מבקשים כוח ההשפעה
בכדי שהאדם יזכה לשמה, הוא צריך להתעוררות מלמעלה, כי זהו הארה ממרום, ואין זה בשכל האנושי להבין, אלא מי שהוא טועם, הוא יודע. ועל זה נאמר: "טעמו וראו כי טוב ה'".
ומשום זה, צריך האדם, בזמן קבלת עול מלכות שמיים, שיהיה על תכלית השלימות, היינו כולו להשפיע ולא לקבל כלום. ואם האדם רואה, שאין האברים מסכימים לדיעה זו, אין לו עצה אחרת, אלא תפילה, שישפוך שיחו לה', שיעזור לו, שגופו יסכים לשעבד את עצמו להקב"ה.
ואל תאמר, אם בחינת לשמה הוא מתנה מלמעלה, אם כן מה מועיל את התגברותו ועבודתו, וכל הסגולות והתיקונים, שהוא עושה, בכדי לבוא לשמה, אם זה תלוי ביד ה'. ועל זה תירצו חז"ל ואמרו: "אי אתה בן חורין לפטור ממנה". אלא על האדם מוטל לתת את ההתעוררות מלמטה. וזהו בחינת תפילה.
אבל אי אפשר שיהיה תפילה אמיתית, אם לא יודע מקודם, שבלי תפילה אי אפשר להשיגה. לכן ע"י המעשים והסגולות, שהוא עושה בכדי לזכות לשמה, מתרקם אצלו כלים מתוקנים, שירצו לקבל את ה"לשמה".
ואז, לאחר כל המעשים והסגולות, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. משום שראה, שכל המעשים שלו לא הועילו לו כלום. ורק אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית מעומקא דליבא. ואז הקב"ה שומע תפילה, ונותן לו המתנה של לשמה.
(בעל הסולם, שמעתי, מאמר "עניין לשמה")
תן לי את כוח ההשפעה
כדי להתקרב לבורא, להרגיש את הבורא, להיות לידו, בחיבוק עימו, בדבקות בו, אני צריך להידמות לו. יש לזה מספר אמצעים, ללמוד את חכמת הקבלה, לקרוא יחד עם החברים, להתקשר איתם להיות "כאיש אחד בלב אחד", להתפלל עבורם, שזה כבר משהו שקרוב להשפעה, להתכלל איתם, לבטל את עצמי כלפיהם וכולי. כל מיני אמצעים כדי שבסופו של דבר אוכל להגיע למצב שאני עוד ועוד קרוב לאפס, עוד ועוד נכלל בהם, מוכן לעזור להם בכל מה שהם רוצים, כל זה תמורת דבר אחד, שתהיה לי תפילה להתפלל עבורם, ובתפילה הזאת אני אבקש "בורא תן לי כוח השפעה. אני רוצה להשפיע". אם אני מתפלל כדי להשפיע להם הוא ייתן לי. יוצא כך שמצד אחד החברים עוזרים לי לרצות להשפיע להם, מצד שני הם מכוונים אותי לבורא ועוזרים לי להיות במגע עימו, מצד שלישי אני משפיע להם, מפני שלבורא אין לי מה להשפיע, הוא שלם. אם מדברים על השפעה, אז אנחנו יכולים לגרום לו תענוג רק בזה שאנחנו משפיעים לחברים. לכן הפעולה שלנו היא להשפיע לחברים, והכוונה שלנו היא להשפיע בזה נחת רוח לבורא. כך אנחנו עובדים.
3.10.2017
כל העבודה שלנו היא בקשה
איך אנחנו יכולים לתקן את עצמנו כדי להגיע למטרת הבריאה, שהיא להידמות לבורא, להיות בדבקות עימו? כדי להגיע למצב כזה אנחנו צריכים לשנות את הכוונה שניתנה לנו בצורת על מנת לקבל, ולהחליף אותה לעל מנת להשפיע. וודאי שאנחנו לא מסוגלים לעשות שום פעולה רוחנית אלא יכולים לבקש. לכן כל העבודה שלנו היא בקשה, תפילה, הכנה לזה, ביצוע של התפילה, וקבלת הכוח, אם הבקשה היא נכונה. לממש אותה, לסדר אותה, לתקן את עצמנו על ידי הכוח הזה, וכבר בכלי המתוקן לקבל את כל האור של מטרת הבריאה.
2.3.2018
מה יכולה להיות התפילה של הקבוצה
עדיין לא הגענו לתפילה, אנחנו נמצאים עדיין לפני זה, רק מדברים עליה עד כמה זה הכרחי, עד כמה זה חשוב, "הלוואי שיתפלל כל היום". איך אנחנו יכולים לעורר זה את זה לתפילה, איך אנחנו יכולים לחשוב מה יכולה להיות התפילה של הקבוצה וכולי. זה לא פשוט. תפילה היא התוצאה של המאמצים באמונה למעלה מהדעת, כי זו בקשה לכוח האמונה לעומת כוח הקבלה, זאת התפילה.
24.7.2018
לבקש את כוח ההשפעה
כדאי לנו ללמוד מהו המצב בו מתקדמים לרוחניות בצורה ניטראלית. מצד אחד לגשמיות אין לי כל כך משיכה, מצד שני גם לרוחניות אין לי כל כך דחף, ואז אני נמצא בין שמיים וארץ. כיצד עלי להתקדם הלאה? מלמעלה נותנים לנו אפשרות קצת להתקדם, קצת להריח, קצת להרגיש, שמצב כזה הוא כן אפשרי, מצב בו אני לא רוצה שום דבר מצד אחד ומצד שני אני לא מתנגד שתבוא רוחניות. מדוע? מפני שאני מתחיל לחשוב, שבלי שאקבל את כוח ההשפעה אין לי יכולת לזוז. מיד אנחנו רואים שהבורא נותן לנו כאן הזדמנות, מצב מיוחד, שאני יכול לבקש שיהיה לי את כוח ההשפעה.
24.10.2018
כוח הצמצום
במקרה ואני מתפלל עבור עצמי, אז כנגד זה מתעוררת בי בקשה לא לעשות זאת, שלא ארצה להתפלל עבור עצמי. אמנם שיהיה לי רצון גדול מאוד להתפלל עבור עצמי, לדאוג עבור עצמי, יתגלה רצון עצום, אבל אני מבקש כנגד זה כוח לא להתפלל עבור עצמי. זה נקרא כוח הצמצום. שאקבל ואז אוכל לצמצם את עצמי, אמנם שהרצונות נשארים, כי הבורא ברא את הרצון, הוא לא נעלם ולא מזדכך, אבל בנוסף, אני מקבל מלמעלה כוח להיות למעלה מהרצון הזה. כך שלמעלה מהרצון שלי, למעלה מהצמצום, אני מתחיל לעשות פעולות השפעה. שם כבר מתחיל להיות העולם העליון, העולם הרוחני.
26.11.2018
כוח האהבה ביחסים בינינו
בזמן שהאדם מתפלל, משתוקק לגלות את הבורא, זה נקרא שבכל כוחו הוא מעורר מצב שבו הבורא יתגלה כשולט היחידי. זהו המצב שאנחנו צריכים לבנות בינינו. כל עוד שלא יהיה לנו חיסרון גמור ושלם שהבורא שולט בינינו, כלומר כוח ההשפעה, כוח האהבה ביחסים בינינו, שזה נקרא "הבורא" ולא לדמיין משהו אחר, עד שארצה שכל התכונות, הרצונות והמחשבות שלי יהיו כולן בלהשפיע ולהתקשר, עד שזה לא יקרה, הבורא לא יתגלה.
4.10.2017
תן לי את הכוח לעשות פעולה שאין בה שום חזרה אליי
יש עוד "אמונה למעלה מהדעת", שהוא לא יודע בשביל מה ולמה, הוא לא חושב על העולם הבא, הוא לא חושב על שכר שקשור לאותה הפעולה, אלא הוא מבצע אותה מפני שיש לו כוח מהקבוצה והוא מקווה לעשות בזה נחת רוח לבורא ללא שום חזרה לעצמו. שלא יהיה לו בזה לא הבנה ולא השגה ולא העולם הזה ולא העולם הבא, הוא רוצה רק דבר אחד, לעשות נחת רוח לבורא. הוא לא יודע איך לבצע את זה, אין לו כוחות לזה אם הוא באמת מבקר את עצמו ורוצה לעשות בצורה נקייה. ואז הוא מבקש "תן לי אפשרות, תן לי כוח לעשות פעולה שאין בה שום חזרה אליי". והבורא נותן לו את הכוח הזה, שכל איך לבצע, רגש איך לבצע ויכולת לבצע. והאדם מרגיש עד כמה שיש לו דווקא שמחה גדולה מאוד מזה שהבהמה שלו לא מעורבת בתוצאות מהפעולה. זו נקראת פעולה נקייה.
1.11.2018
מתפללים כדי לרכוש את כוח ההשפעה
תורה נקרא "השפעה", שמתפללים כדי לרכוש את כוח ההשפעה, ושכוח ההשפעה הוא פעולה ולא תוצאה. כלומר, אם יש לאדם אפשרות להשפיע, אז הפעולה עצמה היא החשובה, התענוג מהפעולה עצמה הוא התענוג, ואם זו השפעה אז הכול נמצא מחוצה לי, ובי לא נשאר כלום. אני נהנה דווקא מזה שאני לא שייך לשום תוצאה אחרי הפעולה עצמה, אלא היא יוצאת ממני ובזה הכול נגמר מצידי. זאת בעצם התפילה, כיצד אפשר לתת, להשפיע, למלא את הזולת כדוגמת הבורא, שלהידמות לו נקרא "לעשות לו נחת רוח". וגם על זה ישנה עבודה, איך לא ליהנות מזה, אלא שגם זאת תהיה השפעה, ולא על מנת ליהנות מהפעולה שאני עושה.
25.11.2018
תפילה אחת, להידמות לבורא
התפילה צריכה להיות אחת, שאנחנו רוצים להידמות לבורא. לא נותר לנו לעשות שום דבר יותר מזה, זאת מטרת הבריאה שמשיגים אותה בשלבים. פרוסה פרוסה אני חותך מהאגו שלי, מחליף אותו לעל מנת להשפיע, שוב ושוב, וכך מתקדמים. אם אני בונה לעצמי סביבה נכונה ועובד איתה נכון, אז בכל שלב ושלב אני מבין שאני חייב לשנות את עצמי בלבד. ואכן שום דבר לא משתנה במציאות, אלא הכול ישתנה כתוצאה ממני, ואני אשתנה כתוצאה מהשפעת המאור המחזיר למוטב שאליו אני צריך כל הזמן להיות בהעלאת מ"ן, בתפילה, בבקשה שאני אֶדּמה לו, לתכונת ההשפעה שלו.
5.1.2018
מצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים. וזה שכתוב "חסדי ה' לעולם אשירה". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. ומצד השני הוא רואה, שהוא צריך לעשות תשובה. היינו, שהוא צריך לבקש מה', שיקרב אותו, ושייתן לו את הרצון להשפיע, שהוא טבע שני".
(כתבי רב"ש ב', מאמר "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה")
המ"ן הוא רק על כלים דהשפעה
אנו נמצאים מול מערכת המכוונת לתת, למלא אותנו בתכונת ההשפעה, באור של השפעה, הפוך מהעולם שלנו שבו אנו מתמלאים בכלים דקבלה, עולם שבו עד כמה שאדם יותר אגואיסט הוא יותר ממלא את עצמו. העולם הרוחני הוא עולם הפוך, בתנאי שיש לנו רצון להשפיע, אנחנו יכולים למלא אותו בתכונת ההשפעה, באור של השפעה. האור העליון זה אור של השפעה. לכן אם אנחנו נרצה להשפיע, באותה המידה אנחנו מיד יכולים לקבל את האור העליון, אור של השפעה בכלים של השפעה. לכן אין לנו להתרגז על הבורא, על הכוח העליון, מדוע אנו לא מקבלים, מפני שאנחנו לא רוצים לקבל מה שיש למעלה, אין מלמעלה מה לתת, מלבד אור של השפעה. לכן התפילות שלנו צריכות להיות רק שיהיו לנו כלים של השפעה. אם היינו נניח יכולים לקבל גילוי רוחני כלשהו, הוא היה מוריד אותנו לקליפות, ולא היתה לנו אפשרות לצאת משם. לכן יש צמצום, תנאי, שכל עוד אין לנו כלים דהשפעה, האור העליון לא נכנס בנו, לא מתגלה. לכן המ"ן הוא אפשרי רק על הכלים דהשפעה, רצון להשפיע, חיסרון להשפיע, רק על זה אנחנו יכולים לבקש.
13.1.2017
מבקשים כדי לשמח אותו
אנחנו מבקשים רצון להשפיע מפני שכך הוא נקרא "רצון להשפיע", אמנם שהרצון להשפיע זה הבורא. אך בנו הרצון להשפיע מורגש ככוונה על מנת להשפיע, מפני שהרצון שלנו הוא תמיד רצון לקבל. לכן לא להתבלבל, אם אני אומר "אני רוצה להשפיע", אז הרצון שלי באמת כאילו משפיע, אך לממש את זה אני יכול על החומר שלי, הרצון לקבל, שיקבל את הצורה של רצון להשפיע, שזה נקרא "כוונה". כלומר, כלפי העליון אני מרגיש שאני רוצה לתת לו, להשפיע לו, אך בפועל תמיד אהיה מקבל. כשמגיע לנו המאור המחזיר למוטב ומייצב אותנו נכון, אנחנו מבינים שאנחנו הנוקבא כלפי הזכר, ושמצדנו אנחנו תמיד כך מבטאים את עצמנו, שהרצון להשפיע לבורא יתבטא בזה שאנחנו נרצה לקבל ממנו, כדי לשמח אותו.
12.1.2017
דורש להבין איך לבצע נכון
הדרישה המינימלית של האדם היא רק לדעת האם הוא פועל נכון או לא. ללא שום תוספת. לאחר מכן, מתוך זה שדורש לדעת אם הוא פועל נכון, הוא מתחיל לקבל הבנה, שלעשות נחת רוח אפשר אך ורק בזה שהוא נהנה שעושה נחת רוח, ובמידת ההנאה שלו הוא חייב כבר להתחיל לעסוק בהשפעה, להשפיע על מנת להשפיע, ולקבל על מנת להשפיע. זאת בעצם תוצאה מכך שדורש לדעת איך לעשות נכון, כלומר כשעושה צמצום, מסך, אור חוזר, זה נקרא שהוא דורש רק דרישה אחת, להבין כיצד לפעול נכון.
28.3.2018
כוח האמונה מושג על ידי כוח התפילה
בכל דרגה, בכל שלב קיים מנגנון דומה. "אתי" - "אמונה, תפילה, יגיעה" היא דבר הכרחי, שאתה פותח את האוזן ומוכן לשמוע. אפילו מדָרגה נמוכה, אחר כך זה גדל עד שמגיע לאמונה רוחנית, שאני מתחיל אפילו להאמין במה שלמעלה מהטבע שלי, אני מתחיל לקבל ידיעות, התפעלויות, התרגשויות, כל מיני מילויים למעלה מהטבע שלי. לא לפי האגו, אלא כבר לפי טבע ההשפעה. כשאני נמצא בכזאת אמונה אני חייב תפילה, מפני שבלעדיה לא אוכל לעכל את מה שאני רוצה להשיג. כוח האמונה מושג על ידי כוח התפילה, כי אמונה היא כבר על מנת להשפיע, ותפילה היא כדי לקבל את הכוח הזה מהמאור המחזיר למוטב, ובכל השלבים האלו, חייבת להיות יגיעה.
13.7.2018
יגיעה, תפילה ואמונה
אמונה, תפילה ויגיעה. הייתי אומר שיגיעה כאן זה הדבר החשוב ביותר, כי אמונה ותפילה הן כתוצאה מהיגיעה. למה חשובות שלושתן? כי אמונה משיגים בסוף, זה כוח ההשפעה, זה כוח שכבר מגיע תמורת היגיעה. היגיעה מתפרצת בתפילה וכתוצאה מזה מגיעה מלמעלה עזרה שנקראת "אמונה". אז שלושת הדברים האלה, אמנם הם קיימים יחד, כולם, אבל בכללות אלה שלושה מצבים שבאים בזה אחר זה.
22.3.2018
מבקשים להגדיל את הנקודה
הרצון שנברא היה כולו מכוון להשפעה, ולכן היה בהתאמה למילוי. הרצון והמילוי, צריכים להיות בהתאמה זה לזה. אך הרצון הפך להיות אגואיסטי, כלומר מלהשפיע לרצון לעצמו, ולכן המילוי נעלם. מה נשאר ברצון? כתוב "רק יש בהם ניצוץ, שהוא מהרשימות דאור חוזר, שנשאר וירד להחיות הכלים", כלומר רק ניצוץ נשאר ברצון הזה, בכדי להחיות אותו. לכן נמצא בנו רצון קטן אגואיסטי, פרימיטיבי, רצון להתקיים קצת יותר מבעל חיים. אך הרצון הקטן האגואיסטי הזה מכיל בו את ההשתוקקות לתכונת ההשפעה והאהבה, אמנם שאנחנו לא מרגישים אותו ככזה, כיוון שגם היא שבורה, חלשה מאוד. אבל היא נבדלת מהרצון האגואיסטי שלנו, כלומר, הנקודה נבדלת מהרצון שבו היא נמצאת. הרצון הוא אגואיסטי לחלוטין, והנקודה היא חלק מהמסך הקודם והאור החוזר שהיה בפרצוף אדם. אותה אנחנו צריכים להעלות, את התכונה החלשה הזאת, את הבקשה הזאת, את הרצון החלש הזה לבורא. אנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו להעלות את הנקודה הזאת, להגדיל אותה. מה זאת אומרת להעלות? הרי אין ברוחניות מעלה, מטה, אלא פשוט להגדיל את החשיבות שלה בעינינו כדי שנרגיש את תכונת ההשפעה הזו בצורה ברורה יותר, חדה יותר בנו. בשביל זה אנחנו פונים לבורא.
15.9.2017
מבקשים לשנות את הרצון
בתהליך הגשמי משנים לנו את הרצון, ועל ידי שינוי הרצון אנחנו מכוונים מלמעלה לכל דבר אחר שצריך להיות. מה שאינו כך בהכוונה הרוחנית, כאן לא משנים לנו את הרצון, ואנחנו מרגישים בכל פעם שאנחנו מנוגדים, לדרך, למה שנעשה. רוצים מאיתנו שנבקש לשנות את הרצון, כמו שכתוב, "עשה רצונך כרצונו". כלומר כאן בעבודה הרוחנית אנחנו נמצאים במצב בו הבורא פועל מבלי לשאול את פינו בעולמנו הגשמי, משנה רצונות, משנה את הכול. ברוחניות זה לא כך. אמנם שהוא משנה את המצב, אך את הרצון עלינו לבקש ממנו שישנה. ודאי שלא אנחנו משנים אלא הוא, אבל אנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים תיקונים ובזה בעצם אנחנו רוכשים את המקצוע שלו. ה"מקצוע" שלו עלינו, שליטתו עלינו, היא בלשנות את הרצון.
יוצא שאת כיוון הרצון ומה לשנות, אנחנו בעצמנו מבקשים. כך למעשה אנחנו לומדים את עבודת ה'.
7.8.2018
הבורא רוצה שנבקש בכוח
הבורא רוצה שאנחנו נבקש בכוח. לא שביקשתי ממנו פעם אחת והלכתי כי הוא לא נותן, אלא אין לי אפשרות. כיצד אפשר להפעיל דרישה בכוח כלפי הבורא. זאת חייבת להיות ההתמזגות הנכונה, בין מה שאני דורש מעצמי, למה שאני דורש מהקבוצה, לבין מה שאני דורש מהבורא. הבירור אך ורק בכוח התפילה, וכשהיא מגיעה לצורה הנכונה. זאת צריכה להיות בקשה לחיבור, לאחדות ולגדלות הבורא, שיהיה אפילו יותר מהגדלות של הקבוצה, וודאי יותר מהגדלות של כל אחד, ובקשה של מה אנחנו רוצים, איזה מילוי. מה זה נקרא ה"מילוי" שאנחנו מקבלים, איך אנחנו נראה את המילוי הזה, לא שהוא מצופה כולו בחול ובאבק, אלא שאנחנו רואים בו תענוג נפלא. מפני שאם זה כלפי הרצון לקבל זה יראה כמו חול, אבק. אך אם זה כלפי הרצון להשפיע זה יהיה כתענוג נפלא, מעדנים מיוחדים, שאפשר לקבל אותם רק ממלך.
16.1.2018
תפילה היא בירור כלפי תכונת ההשפעה
האדם פונה לבורא מתוך הלב. באף מקום לא דורשים ממנו את זה, מדוע? מפני שבזה הוא בודק את עצמו עד כמה שהוא קרוב, עד כמה שהוא דבוק לתכונת ההשפעה. מי זה הבורא? תכונת ההשפעה שמנהלת את כל המציאות. אני בודק את עצמי כלפי אותו הכוח שמנהל את כל המציאות, הכוח הכללי שהוא כולו השפעה, ועד כמה שאני מתקדם להזדהות עימו לפחות במשהו. אז התפילה הופכת להיות לבירור, לבדיקה, לפעולה השוואתית ביני לבורא, להעלאת מ"ן, איפה שאני לא כמוהו ואני רוצה להיות בדיוק כמוהו, בדרישה לדבקות.
11.1.2017
תפילה אמיתית
עלי להיות בבקשה אליו, שייתן לי עוד יותר כוח השפעה. בכך אני כבר נמצא באיזה כוח קטן להשפיע. זו צריכה להיות תפילה אמיתית, אחרת בזמן התפילה אני לא דבוק בו, אחרת אני חסר בשלם. התפילה צריכה להיות כוללת בתוכה גם שלמות למי אני פונה ועם מה אני פונה. אחרת יש נתק בין המבקש לבין הנותן.
12.5.2017
דורש את כוח ההשפעה
מהו כוח השפעה? נניח שהביאו לך עשרה קילו כוח השפעה, מה הלאה, מה אתה עושה? אתה צריך לעשות משהו כדי לגלות שאין לך כוח השפעה, ואז אתה דורש אותו בעבודה שלך, בתפילה שלך. הצעקה, הבקשה, הדרישה, יוצאת אוטומטית. איזו עבודה עליך לעשות כדי לדרוש כוח השפעה? חיבור, אין עבודה אחרת. למצרים נכנסים מתוך כך שלא רוצים להתחבר, מחליטים שאין ברירה, ונכנסים לעבודת החיבור.
28.3.2018
המגע הראשון
ברית היא בעצם המגע הראשון שיש בין אלו שמשתדלים להתקרב לבורא לבין הבורא עצמו. אדם המתחיל לזהות שכל העבודה הקודמת שעבר היה ב"לא לשמה", עכשיו הוא מבין שהוא נמצא כן מזומן להגיע ל"לשמה". הוא מכין את עצמו לברית, כלומר למגע שבהחלט מוכן להשקיע את עצמו בלבקש כוח השפעה, להתעלות מעל הרצון לקבל שלו, למעלה מהחשבונות לעצמו, ולבקש שכוח הבורא יתלבש בו, שיעזור לו. אחרת אין לו בעצמו שום אפשרות להיות באותו כוח ההשפעה שנקרא "לשמה".
21.3.2017
הזדמנות לעשות משהו דומה לבורא
עלי לבקש עבור החברים, ולבקש מהבורא, ולהעביר ממנו אליהם. אפילו שייתן לנו רק קשר להיות כל הזמן בבקשה. בסוף היום עלי למלא את הדף שלי שכל הזמן פניתי, ביקשתי, רציתי, רק שתהיה לי הזדמנות לעשות משהו דומה לבורא. מה הבורא עושה? משפיע. גם אני לא רוצה לדעת כלום חוץ מלהשפיע. גם כשאני הולך להשפיע אני אפילו לא כל כך רוצה לדעת על זה, כי זה עלול לבלבל אותי, שאני משפיע, שאני נותן, שאני נהנה מהנתינה.
9.10.2017
כי עיקר התפילה צריכה להיות על מה שהשכינה היא בעפרא. זאת אומרת, שעבודה בשביל להשפיע לה', היא עבודה שפלה ובזויה, ואנו מבקשים מה', שהוא יאיר עינינו, ולהסיר את החושך המרחף לעינינו.
ועל זה אנו מבקשים, כמו שכתוב (תהילים קי"ג) "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון", כידוע, שהשכינה הקדושה נקראת "עניה ודלה", כמו שכתוב בזהר, "והיא מונחת בעפר, מאשפות ירים אביון" הכוונה על אלו שרוצים להידבק בה, והם מרגישים, שהם נמצאים בשפלות, שאינם רואים שום מציאות, שיוכלו לצאת מן הבוץ הזה. אז הם מבקשים לה', שהוא ירים אותם.
ובמקום שהעבודה, שהגוף מסכים, שהיא על בסיס של רצון לקבל, שמבחינת להשפיע אין להם שום מושג, אז עבודתם היא בבחינת גאות, שמתגאים בזה שהם עובדי ה', ואחרים הם בתכלית השפלות, שהם רואים תמיד החסרונות של אחרים.
מה שאין כן אלו שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים להגיע לבחינת להשפיע, הם בחינת שפלים, משום שהם רואים, ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". אם כן אין הם רואים אצלם שום מעלה יתירה, יותר מעל אחרים. ואלו אנשים נקראים "שפלים", משום שהם רוצים להתחבר לבחינת השפעה, שהיא בחינת שפלות. וזהו טעם נוסף שנקראים שפלים.
(כתבי רב"ש א', מאמר "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר")
הגל שלו, השפעה ואהבה
אנחנו נמצאים באותו כוח השפעה ואהבה, אבל אין לנו קשר עימו. למצוא איתו קשר, ניתן אם אתה עולה על הגל שלו, השפעה ואהבה, ואז לפי חוק השתוות הצורה, כמו שאתה תופס גל ברדיו, אז אתה יכול לעלות על הגל. רק אם אתה כבר מסדר את עצמך קצת בהשפעה ואהבה במשהו, בהתקשרות מחוצה לך עם החברים. החברים הם אותו החלק, המנגנון שבו אתה מייצר את אותו הגל, כמו הבורא, כמו הכוח הכללי הזה. כך זה עובד, זאת טכניקה, אין כאן שום דבר מיוחד, רק שאנחנו בעצמנו נמצאים כמנגנון שהוא כבל, סליל, נגד, וכמו בדיטקטור, ואז אנחנו מייצרים את הגל המיוחד בהשפעה בינינו, איזה קטן, ובאותה מידה אנחנו כבר נמצאים בקשר עם הבורא, פתאום אנחנו מתחילים להרגיש. אנחנו בעצמנו הופכים להיות למכשיר קליטה, ואני מתחיל להרגיש. זה נקרא "קול ה'" שאני מרגיש. הקול שלו, זה לא קול, אלא הקול הפנימי שלו, שהוא בא ואני מרגיש בפנים איך שהוא מתלבש בי ואיך שהוא מדבר אליי. אני פתאום מרגיש במוח, בלב, אני פתאום מרגיש שאני באמת מקבל קליטה מבחוץ. זה מה שצריכים לעשות. אבל שוב, לכוון את עצמו לזה, האדם יכול רק דרך הקבוצה.
23.2.2018
רמות בפנייה לבורא
אנחנו לומדים הכול מתוך מערכת הבריאה, נשמת האדם הראשון, שאותה אנחנו צריכים להקים, שכינה מעפר. את המערכת הזאת להחיות ולהשתדל עד כמה שאפשר לחבר, לחבר את החלקים שלה שהם יהיו בחיבור הנכון ביניהם, בהשפעה הדדית ביניהם, כדי לייצר מקום הנמצא בהשתוות הצורה עם האור העליון. אז נרגיש שהאור העליון ממלא את המקום ושמח בזה. לכן כל העבודה שלנו היא לא באדם אחד. עלינו לדייק כאן, אם אדם מחפש, כמו שכתוב "את אחיי אנוכי מבקש", אבל כשיש לו כבר את אלו שגם משתוקקים לחיבור, האם הוא צריך להתפלל יחד איתם? או שיותר טוב להתפלל עבורם? האם עליו להתפלל עבור הבורא שיסדר אותם יחד עימו? רואים שיש כאן הרבה מאוד גישות, סוגי תפילות, רמות בפנייה לבורא, והכול תלוי באיזו התפתחות בכלים דהשפעה האדם נמצא.
16.1.2018
התפילה מבטאת את כל המאמצים
התפילה מבטאת את כל המאמצים, את כל היגיעות, כל מה שהאדם עבר. אם הוא מוכן למדרגה שהוא עומד לקבל מהבורא, אז זה מתבטא בתפילה, בגילוי החיסרון, בפנייה שלו לבורא. דרך החברים עבור כל מה שהוא עבר, עליות, ירידות, שלמד מהן מיהו, מה במיוחד יש בתכונת ההשפעה שהוא כבר מבין שצריך לרכוש אותה. לא מפני שיהיה לו טוב, אלא אך ורק מפני שיש בה, בתכונת ההשפעה, ייחודיות מיוחדת, שהיא נעלה, ומאוד מאוד גבוהה. אז הוא גם מבין שאם הוא עדיין פונה לבורא ולא זוכה לתגובה סימן שהוא צריך להוסיף ביגיעה עד הסאה השלמה. שכמות היגיעה ואיכות היגיעה יתחברו יחד למידה השלמה.
1.12.2017
בכוונה אחת
בין כל הפניות שלנו לבורא אין משהו שנמצא בניגוד זה לזה. בין אם זה חיסרון, או הודיה, אם זו בקשה לבצע פעולה, לעשות, להבין, כל הדברים האלה צריכים להיות מכוונים לעל מנת להשפיע, לאותו הכיוון. לכן לא חשוב מה אני מבקש, או שמבקש חיסרון, או שמבקש לעזור לפעול בכיוון זה, או להבין משהו, או כלפי החברה שאני עושה את זה, או כלפי לימוד, זה בכל זאת חיבור. אני, חברה, בורא, לכיוונו. לכן אין פעולה הנמצאת בניגוד ליתר הפעולות, שהיא מפריעה, אין פעולות שמכוונות נכון ומפריעות זו לזו, מפני שהכוון שלהן, הכוונה שלהן היא אחת.
6.10.2017
השפעה למעלה מקבלה
כוח אמונה למעלה מהדעת משיגים מתפילה. שום דבר מלבד תפילה לא מביא לך את כוח האמונה, כי "אמונה למעלה מהדעת" נקראת השפעה למעלה מקבלה. לדוגמה, יש לי עשרים קילו רצון לקבל, איך אני יכול להיות למעלה ממנו? מה זה "למעלה ממנו"? לעשות עליו צמצום. אחר כך עוד יותר מצמצום, כדי שאמשוך את האור אבל אקבל אותו כדי להשפיע למישהו שרוצה לתת לי, למשל לבעל הבית. זאת אומרת יש לי כאן עבודה ממש. אני חייב לעבוד כך. אז אמונה, השפעה, היא תמיד למעלה מהדעת, מכוח הקבלה, מהרצון לקבל.
21.1.2018
חיסרון שלם
מה זאת אומרת חיסרון שלם? שמכל המלכות שלי, מכל החיסרון שלי שמתגלה לי כחיסרון אני רוצה לרכוש עליו כוונה על מנת להשפיע, להשפיע על מנת להשפיע, לפחות בינה, שבכל הרצון שלי אני רוצה להיות בהשפעה. אחרת הבורא לא שומע את התפילה. הטבע, הא-לוהים, זו מערכת והיא לא שומעת, היא לא מבינה, לא מקבלת את התגובה שלי, היא לא מקבלת את האות ממני אם היא לא מכוונת בדיוק למה שצריך להיות. המערכת הזאת מיועדת כדי לספק לי את כוח ההשפעה, ואם אני לא מבקש את כוח ההשפעה אז היא לא נותנת כי היא מיועדת לזה, פשוט מאוד.
20.3.2017
בקשה לבורא, זה מה שממלא אותו
ארבעים שנות המדבר, זאת התקופה שבה האדם רוכש כלים דהשפעה, ולא רוצה שום דבר, מלבד להשפיע על מנת להשפיע. לכן בשבילו להיות בתפילה, בבקשה לבורא, זה מה שממלא אותו, מזה הוא חי. זאת אומרת, זה לא בשר, דגים כמו שמספרים, אלא אדם שמתקדם ונכנס למדבר סיני הרוחני, בשבילו כל התענוג הוא בזה שהוא נמצא בבקשה לעליון, כי בזה הוא מהנה את העליון, הוא עושה לעליון טוב, וזה מה שממלא אותו. לא צריך שום דבר, כי להשפיע על מנת להשפיע, כלים דהשפעה, חפץ חסד, כלים דמדבר, אתה לא ממלא, אלא רק בזה שאתה מבקש. אם יש לי בקשה לעליון, זה הכול, זה כבר ממלא אותי.
8.1.2015
מקריב רצונו לבורא
כשאדם אוכל או שותה זה כמו קורבן, כי הוא מקריב את הרצון שלו לבורא, מקרב את עצמו לבורא. קורבן זה מהמילה קרוב. זה שאני חותך מהרצון לקבל שלי חלק ומעביר אותו מרצון על מנת לקבל, לרצון על מנת להשפיע, זה נקרא שאני "מקריב קרבן". אני יכול לקרב את עצמי לבורא במספר אופנים, או על ידי זה שאני מתפלל ומקבל כוח שהוא מספיק לי רק להיות בחסדים, או שאני מקבל כוחות כאלה שאני יכול אפילו להיות בלקבל על מנת להשפיע, בחכמה. זו סך הכול עבודת הקרבנות. לכן קרבן הוא מצמחים, מכל מיני ירקות, פירות, דגים ובשר, מכל סוגי האוכל. מה הוא מסמל? האוכל מסמל קבלה בעל מנת להשפיע וכשאני מביא את זה לבית המקדש, זה מסמל את ההשפעה. וכך זה כל עניין הקרבנות, עד כמה אני יכול לקבל בעל מנת להשפיע.
29.11.2018
התאמה למערכת
התנאי להתאמה למערכת, הוא שאני רוצה להתכלל בה, ולהיות מתאים למערכת ניתן על ידי ההתאמה לעשירייה, לקבוצה. הבורא כך מסדר את הדברים, שהמערכת העליונה עצמה היא תמיד נסתרת ומתגלה רק בתנאי שאעבוד למעלה מהרצון שלי, למעלה מהתכונות שלי, בלהשפיע, כלומר להתכלל במערכת, להתקשר אליה, לעבוד לפי החוקים שלה, וכך בעצם להרגיש שאני נכלל בה. במילים אחרות זה נקרא עבודה בעל מנת להשפיע, או "לשמה".
9.1.2017