אהבה

שעא) מה ראה שלמה המלך, שהביא דברי אהבה בין עולם העליון, זעיר אנפין, ובין עולם התחתון, המלכות. והתחלת
שבח האהבה, שהביא ביניהם, יִשָּׁקֵנִי. אלא אין אהבה של דביקות רוח ברוח זולת נשיקה, ונשיקה בפה, מבוע של הרוח והמוצא שלו, וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד. ואז הוא אהבה אחת.

שעב) נשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם תוך האמונה, המלכות. וד' רוחות עולים בד' אותיות, והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלויים בהן, והשבח של שיר השירים תלוי בהן. והן ד' אותיות אהב"ה. והן מרכבה עליונה חו"ג תו"מ (חסד וגבורה, תפארת ומלכות), והן חיבור ודבקות ושלמות הכל.

ע) רְאה חיים עם אישה אשר אהבת. מקרא זה בסוד עליון הוא. ראה חיים, הוא חיים של עולם הבא, כי אשרי הוא האדם הזוכה בו כראוי להיות.

עא) עם אישה אשר אהבת. זו היא כנסת

ישראל, שהיא הנוקבא, משום שבה כתוב אהבה, שכתוב, ואהבת עולם אהבתיךְ. מתי? הוא בעת שצד הימין אוחז בה, שכתוב, על כן משכתיךְ חסד. וחסד, הוא צד ימין.

קמה) כמה מדורים על מדורים יש לצדיקים בעולם ההוא, ומדור העליון מכולם הוא לאותם שאהבת אדונם נקשרת בהם, כי המדור שלהם נקשר בהיכל העולה על הכל, משום שהקב"ה מתעשר בזה באהבה.

קמו) היכל זה, העליון על הכל, נקרא אהבה, ועל אהבה עומד הכל. כמו שכתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. והכל עומד באהבה. כי השם הקדוש הויה נמצא כך. י' דהויה, חכמה, אין נפרד ממנה הקוץ שלה של מעלה, כתר, לעולם, כי באהבה שורה עליה הכתר, ואינו נפרד ממנה לעולם. ה' של הויה, בינה, הי', חכמה, אינה

נפרדת ממנה, ונמצאים יחד באהבה, ואינם נפרדים זה מזה. וכמו זה היא ה' דהויה. שכתוב, ונהר, בינה, יוצא מעדן, חכמה, והבינה יוצאת תמיד מן החכמה, ומתדבקים לעולם באהבה.

קמז) ו"ה, זעיר אנפין ומלכות, כשהם מתדבקים זה בזה, מתדבקים באהבה יחד, חתן בכלה, שדרכם תמיד נמצא באהבה. נמצא, אשר י' בה', ה' עם ו', ו' עם ה' אחרונה, מתקשרים זה בזה באהבה. והכל נקרא אהבה. ועל כן מי שאוהב את המלך, נקשר באהבה ההיא. ומשום זה, ואהבת את ה' אלקיך.

קלח) ואהבת את ה' אלקיך. ואהבת, פירושו, שצריך האדם להתקשר בו באהבה עליונה, שכל עבודה שצריך האדם לעבוד להקב"ה, יעבוד באהבה. שאין לך עבודה כמו אהבת הקב"ה. דברים אלו, אהבה, הם כלל התורה, משום שעשרת הדברות שבתורה נכללו כאן.

קלט) אין לך דבר שחביב לפני הקב"ה, כמי שאוהב אותו כראוי, כמו שכתוב, בכל לבבך. בכל, מהו פירושו? בלבבך היה צריך לומר. וכן, בנפשך, במאודך, מהו בכל לבבך? אלא בא לכלול ב' לבבות, אחד טוב ואחד רע. בכל נפשך, בב' נפשות, אחת טובה ואחת רעה. בכל מאודך, בין שנופל לו כסף בירושה, או מצד אחר, או בין שהוא הרוויח אותו.

קמ) מי שאוהב את הקב"ה, מתעטר בחסד

מכל הצדדים, ועושה חסד עם כל, ואינו דואג על גופו ועל כספו. מאין לנו זה? מאברהם, שמשום אהבת ריבונו, לא חמל על לבו, על נפשו, ועל כספו.

קמא) על לבו, שאברהם לא השגיח על רצונו מחמת אהבת אדונו. על נפשו, שלא חמל על בנו ועל אשתו מחמת אהבת אדונו. על כספו, שהיה עומד בפרשת דרכים, ותיקן מזונות לכל העולם. משום זה נתעטר בעטרה של ספירת חסד. כמו שכתוב, חסד לאברהם. ומי שנקשר באהבת אדונו זוכה לזה. ולא עוד, אלא שכל העולמות מתברכים בשבילו. זה שכתוב, וחסידיך יברכוכה. אל תקרא יברכוכה, אלא יברכו כה. שהחסידים, אותם שזכו לספירת חסד, יברכו השכינה, הנקראת כה. הרי שאפילו השכינה מתברכת בשבילם.

תשל) שימני כחותם על לבך, רשפיה רשפי אש. אין לכנסת ישראל, הנוקבא, שלמות ורצון ותשוקה אל הקב"ה, אלא על ידי נשמות הצדיקים. שהם מעוררים נביעת מים התחתונים בנוקבא, נגד מים העליונים דזעיר אנפין, שמעלים מַ"ן לנוקבא. שבשעה ההיא שלמות הרצון והתשוקה הן בדבקות אחד לעשות פירות.

תשלא) אחר שנתדבקו זעיר אנפין ונוקבא זה בזה, והיא קיבלה תשוקה לזעיר אנפין, היא אומרת, שימני כחותם על לבך. דרכו של חותם, כיוון שנתדבק במקום אחד, אף על פי שהוסר משם, הרי נשאר רשימתו באותו מקום, ואינה סרה ממנו, וכל הרשימה וכל הצורה שלו נשאר שם. כך אמרה כנסת ישראל, הנוקבא, הנה נתדבקתי בך, אף על פי שאסור ממך ואלך בגלות, שימני כחותם על לבך, כדי שישאר כל צורתי בך, כאותו חותם המשאיר כל צורתו באותו מקום שנתדבק בו.

תשלב) כי עזה כמוות אהבה. עזה היא כהיפרד הרוח מן הגוף. כשהגיעה שעתו של אדם להסתלק מן העולם, וראה מה שראה, הרוח הולך בכל איברי הגוף, ומעלה גליו, כמו שנוסע בספינה בים בלי משוטים, עולה ויורד ואינו מועיל לו, בא ושואל להיפרד מכל איברי הגוף. ואין דבר קשה ביותר כהיום שהרוח נפרד מהגוף. כך תוקף אהבת כנסת ישראל אל הקב"ה, כתוקף המוות בשעה שהרוח רוצה להיפרד מהגוף.

תשלג) קשה כשאול קנאה. כל האוהב, ואין הקנאה קשורה עמו, אהבתו אינה אהבה, אלא כיוון שקינא נשלמה האהבה. מכאן, שצריך האדם לקנא את אשתו, כדי שיתקשר עמה באהבה שלמה, כי מתוך כך אינו נותן עיניו

באישה אחרת.

קשה כשאול קנאה, כמו ששאול קשה בעיניהם של רשעים לרדת בו, כך קנאה קשה בעיניו של האוהב המקנא, להיפרד מהאהבה.

תשלד) שאול, בשעה שמורידים את הרשעים בו, מודיעים להם חטאיהם על מה מורידים אותם, וקשה להם. כך מי שמקנא תובע על חטאים, וחושב כמה מעשים חשודים שעשתה, ואז מתקשר בו קשר האהבה.

תשלה) רשפיה רשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זהו שלהבת השורף ויוצא מתוך השופר, יסוד אימא, הנקראת י"ה, שהתעורר ושורף. קו שמאל דאימא, שכתוב, שמאלו תחת לראשי. זהו שורף שלהבת האהבה של כנסת ישראל, השכינה, אל הקב"ה.

תשלו) משום זה, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. כי כשבא הימין, מים, חסד, עוד מוסיף שריפת האהבה, ואינו מכבה שלהבת השמאל. כמו שכתוב, וימינו תחבקני. כי בעת הארת החכמה שבקו שמאל דאימא אל הנוקבא, הוא אש שורף, להיותו בלי חסדים. וכשבא קו הימין בחסדים שלו, המכונים מים, להשקיט את השריפה, אינו מכבה בזה את הארת החכמה, אלא אדרבה הוא מוסיף ומשלים את הארתה, כי מלביש החכמה בחסדים, והחכמה מאירה בכל השלמות.

תשלט) בכל מקום הזכר רודף אחר הנוקבא, ומעורר אליה האהבה. וכאן יוצא, שהיא מעוררת האהבה, ורודפת אחריו, כמו שכתוב, שימני כחותם על לבך. ודרך העולם, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. אלא בהכרח דבר סתום הוא, ודבר עליון צפון באוצרות המלך.