ויסב חזקיהו פניו אל הקיר

תשמ"ה - מאמר ט"ו,

1984/85 - מאמר 15

"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, ויתפלל אל ה'", שלא יתפלל אדם אלא סמוך לקיר, שלא יהיה חוצץ בינו לקיר.

מה זה "קיר", שצריכים להתפלל סמוך לקיר? מה זו "חציצה", שאסורה? "קיר" - אדון כל הארץ, שכינה.

צריכים להתפלל סמוך לקיר - סמוך לשכינה. שלא יהיה חוצץ. חציצה בינו לבין הקיר - השכינה המשפיעה להתחתונים. כן האדם צריך לסלק קבלה עצמית וכל רצונו שיהיה להשפיע לה'. אז נקרא סמוך לקיר.

קודם לדעת על מה להתפלל, על איזה חסרון? - תפילה על שכינתא בגלותא. אין תכלית אחרת, אלא רק לשמש את ה' שלא על מנת לקבל פרס, שעי"ז זוכה לדביקות, שאז מקיים מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו.

אבל איך להשפיע נ"ר לה' אם האדם נברא ברצון לקבל? - המושג להשפיע לא מובן, ומונח בעפר, וזה "שכינתא בעפרא".

כשהגוף רוצה, שישכון בתוכו אלוקים, אז כל האיברים מתנגדים לזה. והעבודה דלהשפיע היא בשפלות, בטעם של עפר.

כשמתחיל לעבוד לש"ש, ואינו רואה מה יצמח מזה לאהבה העצמית, אז העבודה הזו היא בשפלות ובטעם עפר. וזה "עיר אלקים מושפלת עד שאול תחתיה". שיש חציצה בינו לבין השכינה, שעבודתו באהבה עצמית, אבל חושב שהיא בשלימות.

אם רוצה להעביר חציצה, שבינו לבין הקיר, שעבודתו תהיה בלהשפיע, אז מרגיש עצמו, שנמצא בשפלות, כי לא רואה בעבודה שכר לרצון לקבל שלו, ואז כל האיברים מתנגדים לעבודה זו.

על מה להתפלל: תפילה שהשכינה בעפר. עבודה בשביל להשפיע לה', עבודה שפלה, ומבקש מה' להסיר את החושך. "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון". אם הגוף מסכים, ברצון לקבל, אז העבודה היא בגאווה שעובד ה', והאחרים הם בשפלות, שרואה את החסרונות באחרים. אבל אם הולך באמת, להגיע להשפעה, הוא השפל, כי "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו".

אז אומר, מה שהיה קודם בשפלות, עכשיו חשוב, כי העבודה היתה באהבה עצמית, גאווה בעבודה, עכשיו היא בשפלות, כי מתבייש לעבוד לאהבה עצמית. והכוח להרגיש כך נתן לו ה' . ואז העבודה דלהשפיע, שהיתה בשפלות, נעשית במעלה.

שכינתא בגלותא - צריך להרגיש שנמצא בגלות. האדם "עולם קטן", הכלול משבעים אומות, וישראל שבו בגלות, משועבד לאומות העולם שבו, וגם "שכינה עמהם" בגלות, שאוה"ע שולטים עליה.

אבל "לא לנו ה', כי לשמך תן כבוד, למה יאמרו הגויים, איה נא אלקיהם, ואלקינו בשמים, כל אשר חפץ עשה".

והוא מבקש מה', שיעזור לצאת מהגלות, "לא לנו", לרצון לקבל, לאוה"ע. אלא "לשמך תן כבוד" - שלא תהיה שכינתא בגלותא, בעפר, אלא שיתגלה כבוד ה'. "למה יאמרו הגויים" שבו, "איה נא אלקיהם", שמתנגדים לישראל, כי עבודת גויים היא בתוך הדעת.

אבל "אלקינו בשמים", למעלה מהדעת, למעלה משכלנו. ולמה עשה ה', שהעבודה שלנו תהיה למעלה מהדעת. כי ע"י העבודה למעלה מהדעת, מוצלחת דרכם להגיע לטוב, ויחד עם זה ישארו בעל מנת להשפיע.

כשמתפלל לה', שחסד ישפע לו, שיהיה לו הכוח ללכת בחסד, כלים דהשפעה, שיהיה בהשתוות הצורה. אז נוכל לקבל את הטוב, שזה נקרא מידת האמת, כי הוא אמיתיות רצון ה', ובאים רק לגלות האמיתיות הזו שבהשגחתו להטיב לנבראיו.