וכי תבאו אל הארץ ונטעתם, ויקרא טז, א. וראה להלן פרק ו, אות ב. בספר חזון ציון נאמר שראשי התבות "אבן שלמה" מרמזים לאליהו ושלמה, והנשאר מהם: "בן" ו"למה" הם בגימטריה "זלמן", שהוא שמו השני של אבי הגר"א. עמ' 174-173, הע' לעמ' 33, וראה בספר המגיד דורש ציון עמ' 113. "ברחמים גדולים אקבצך", ישעי' נד, ז, בגימטריה "אליהו בן שלמה זלמן", וראה הערתו של הרש"), לעיל פרק א, הע' יג. ובספר עליות אליהו, פרק תולדות הגר"א, דף לט, כתב: "הגאון היה ניצוץ משה רבנו ולא נתנה לו רשות להכנס לארץ ישראל", מובא בספר חזון ציון, עמ' 31, הערה 34. רמיזין קדישין נוספים, בספר חזון ציון, עמ' 34, סוף הערה 39: ברחמים גדולים אקבצך = אליהו בן שלמה זלמן= עת כנוס = מעלין בקדש = דבעיא דרישה = 606. בשעריך ירושלם = אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר = 1188.
8 אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה, תהלים צז, יא. "יוסף בגין דנטר ליה לברית עלמא זכה דאקרי צדיק", זוהר, ח"א נט ע"ב.
9 איכה ב, ד. "עמודא דאמצעיתא איהו כליל דינא ורחמי", זוהר, ח"ב קיח ע"ב.
10 אילת השחר, תהלים כב, א; א-לי למה עזבתני, שם, ב. "על אילת השחר זו אסתר", מדרש תהלים כב, א. "אמר לו ר' חייא כך היא גאולתן של ישראל... בתחלה היא באה קימעא קימעא ואחר כך היא מנפצת ובאה", מדרש תהלים, כב, יג. דברי ר' חייא מובאים בירושלמי, ברכות פ"א ה"א. "משיח בן יוסף איהו שור משמאליה", זוהר ח"ב קכ ע"א.
11 כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה, תהלים סט, לו. דלותי ולי יהושיע ראה לעיל אות א, "ציון" בגימטריה "יוסף". וראה לעיל אות ב.
12 בצר הרחבת לי, תהלים ד, ב; מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה, תהלים קיח, ה. כל קריאה ועניה וכו' ראה לעיל אות ב.
13 בכור שורו הדר לו, דב' לג, יז. ראה בספר אדרת אליהו, שם. שור בחינת יוסף, ראה לעיל אות ח. צפון זו אתערותא דלתתא, כפי שכותב הגר"א בביאורו לפסוק: "עורי צפון ובואי תימן", שה"ש ד, טז: "כי בצפון שם כל הטובות כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת כו', ולכן נאמר כאן עורי צפון לפי שצפון צריך התעוררות". ובספר מדרש שלמה הסביר: "והנה כנודע שהצד הצפוני הוא קו השמאל שבעשר הספירות והוא במדת הדין, והצד הדרומי הוא קו הימין שהוא במדת החסד, מדבריו הנ"ל של הגר"א אנו רואים שדוקא כל ענין שהוא במדת הדין, צפונים בו כל הטובות... אלא שהטוב הזה יבוא רק ע"י התעוררות עצמית של ישראל", עמ' 14. "ויתער לתתא משיח", תיקונים מזוהר חדש, ל ע"א, ומבאר שם הגר"א: "וכ"ל זהו משוש כל הארץ... וכל המזמור הזה מדבר על ביאת המשיח... ואיהו אות בינייהו וזהו הר ציון שציון הוא צדיק בסוד יוסף הצדיק יוסף גי' ציון כידוע. בינייהו... שמשיח ב"ר יהיה מימיניה ומשיח בן יוסף משמאליה יהודה גור אריה אל הימין יוסף בכור שורו אל השמאל". "משלחי רגל השור והחמור אלין תרין משיתין וכו'", תיקונים מזוהר חדש, מט ע"א, ובבאור הגר"א: "וכמ"ש שור זה משיח בן יוסף בכור שורו וכו'". ובמדרש תנחומא: "משלחי רגל השור זה משיח בן יוסף .שנמשל לשור, וחמור זה משיח בן דוד שנא' עני ורוכב על חמור", לבראשית, פרשה א. וראה לעיל פרק א, סוף הע' כז של הרעו"ז: "תלמידיו אמרו לו ע"ד "בכור שורו הדר לו" היינו מדת הדין ויסורי מב"י, ענה להם שכנגד זה יש "מברכת ה' ארצו" וכן בחושבן, וביניהם "חזרת השכינה" בקו אמצעי וכן בחושבנא". בכור ועורו וגו' וכן מברכת וגו' בגימטריה 985, אם נוסיף י' מצד זה וכן י' מצד זה נגיע ל1005- שהוא "חזרת השכינה". לעניין זה ראה גס ליקוטי הגר"א, קג ע"א-ע"ב.
14 וא-ל ש-די יברך אתך, ברא' כח, ג. הגימטריה של: אלף למד שין דלת יוד, היא: 999, מספר זה עולה ל"טצ"ץ", על חשיבותו ראה ליקוטי הגר"א, מא ע"א, וראה הערת הרטו"ז לעיל פרק א, הע' ד. "א-ל ש-די במילוא אלף", באר יצחק לליקוטי הגר"א, דף קג ע"א.
15 בא יבא ברנה (תהלים קכו, ו). "כי בא יבוא. משיח, ואמר בא יבוא, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף", ביאור הגר"א לחבקוק ב, ג. הגר"א כינה את משיח בן יוסף בשם "משיח הראשון", ראה בביאור "באר יצחק" שכתב: "ומשיח בן יוסף הוא תחלה... שע"י יהיה קיבוץ גליות שהוא הגואל הראשון", ליקוטי הגר"א, דף מ ע"ב, וכן שם, סג ע"א. הרב כשר העיר שכינוי זה מופיע כבר בזוהר לבראשית דף כה ע"ב.
16 בקר אערך לך ואצפה, תהלים ה, ג. עדות ביהוסף, ראה להלן אות קיז. בקר אערך לך = עדות ביהוסף = 643.
17 ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה, בראשית לט, ה. שש פעמים יה'ו'ה' = יוסף = ציון = 156.
18 בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם, ישעי' ל, טו, ושם: בשובה ונחת תושעון. "באזני" = "סוד" = 70. "תושעון" = "ארץ ישראל" = 832. בשובה ונחת תושעון, בשוב 'ה', כאשר תשוב כנסת ישראל, המכונה 'ה', בתשובה, אזי ו' נחת, יתחבר אליה קודשא בריך הוא, המכונה 'ו'. "כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא ה' לאת ו', זוהר ח"ג קבב ע"א. וכן: "וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את ה' לאת ו'", ביאור הגר"א לתקו"ז דף סב ע"ב. וראה להלן אות כא.
19 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, עובדי' א, יח. "אין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף", ב"ב קכג ע"ב. "ביד בניה של רחל עשו נופל", מדרש תנחומא, תצא, פרשה טז (מהד' בובר דף כב ע"א).
20 ברית שלום, במדבר כה, יב. ובגמרא נאמר על פנחס: "דאתי מיוסף שפטפט ביצרו", ב"ב קט ע"ב. "אות ברית דא יוסף", זוהר ח"א לב ע"א. "ונתתי שלום בארץ דא יסוד", זוהר ח"ג קטו ע"ב. פנחס הוא אליהו והם משרש נשמתו של משיח בן יוסף, ראה שער הגלגולים, הקדמה לב, דף לד ע"א, וראה גם להלן אות עא, קם.
21 בצרה קראת ואחלצך, תהלים פא, ח. עדות ביהוסף, שם, 1. מן המצר קראתי, תהלים קיח, ה. על הקריאה מצרה ועל הישועה ראה לעיל אות י.
22 ובשרידים אשר ה' קרא, יואל ג, ה. "בשרידים" = "משיח בן יוסף" = 566.
23 הזכיר כאן יוסף בן רחל כי דבר על אתערותא דלתתא, ויוסף בן רחל הוא בטוריא דארץ, ראה להלן אות נד.
24 ברק השחר הוא בקר בטוריא דמשיח בן יוסף, ראה לעיל אות יד. ואילת השחר בטוריא דמשיח הראשון, ראה לעיל אות ח. וכן בפירושו יהל אור לפרשת תרומה; "שחר אקדים ליומא דפורקנא... ושם השני משיתין", וראה שם, פרשת משפטים, ד"ה ותרין דרגין (עמ' יב) שחר, חבלי משיח; בוקר, גאולה. ובהמשך: "וקודם הגאולה יכבד הגלות יותר מכל הגלות... ומזמור דאילת השחר הוא צווחה דאילת השחר בכובד הגלות", עיין שם.
25 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם, ירמי' לא, ח. "בתחנונים" = "משיח בן יוסף" = 566. "בבכי" = "דל" = 34. על אפרים בכורי שהוא משיח בן יוסף ראה לעיל אות
א. סבלו של משיח בן יוסף כנגד חטא מכירת יוסף כפי שנאמר בזוהר חדש דף כט בפרשת וישב. וראה בביאור הגר"א לתקוז"ח דף לז ע"א.
26 והאיש גבריאל דניאל ט, כא. "גבריאל... דינא", זוהר ח"ב מב ע"א, "גבריאל הוא רישא מסטרא דשמאלא דגבורה", זוהר ח"א, רלה ע"ב. וראה סוטה לו ע"ב.
27 הגואל משחת חייכי, תהלים קג, ד. הרפא לכל תחלואיכי, שם, ג. גאולה היא יסוד, על פי הנאמר: "צדיק וכו' ביה ופורקנא", ת"ז, תי' שג, ל ע"א. שחת במילוי אותיות = שין חית תיו = בשלם סכו ומעונתו בציון = 1194.
28 גן נעול... מעין חתום, שה"ש ד, יב. ופירש שם הגר"א: "והכונה גן נעולקאי על הסוד". נעול = יוסף = 156. על "סוד" במילוי הוא משיח בן יוסף בחושבן, ראה להלן אות צח.
29 דלותי ולי יהושיע, תהלים קטז, 1. דוד התפלל לישועת משיח בן יוסף שלא ימות, ראה להלן אות מו, עד. "כי היכי דלא ימות משיח בן אפרים", זוהר, ח"ג, דף רכג ע"א. וראה בספד יהל אור, פרשת פנחס, דף כד ע"א. זראה בזוהר, שם, דף רג ע"א. על הקשר בין משיח בן יוסף ליהושע בן נון ראה להלן אות סב, ק.
30 דברי שלום ואמת, אסתר ט, ל. על שלום שהוא יסוד, ראה לעיל אות יח. על אמת שהיא מלכות, נאמר: "יאות למלכא למשרי באת אמת ולמברי בי עלמא", זוהר, ח"א, ב ע"ב. על מלכות שהיא בטוריא דמב"י, ראה להלן אות קל.
31 הושיע ה' משיחו, תהלים כ, ז. דברי הגר"א בחבקוק, ראה לעיל אות ב. "עזרך מקדרו" (תהלים כ, ג) = משיח בן אפרים = 741.
32 הזרעים בדמעה ברנה יקצרו, תהלים קכו, ה. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבא ברנה, שם, 1. כל דבר טוב וכו', ראה לעיל בהערות לאות יא. בא יבא, ראה לעיל אות יג.
33 ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא, יחזקא' לו, ח. ונושבו הערים והחרבות תבנינה, שם, י. הנני בקנאתי, שם, 1. קץ המגולה, "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'", סנהדרין צח ע"א. "ומה ראו לומר קיבוץ גלויות לאחר ברכת השנים, דכתיב: 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא', וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים... וכיון שנבנית ירושלים בן דוד בא", מגילה יז ע"ב, וראה להלן ריש פרק 1. כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן ה' אלקים יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים, ישעי' מא, יא. על טיהור אדמת הקדש, ראה להלן פרק ו, אות ג.
34 הר ציון ירכתי צפון, תהלים מח, ג. יפה נוף משוש כל הארץ, שם. דברי מדרש תנחומא, הובאו לעיל ריש פרקא. משיח בן יוסף בצפון, ראה לעיל אות יא. סבו ציון והקיפוה, תהלים מח, יג.
35 המלאך הגאל אתי, בראשית מח, טז. מיום שנולד יוסף, ראה לעיל אות יז.
36 הוד והדר פעלו וצדקתו עמדת לעד, תהלים קיא, ג. הוד הוא במדת הדין: "הוד קשורא דיליה גבורה", ת"ז תי' כב, מת ע"ב, מז"ח, קנד ע"א. הדר, בכור שורו, ראה לעיל אות א, יא. הוד והדר בטוריא דמב"י: "והוא דרגא דהוד והוא בסוד דרגא דמשיח בן יוסף", באר יצחק, לקוטי הגר"א, מ, ע"ב.
37 הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום, ישעי' ס, כב. היינו אפרים, "אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים", בראשית מח, יט. על טצ"ץ ביסוד ראה לעיל, אות יב, ובפרק א, הערה ד של הרס"ר.
38 הרחיבי מקום אהלך, ישעי' נד, ב. הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלקי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר, מלכים ב, יד, כה. "ואותה הבחינה הנק' טפה דיוסף נתנה אליהו אל יונה בן אמיתי... לכן הוא יהי' משיח בן יוסף", שער הגלגולים, הקדמה לב, דף לד ע"א. "ובספר 'זרע יעקב', באור על יונה מובא שהוא עתיד ללחום במלחמת גוג ומגוג ולנצחם בעזרת משיח בן דוד בחינת יהודה מציל את יוסף ותפקידו העיקרי הוא הרחבת גבול ישראל", מדרש שלמה, עמ' 23, וראה להלן אות פח. האויב תמו חרבות לנצח, תהלים ט, ז. מלחמה לה' בעמלק, שמות יז, טז. מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה, תהלים קיח, ה. דברי המדרש, תנחומא, כי תצא, פ' יח, מדרש תהלים, ט, י.
39 כהר ציון לא ימוט לעולם ישב, תהלים קבה, א. צדיק לעולם בל ימוט, משלי י, ל מדרש תנחומאד יאה לעיל ריש פרקא.
40 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו, שה"ש ב, יב. "וקול התור. הוא קולו של משה... ואמר כאן תור מפני שיש לה ב' קולות... שהוא נגד ב' גאולות", פירוש הגר"א לשה"ש, שם. על עניין יעודים מועדים ומיועדים ראה בהרחבה להלן פרק ד.
41 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו, בראשית מב, ח.
42 ותשב באיתן קשתו, בראשית מט, כד.
43 ויוסף הוא השליט על הארץ, בראשית מב, 1. בעניין השליטה על הטומאה, ראה להלן פרק ו, אות ג. ארץ ישראל = והאדמה לא תשם = 832.
44 ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון, תהלים עו, ג. כבר ביארנו, ראה לעיל ריש פרקא. בשלם סוכו ומעונתו בציון = אליהו בן שלמה זלמן בן ישכר דוב = 1200.
45 "והענין הוא כמהו"ל כי יוסף ומטטרון הם משרש זיהרא עילאה דנשמת אדה"ר", שער הגלגולים, הקדמה לו, דף מה ע"א. מטטרון שר הפנים = 999.
46 זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר, דברים לב, ז. "שרש זיהרא עילאה דאדה"ר, זיהרא עילאה דאדם, חנוך, יוסף, יהושע ן' נון וכו'", שער הגלגולים, הקדמה לו, דף מד ע"א. וראה לעיל אות א, כז.
47 בי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה, זכרי' ח, יב. שלום ביסוד, ראה לעיל אות יח. שלום = עשו = 376. הגמרא במסכת סנהדרין צח ע"א מביאה את הפסוק הזה מזכרי' לאחר עניין קץ המגולה.
48 חיים שאל ממך נתחה לו ארך ימים עולם ועד, תהלים כא, ה. על השאלה מדוע נתן יוסף לדוד שנים רבות יותר משנתנו לו אחרים, משיב הזוהר: "אלא ודאי יוסף בלחודוי ככלהו, בגין דאקרי צדיק", זוהר, תהלים, שם. ובפירוש "זיו הזהר", שם, אות י: "היינו שמדת יסוד צדיק מביא השפע אל המלכות שורש דוד". שער הנזזנות: "לכזין להתפלל לשי"ת על מב"י שיחיה... כמ"ש רז"ל (סוכה נב.) על פסוק חיים שאל ממך נתת לו", ראה לעיל פרק א, אות ו, ובהערות.
49 ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, שמות יז, יג.
50 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן, ישעי' לג, כ. בטוריא דרחל, כאמור בשער הגלגולים, מב ע"ב, שתצק"מ גימט' רחל, וגם היא ציון. ונקט הפסוק לשון תרגום "חזה" ולא "ראה", כדי לרמוז על רחל שיוצאה מחזה דז"א כידוע, והכוונה היא שהדבר צריך לבוא באתערותא דלתתא, מהארץ. וכפי שהוסבר על ידי תלמידי הגר"א: כאשר עיניך תראינה את ירושלים שהיא נוה שאנן, על ידי העשייה באתערותא דלתתא, אז תבוא האתערותא דלעילא של חזה ציון קרית מועדנו. "חצק"מ בגי' רח"ל", ןחצק"מ = ח'זה צ'יון ק'רית מ'ועדנו], שער הגלגולים, הקדמה לו, דף מב ע"ב.
51 חבלים נפלו לי בנעמים, תהלים טז, 1. יוסף חבלים, יחזקא' מז, יג.
52 "ועלה אתמר כל גיא ינשא", תיקוני זהר, תיקונא שבעין, קלט ע"ב. ובביאור הגר"א, שם: "חכמת סופרים תסרח נאמר ירום ונשא וגבה מאד, וזה כל גיא שהיה שפל מאד ינשא והוא שעליו נאמר ויקבור אותו בגיא...". אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם, ירמי' מט, ז. "ואיהו גימטריאות פרפראות לחכמה", תיקון ע' שם. "בעקבות מבניחא חוצפא יסגא... וחכמות סופרים תסרח", סוטה מט ע"ב. "דמאן דלא ידע בגמטריאות וחשבונות דיליה עתיד לנחתא לשאול כמה דאוקמוהו במדרש ,(קהלת ט) כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה", תיקונים מזוהר חדש, דף ה ע"ב. "וכל א' מישראל יש לו שרש למעלה באותן החשבונות בשמו..." באורי הגר"א, שם.
53 "טצ"ץ ביסוד", ליקוטי הגר"א, מא ע"א. "זה ידוע שט' הוא ביסוד ושם גנוז כל טוב אור הגנוז... וכמ"ש הרואה ט' בחלום סימן טוב לו... טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל", באר יצחק, שם. "הרואה ט' בחלום", ב"ק נה ע"א. ובאורי אגדות להגר"א, שם: "עיקר טוב הוא ביסוד".
54 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, תהלים לא, כ. על הביאור לשיר השירים, ראה לעיל אות יא. המדרש, ויקרא רבה, פרשה ט.
55 טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל, משלי כב: ט. וראה ליקוטי הגר"א, קפא ע"ב. וראה לעיל אות נא.
56 יוסף בן רחל מארץ, ראה לעיל אות א. כי כל = יסוד = 80.
57 כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר, שמות יז, טז. ראה לעיל אות לו. יהושע שהוא משיח בן יוסף, ראה לעיל אות בז.
58 יחוד יסוד ומלכות ראה לעיל אות כח. עץ יוסף ועץ יהודה: והיו לאחדים בידך, יחזקא' לז, יז. אז תהיה כעיר וכו': ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו, תהלים קכב, ג. ועל פי שיטת הגר"א: תחילה 'והיו לאחדים בידך', ואח"כ 'והיו לאחדים ביד ה", ראה להלן אות קא. על מלכות ראה גם להלן אות קל.
59 יסר יסרני י-ה ולמות לא נתנני, תהלים קיח, יח. כל הפרק על משיח בן יוסף, ראה להלן אות פח, ובהערות, וראה לעיל אות לז. דלותי ולי יהושיע, ראה לעיל אות כז. 60 ויוסף הוא השליט על הארץ, בראשית מב, 1. על קליפות הטומאה, ראה להלן פרק ו, אות ב, וכן לעיל אות מא.
61 יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו, תהלים עב, יז. יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח, שם, ז. ינון אחד משמותיו של המשיח, סנהדרין צח ע"ב. הכוונה על משיח בן יוסף, ובדרשת ר' משה על שמות המשיח בגמרא סנהדרין צח ע"ב, נאמר: "וארבעת השמות שבגמרא רק כינויים הם לפי תפקידיהם: חסד, גבורה, רחמים ונחמה. (משיח בן-דוד הוא בצד החסד (קו הימין ב"נצח") ומשיח בן-יוסף הוא בצד הדין (קו השמאל ב"הוד") כמובא ב"זוהר" (פרשת פנחס דף רמ"ג) וארבעה תפקידים להם). א)... שילה הוא"משה" והוא בקו ה"ימין" ככתוב "מוליך לימין משה". ב)... ינון פירושו גבורה שלצד שמאל. ג)... חנינה שמו כיוונו לקו האמצעי שהוא קז הרחמים הממתיק את הדינים. ד)ואלה שאמרו מנחם בן חזקיה שמו כיוונו לשתי הקצוות, כי נחמה היא ב"ימין" וחזק הוא ב"שמאל" והוא המאחד את שניהם וכן את עולם העליון לעולם התחתון, כפי הפסוק שעליו מסתמכין: "מנחם משיב נפשי" (היינו יסוד ומלכות, בחינת שמים וארץ). הדרשה הובאה בספר חזון ציון,ראה שם, עמ' 106, והערה 127.
62 ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם, ירמי' לא, טז. בארבע תכונות, ראה לעיל אות א, ובהערות. יוסף בן רחל, ראה לעיל אות נד, כא. טצ"ץ ביסוד, ראה לעיל אות נא. "ונחלק הא' של צבאות", ליקוטי הגר"א, דף כז ע"ב, וכתב בבאר יצחק: -דברי רבינו כאן קצרים וסתומים ומבוארים במ-א בכתביו... אלף יאורין תצ"ט ופלגא מימינא ותצ"ט ופלגא משמאלא שהם בסוד שם צבאו"ת שא' נחלק לשנים והם ב' צבאות הם: תצ"ט ופלגא בימינא בנצח ותצ"ט ופלגא בשמאלא דהוד ושלימותו לאלף הוא בתנין שמשלים ב' החצאיי", שם. ראה דברי הגר"א בספר יהל אור, שמות, א. ת"ק = 500 בו' ות"ק = 500 בה', השווה לעיל אות כא, בשוב ה' ו' נחת.
63 ידין בגוים מלא גויות, תהלים קי, 1. לדוד מזמור נאם ה' לאדני שב לימיני, שם, א. כלומר, להעביר את משיח בן יוסף ממדת הדין - אתערותא דלתתא, שהיא מצד שמאל, אל מדת החסד - אתערותא דלעילא, שהיא מצד ימין. י'דין ב'גוים מ'לא = מב"י משמאל לימין, במדת הדין. מ'נחל ב'דרך י'שתה לשם, ז) = מב"י מימין לשמאל, במדת החסד. "חסד איהו מים", זוהר, ח"ג רנה ע"א.
64 יהושע בן נון - משיח בן אפרים, שמלחמתו בעמלק, ראה לעיל אות כז, מז. עקיבא בן יוסף = יהושע = 391. על עקיבא בן יוסף מיהושע ראה שער הגלגולים, מט ע"ב. שמענוה באפרתה, תהלים קלב, 1. "באפרתה זה יהושע דקאתי מאפרים", זבחים נד ע"ב.
65 כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו, ישעי' יד, לב. יוסף = ציון, והם ביסוד, ראה לעיל אות 1. בדרך עניותא, היינו דלותי, ראה לעיל אות כז, ולהלן פרק ו, אות ב. בתחנונים, ראה לעיל אות כג.
66 ישרו בערבה מסלה, ישעי' מ, ג. בערבה = קץ המגולה = הלל בן בנימין = 279. וראה להלן סוף ע"ג העיר המו"ל שנשמט כאן: ישרו, היינו ישרון, בחושבן: מב"י. ישרון = משיח בן .יוסף = 566. "ישרון מסטרא דשמאלא" היינו מצפון, צד האיתערותא דלתתא, ביאור הגר"א ל"תקוני זוהר", דף עת ע"א:- "וישראל נוטה לימין וישורון להפך", וראה בספר חזון ציון, עמ' 70, הערה 83.
67 כאיש מלחמות יעיה קנאה, ישעי מב, יג. קנאה = ציון =156 .
68 אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, תהלים קב, יד. ראה לעיל אות כג. כי עת לחננה = עדות ביהוסף = 643.
69 כסא דוד, ישעי' ט, 1. הכסא שהוא ההכנה לדוד, הוא משיח בן יוסף. להכין אתהולסעדה במשפט ובצדקה, שם. גי ילד ילד לנו, שם, ה. ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת, עמוס ט, יא. קימה, להלן אות קלג. נופלת = משיח בן יוסף = 566. 70 כחתן יכהן פאר, ישעי' סא, י. פאר מלשון תפארת, שהיא ספירת יעקב. אברהם שהוא חסד, מימין. יצחק שהוא גבורה, משמאל, יעקב שהוא תפארת, באמצע מתחתיהם.
71 כי כל בשמים ובארץ, דבה"י א, כט, יא. כי כל = יסוד = 80, ראה לעיל אות נד.
כל בשמים ובארץ = משיח בן אפרים = 741.
72 האומר לכורש רעי וכל חפצי ישלים ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד, ישעי'
מד, כח. בנין ירושלים הוא באתערותא דלתתא, והוא ביעודו של מב"י.
73 הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול זהנורא והשיב לב אבות על בנים, מלאכי ג, כג-כד. לב אבות על בנים = עדות ביהוסף = 643. משיח בן יוסף הוא משרש נשמתו של אליהו, ראה שער הגלגולים, הקדמה לב, דף לד ע"ב, וראה לעיל אות לו. וראה להלן אות פו, מדברי האליהו רבה, שאליהו הוא מבני בניה של רחל.
74 משיבי מלחמה שערה, ישעי' כח, 1. משיב"י = ר"ת משיח בן יוסף. מלחמה בעמלק אפתחא דקרתא, ראה להלן פרק ו, אות ב, 1.
75 מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, תהלים כד, ג. ישא ברכה מאת ה', שם, ה.
76 מכל צררי הייתי חרפה, תהלים לא, יב. ידעת בצרות נפשי, שם, ח. אשר ראינו צרת נפשו, בראשית מב, כא. נשכחתי כמת מלב, תהלים, שם, יג. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, שם, כ. אשר חרפו עקבות משיחך, תהלים פט, נב. וראה לעיל אות נב.
77 והוכיח לעמים רבים, ישעי' ב, ד. יונה שהוא משיח בן יוסף, ראה לעיל אות לו. ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב, משלי כד, כה. והוכיח במישור לענוי ארץ, ישעי' יא, ד. וביאר הגר"א באדרת אליהו: "ובמשיח יהיה הכל היינו ושפט והוביח".
78 משוה רגלי כאילות, שמוא' ב, כב, לד. רגלי - נצח והוד: "נצח והוד תרין שוקיי", תקוני זהר, הקדמה, יז ע"א. על טצ"ץ ביסוד ראה לעיל אות נא.
79 מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל, בראשית מט, כד. על אבן אחת שבעה עינים, זכרי' ג, ט. "בזכו דשכינתא דאתקריאת אבנא דכתיב בה (בראשית כא) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, בצלותא עמידה איהי לישראל דבגינה אית לון קימא בעלמא ועליה אתמר (שם מט) משם רועה אבן ישראל. (זכריה ג) על אבן אחת שבעה עינים, (תהלים קיח) אבן מאסו הבוניתי, זוהר, במדבר רמג ע"ב.
80 מלחמה לה' בעמלק מדר דר, שמות יז, טז. ראה לעיל אות מז, סז.
81 "א"ל שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון וכו'", סוכה מח ע"ב, ובהמשך הפסוק: ממעיני הישועה. מעין הישועה = משיח בן יוסף = 566. וביהל אור פרשת תרומה יד ע"א, נאמר: "ושם השני משיתין... ובהן החדוה לכנסת ישראל שהם נקראים ששון ושמחה כידוע ששון - בהוד, ושמחה - בנצח, וז"ש כי בשמחה תצאו שבו היציאה מהגלות...", עיין שם, וראה להלן, אות קמז.
82 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו, בראשית מט, י. "מחוקק דא יסוד", זוהר, ח"ג רפו ע"א. "ומחוקק הן ב' משיתין", ביאור הגר"א, תקוז"ח לו ע"ב.
83 מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה, ישעי' נב, ז. רגלי מבשר שהם ב' המשיחים, ראה לעיל אות עו, משמיע ישועה בלשון יחיד הוא מב"י, ישועה = יהושע, ראה לעיל אות כז. *
84 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח, במדבר יז, כ. מטהו יפרח = משיח = 358.
85 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור, ישעי' לב, כ. וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות, שם, יח. מדרש תנחומא, ראה לעיל אות יא.
86 00
87 מברכת ה' ארצו, דברים לג, יג. מברכת ה' ארצו = בכור שורו הדר לו = 985. ראה לעיל אות יא.
88 כי רחק ממני מנחם משיב נפשי, איכה א, טז. מנחם הוא אחד משמותיו של המשיחי ראה סנהדרין צח ע"ב, וראה לעיל אות נו. ותשב נפש הילד על קרבו ויחי, מלכ"א יז, כב. וראה ב"מ קיד ע"ב, וראה שער הגלגולים, הובא לעיל אות לו. ובאליהו רבה, פרק יח, מהדורת איש שלום, עמ' 97: "אמרו לו ,לאליהו]... לא כך אמרתה לאשה אלמנה אך עשי לי משם עוגה וכו' וכ4'... אמר להן אתו תינוק משיח בן יוסף היה". וראה תוס' ד"ה מהו שיסדרו, ב"מ קיד ע"א, שם בסוף הדיבור בע"ב. וראה בספה גנזי רמח"ל, מהדורת ר"ח פרידלנדר, עמ' ק.
89 ויקרא רבה, פרשה ט. וראה לעיל אות יא, נב, ובהערות.
90 מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה, תהלים קיח, ה. העמדת במרחב רגלי, תהלים לא, ט. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, שם, כ. בצרה קראת ואחלצך אענך, תהלים פא, ח. עדות ביהוסף, שם, 1. ראה לעיל אות לו. על מב"י כתב ב"באר יצחק": "וז"ש רבינו [שהוא רחובות הנהר]", ליקוטי הגר"א, מ ע"א.
91 ראה גירסת הערוך השלם, חלק ה, ניו-יורק תשט"ו, ערך 'מד', דף פג: "אין בן דוד בא עד שיהו כל המדות שוות", בסנהדרין צח ע"א. על טפ"ף גינאות ראה ב-ב עה ע"ב, ותוס' שם.
92 נריה, ירמי' לב, ב. נריה = מרחביה = 265. ראה להלן אות צה. ערכתי נר למשיחי, תהלים קלב, יז.
93 נשא משך הזרע, תהלים קכו, 1. אשר אנוח ליום צרה, ראה לעיל אות ב. ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, ירמי' ל, ז. מן המצר למרחבי-ה, לעיל אות פח. בא יבא, ראה לעיל אות יג.
94 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלקים יבקש את נרדף, קהלת ג, טו. אלקים יבקש נרדף = ארץ ישראל = 832. מה שאירע וכו', ראה לעיל אות א.
95 נשכחתי כמת מלב, תהלים לא, יג. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, שם, כ. העמדת במרחב רגלי, שם, ט. וימאן להתנחם, בראשית לז, לה. על העניין שלפנינו ראה לעיל אות יא, נב.
96 והוא נער, בראשית לז, ב. "וכן יסוד נקרא נער כידוע וכמ"ש בתז"ח, דף פג ע"ג", מגיד דורש ציון, עמ' 59. ובתקו"ז, שם: "וכולם נקראו נער יהושע בן נון... יוסף והוא נער... וכן מט"ט נקרא נער בדרגא דיסוד כידוע". וראה ליקוטי הגר"א, דף ס ע"ב, ב"באר יצחק" שם.
97 נר ה' נשמת אדם; משלי כ, כז. הוי-ה אהי-ה, הוי-ה אלקים, הוי-ה אד-ני = נר = 250. ובפירוש אמרי שפר להרב נ"ה לוי, על סידור הגר"א, (ניו-יורק תשי"ד, דף מח ע"א) נתב: "והנה ג' היחודים ביחד... גי' נ"ר וזהו ערכתי נ"ר למשיחי". וראה לעיל אות צ.
98 ואת.ספר הגלוי הזה, ירמי' לב, יד. בענתות, שם, ז. על ארבע הבחינות של אפרים ראה לעיל אות א, ובהערות.
99 סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה, בראשית כח, יב. מה שאירע ליעקב, ראה לעיל אות א. ארץ ושמים, ראה לעיל אות סט. בן רחל ובן יעקב, ראה לעיל, אות נד.
100 סוד ה' לראיו, תהלם כה, יד. באזני = סוד = 70. יהושע הוא משיח בן יוסף, ראה לעיל אות סב. סמך 11 דלת = משיח בן יוסף = 566. וראה בביאור הגר"א לתקוז"ח, דף ב ע"א.
101 עורי צפון ובואי תימן, שה"ש ד, טז. עצו"ת = משיח בן יוסף = 566. תחלתו בצפון, כדברי המדרש, ויקרא רבה, פרשה ט, שה"ש רבה, פרשה ד. ראה לעיל, אות פז. וראה לעיל אות א, יא.
102 ועת צדה היא ליעקב וממנה יושע, ירמי' ל, ז. וראה תקוז"ח, דף לז ע"א. וראה לעיל אות צא. ישועה = יהושע, ראה לעיל אות כז, מז. טצ"ץ ביסוד, ראה לעיל אות נא. טצ"ץ = ועת צרה היא ליעקב = 999. עוד על מספר זה וחשבונותיו ראה להלן פרק ה, חלק א, אות ג, ט.
103 עץ יוסף, יחזקא' לז, יט. עץ יהודה, שם. ראה לעיל אות נו.
104 עץ אפרים, יחזקא' לז, טז. יוסף עץ אפרים = קבוץ גליות = 647.
105 אשר חרפו עקבות משיחך, תהלים פט, נב. התלאות בעקבות משיחא, סנהדרין צז ע"א. אברהם הוא איתן האזרחי, ב"ב טו ע"א. והוא אמר: במה אדע כי אירשנה. אירשנה = משיח בן יוסף = 566.
106 עקבות משיחא, על פי משנה סוטה ט:טו. עקבות, באים קימעא קימעא, וזאת הליכת עקב בצד גודל, שבת סב ע"ב, שמות רבה, פרשה ל. עקיבין - עקיפין, "מישרים אהבוך, אהבת מישור בלי עקיבה ורכסים", רטו"י, שה"ש א, ד.
107 עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל, ישעי' כו, א. מגדל עז מפני אויב, תהלים סזנ ד. מפי עוללים ויונקים יסדת עז, תהלים ח, ג. ישועה היא ביסוד, ראה לעיל אות ק. עז הוא יסוד, ראה להלן אות קמז. עיר בטוריא דמלכות: "עיר הקדש אקרי... וכל יקרא דמלכא עייל בגווה", זוהר, ח"ג סח ע"ב. עיר שחברה לה, ראה לעיל אות נו. אפרים מעוז, ראה לעיל אות א.
108 עשה והצליח, דבה"י ב, לא, כא. וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו, בראשית לט, ג. הוא עשה ה' מצליח בידו = תריג = 613.
109 ועץ הדעת טוב ורע, בראשית ב, כט. "בכל עץ דא צדיק", ת"ז חי ו, כא ע"א, תי' סא, צד ע"א.
110 עוד יוסף חי, בראשית מה, כו. עוד = יסוד = 80. יוסף הוא יסוד, וחי הוא יסוד: "דא חי צדיקא יסודא דעלמא דאקרי חי דעלמין", זוהר, ח"א, קצב ע"ב. על העניינים בבחינה זו ראה לעיל אות סז, לעיל פרק א, אות כא. על טצ"ץ, ראה לעיל אות יב, לה, נא, נג ועוד.
111 כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב, תהלים צד, טו. ראה לעיל אות סז, ובהערות, צדק ומשפט מכון כסאו = ארץ ישראל = 832. אנכי העירתהו בצדק, ישעי' מה, יג. כה אמר ה' למשיחו לכורש, שם, א. וראה לעיל אות ע, ולהלן אות קל.
112 ויקח משה את עצמות יוסף עמו, שמות יג, יט. משה הגואל האחרון, שהוא משיח בן דוד, ראה לעיל אות לח.
117 עיני ה' אלקין בה מרשית שנה ועד אחרית שנה, דברים יא, יב. "ראשית שנה הכוונה על מקור מידת הדין שבראש השנה, שהוא בתחלת השנה, אחרית שנה הכוונה לדרגה הגבוהה של מידת הרחמים שבחודש אלול, חודש הרחמים שבסוף השנה. לאמור, שעיני ה' צופות בארץ ישראל תמיד בכל המצבים... במצב של הסתר פנים בימי הגלות ובעת צרה וגם במצב של מידת הרחמים, בימים כתקונם", מדרש שלמה, עמ' 10-9. עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו, תהלים לג, יח. כי שאל נא לדר רישון, איוב ח, ח. רישון = משיח בן יוסף = 566.
118 עזרא נחמיה = יהושע = 391. יהושע הוא מב"י, ראה לעיל אות א. עזרא ונחמיה בטוריא דמב"י, ראה לעיל אות ע.
119 עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים, תהלים פא, 1. שבי אל עריך, ירמי' לא, כ. בונה ירושלם, תהלים קמז, ב. כי עת לחננה, תהלים קב, יד. וראה לעיל אות עג. שבי אל עריך = עדות ביהוסף = בנה ירושלים = כי עת לחננה = 643. עפרה יחננו = אליהו בן שלמה = 479.
120 ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה, ישעי' לה, י. ראה לעיל אות א. "ודא הוא פדות כו' והוא דרגא דהוד והוא בסוד דרגא דמשיח בן יוסף שתרין ממוחין הם בנו"ה, ומשיח בן יוסף הוא תחלה ועליו נאמר ופדויי ה' ישובון כו' שע"י יהיה קיבוץ גליות שהוא הגואל הראשון", באר יצחק לליקוטי הגר"א, דף מ ע"ב. "דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום... אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחסרן לנו שנאמר ופדויי ה' יעוובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם - שמחה שמעזלם על ראשם", שבת פח ע"א. וראה להלן, אות קמה. לעניין ששון ושמחה, ראה לעיל אות עט, ובגמ' סוכה, שם.
121 פתחת למוסרי, תהלים קטז, טז. דלותי ולי יהושיע, שם, 1. פתחת שקי ותאזרני שמחה, תהלים ל, יב. וראה לעיל אות כז, ובהערות.
122 ראה שמות יז, י. פתח שערי ירושלם, ירמי' א, טו. על כל העניינים הללו ראה לעיל אות נג, ס, ובהערות, וכן להלן פרק ה, ובהערות. פתח תקוה = 999.
123 צדיק מצרה נחלץ, משלי יא, ח. כהר ציון לא ימוט לעולם ישב, תהלים קכה, ב. צדיק - יוסף, ראה לעיל אות לב. צדיק כתמר יפרח, תהלים צב, יג. מטהו יפרח = משיח = 358. וראה לעיל אות פב, ובהערות.
124 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח, בראשית מא, מה. על פענוח רמזי תורה, ראה להלן פרק ו, אות ה.
125 צדק ומשפט מכון כסאו, תהלים צז, ב (ולא פט, שם נאמר: כסאך). צדק ומשפט מכון כסאו = ארץ ישראל = 832. לעיל אות סז הוסבר ש'כסא' הוא עניין של 'הכנה'. משיח בן יוסף מכין את משיח בן דוד.
126 ציון במשפט תפדה ושביה נצדקה, ישעי' א, כז. מה שאירע ליוסף וכו', ראה לעיל ריש פרקא. במשפט תפדה = משיח הראשון = 920. וראה לעיל אות קיח ובהערות.
127 והקמתי לדוד צמח צדיק, ירמי' כג, ה. צדיק הוא מב"י, ראה לעיל אות א. כסא דוד הוא המכין, ראה לעיל אות סז. וקרני ראם קרניו, דברים לג, יז, נאמר על יוסף, ומושווה ל: קרנו תרום בישועתך. ישועה היא בטוריא דמב"י, ראה לעיל אות ב. קרן ישועה = משיח בן אפרים = 741. וראה להלן אות קלח.
128 וצדיק באמונתו יחיה, חבקוק ב, ד. כי עוד חזון למועד, שם, ג. ראה לעיל אות יג. על אנשי אמנה, ראה להלן פרק ו, אות ד.
129 וצדיק יסוד עולם, משלי י, כה. צדיק ויסוד יעניהם יסוד, ראה לעיל אות ו, סג. בנין עולם הוא בנין ירושלים, ראה לעיל אות סז. וראה לעיל אות ס, ובהערות.
130 מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא, משלי יג, יז. שרז של עשו הנופל בידי שרו ימל יסף, ראה מדרש תנחומא, כי תצא, פרשה י. ציר אמונים מרפא, ראה להלן אות קכט. בחבורתו נרפא לנו, ישעי' נג, ה. ועניין זה נאמר שם על עבד ה'. 131 ציון, וממכותיך ארפאך, ירמי' ל, ז. על רפואתה של ציון בטוריא דמב"י, ראה להלן פרק ו, אות ז. ציר אמונים מרפא, ראה לעיל אות קכח. הרופא לכל תחלואיכי. הגואל משחת חייכי, תהלים קג, ג-ד. ישלח דברו וירפאם = אפרים משיח בן יוסף = 897.
132 צדק. יש לשער שהכוונה כאן היא לפסוק המשלב צדק ומלוכה: הן לצדק ימלך מלך, ישעי' לב, יא. על מלכות ראה לעיל אות כה. אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלה... אמר ה' צבאות, ישעי' מה, יג. על כורש ראה לעיל אות קט. עד צדק ישוב משפט, ראה לעיל אות קט, ובהערות.
133 וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגה וכו', דברים לג, יז. "והעיקר הענין הוא על משיה בן יוסף שהוא הראשון לגאולה לכך נאמר בכור שורו משיה הראשון וכמ"ש בר"מ אריה לימינו הוא משיה בן דוד גזר אריה יהודה. והשזר לשמאלו הוא משיה בן יוסף שעתיד להשמיד הכל כמ"ש בה"מ בר' משפטים נטלי כזלהון מגבורה ומשיה בן אפרים נטיל נוקמיה משנאיה וכו' בדרגא דמשית בן יוסף", אדרת אליהו, דברים, שם. מב"י בטוריא דיהושע, ראה לעיל אות כז, נה. שנת "אפרים בכורי" = תקס"ט. ובספר הפזמונים.לר' יושעה נכתב: "יום השמיני בששי 'האבן הראשה'" דהיינו: ה' אלול, תקס"ט, וזה היום בו הגיעה שיירת העולים הראשונה לצפת. ראה בספר מדרש שלמה, עמ' 31 יהערה 28. הקמת אנשי אמנה, ראה לעיל פרק א, אות יז, וראה להלן פרק ו, אות ד.
134 קץ המגולה, סנהדרין צח ע"א, מגילה יז ע"ב, וראה להלן ראש פרק 1. ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא, יחזקא' לו, ח. רטו"י: קץ המגולה יקרב קץ הגאולה, שם ד"ה מגולה מזה. אדני דגליא, ראה לעיל אות לא. ספר הגלוי, ראה לעיל אות צו. בטוריא דרחל, שהיא מארץ, ראה לעיל אות א, נד.
135 קמה אלמתי וגם נצבה, בראשית לז, ז. קימה בטוריא דיוסף, ראה לעיל אות סז, וראה לעיל אות עג, ובהערות.
136 קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה, זכרי' א, יד. ויקנאו בו אחיו, בראשית לז, יא. במדרש תנחומא נאמר: "ביוסף כתיב ויקנאו בו אחיו, ובציון כתיב קנאתי לירושלים קנאה גדולה", תנחומא (בובר), ויגש, פרשה יא.
137 קרן ישועה = משיח בן אפרים = 741. ראה לעיל אות קכה, ובהערות, להלן קלח, ובהערות.
138 קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח, ישעי' ס, א. לשון קימה בטוריא דיוסף, ראה לעיל אות קלג. קומי = יוסף = 156.
139 ולקדקד נזיר אחיו, בראשית מט, כו. נאמר על יוסף, שם.
140 וקם שבט מישראל, במדבר כד, יז. "ואו' וקם שבט מישראל ירמוז על משיח בן אפרים... אבל משיח בן אפרים ימות במלחמה ראשונה שיהרגנו רומילוס, אבל אם ישראל יהיו כולן צדיקים... תהיה לו תקומה לפני אויביו ולא יהרגנו רומילוס. ותמצא שציוו גדולי ישראל לכוין בתפלתינו כשאנו אומרים לישועתך קוינו וגו' לבקש רחמים על משיח בן אפרים שלא יהיה נהרג במלחמה", אור החיים, במדבר, שם. וקם שבט = אנשי אמנה = 457.
141 קומו ונעלה ציון, ירמי' לא, ה. על אפרים ראה לעיל אות א, ובהערות. קימה בטוריא דיוסף, ראה לעיל אות קלו.
142 קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו, ישעי' סו, 1. בטרם תחיל ילדה, שם, ז. קול מבשר, מכוון לאליהו ראה לעיל אות עא, אליהו הוא יסוד שרשו של מב"י, ראה לעיל, שם, עפ"י שער הגלגולים, הקדמה לב, דף לד ע"א.
143 וקול התור, שיה"ש ב, יב. יהושע בטוריא דמב"י, ראה לעיל אות צח. ויקח משה את עצמות יוסף עמו, שמות יג, יט. ר"ל, משה לקח את עצמיותו של יוסף, דהיינו מב"י, ראה לעיל אות קי. קול התור = משה בן עמרם = 747. הנצנים נראו בארץ, שהיש, שם, וראה לעיל אות לח. תור = אליהו בן שלמה זלמן = 606. קול התר = משיח בן אפרים = 741. קנאתי לציון = קול התור = 747. עליות אליהו, פרק תולדות הגר"א, דף לט: "הגאון היה ניצוץ משה רבנו ולא נתנה לו רשות להכנס לארץ ישראל", בספר חזון ציון, עמ' 31, הערה 34.
144וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, בראונית מח, יד. ראש אפרים, ראה לעיל אות א. ראש אפרים = ארץ ישראל = 832. יד ימינו על ראש אפרים = חזה ציון קרית מועדנו = 1062. וראה לעיל אות מח.
145 מראש אמנה, שה"ש ד,. ח. ראה לעיל אות א, לד. שכינה במערב, ב"ב כה ע"א.
146 תהיין לראש יוסף, בראשית מט, כו. יוסף הוא משיח 'ראש'ון.
147 ורוח אלקים מרחפת על פני המים, בראשית א, ב. איש אשר רוח אלקים בו, בראשית מא, לח. אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי .תבינם, איוב לב, ח. "ורוח אלקים מרחפת. דא רוחא דמלכא משיחא", זוהר, ח"א, רם ע"א, ת"ז, תי' כו עא ע"ב.
148 רגלי מבשר, ישעי' נב, ז. ב' משיתין בנצח והוד, ראה לעיל, אות עו, פא. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם, תהלים קכב, ב. מבשר הוא ביסוד, ראה הנאמר על אליהו, לעיל, אות קמ.
149 ששון ושמחה ישיגו, ישעי' לה, י. ב' משיתין, על כל העניין הנזכר כאן, ראה לעיל, אות עט, קיח. חפ"ף, ראה לעיל, אות א, פח. שמאלו תחת לראשי, שה"ש ב, 1. ואפרים מעוז ראשי, תהלים ס, ט, שם, קח, ט. ואחר כך עלה למעלת נצח שבתפארת.
150 ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק, שמות יז, יד. באזני = סוד = 70, ראה לעיל אות צח. המלחמה בדרך סוד, ראה לעיל פרק א, אות יד. עמלק בשערי ירושלים, ראה להלן, פרק ו, אות ג, 1. יהושע ביעודו של מב"י, ראה לעיל, אות כז, מז, סב. הסתר דבר (משלי כה, ב) = עלית שבטים = 871, לעיל, אות צח.
151 שדות בכסף יקנו, ירמי' לב, מד. על מכרם בכסף צדיק, עמוס ב, 1. וראה לעיל, אות א, ובהערות.
152 "שריה זמין למיתי בהדי משיחא דאפרים, ואיהו הוי משבטא דדן, וזמין אליהו למעבד נוקמין וקרבין בשאר עמין וכד דא יקום הוי מחכא לפורקנא דישראל, דכתיב לישועתך קויתי ה'", זוהר, ח"ג, קצר ע"ב.
153 כי שמע יוסף, בראשית מב, כג. שמע יוסף = משיח בן יוסף = 566.
154 שארית יוסף, עמוס ה, סו. "כל ישראל נקראין על שמו לפי שכלכל אותם", רטו"י, עמוס, שם, על פי מדרש תהלים (בובר), ג, ג. כי למחיה שלחני אלקים לפניכם, בראשית מה, ה.
155 שיבת ציון היינו כחלמים, תהלים קכו, א. יעודו של מב"י, ראה לעיל, אות א. רש"י, ראה לעיל, אות קלב. לפנות בקר (חהים מו, ה) = שיבת ציון = 868. לפנות = משיח בן יוסף = 566. בכוונת אילת השחר, ראה לעיל, אות ח.
156 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה... שבי אל עריך, ירמי' לא, כ. וראה לעיל, אות א, קיז, ובהערות.
157 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, שה"ש ב, ג.
158 כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון, ישעי' נב, ח. פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם ה' עמו גאל ירושלם, שם, ט. חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו, שם, י.