אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / למה לא ביקשת? / ערבות ותפילה

ערבות ותפילה

האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חברו, שלעצמו אין יכול לפעול כל כך, ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", אבל על חברו הוא נענה מהרה. וכל אחד יש לו להתפלל בעד חברו, ונמצא זה פועל לזה חפצו, וזה לזה, עד שכולם נענים. וזהו שאמרו, ישראל ערבים זה לזה, פירוש עריבין - לשון מתיקות, מפני שממתיקים זה לזה בתפלתם שמתפללים, כל אחד בעד חברו, ועל ידי זה הם נענים. ועיקר התפילה היא במחשבה, מפני שבמחשבה יכול בנקל להתקבל תפלתו.

(נועם אלימלך, "ליקוטי שושנה")

 

לקבל את הכוח העליון רק בתפילה משותפת

התנאי לקבלת התורה הוא ערבות. אין טעם בכך שתשתדלו ותנסו לעשות לבד פעולות של התגברות על היצר הרע בעוד שאין לכם שום כוח לכך. רק מלמעלה ניתן לקבל אותו. לכן רצוי שנמהר לשכנע את עצמנו כי דרוש רק חיבור בינינו, תפילה של כל אחד עבור האחרים ודרישה של כוח ההשפעה. מתי אני דורש את כוח ההשפעה? כאשר אני משתדל להשפיע לחברה ורואה שאינני מסוגל, לא יכול. אז אני דורש, ומקבל. "תן לי בבקשה אפשרות לעשות כך למען החברה וכך למען החברה", אז נצליח, נהיה בהתקדמות. אנו נמצאים עכשיו במקום קריטי מכיוון שברור לנו כי לא נוכל לקבל כוח עליון במצבנו. רק בתפילה משותפת, כאשר כל אחד משפיע לאחרים, רוצה להשפיע לאחרים ומבקש את הכוחות הללו.

15.12.2017

 

תלויים זה בזה

הקושי ברוחניות הוא שאנו תלויים זה בזה הרבה יותר מאשר בעולם הזה. בעולם הזה אני יכול לגרום להשפעה כלשהי על הגורל שלי, אבל ברוחניות לא. אם ירצו החברים, אצליח. אם לא ירצו, לא אצליח. ואני לא יכול לדעת, אם הם ירצו או לא ירצו ובמה לקנות אותם, עד שיתפללו לבורא שיעזור לי, ממש כך. התלות הזאת, היא שנקראת "ערבות". רק לפי הערבות הזו, כאשר הם מבקשים מהבורא עבורי, "אנחנו רוצים שהוא יהיה איתנו, שגם הוא ייכנס לעולם העליון", רק אז מאיר עלי הבורא באור מיוחד הנקרא "תורה" ואני מתחיל לקבל תפיסה חדשה.

6.5.2018

 

התפילה על החברים היא הערבות האמיתית

עלינו להחזיק את התפילה כפי שמחזיקים כדור גדול באוויר. היא צריכה להגיע מכל העשירייה כלפי הבורא. קודם כל לפנות כך שכל הזמן עיניי כולם יהיו כלפיו. כיצד למלא פנייה זו, זה כבר שלב ב'. אבל כל הזמן, לפני הכול להתקשר אליו, ואז להשתדל ולהתפלל.

התפילה, כפי שאנו יודעים, איננה על האדם כי אם על הזולת. כלומר, עבור החברים. כך, בתמיכה הדדית, התפילה על החברים היא הערבות האמיתית. אני מתפלל עבורם ודואג להם, וזה קיום הערבות שלי כלפיהם מכיוון שאף אחד מהם לא יכול להתפלל עבור עצמו, אלא רק אני עבור כל אחד, וכך כל אחד עבור כולם. בתפילה כזאת אנחנו מייצבים את עצמנו נכון בכל התנאים.

20.9.2017

 

ההבדל בין לפנות לחבר או לבורא

אומרים שמחוץ לאדם לא מורגש פער בין חבר לבורא, רק האגו שלנו הוא זה שמבדיל. אז אם אנחנו רוצים להצליב אותם יחד, נעשה זאת בביטול האגו. זה בדיוק מה שניתן לנו. אני לא יודע איפה האגו שלי נסתר ונגלה, אבל בדיוק במקום בו אני מרגיש שיש הבדל בין לפנות לחבר או לבורא, או עבור החבר ועבור הבורא, שם בדיוק, בהבדל בין שניהם, בין הערבות, קבוצה ובורא, שם בדיוק ניתן לזהות את האגו שלי. כך כל העבודה שלי היא להתאמץ ששניהם יהיו כאחד. אז איך אנחנו מחברים תפילה?

4.9.2017

 

רק אם החברים יבקשו עבורי

אני לא אגיע לעולם לבקשה מהבורא שיהיה לי רצון להשפיע. אף פעם. מה עושים? חברים. רק אם החברים יבקשו עבורי, הם יעשו את הפעולה בשבילי ואני ארצה לבקש כוח השפעה, הבורא ייתן לי את כוח ההשפעה. זאת הערבות. על זה נאמר "אין אסיר מציל את עצמו מבית האסורים". בלי חברה, זה פשוט בלתי אפשרי מכיוון שאתה לא מסוגל לעשות את הפעולה הזאת. אתה כולך, גם אם נמשך מהנקודה שבלבך לבורא, הנך כולך רצון לקבל.

20.3.2017

 

"כאיש אחד בלב אחד"

כתוב כך, "כולם שונים, ואיך יכולים להיות כאיש אחד בלב אחד". זהו בדיוק התנאי לקבלת המאור המחזיר למוטב. אם כל אחד דואג לעצמו, אי אפשר להיות "כאיש אחד בלב אחד" כי הם לא דומים, וכל אחד דורש משהו שונה. גם כך אין כולם שווים, כי אני מתפלל עבור התשעה והוא מתפלל עבור התשעה וכך כל אחד עבור האחרים. אבל מפני שכולנו נכללים בבורא בתפילה, אז אנחנו הופכים להיות כאחד, נכללים במה שנקרא "רשות היחיד". בתנאי הזה בלבד, אם כך נרכז את עצמנו, אז מאותו המקור, מהבורא, נתחיל לקבל אור וניכנס לגילוי.

4.9.2017

 

בקשה תמידית בתמיכה כוללת

ככל שהתפילה תהיה חזקה יותר, ככל שהאדם מרגיש שחסר לו מה שהוא משתוקק אליו, והוא משתוקק לקשר עם החברים, ומתוך הקשר הזה לעשות נחת רוח לבורא, לגרום לו תענוג, והוא סבור כי הדבר הכרחי ביותר ואינו מותרות, אז זה יצליח.

בעל הסולם כותב שמי שמשתוקק למותרות, נבדל מזה שנידון למוות. זה הנידון למוות מתפלל בכל רגע עבור ההצלה ואלה שמשתוקקים למותרות, יש להם הפסקות בתפילה שלהם. למי מכל אלה הנמצאים כאן במבנה הזה ישנה תפילה תמידית? אם היא לא תהיה, אז אין על מה לדבר. באמת, בקשה תמידית יכולה להיות רק אם היא תהיה בתמיכה כוללת. כאן כבר הכרחי שתהיה בינינו ערבות, ואז באמת נוכל להגיע לבקשה ברורה ומדויקת בין כולנו, עבור המטרה האחידה כלפי הבורא, ואז כולנו יחד נקבל תשובה.

15.9.2017

 

חוץ מדאגה רוחנית לא קיים דבר נוסף

"ערבות" נקרא, שאנחנו רוצים להרגיש מצב בו חוץ מדאגה רוחנית, לא קיים דבר נוסף. אנחנו יכולים להגיע לכך כשאנחנו כולנו מבקשים ומתפללים. ה"ערבות" זה הכוח העליון, הבורא נותן ערבות, הוא ערב. ערב לכך שלא יחסר לנו כלום. אני יכול להבטיח משהו למישהו? רק האור העליון שמאיר נותן לנו כרית ביטחון כזאת שכל אחד מרגיש שלא חסר לו כלום.

30.1.2018

 

התחייבות בפנייה לבורא

"אנחנו מתחייבים". זהו כבר חלק מהערבות, מתחייבים שכל אחד כל הזמן יפנה לבורא. נקודה. התחייבות לא בכל התנאים, אלא רק באחד, פנייה לבורא. כל אחד עם הטענה שלו, עם הבעיה שלו, עם הבקשה שלו.

29.12.2017

 

הסכם עם הבורא

אם אני לא חושב על החיבור, אם אינני מתפלל עבור הקבוצה, אני בטוח מתפלל על עצמי ובכך אני גורם חורבן לנפשי. כיצד נחזיק את עצמנו בלי להתנתק מתפילה עבור הקבוצה? מה עלינו לעשות וכיצד נסכם זאת ונחזיק בכך? אגיד לכם מראש, הפתרון הוא לעשות הסכם עם הבורא, "וכרת עמו ברית". עלינו לעשות הסכם עם הבורא שהוא ישמור עלינו, אבל בתנאי שאנחנו גם עושים משהו.

20.2.2018

 

הערבות שלי עבורם

להפעיל את הערבות שלי עבורם, זה שאני חותם על כך שהעולם הבא שלי, העולם הרוחני שלי, יהיה שלי בתנאי שכל חבר וחבר יקבל את מה שאני מבקש, את מה שאני רוצה. זה נקרא "ערב". כמו בבנק, אני אחראי. אם בניתי יחס כזה אליהם, כמו צינור, כשאני מקבל ומשפיע להם, ודרכם לבורא, אני מגלה שהוא נמצא ממש בתוכם. זה נקרא "בתוך עמי אנכי יושבת". כך זה עובד.

23.2.2018

 

מבקשים שיראה לנו במה אנחנו לא מסתדרים

כאשר אנו מתחילים לברר, האם הקשר הנכון נמצא בינינו או לא, זוהי העבודה הרוחנית שלנו. כשאנחנו מתחילים לחשוב אלו החיבורים שצריכים להיות בינינו ולבקש שזה יוסבר לנו, כאשר אנו מבקשים מהבורא דווקא על כך, שיראה לנו במה אנחנו טועים, במה אנחנו לא מסתדרים בינינו, שם מופיע הקשר הנכון בינינו, בעבודה הרוחנית. הבורא מראה לנו במה אנחנו עדיין לא מתאימים למדרגה הרוחנית בה עלינו להיות בכל פעם ופעם. ואז הוא מרפא אותנו ומקרב אותנו זה לזה.

20.10.2018

 

שהבורא יחדש את הקשר בינינו

עלינו להיות קשורים בינינו בקשר הנקרא "ערבות". כולנו קשורים זה לזה וזה לזה באלפי אלפים של חוטים קטנים, דקים. בדיוק כפי שתא אחד קשור לכל הגוף. לפי תא אחד אתה יכול לפתח אדם. מתא אחד. אתה לא צריך שום דבר חוץ מזה. אפילו פחות מתא, ואתה בונה אדם.

איך זה יכול להיות? איפה בתא הזה קיימות הרגליים, הידיים, המוח, הלב? היכן האישיות, הפנימיות של האדם? אינך רואה זאת. כיצד זה ייתכן? אם אתה נכנס פנימה, אתה רואה שזה לא תא בכלל ולא חומר אלא רוח נמצאת שם. כלומר, בכל חלק, בכל חלקיק של הגוף, קיימת רוח שכוללת ונושאת בתוכה מידע על כל הגוף. אף יותר מכך, על כל הבריאה. כך אנו קשורים זה לזה.

יש בינינו קשרים כאלו ואנו רוצים שהבורא יחיה אותם. הוא שבר אותם כביכול, כלפינו זה כך נתפס, ואנו רוצים שהוא יתחיל לחדש. הוא אומר, "אני אחדש, רק לפי הזמנתכם, לפי בקשתכם. מצדי אין בעיה, אני רוצה לעשות זאת. רק תבקשו". מה זה "תבקשו"? תגלו צורך לכך. "ברגע שאתם מגלים צורך, חיסרון, העלאת מ"ן אליי, אני אעשה זאת מיד".

אז אתה לא צריך ערבות. אתה צריך שבערבות יתגלה הבורא. קדימה, הכול לפניך.

29.4.2018

 

זקוקים לערבות

התפילה מתרחשת בלב. גם אם נצעק מבחוץ וייראה שאנו עושים משהו, צריך שתהיה לנו צעקה מתוך הלב. אז בואו נשתדל. אנו זקוקים לערבות, זה קודם כל. נעשה כמה דקות תפילה כזאת במליאה ונבקש שתהיה בינינו ערבות, שנהיה מקושרים יחד בחוש כפי שאנו באמת מקושרים. אחרת לא היינו מתעוררים, והבורא מעורר כך את כולנו. נבקש שזה יתגלה. מה זה "יתגלה"? שנוכל להשתמש בכך בפועל להשגת תכונת ההשפעה.

5.1.2018

 

על החברה לתת לך הרגשה שהפתרון הוא בפנייה לבורא

אתה נמצא בתוך החיסרון שלך. הבורא מזמין אותו ואתה בתוכו, ואינך יודע מה לעשות עמו. אתה שקוע בו, ולפניך צרות. מה לעשות? אומרים לך לפנות לבורא. "יש לי צרה כאן. עזוב אותי". כאן צריכה להגיע תמיכת החברה. החברה חייבת להביא לך באופן תמידי את ההרגשה שהפתרון הוא בפנייה לבורא. בשביל זה בעיקר אנחנו זקוקים לערבות. ואז אין דבר קל וקשה אלא הכול פשוט, הכול זורם. כך זה כשהחברה מסודרת לזה.

4.4.2018

 

צריכים כאן ערבות

במידה בה האדם מתבטל כלפי החברה, החברה יכולה לספק לו ידיעה שצריכים להתבטל כלפי הבורא. כך זה עובד. אדם אינו מסוגל להתבטל כלפי הבורא, כי מי יתבטל, הוא לא נחשב. מתבטלים רק בקבוצה. במידה בה מבטלים את האגו בינינו בקבוצה, יכולים להתבטל כלפי הבורא. לשם כך אנו זקוקים לערבות, להגברת הכוח הרוחני, כלומר גדלות הבורא בחברה וכולי. אם אנחנו מצטיידים בחיבור בינינו כדי לעזור זה לזה להתבטל, אז בעזרת כוח ההשפעה, בינה שמקבלים מהבורא, מתחילים לפנות לבורא. ומכיוון שהפנייה אליו מכל אחד היא רק עבור החברה, מקבלים מלמעלה כוח ויכולים להרים משהו רוחני. גרם, שני גרם, קילו, עשר קילו רוחניות. כך רוכשים מסכים.

15.12.2017

 

אנחנו קשורים קודם כל בכוח עליון

אנחנו קשורים לבורא ורוצים כל הזמן לפנות אליו. עלינו להתפלל, כל אחד עבור החברה, עבור העשירייה. להתפלל אליו. החסרונות הם של החברים, ואנחנו נמצאים בתוכם. כמו בתפילת שמונה עשרה. כך אתה נמצא בקשר קבוע עמו. אם כך אנחנו נממש את הערבות, וכל אחד ידאג שכולנו נהיה קשורים בתפילה אחת לבורא, אז אתה ממצה את כל הרגעים שלך באופן הנכון. נגענו במשהו. במה? עלינו לשנות את הגישה שלנו ממש בצורה עקרונית לכך שאנחנו כל הזמן קשורים קודם כל בכוח עליון.

20.9.2017

 

על החיבור להיות מכוון כלפי התפילה

אנחנו צריכים להשקיע כמה שיותר כוח בחברה. בכל רגע בו אני מסוגל, אני משקיע. עלינו לדאוג לכך שלכל אחד ואחד יהיה מספיק כוח חיבור עם החברה, שירגיש את החולשה שלו כנגד היצר הרע. ברגע הראשון שאנחנו נופלים, זהו, לא יכולים, הידיים "נופלות". עליהן לעלות לתפילה אבל הן נופלות. כך תמיד קורה ברגע בו מתגלה הרגשת האמת של הטבע שלנו. אבל אחר כך כוח הקבוצה מתחיל לפעול ואנו מתרוממים, מתעוררים, ומגיעים למצב ש"אני וודאי אפס ולא מסוגל" אבל בהתכללות שלי, עד כמה שאני אפס, וביחד עם עוד אפסים שאני מוסיף, אני יכול לקבל כוח מהחברה. כך, בזכות האחרים, אני יכול לעלות ולהינצל מהטבע שלי, שרק מושך אותי מטה. מכאן שעל החיבור להיות מכוון כלפי התפילה.

20.3.2017

 

מגלים צורך להתלבשות הבורא בנו

כשאנחנו מדמיינים את המצב בו הבורא מתלבש בנו וכיצד אנו מתנהגים, זה לא דומה למה שהיה אם היה באמת מתלבש כי אין בינינו אותה האהבה, אותו החיבור, אותה ההדדיות. אנחנו עדיין לא נמצאים במצב של ערבות שלמה בינינו כך שהבורא היה ממלא אותנו וקובע את המצב הזה מהכוח שלו. לכן כאן רואים את הפער. מה אנחנו מגלים בסך הכול? אנחנו מגלים צורך להתלבשות הבורא בנו, ועמו אנו פונים אליו, כביכול בבקשה "תתלבש בנו, תשלוט בנו". אנחנו רוצים שישלוט, אנחנו רוצים את הכוח הזה של אהבה, של חיבור, של הדדיות, זה נקרא "העלאת מ"ן".

18.5.2018

 

מתקשרים אליו

כל הזמן אנחנו פונים לבורא. תפילה משותפת על חיסרון אחד, בזמן אחד אינה נדרשת. אתם מתחייבים כל הזמן להתקשר בטלפון אחד פשוט: 0000001. זה המספר. כל אחד מתקשר וכל הזמן מדבר. על מה?על מה שהוא רוצה אבל כל הזמן הוא בקשר עם המספר הזה. ומהי הערבות? הערבות היא שאתם מתחייבים בפני הקבוצה להיות בפעולה זו. אז יבוא המאור המחזיר למוטב וייתן חיסרון אחד, חיבור, דאגה לחיבור, ויהיה משהו משותף. בינתיים אין דבר משותף. הנושא המשותף יכול להיות רק אחד. להתקשר אליו כי בו אנחנו מתקשרים. לא בינינו אלא בו. את זה תעשו.

29.12.2017

 

להתקדם בדרישה לבורא

הברית מסמלת עבורנו נקודת מפנה כזו, שממנה והלאה אנחנו מתחילים להתקדם בדרישה הכרתית יותר לבורא, ובדרישה אלינו ולקבוצה ולחברים. בקיצור, עלינו לייצב את עצמנו גם בכוח העליון וגם בכוחות שלנו בכמה שניתן לעשות זאת באמת בכל פעם ופעם.

23.3.2017

 

האדם פונה לבורא דרך הקבוצה

ברגע שאדם מתחיל לראות את גדלות הבורא, המכסה את כל הקשיים והבעיות שבדרך, הוא מגיע למצב בו תיתכן ברית בינו לבין הבורא. ברית זו היא התרחשות חד פעמית כביכול אך לאחריה היא הופכת לערבות, לתנאי הדדי המתקיים מצד האדם כלפי הבורא ומהבורא כלפי האדם. אנו אומרים "אדם" ולא קבוצה, מפני שהאדם דרך הקבוצה פונה לבורא, והבורא, דרך הקבוצה, פונה לאדם. ולכן מדובר באדם. כשאנו אומרים "אדם מדבר, אדם עושה", אדם למעשה מבצע את כל אלה, פועל וחושב בתוך הקבוצה, ודרכה אל הבורא. זה כי הקבוצה הופכת לשכינה, למקום לגילוי הבורא. המושג "אדם" כאן הוא בחינת כוח אחד.

21.3.2017

חזרה לראש הדף
Site location tree