אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / עולמות עליונים / חלק ד' / בירור התכללות ג"ע באח"פ: לידת עולמות בי"ע
קבלה לעם

בירור התכללות ג"ע באח"פ: לידת עולמות בי"ע

הפרצופים הראשונים שזו"ן דאצילות מולידים הם, כאמור, תוצאה מבירור התכללות ג"ע באח"פ. מן ג"ע הנקיים שהיו בכלים השבורים נבנה עולם האצילות. עתה, בבירור הכלים ג"ע באח"פ, מוטבע מבנה עולם האצילות בעביות של האח"פ. סדר הבירור הוא מן הזך אל העב: מהאוזן, דרך החוטם אל הפה; או מעביות ב', דרך עביות ג' אל עביות ד'. זו"ן מבררים את ג"ע שבאח"פ בזה אחר זה ומולידים את עולמות בריאה, יצירה ועשיה (ראו שרטוט מס' 13):

 

שרטוט מס' 13

כפי שאפשר לראות בשרטוט, עולם היצירה בעת לידתו אינו עומד ממש מתחת לעולם הבריאה. זאת משום שסדר עמידת העולמות בלידתם נגזר מהאופן שבו עומדים ז"א דאצילות והנוקבא שלו זה ביחס לזה.

פרצוף ז"א דאצילות כולל עשר ספירות הנחלקות לג"ע (כח"ב חג"ת) ולאח"פ (תנהי"מ). הנוקבא של ז"א, המלכות, עומדת מתפארת של ז"א, מהחזה שלו ולמטה, כמו בצמצום ב' (ראו שרטוט מס' 14). נמצא, כי ביחס לז"א יש במלכות רק ארבע ספירות. לכן מלכות מתוארת לעתים בצורת האות ד' ומשום כך היא נקראת "שם בן ד'".

 

שרטוט מס' 14

כאמור, הסדר שבו עומדים ז"א ונוקבא דאצילות זה ביחס לזה מגדיר את סדר עמידת העולמות בעת לידתם. לכן עולם היצירה עומד החל מתפארת (חזה) של עולם הבריאה, ועולם העשיה עומד מתחת לעולם היצירה (ראו שרטוט מס' 13).

*

נחזור שוב בקצרה על סדר ההתפתחות מיציאת עולם הנקודים ואילך. עולם הנקודים יצא בשלושה פרצופים: כתר, או"א וזו"ן. תחילה יצא נקודים בקטנות (על רשימות ב/א מצומצמות), ובהמשך – בגדלות (על רשימות ד/ג). כאשר התפשט האור מתחת לפרסא, התרחשה השבירה.

עולם האצילות נברא מעל לפרסא. פרצופי האצילות מלמעלה למטה הם עתיק, אריך אנפין, או"א, ישסו"ת וזו"ן. לעתים הפרצופים ישסו"ת ואו"א נלקחים בחשבון כפרצוף אחד.

לאחר יציאת פרצופי עולם האצילות נבראים עולמות בי"ע. בנקודה זו חשוב להבחין בין העולמות בעת לידתם ובין המקום הקבוע של העולמות. המקום הקבוע של העולמות נוצר עוד בנקודות דס"ג (ראו תת-פרק "חזרה קצרה", שרטוט מס' 3). מקומו של עולם האצילות הוא מעל לפרסא, ומקומם של עולמות בי"ע הוא מתחת לפרסא, זה למטה מזה עד הסיום:

לעומת זאת, בעת בריאתם עמדו עולמות בי"ע במקום שונה, גבוה יותר ממקומם הקבוע (ראו שרטוט מס' 15):

· עשר הספירות של עולם הבריאה עמדו במקום זו"ן דאצילות מעל לפרסא.

· עשר הספירות של עולם היצירה עמדו מהחזה של מקום זו"ן דאצילות ועד החזה של מקום עולם הבריאה, כלומר ארבע ספירות מעל לפרסא ושש מתחתיה.

· עשר הספירות של עולם העשיה עמדו מהחזה של מקום עולם הבריאה ועד החזה של מקום עולם היצירה.

 

שרטוט מס' 15

נמצא, כי מעל החזה של מקום עולם היצירה, הנחשב גם לחזה של מקום כל עולמות בי"ע, יש שש עשרה ספירות, ומתחת לו ארבע עשרה. כך אנו מבדילים בין שש עשרה הספירות הנקראות "תחום שבת" ובין ארבע עשרה הספירות הנקראות "מדור הקליפות".

חזרה לראש הדף
Site location tree