ה. ספר הזוהר הקדוש

אשרינו מה טוב חלקינו שזכינו לאורו לילך ולהגות באמרי נועם מזיו זוהר עליון אור הקדוש, חכו ממתקים וכולו מחמדים, מים שאין להם סוף וקץ להבין ולהשכיל במעשה בראשית ובמעשה המרכבה, ואיך להיות מרכבה להתייחד ולהשיב נפש אל המקור מחצבה ושרשה. וזאת נחלט ונשרש בנפשי אשר מי שלא ראה אור ספר הזהר לא ראה אור מימיו.

ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, עטרת צבי, פ' בהעלותך

בזכות לימוד הזוהר הקדוש יבוא הגואל.

רבי אליהו בןסולימן מאני, כסא אליהו, שער ד'

גם דע כי יש נוהגים ללמוד זוהר הקדוש כולו בכל השנה שמחלקים הדפים כפי הימים של כל השנה ואשריהם ואשרי חלקם.

רבי אליהו בן סולימן מאני, כסא אליהו שער ד'

כבר ידוע לכבודם מעלת לימוד הזוהר הקדוש אשר הוא מבטל כל מיני פורעניות וגזירות קשות ורעות.

רבני ירושלים, שנת תרפ"א

ובגלל שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים שהוא ספר הזוהר הקדוש, יצאו על ידו מן הגלות.

ר' שמעון בר יוחאי,הזוהר, נשא אות צ'

כעת הזמן המחיב להרבות קנין בתורה הפנימית. ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה.

הרב ראי"ה קוק, אורות, נז'

הבעש"ט צוה לאנשיו שקודם כל תפלה ילמדו מאמרי זוהר.

ר' יצחק בר ישעיה עטיה, דורש טוב, ענין זוהר

יזהר ללמוד בכל לילה קודם השינה או באגדה או בזוהר הקדוש.

ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, הנהגת ר' מיכל מזלוטשוב, אות כא'

ולעולם אין כח בנו להפשיט התורה ממלבושיה אם לא הרשב"י ע"ה וחבריו בקצת מקומות.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, טז'

ומי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כןילמוד, כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה.

הר"מ פאפריש, אור צדיקים, סימן א' סעיף טז'

אמר מהר"מ מקאברין זצוקלה"ה: אמירת הזוהר הקדוש בכל יום אף כי לא ידע מה הוא אומר עכ"ז אמירת הזוהר הקדוש מזכך הנשמה.

אור לישרים

לימוד התיקוני זוהר הקדוש... מטהר הגוף והנשמה וסגולתו לקרב הגאולה במהרה בימינו.

ר' אפרים בן אברהם ארדוט, מטה אפרים, קצה המטה, סעיף קטן כג'

מכתב מורנו הבעש"ט להרב ר' דוד ממיקאלאיוב עצה שלא לירא בשינה ללמוד מאמר אחד מתיקוני זוהר קודם השינה.

ר' ישראל בעל שם טוב,הבעש"ט, כתר שם טוב

לשון הזוהר הקודש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר כמשל הנכנס לחנות של בושם אע"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו.

ר' משה חיים אפרים מסדילקוב, דגל מחנה אפרים, ליקוטים

לימוד הזוהר הוא שלימות גדול אל הנפש ואע"פ שאינו מבין. הלשון של הזוהר לבד מסוגל מאד.

רבי חנוך הניך מאלסק, סדר הלימוד, אות ב'

התיבות והדיבור של זוהר הקדושעצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך.

הרב משה ישראל בר אליהו, שארית ישראל, שער ההתקשרות, שער א' דרוש ה' מאמר ב'

ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאד מאד ודע שע"י לימוד הזוהר נעשה חשק... והלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך.

הרבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן,קח'

יעסוק בספר הזוהר אף על גב דלא ידע ולא מבין מאי קאמר, מכל מקום הלשון של הזוהר מסוגל לשכינתא ולנשמתא לקרוא בו יותר מכל עסק התורה.

תיקון ליל הוש"ר

אם זכה ילמוד זוהר באשמורת כי בזכותו יצאו ישראל מהגלות שדומה ללילה.

הר"מ פאפריש, אור צדיקים, סימן א' סעיף טו'

ילמוד בספר קבלה ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים כי הם מסוגלים לטהר הנשמה.

רבי יעקב קאפיל, סידור קול יעקב, בסדר כוונת הלימוד

ביום שבת קודש יהיה לכם שיעור קבוע ללמוד בזוהר הקדוש מסדר השבוע, וזה יהיה לכם חוק ולא יעבור.

הכנה דרבה אות ח'

וללמוד ספר הזוהר בחשק גדול.

הנהגות מהר' נחום מטשרנוביל זצוק"ל

מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזהר אף שאינו מבין, כי מה איכפת ליה שאינו מבין אפילו הכי הוא סגולה.

רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן, מאמרי האדמו"ר הזקן הקצרים דף תקעא'

ילמוד בכל יום זהר מעט ובשבת כל היום זהר.

רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן, מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה פרשת תצא דף תתלא'

מי שלא זכה להבין, אפילו הכי, יקרא הלשון מפני כי הלשון מסוגלת לזכך הנשמה ולהאירה בזוהר נפלא.

רבי חיים הכהן, הנהגות טובות, אות מה'

כשלומד זוהר יעיין בכל מלה ומלה. כי כל אות הוא חידוש בפני עצמו. ודברים הנראים כפשט אינם אלא סוד. כי הזוהר כולו אורה.

רבי חיים הכהן, הנהגות טובות, אות מו'

אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש.

ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, הוספות מהרצ”א, אות ט'

יתחדש לו בכל רגע אור חדש ממש עד שנעשה ממש בריה חדשה על ידי הזוהר ומר"ן האר"י.

ר’ יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה דברים דף יא'

כל אות ואות של ספר הזוהר וכתבי מר"ן של הרח"ו... הם תיקונים גדולים לנשמה לתקן כל הגלגולים.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה כ'

עיין שם גודל החיוב לעסוק בספר הזהר ובתיקונים, והם נשמת התורה, ובזה יזכה בנשמתא לנשמתא דברים עתיקים וכו'.

הדרת מלך לזהר פ' בהעלות שם, דף רמז'

יזהר לעסוק בתורה סמוך לשכיבה איזה שיעור גירסא במשניות או בספר זוהר הקדוש אשר קדושת התורה אשר למד בשכלו תנצור אותו.

צפורן שמיר אות קטו'

ולזה הספר יקרא ספר הזוהר מפני השפעת האור ההוא מהזוהר העליון, ודרך אורו משפיעים בהשגחה אלהית כל המתעסקים בו, שהיה אור ושפע עליון מהדעת מושפע ברזי תורה דהיינו רזי וסתרי תורה וכו' כיון שנשפע משם אתקרי החיבור הזה ספר הזוהר, כלומר שנשפע מהזוהר ההוא.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, ב'

ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה כ'

מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני מאורות הגדולים ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן, והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלה אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבין בקריאתן מאד מאד.

רבנו יוסף חיים, הבן איש חי, בהקדמת התיקונים בניהו

ספר הזוהר בו דבוק נפשי עד אשר בשכבי ובקומי בו נקשרתי, לא נח ולא שקט לבי, כי באמת הספר הלזה ידוע ומפורסם סגולת עסקו בו, והוא מקור לכל ספרי יראים וממנו נובעים כל המוסרים ואהבת ה' התמימה וכו'.

מתוך מכתב בעל עטרת צבי לרבו הראי"ה מאפטא זצוק"ל

כתוב בספר הקנה ושבתם וראיתם בין צדיק וגו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, עובד אלקים היינו העוסק בתלמוד ובזהר, לא עבדו, העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר.

ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, מעין גנים פרק א'

קודם התפילה למעט בדיבור כל מה דאפשר, ולמוד איזה עניין בזוהר הקדוש או בתיקונים או בזוהר חדש.

סדר היום ואזהרות הקודש בס' בית אהרן

למוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא כדכתיב ודגלו עלי אהבה פירשו רבותינו ז"ל ודלוגו עלי אהבה הא למה הדבר דומה לתינוק קטן שאינו יודע דבר ומדבר חציין של תיבות בלעגי שפה ואביו ואמו יצחקו לו ישמחו לקולו כך יושב בשמים ישחק וישמח כשהאיש הישראלי יש לו חיבה בתורה ורוצה ללמוד אך אין דעתו משגת או אין לו מי שילמדנו ולומד כשיודע בודאי עושה נחת רוח ליוצרו ובא בשכרו הנה כי כן אין מקום פטור למי שאינו יודע ללמוד אין טענה זו פוטרתו ליום הדין כי יכול ללמוד כמו שיודע.

ר' אליעזר בר יצחק פפו, פלא יועץ, ערך זוהר

הרבה חסידים ואנשי מעשה מתחילים ללמוד סדר תיקוני זהר הקדוש מחמשת עשר באב עד יו"כ. כי מעלת אמירת תיקוני זהר בחודש אלול מבואר בהקדמת כסא מלך שמטהר הגוף והנשמה. וסגולתו לקרב קץ הגאולה ב"ב, וכן כתוב באור צדיקים סי' ל"ו ס' ב' אשרי מי שישלים ספר התיקונים בימים אלו ויקירי ירושלים מתחילים באמירת התיקונים מט"ו באב, וכן נהג כ"ק אדמו"ר מסקוורא זצ"ל.

נטעי גבריאל בין המצרים פרק מט' סימן יג'

ומי לנו גדול מהספר הקדוש הזה ספר הזוהר יפרש הדרכים יסקל המסלה יכניס אהבה ויראה בלו של אדם ילמדנו ידריכוני במעגלי צדק להביא אותנו אל המנוחה ואל הנחלה.

הקדמת המו"ל זהר דפוס מנטובה

ומי יוכל שיח גודל קדושת ספר הזהר ותועלתו אשר דבריו צפונים ונסתרים כלפידים בוערים מאירים ומזהירים. פתח עינים מקור החיים. חיי הנפשות תוכו רצוף אהבה דבריו מלהיבים את הלבבות לאהבה וליראה את ה' הנכבד והנורא. ואף מי שאינו מבין תוכיות פנימיות דבריו כל חיך הטועמו ולומד לשונו דבריו המה מסוגלים לנשמה להאירה ולזככה כנודע.

הקדמת בית דין אמסטרדם לדפוס הזוהר תקסד'

עוד מצאתי מרגלית טובה והיא יקרת הערך ומועילה הרבה לתיקון עון שז"ל וראוי לכל מי שקרה לו ח"ו לומר אותה ויש בה כח לקבץ וללקט הניצוצות שנפלו בקליפה, כאשר העיד האור המופלא מרן האר"י ז"ל והרב ח"מי ובפרט למי שראה קרי באותו היום והוא שילמוד בכל יום אחר התפילה תיקון מ"ח מהתיקונים כי הוא מסוגל להוציא יקר מזולל ולתקן פגם הקרי ומה טוב ונעים אם ילמוד אותו בימי השובבים.

סמא דחיי ח"ב אות פ'

וירגיל ללמוד בקבלה שקריאת הקבלה היא תיקון לעון זה ולכן נקראו המקובלים מחצדי חלא על שם שכורתים כל הקליפות. ולימוד ספר הזוהר הוא בכלל תיקון זה. (יסוד יוסף) ובפרט לימוד תיקון מ"ח מהתיקונים שהוא טוב לאמרו ביום שראה קרי, הנהגות יושר של מהר"י סרוק ז"ל. ונ"ל שגם בימי השובבים טוב לקרותו מדי יום ביום חוק ולא יעבור.

קרנות צדיק אות נג'

הבה נקוה כי באופן כזה כל אחינו בית ישראל יקבעו לימוד בספר הזוהר הקדוש יחד עשיר ואביון קטון וגדול שם הוא. ומה טוב ומה נעים אם ישתדלו לקבוע חברות ללימוד הזהר ובפרט לעת כזאת אשר ניצוצי הגאולה החלו לפרוח עלינו להשתדל בלימוד הקדוש הזה המסוגל לביאת משיח צדקינו כאשר דבר בקדשו אליהו הנביא זכור לטוב לרעיא מהימנא דבהאי ספר הזוהר יתפרקון מן גלותא וביה יפקון מו גלותא. וה' יחיש גאולתינו בביאת משיח צדקנו בעגלה ובזמן קרב במהרה בימינו אמן.

הקדמת הרבנים לזוהר דפוס ג'רבה

וירבה בימים אלו [ימי אלול] בצדקה ובלימוד זהר ותיקונים משניות ותהילים.

ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, מורה באצבע סי' ח' קטע רמח'

ויזהר לקבוע למודו בלילה במשניות או בזהר, או שניהם כאחד טובים.

ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, מורה באצבע אות מ'

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מכל מקום נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשוט. אבל ספר הזוהר הן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג.

ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, מורה באצבע,אות מד'

וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך זצ"ל משם רבו החפץ חיים זצ"ל שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה כי רובו מדרש והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים.

ר' יוסף בן שלמה מפוז’ין, הוספות בנין יוסף

כל ספר הזוהר מיוסד על מוסרים גדולים עד אין שיעור, ובפרט להיות מרכבה ליחוד קוב"ה ושכינתי', ומעיר עיני ישנים מתרדמתם, ומסיר לב האבן, אם אבן הוא נימוח, וגם הוא סגולה להינצל ממים הזידונים מים המרים המאררים חכמת החיצוניות, וכל הטועם ממנו יטעום בעצמו אשר אין חכמה בעולם כחכמת עמקו סתרי טעמי תורה, וכל החכמות מבלעדה לאפס ותוהו נחשבו.

ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, מהרצ"ה, סור מרע ועשה טוב

הפליג מאוד כמה פעמים בשבח גדלות קדושת התיקוני זוהר. והיה רגיל לעסוק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול. ואמר, שבספר התיקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'.

הרבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן קכח'

בלימוד הזוהר היה בוכה הרבה עד שיזכה להבין.

הרבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן ח'

פעם אמר כמתמיה, אצל העולם הכל שוין ספר הזוהר והתיקונים. והמובן מדבריו היה, שבאמת יש חילוק גדול ועצום בין ספר הזהר הקדוש ובין ספר התיקונים, אף על פי שספר הזוהר הוא קדוש ונורא מאוד, אין לו שום ערך נגד קדושת וסודות של ספר התיקונים.

שיחות הר"ן ח'

ובעת עיקבא דמשיחא התגברות הרע והעזות והמדות רעות בהנהגות ראשי ערב רב נתגלה האור הגנוז מן השמים ספר הזוהר והתיקונים ואחריהם כתבי מר"ן האר"י ובזה הלימוד מבער הקוצים והרע שבנפשו ויזכה לדבק עצמו באור עליון ויזכה לכל מידות טובות שבעולם ולזה נתגלה האור הזה ועיקר למודך בפנימיות התורה יהיה שתשיג הארה וחיות אלוקי"ת בנפשך בעת למודך ובכל היום... אמר מר"ן האר"י שבזמן הזה נסתרות נעשו נגלות ושמחה לפני המקום ללמוד ברזי התורה ולגלות רזין לכל בר ישראל.

ר’ יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, דברים רח'

כי האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות הם למעלה ממקום וזמן.

ר' שמעון בר יוחאי, הזהר, ויצא עם פירוש הסולם ד' סב', מאמר צדיק עליון צדיק תחתון

פעם אחת הזהיר לומר הרבה תהלים וללמוד זוהר הרבה.

הרב ר"פ מקוריץ מדרש פנחס, יז', אות ב'

הלומד הזוהר פניו מזהירים וזהו הטעם למה נקרא ספר הזהר וכו' ואדוני אבי זלה"ה בריש פרשת בראשית כתב: דקראו ספר הזהר רמז למלין עלאין כי תיבת זה"ר גימטריא האי"ן סו"ף ברוך הוא.

הקדמת המו"ל זהר ליוורנו

הלומד הזוהר שהיא חכמת הקבלה נעשה בן להקדוש ברוך הוא... אפילו שאינו מבין אפילו הכי נעשה בן להקדוש ברוך הוא והוא נכון שפירש.

הקדמת המו"ל זהר ליוורנו

הלומד הזוהר מקרב הגאולה וכך כתב הרב אמת ליעקב זלה"ה בהקדמת ספרו משם הזוהר והתיקונים והחריד הרבה הרב על מי שלומד תורה שבכתב ותורה שבעל פה עונשו גדול אם לא ילמוד בספר הזוהר וחוכמת הקבלה.

הקדמת המו"ל זהר ליוורנו

עוד אמר, שביקש מרבו שינצל מן הגיאות והפציר לו מאוד על זה,ואמר לו שילמוד זהר, ואמר לו אני לומד זהר, השיב לו רבו: שילמוד הרבה זהר.

הרב ר"פ מקוריץ מדרש פנחס, לו', אות עג'

עוד אמר לאדם אחד שיאמר זהר בכל יום ויום ויהיה לו פרנסה.

מדרש פנחס דף לו', אות מג'

קודם התפלה יקבע עצמו ללמוד משניות גמרא זהר. ולא יתפלל עד שילמוד בזוהר הקדוש הן רב הן מעט.

שלחן הטהור סימן צג' אות ב'

ודע שכל ספר הזוהר וחיוב לימודו וכו', הכל מצוות עשה לדבקה בו ולידע שיש אלוקי מצוי בידיעה קדושה בפרט וביחודים ואהבה ויראה ואחדות.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נתיב מצוותיך, שביל היחוד, שביל ב' אות ג'

סדר הלימוד ללמוד בכל יום גמרא ומשניות וזוהר להשביע נפשו בשבע שמחות את פניך.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נתיב מצוותיך, בהקדמה, שביל התורה א' אות לב'

אבל העיקר תדע אחי שעיקר לימוד זה שנתגלה בזמן הזה בכל כך בהירות ואור והתפשטות הוא מחמת שהרע גובר מאוד וכנסת ישראל נופלת ובלימוד זה נזדכך הנפש ובאמת בעת לימוד הסודות ובפרט ספר הזוהר והתיקונים מאיר הנפש וכו' ובפרט בעת לימוד ספר הזוהר שממש השכינה שורה עליך והקדוש ברוך הוא מאיר עליך אור וחיות ובלבד שתהיה לך הכנעה באמת ועוד שתזכה על ידי לימוד זה להיות עפר ואפר לסבול יסורים וחרופין ודרישות עקב שתהיה בעיניך כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליך והשם יתברך יעזור לך בהרחבות המוחין של הקדושה ובנועם זיו השכינה שלא תרגיש מכל אלה שום הרגש כלל וכלל אלא הרחבות הדעת והמוחין משמחת נועם זיו אור שכינתו שישרה עליך.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נתיב מצוותיך, בהקדמה, שביל היחוד א' אות ד'

אין שיעור וערך למעלת ההוגה בדברי אלקים חיים, בספר הזוהר וכל הנלוים אליו, ובדברי חכמי אמת וביותר בכתבי הארי ז"ל הברורים… כי ע"י העסק התמידי יגלו שערי אורה ופתחי חכמה לכל ההולך בתום בדרך ה', אשר חמדה נפשו לקרבה אל היכל מלך הכבוד חי העולמים ב"ה, ועל כן יהיו ברוכים כל המתנדבים לעסוק בכמה אפילו שעה או שתים ביום מדי יום ביומו… ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ויחשב כאילו עומד הוא כל היום תמיד בחצרות ה' ומשכנותיו ברזין דאורייתא.

הרב ראי"ה קוק, אוהב ישראל בקדושה, 232

ידע כבודו, שכל עיקר כוונתי בחוברותי, ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר לבב תלמידי חכמים, זקנים וצעירים, לעסוק בעיון בפנימיות התורה… וללמוד את כל הספרים עם דברי זוהר הקדוש וספרא דצניעותא, ספר הבהיר וספר יצירה, וכל מדרשי חז"ל, בעיון ובבקיאות, צריך על זה התמדה גדולה, ממש כהתמדת הש"ס ופוסקים.

אמנם לא הכל מוכנים לזה מטבע נפשם, על כן כל מי שאינו מסוגל ולבו לב חריף, ודאי שעליו להאריך בעומק פלפול גפ"ת ופוסקים, אבל מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמתא וקבלה על כן הוא צריך לסדר לו סדרים קצרים… אבל עיקר לימודו צריך שיהיה להכיר את קונו.

הרב ראי"ה קוק, אגרות א', מא' – מב'

תקנות ראשונות לקבוע לימוד תמידי אשר לא יפסיק בבה"ת הקדוש הזה בספר הזהר הקדוש ותיקונים, ללמוד כל איש מהם חלקו זה אחר זה מאחר תפילת הבוקר ועד עת תפילת מנחה ערב כל הימים תמיד חוץ משבת ויו"ט וכו', ועוד הוסיפו בלימוד התמידי של הזהר הקדוש ללמוד כל היום כולו ועוד שש שעות בלילה חוץ מן הלילות ממוצאי יום כיפור וכו'.

ירים משה, עניינים נפלאים מרבינו משה חיים לוצאטו, תקנות ראשונות

ובשנת תצ"א היו גזירות נוראות וכו' לבער ספרי התלמוד של בני ישראל וכו', והגאון ר"י באסאן שאל לרבינו רמח"ל לבאר לו סוד הענין, ורבינו השיב לו בביאור סוד כל הענין, כי הוא ראה זאת מקודם והקדים רפואה למכה ותיקן בישיבה שלו שילמדו זהר ותיקונים וזהר חדש בלי הפסק מעלות השחר עד צאת הכוכבים וכו'.

ירים משה, עניינים נפלאים מרבינו משה חיים לוצאטו

כשעוסק בחיבור זה מעוררים כח הנשמות וכח הצדיקים ההם עם כח משה רבינו ע"ה... כי בהיותם מתעסקים בו הם מחדשים האור המחודש שנתחדש בעת חבורו, ומזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחלת חדושה אז, וכל העוסקים בה חוזרים ומעוררים אותו התועלת ואותו האור הקודם שגלה רשב"י וחבריו בשעת חבורו.

הרב משה חיים בן יעקב קורדובירו, הרמ"ק, אור יקר, שער א' סימן ה'

ומורי זלה"ה היה אומר, מי שהוא חריף ובקי בעיון מאוד במהירות, טוב שיעיין שעה אחת או ב' בעיון ולא יותר וכו', אבל מי שאינו מהיר כ"כ והוא קשה העיון, יותר טוב לו שיעיין בפנימיות הדבר שהוא בפרי ממה שיעיין בקליפות, והוא שיעיין ויעסוק במדרשים ובפרט בזוהר ובספרי קבלה.

פרי עץ חיים הנהגת הלימוד

שיתחזק כל בר ישראל ללמוד בזוהר הקדוש אף שיעבור עליו כמה נסיונות להפריד אותו חלילה מללמוד בזוהר הקדוש וכן אם עבר עליו כמה נסיונות מבני אדם המגושמים בחומר שלהם שהם ליצני הדור רחמנא ליצלן והוא יושב ביניהם כשושנה בין החוחים... שיתחזק בעל נפש מישראל הרוצה לדבק בדביקות הבורא ברוך הוא... אף על פי שנראה לו במקצת איזה פעמים שהוא כשושנה בין החוחים אל ישגיח על זה חזק ונתחזק בכח האין סוף ברוך הוא וברוך שמו.

הרב אליעזר בר שם טוב פפו, דמשק אליעזר, בהקדמה דרך הקודש אות יב'

דף זהר הקדוש... והשמר פן ישיאך לבבך לחדול מזה.

רבי משה גרינוולד מחוסט, הנהגות רבי משה גרינוולד מחוסט, אות כא'

ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, עובד אלקים היינו העוסק בתלמוד ובזוהר. לא עבדו העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר.

ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, מעין גנים, פרק א' אות ב'

שמעוני אחיי ורעי החברים המשתוקקים ומבקשי אמת אמיתת עבודת הלב לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו נפשי תשתוחח ותדבק בספר הזוהר כאשר ידוע מפי קדמונינו סגולת עסק ספר הקדוש.

ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, סור מרע, דף ד'

אמר קודם ביאת המשיח תתגבר מינות ואפיקורסות רחמנא ליצלן בעולם העצה לזה ליזהר בשלושה דברים הללו, האחד לאמר בכל יום זוהר אף על פי שאינו מבין מה שאומר כי אמירת זוהר מסוגלת לטהרת הלב.

אור ישרים, מירא דכיא

לימוד הזוהר בגירסא בעלמא בונה עולמות וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה.

הרב שלום בן משה בוזגלו, כסא מלך, תיקון מג' אות ס'

וכבר ידוע מעלת לימוד ספר הזוהר כמ"ש האר"י ז"ל שלימוד יום אחד מספר הזוהר וסודות התורה הוא כנגד לימוד שנה תמימה מפשט. ובזכות זה הקב"ה יאריך ימיהם בטוב ושנותינם בנעימים העושר והכבוד יחדיו יהיו תמים בבנים ובני בנים ובתים מכל טוב מלאים בברכת ה' וברכת אליהו.

הקדמה זהר דפוס ליוורנו תרנ"ב

כי לא על חנם כפי רצונם פסקו טמא טהור אסור והיתר כשר ופסול אלא מתוך פנימיות התורה כנודע ליודעי חן.

הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, עץ חיים ח"א, הקדמת מוהרח"ו זיע"א, ג'

הוא סוד לימוד חכמת הקבלה אשר מחכימת פתי ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו כי אז יבין וישכיל סוד אחדותו ברוך הוא וסוד השגחתו... וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים.

רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, השל"ה הקדוש, מאמר ראשון דף ל'

כי חיבור זה שנקרא ספר הזוהר הוא כמו תיבת נח שבו היו מינים הרבה ולא היה קיום לאותן המינים והמשפחות כולם אלא על ידי כניסתם להתיבה כן הוא ממש... כן יכנסו הצדיקים אל סוד אור חיבור הזה להתקיים וכך סגולת החיבור שמיד שעוסק בחשקו אהבת ה' ישאבנו כשאיבת האבן השואבת את הברזל ויכנס אליו להצלת נפשו ורוחו ונשמתו ותיקונו, ואפילו אם יהיה רשע אין חשש אם יכנס.

אור יקר, שער א' סימן ה'

לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזוהר... ובדור הזה אי אפשר להמשיך שכינתא עליונה אלא על ידי הזוהר וכתבי מר"ו הרח"ו בלבד שנאמרו ברוח הקודש ובדור הזה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים מבלי לבלות יום בלתי קדושה לראות טוב עולם הבא בעולם הזה ידבק נפשו בספר הזוהר ובכתבי מר"ן הרח"ו בלבד.

ר’ יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, דברים נח'

הנה ביום הזה אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר שהוא מהארת האור כיטוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח.

ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, בני יששכר, מאמרי חדש אייר מאמר ג' אות ד'

הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה.

הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר הזהר, אות סט', עמ'61

שמעתי מאא"ז זללה"ה שספר הזוהר יש לו בכל יום פירוש אחר.

ר' משה חיים אפרים מסדילקוב, דגל מחנה אפרים, פ' בא, עמוד פד'

סגולה להנצל מגאוה, להרבות בלימוד הזוהר הקדוש, בדוק ומנוסה.

ס"י

ספר הזוהר מלא מוסר, וכל אות שלו הם תיקונים גדולים לנשמה לתקן כל הגלגולים.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה כ'

אחר התפילה בכל יום וכו' יאמר מאמר מהזוהר הקדוש או מתיקונים.

סדר היום ואזהרות שכתב הרה"ק הרב ר' אהרן מקארלין, ספר בית אהרן

לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאד להגן ולהציל אותנו נגד כל רע, כי גילוי החכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא. כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם לאבינו שבשמים. כי אותן דורות קודמים היו אנשי מעשה וחסידים והמעשים טובים היו מצילין אותן מפני המקטרגים. עתה רחוקים אנו משרש העליון כמו השמרים בתוך החביות. מי יגן עלינו אם לא קריאותנו בחכמה הזאת.

הרב יעקב צמח, בהקדמתו לעץ החיים

ומצאתי כתוב כי מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי היה לזמן קצוב עד תשלים שנת הר"ן, ומשם ואילך... והותרה הגזירה והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה"ש ליצירה מצוה מן המובחר שיתעסקו ברבים גדולים וקטנים... ואחר שבזכות זה עתיד לבא מלך המשיח ולא בזכות אחר אין ראוי להתרשל.

אברהם בן מרדכי אזולאי, אור החמה, בהקדמה

מי יתן והיה שיתחילו ללמוד עם הצאן קדשים כשהם עדיין בקטנותם בר ט' וי' שנים ספר הזוהר הקדוש כמו שכתב הגה"ק המקובל האלק'... והיו בודאי הגאולה בקרוב בלי שום חבלי של משיח. וכבר כתב הרב רבי שם טוב בספר האמונות כי רק על פי חכמת הקבלה תושע יהודה וישראל תשועות עולמים כי רק הוא חכמה אלקית המסורה לחכמי ישראל מימי קדם ושנים קדמוניות ועל ידה יגלה כבוד אלקים וכבוד תורתו הקדושה.

רבי שבתי בן יעקב יצחק ליפשיץ, סגולת ישראל, מערכת ז' אות ה'

וכן יש הרבה שוטים שבורחים מללמוד רזין של מר"ן האר"י וספר הזוהר אשר הם חיינו ולו עמי שומע לי בעקבות משיחא אשר הרע והמינות גובר היו שוקדין כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתקונים כתבי מרן והיו מבטלין כל גזירות רעות והיו ממשיכים שפע ואור... חיות אדם הישראלי תלוי בספר הזוהר ובכתבי מרן ללמוד בקדושה ובשמחה ובנועם וביראה ואהבה כל אחד לפי השגתו וקדושתו וכל ישראל קדושים.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה כ'

התורה היא אמצעי בלבד. והעסוק בה צריך להיות מתוך שאיפה ורצון עמוק לדביקות בה'. ושום כוונה אחרת אסורה בהיכל ה'. ברור, שאם לומדי התורה היו עוסקים בה מתוך אהבת ה' היוקדת בליבם, והרצון להידבק בו הוא זה שהיה ממלא את כל ישותם, לא היה נוצר שום ויכוח בקשר לפנימיות התורה, וכולם היו נוהרים להיכל המלך לעסוק בחכמת הקבלה והזוהר הקדוש בחלק נכבד ביותר בסדר יומם, ואף רוב שעות ימיהם.

שביל הפרדס, כרך י"א, פרשת וישלח תשנ"ז, גליון 515/3

פעם אחד שאלו להבעש"ט זללה"ה אחת מהדברים, ואזי פתח ספר הזוהר שהיה מונח על השולחן והסתכל בו ואמר להם כל המאורע, ואח"כ נמצא האמת אתו שכיוון בדבריו. ושאלו פיו הקדוש, וכי בשביל שפתח את ספר הזוהר והסתכלות מעט בזוהר יתכן לדעת ולראות מרחוק, ואז השיב, הלא מצינו אור שברא בו הקב"ה את עולמו הי' מאיר מראש העולם ועד סופו וגם האדם יכול לראות מראש העולם ועד סופו עם אור הבהיר ומאיר לארץ ולדרים עליה, וכיוון שראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש עם זה האור, גנזו לצדיקים, ואפוא המקום המכיל את האור והיכן גנזות גנז את האור בתורה, שתורה אוצרו הטוב של הקב"ה, וכשאדם לומד תורה לשמה מסתכל בה בעין שכלו, המאור הגנוז מאיר לו נתיב להשכיל ולראות מראש העולם, כאשר מאז קודם שנגנז האור.

אור המאיר (זיטאמיר) פ' פקודי, דף כח' טור ג'

וכתב הרב ז"ל, בחול אומרים הריעו לה' כל הארץ ר"ת הלכה ובשבת אומרים השתחוו לה' בהדרת קודש ר"ת קבלה, כי הקבלה תשתבח ביום שבת, כי קידוש היא בסוד אצילות דלית תמן קליפין כלל, ולימוד מאמרי הזהר וקריאתו זו היא הילולו אף כי גירסא בעלמא.

רבי משה זכותא, רמ"ז, קעג'

אינו דומה חיות ותענוג לימוד הנגלה כלימוד הזוהר והתיקונים. ואמר על עצמו שהוא אין לו חיות ותענוג אפילו בלימוד הגמרא כמו מן הזהר ותיקונים.

מדרש פנחס, מהרה"ק ר"פ מקוריץ, עב', אות ג'

בעניין ללמוד קבלה וכתבי האר"י ז"ל, ידעתי כי אתה בעצמך לא תרצה למוד בלעדי איזהו גדול ממך ולא תמצא זה, רק תלמוד ספר שערי אורה וגינת אגוז [להר"י גיקטליא] והעיקר ספר הזהר והתיקונים.

יושר דברי אמת סימן לט'

ובכלל זה גם כן תזהרו בניי מאוד ללמוד, או על כל פנים לומר בכל יום בבוקר השכם אליבא ריקנא שיעור זוהר הקדוש, ודבר זה מועיל מאוד לטהרת הנפש וגורר תאות הלימוד כנזכר בספר עבוה"ק, אשריכם בניי היקרים אם תשמעו בקולי.

רחמי האב סימן ג'

הנה מבואר, שכל העוסק בספר זה מקרב הגאולה ועושה נחת רוח גדול ליוצרו, כמ"ש כאילו פדאני אני ובן מן הגלות כו'. כי כך גזר הבורא שלא יתגלה ויהיה גנוז עד סוף יומיא דבגיניה יבוא דרור, כי סגולה זו בו ולא בזולתו.

הרב שלום בן משה בוזגלו,מקדש מלך לתיקוני הזוהר

ובאיזה דרך ישכון האור לבוא להשגה זאת, לזה תיקנו חז"ל שיקרא אדם קריאת שמע של שחרית וערבית שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד על כונה זו שימליך להקב"ה למעלה ומטה וד' רוחות העולם. וכשיאמר פסוק זה בבוקר בכונה זו ובהשתוקקות גדול עד כלות הנפש אליו וכו'. אך מי שעדיין לא תיקן המדות כראוי ולא שבר תאוות הגשמיות לא יכול לקרוא פסוק זה ולומר אחד על כוונה זו וכו', ועצה היעוצה לזה שיכול לומר אחד שלא יבלבל אותו המחשבות זרות, הוא שילמוד הרבה קודם התפילה משניות גמרא וזהר הקדוש על כוונה זו שעל ידי לימוד יכול לומר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד כדת, ונכון.

מאור ושמש בראשית, ד"ה ויאמר אלקים יהי רקיע

מה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתם נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאוד כגון ספרי הזוהר וספרי האריז"ל וכיוצא, אעפ"י שיש בהם חידושים נוראים מאוד מאוד המאירים עינים ומתוקים כדבש, והם נמשכים דייקא אח עניינים אחרים כגון חקירות, דע כי זהו מחמת מזגם, כי שאינם יכולים לסבול את הדבר הקדוש באמת, ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע, אבל מאחר שנולד במזג רע כזה, הוא צריך לסבול מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע.

ספר שיחות הר"ן ז"ל סי' מ'

פעם אחת שאל הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע לתלמידו הרה"ק רבי מאיר מאפטא בעמח"ס אור לשמים זי"ע : האם אתה לומד בספר הקדוש מאור עינים, והשיב לו, אשר אינו לומד בו. אמר לו הרב הקדוש מלובלין: אני אומר לך, שלא מצאתי בשום ספר דברים נפלאים כמו שמצאתי בג' ספרים אלו, היינו ספר הזוהר, וספר אור החיים הקדוש, וספר מאור עינים.

הרה"ק ר' יצחק מסקווירא זי"ע , כרם ישראל (רוזין) דף כו'

ואם תאמר בדורות אלו שאנו עוסקים בזהר מאי איכא למימר, ויש להבין, שהוא רשב"י העיד בתיקונים שבספר עצמו יהיה נסתר עד דור האחרון דור המשיח, כי צורך גדול הוא עסק החכמה הזאת לייחד קוב"ה ושכינתיה לסמך אל זה בגלות, ולכן נתגלה הספר הזהר בדור הזה האחרון לראות אם יעסקו בו באמיתות לעשות סמך וסעד לשכינה.

אור החמה לזח"ג דף קה', בשם הרמ"ק

ואני תמהתי על בעלי הבתים הכשרים למה ישנו כל הלילה ויבלו ימיהם בהבל, למה לא יעמדו באשמורת וכו', אם הוא בר הכי ללמוד על כל פנים משניות למה ימנע עצמו מזה ולומר איזה דפים מן הזוהר הקדוש, כי כל דיבורים אלו הם קשוטי הנפש חיים לנפשו.

ר’ יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, דברים פסוק י'

ע"כ בני ואחיי תרגילו עצמכם ללמוד בדברי הזוהר והתיקונים בשקידה, ומי שלא ראה אור הזוהר מתוקים מדבש, לא ראה מאורות מימיו ולא טעם טעם התורה, ועוד שהוא מטהר הנפש ומזככה, אפילו אמירה בעלמא מן השפתיים סגולה ותיקון הנפש מאוד, ובפרט ספר התיקונים שהם תיקוני הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת.

ר’ יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, הקדמת ספר עצי עדן

ותכלית הדברים, כשתדבק נפשך בספרי יראים, שתראה בכל עת חיובך לבורא כל עלמין, ובפרט בספר הזוהר עיקרא דכולא, והוא ילהב לבך בשלהובא דאשא, ספר הזוהר הוא המפתח והוא הסוגר.

ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, סור מרע ועשה טוב

יעסוק בספר התיקונים להרשב"י זלה"ה שהוא פינה להבין על ידו בספק הזוהר וספר הזוהר עצמו יעסוק בו מדי שבת בשבתו וחודש בחודשו והכל לפי מה שהיא אדם אלא שהצעתי הדברים לפניו והמשכיל יבין ויבחר.

סדר היום, סדר הלימודים במועדי ה'

אמר הבעש"ט ז"ל, בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה, שקידת מקוואות מטהר הגוף, נתינת צדקה, אמרז"ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, דעכ"פ מחיה את העני.

ר' הלל מפאריטש, ספר נתיב רש"י

המקובלים כתבו, כי חמש דפין מזוהר הקדוש בכל יום הוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזככה ולתקנה, והוא מרפא ותיקון לחטאים ולפשעים של הנפש.

ר' אפרים בן אברהם ארדוט, מטה אפרים סימן תקטו' סימן ז'

ואנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מאותן ארבעים יום שמראש חודש עד יום הכיפורים איזה דפין מספר הקדוש תקוני הזהר ומתכוונים לגמור כל הספר עד יום הכפורים ונרשם בהתקוני זוהר לכל יום ויום ועיין בסוף הקדמת ספר כסא מלך ועוד בספרים שהלהיבו מאוד על הלימוד בתיקוני זהר בארבעים יום אלו ואף מי שאינו מבין מכל מקום הלשון של הזוהר הקדוש והתיקונים מסוגל מאוד לנשמה כמבואר כל זה בספרים הקדושים באורך.

ר' אפרים בן אברהם ארדוט, מטה אפרים סימן תקפא' סעיף קטן יז'

ולכן אחי טעמו וראו אור הגנוז ומתיקות שיש בזוהר הקדוש המאיר לנפש, עד שמרוב אור תקבל על עצמך כל הרעות והצרות והיסורין, ולא יתחלש דעתך ולא תיפול ממדרגתך, ותתעלה למעלה עד רום המעלות, חזק חזק חזק ואמץ, לא תירא ולא תפחד.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נתיב מצוותיך, נתיב התורה, שביל א' אות ל'

אם זכה לחכמת אמת מסוגלת ההצלחה בעתים הללו כי אז נאמר סוד ה' ליריאיו ואין האשה מגלה סתרה אלא לבעלה ובלילה ילמוד זוהר באשמורות כי בזכותו יצאו ישראל מהגלות והגלות נמשל ללילה ומי שלא זכה להבין בזוהר אף על פי כן יקרא כי הלשון מסוגל לזכך הנשמה ולהאירה זוהר נפלא ובספר התיקונים על היותר טוב וכשלומד זוהר יעיין לחכמת אמת בכל מלה ומלה כי כל אות חידוש בפני עצמו והדברים הנראים פשוטים אינם רק סוד.

סידור ר' שבתי ראשקובער סדר הלימוד דף יז'

אם זכה ילמוד בזוהר הקדוש באשמורות כי בזכותו יצאו ישראל מהגלות שדומה ללילה ואף שלא זכה להבינו אף על פי כן ילמוד הלשון כי הוא מזכך הנשמה והקב"ה ברוב רחמיו ימלא למשאלות לבו בפרט בזכות למוד לשון הזוהר כי הוא נייחא קמיה אף על פי שהוא מגמגם בלישניה ודאי מאן חשוב מאן ספון ומאן רקיע בזכות זה הקב"ה ימהר ויחיש וידלג ובא לציון גואל אכיה"ר.

סידור שער השמים, בסדר הלימוד שכתבו הקדמונים

תשובה השבתי למשכיל אחד ששאל על אשר כתבו גורי האר"י זכרונו לברכה, שלימוד הזוהר הוא תיקון גדול להאיר הנפש ולקדשה, והרב זכרונו לברכה נתן תיקון לבעל תשובה ללמוד חמשת דפים זהר בכל יום אף על גב דלא ידע מאי קאמר, דקריאתה זו היא להאיר הנפש ולתקנה, ונראה כי דווקא לימוד הזוהר יש בו סגולה זו יותר על לימוד משנה ותלמוד ומקרא, והוא פלא במה כוחו גדול מכל התורה אם למקרא ואם למשנה וכו', אלו דבריו.

ואני אמרתי לו, די כי אין ספק כי כל לימוד בתורה הקדושה נשא ורם הוא מרומם, ובפרט אם יהיה לשמה באמיתיות ודאי בונה בשמים מעליותיו ומתקן העולמות ומייחד הדודים, אמנם אשר גדול לימוד הזוהר, היינו שהמקרא ומשנה והתלמוד הם מלובשים מאוד ואינו ניכר בהם הסוד כלל, לא כן הזוהר שמדבר בסודי התורה בפירוש ואין פתי הקורא שלא יבין כי דבריו בעומקי רזי התורה. ולכן להיות סתרי תורה גלויים בלי לבוש הן מזהירי"ן ומאירי"ם הנפש.

ואף על גב דבצד מה דבריו סתומים וחתומים מאוד, דהיינו להבין סתר עליון בעצם ולידע תוכן הדברים על בוריין ועל מתכונתן דודאי צריכא רב, ולא יבינו הדברים כי אם מפי חכם גדול לאוזן מקבל, ברם הכללות ניכר היותן רזין עילאין והדברים עושים רושם בשורשיהם עליונים למעלה.

ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, הגדולים להחיד"א מערכת ספרים אות ב'

וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר בכל יום והוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזככה ולתקנה ולכלות קוצים מדות רעות ותאוות רעות לזכות בנועם השם והוא מרפא ותיקון לחטאים ופשעים של הנפש וכן נתן מרן האר"י תיקון לבעל תשובה שיאמר חמשה דפין זוהר או תיקונים בכל יום וכן נהג מורי ורבי דודי הקדוש מוהר"ר צבי.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה,נתיב מצוותיך, בהקדמה, שביל התורה א' אות לא'

אמר מורי [האר"י] זכרונו לברכה להר"א הלוי עצה טובה לעניין השגה, שילמוד בזוהר דרך בקיאות בלבד בלי שיעמיק בעיון ארבעים או חמישים עלין בכל יום ושיקרא בספר הזוהר פעמים רבות.

שער רוח הקודש

ויתנהג בדרך זו שיראה לסיים זוהר ישן וזוהר חדש והתיקונים בכל שנה. אך אם ילמוד סדר הפרשיות של הזוה"ק על סדר השבועות, לאיספיק לפעמים שנים ושלשה שבועות בפרשה אחת, דהיינו בפ' גדולות. לכן ראוי שיקבע שיעור הלימוד מזוה"ק ותיקונים ג' דפין בכל יום, שיוכל להשלים כל הזוהר ישן וחדש ותיקונים בכל שנה, ואחר לימוד ג' דפין יקבע לימודו בשאר ספרי המקובלים, וילמוד ספרי המקובלים על סדר שיכול עד שיסיים כל ספרי המקובלים הנמצאים וכו', אך הזוהר הקדוש והתיקונים יזהר לסיימם בכל שנה כנ"ל, וכזה יתנהג כל ימי חייו.

יסוד ושורש העבודה, שערי השישי, שער הניצוץ

א. כתבו המפרשים וז"ל: דהלומד בזוהר הקדוש מתקן עולמות העליונים, והלומד בתיקונים מבריח הקליפות ומתקן עולם העשייה. ומזה הטעם יסד הרשב"י הזוה"ק בחשבון גדול וספר התיקונים בחשבון קטן. וז"ש ויברא אלוקים את שני המאורות הגדולים, רמז לספר הזוהר הקדוש וספר התיקונים, טובים השנים וכו', אך החילוק בין זה לזה, זה בחשבון גדול וזה בחשבון קטן. לכן אמר המאור הגדול, הוא הזוה"ק, ולמשל היום וכו', ואת המאור הקטן, לממשלת הלילה, רמז לעולם העשייה. הרי שלימוד בהם הוא דבר גדול לתקן עולמות בשמים ובארץ.

ב. על כן ראוי ללמוד בזוהר הקדוש ובספר תיקונים, אשר הם מלאים זיו ומפיקים נוגה בסתרי תורה, גם דלא ידע מה קאמר. ועל ידי לימוד הנסתר בורא שמיים חדשים, ועל ידי לימוד הפשט בורא ארצות חדשות, כמו שנאמר כי כאשר השמים החדשים וכו'. ובזה רמזו רז"ל ושמים בזר"ת תכן, נוטריקון ז'והר ר'עיה מהימנא ת'יקונים.

חיים חורי, ספר חסד ואמת

וכמו ששמענו בפירוש מפי אדמו"ר הזקן בליאזני, שיש בחינת טמטום המוח וכו', ולזה מועיל קריאת דברי הזוהר הקדוש אף דלא ידע מאי קאמר.

חנה אריאל, להרי"א מהומיל, שמות עמוד סד'

והיה אומר מורי ז"ל שסגולה לימודי ה' בספר הזוהר תועלת עצום בשבת אף אם לא ידע שכלו לחדש בו דבר וכו' אבל ללומדים בסוד ה' בזוהר ובתקונים אשר מהולל תושבחות ממולח טהור קדש בסוד האצילות קריאתו זו היא הללו להקדיש ולהעריץ הנשמה הטהורה ולתת חיל ועוז בפמליא של מעלה מה שלא יעשה באלף אלפי דרושים ברבבות פשטים וכל שכן אם השג ישיג להשקיף ולחזות בנועם ה' במכתב הקדש האר"י זכרונו לברכה להשכיל בהם מאמרי הזוהר אשר אין לך מדה טובה הימנה.

הרב שלום בן משה בוזגלו, הקדמת מקדש מלך

והמשכילים יבינו אינון מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, אילין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאתקרי ספר הזהר דאינו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים מעיר ושבע ממלכותא דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ודא אורה דספרא דא.

זהר בהעלותך קנג'

ודבק נפשך תמיד לפי השגתך בספר הזוהר ובכתבי מרן האר"י ודבק נפשך מאוד ביראה ואהבה והכנעה שלא תהיה כוונתך חלילה להיות רב ורבי כי זהו עבודה זרה ממש וכו' ולכן אחיי ובניי נפשות יקרות גבוהים ורמים תדבקו נפשכם בספר הזוהר תקונים זוהר חדש וכו'.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה א'

חזרה לראש הדף