היחוד ראוי להתגלות, או בדרך שכלי, או בדרך מופתי. ואלמלא לא חטא אדם הראשון, היה היחוד מתגלה דרך שכלי, ולא היה צריך לרדת ממדרגתו, לטעום הרע בפועל, ולהתעלות אחר כך על פי דרכי המופתים, אלא בדרך שכלי. פירוש, כיון שהשיג שיש רע ומתחזק באמונתו בלי נטות אחריו, היה זה כל זכותו שיהיה ראוי וכדאי להשגת השלימות, וזה סוד, (תהלים נ ג) "וסביביו נשערה", וכו', וכיון שטעם בפועל את הרע, מוכרח היה לרדת שם, ומתגלה לו יחודו גם שם בדרך מופת. והבן ודו"ק.