הנחיצות בפנייה לבורא
לפנות לבורא מתוך הלב
כמה שאדם פונה לבורא, בלי מילים יפות, אלא העיקר מתוך הלב, מתוך ההרגשה הערומה עצמה, בלי להלביש אותה בכל מיני צורות, לצבוע ולייצב אותן, עד כמה שישר מתוך הלב ממש יוכל לפנות לבורא, כל פנייה כזאת, כל יחס כזה, מגע כזה, בכמה שאפשר, אם הוא עושה כך כמה פעמים ביום, זה בעיקר מה שמברר לו את ההתקרבות, אופני ההתקרבות, בירורי התפילה.מתוך זה האדם מתחיל להבין מה עליו לעשות, איך יותר נכון לכוון את עצמו בין כל המצבים וההפרעות, איך להפוך אותם לעזר כנגדו. הכול זה בפנייה לבורא.
27.6.2018
הפנייה לבורא זה הכלי בעצמו
כל הפנייה לבורא שזה "דרגת הבינה", לשם זאת בעיה גדולה לפנות. כי אני מהמלכות, מתכונה הפוכה ממנו, אני לא מאמין בזה, אני לא מבין, אני לא מרגיש בזה. ועל כל הההפכים האלה אני צריך להעלות בקשות, שיתקן. וכך אני בסך הכול מברר את היחס הנכון שלי לבורא, עד שהוא מתגלה.
נראה לנו שהפנייה לבורא היא אמצעי לתיקון הכלי, עד שאנחנו מתחילים להרגיש מהעבודה שלנו, שהפנייה לבורא זה הכלי בעצמו. לא אמצעי לתיקון הכלי, אלא זה הכלי בעצמו. והפנייה שלי, החיסרון שאני מעלה, אם זה יהיה חיסרון אמיתי, קבוע ומתגבר, כמו ש"סביב הקוטב הזה כל היום וכל הלילה מסתובבים כל חייו", בהשתוקקות בלתי פוסקת, אז הפנייה הזאת כבר אמיתית. כשמרגישים אותה עצמה, לא שבה, אלא אותה עצמה מרגישים כגמר התיקון.
5.12.2017
בדרישה תמידית
בשביל להיות בדרישה תמידית לבורא, צריך כל הזמן לעורר את הדרישה הזאת, לחדש אותה. רק בצורה כזאת ואין דרך אחרת. כל שנייה, כל הזמן, תמיד. אנחנו אומרים שהאור נמצא במנוחה מוחלטת, כלומר הוא נמצא במצב של תנועה אין סופית מהירה, ולכן זה נקרא "מנוחה מוחלטת". כי תנועה מהירה אין סופית משמעותה שאתה נמצא בכל נקודת זמן, בכל נקודה במקום, וזהו בעצם המצב של המנוחה המוחלטת.
20.10.2018
לדבר איתו כמו עם אדם
כל הזמן אנחנו צריכים להעלות מ"ן, כמו להטוטן בקרקס, כל הזמן מ"ן, מ"ד, מ"ן, מ"ד, כל הזמן, זה כל החיים. אני פונה אליו עם החיסרון, "אני לא מבין, אני לא מרגיש, אני לא יודע מה לעשות, תעזור, תעשה, תעצב, תן הרגשה", כל הזמן. במיוחד כשאני מתקרב כך לחיבור. "איפה החיבור כדי שבתוך החיבור אוכל לעצב מקום ששם אני אתן לך להתגלות". אתה צריך לדבר איתו כמו עם אדם. כתוב שה' יהיה קרוב, שלא יהיה לך א-ל זר.
20.9.2018
כל חיסרון שאנחנו מעלים נותן תגובה
איך אנחנו מבינים שרק במידה שאנחנו מעלים את המ"ן הנכון, אנחנו מעוררים את הבורא לתקן אותנו בצורה ישירה? כל חיסרון שאנחנו מעלים הוא נותן תגובה עלינו. כי יש כאן מעמד של החיסרון שלנו לעומת האור העליון. אז ודאי שכל שינוי בחיסרון מיד מעורר את תגובת האור, משנה בעצמו, אין כאן איזשהו מנגנון ביניים. אלא החיסרון שלנו תמיד משנה את המאור.
17.4.2018
התגובה מהבורא היא בהתאם לתנאים שאנו מקיימים
יראה צריכה להצטבר בנו, להצטייר בנו מכמה נתונים. קודם כל אני חייב להבין שהבורא זה חוק, זה לא שאני מתחנן או שאני יכול לעזוב אותו ואז הוא פונה אליי, שאני משחק כאן עם מישהו או עם משהו, כמו בעולם שלנו, שיש בו כל כך הרבה משחקים כאלו בינינו. הבורא זה חוק, "חוק נתן ולא יעבור". ולכן אם אנחנו מקיימים את התנאים, מקבלים תגובה רצויה. ואם לא מקיימים את התנאים, מקבלים תגובה שלא כל כך רצויה כביכול, לא בעיני האדם ולא בעיני ה'.
15.9.2017
בהודיה או בבקשה
מצדנו, התגובה הנכונה והרצויה זאת תפילה. היא יכולה להיות, או בהודיה, או בבקשה. ובאמת, שתיהן ביחד. כי אם הבורא לא מעורר בנו עכשיו חיסרון כלשהו, אנחנו צריכים להודות על המצב ולעורר חיסרון מעצמנו. אם הוא נותן לנו, מעורר בנו איזה חיסרון, אז אנחנו צריכים להודות על החיסרון ומתוכו לעשות את הפנייה. תמיד זה משולב יחד, גם ההודיה וגם הבקשה. תלוי מאיזה צד הוא הולך, או להגדיל לנו אורות או להגדיל לנו כלים. יש בזה הרבה אפשרויות בין המדרגות.
1.12.2016
מאתר איפה צריך להיכנס השכל והרגש של הגדול
העבודה היא בכך שאני משתדל להגיע לאהבת חברים ורואה שלא מסוגל. אז אני פונה לבורא, אני זקוק לו, מתעורר בי כבר חיסרון מסוים אליו ואני מתחיל לזהות באופן זה היכן העבודה שלו, הכניסה שלו לעבודה שלי, עד כמה שאנחנו יכולים להיות שותפים בכך. אז הבקשה שלי כבר מסודרת, מכוונת, היא יותר ברורה, יש לה צורה מיוחדת איפה הבורא, ואז אני מבקש שייכנס ויעזור לי. האדם כבר מאתר היכן אינו מסוגל, ואיפה צריך להיכנס השכל והרגש של הגדול. כך הוא רוכש בכל פעם תוספת מהגדול הנקראת "מדרגה רוחנית שהוא רוכש". כך הבורא בכל פעם נכנס ועוזר לנו, בכך שנוסיף עוד קצת חיבור, עוד קצת חיבור בקבוצה. זה נקרא "עבודת ה'". עם זאת, היא מגיעה כדי להשלים את החיסרון שלי, שאני לא מסוגל, ואני רואה שדווקא כאן צריך להיות מקום לאור העליון.
12.12.2018
שנגלה אהבה אליו
שאנחנו נגלה אהבה אליו, שנרצה אותו, שנחזר אחריו, שנבקש ממנו שיתגלה, שיתקרב. כי אין לנו אליו שום חיסרון, אז הוא עושה כל מיני "טריקים" כאלו, להראות לנו שיש בו משהו, שכדאי לנו להתעניין בו. ואחר כך אנחנו מגלים שכן, באמת, עד כדי כך שהגורל שלי, החיים שלי תלויים בו. זה כמו שאני מוכן להתחתן. זה דומה למה שאנחנו מרגישים בחיים, רק פי כמה וכמה יותר. איך אפשר עוד לעורר תשוקה, אם לא על ידי הסתרה? אצלנו זו התוצאה מההסתרה.
5.5.2018
הבורא נהנה לתת לך
אין דבר כזה שהאדם עובד ללא תענוג. החומר שלנו, הרצון לקבל הנאה ותענוג, לא נעלם ולא מזדכך. אלא אנחנו רק מחליפים את מהות התענוג.תינוק, כדי לקבל, כדי לתת לאימא שלו תענוג צריך לדעת שאימא נהנית מזה שהיא נותנת לו. אז הוא צריך לגלות רצון שמתאים בדיוק למה שאימא רוצה לתת לו.ולפני זה? הוא צריך לעבוד על הרצון הזה, כי הוא לא הרצון הטבעי כמו שאנחנו רואים בחיים שלנו. כלומר, אתה חייב להתכלל עם הנותן ולהרגיש עד כמה שהוא נהנה לתת לך. אני צריך להרגיש את הבורא וכמה שהוא נהנה מזה שהוא נותן לי, כמו בדוגמת בעל הבית והאורח. שאני צריך להרגיש ולהבין את כל היחס שלו אליי, עד כמה שהוא נהנה לתת, נהנה ממה שאני מקבל ונהנה מזה שאני נהנה ממנו, מהנתינה שלו. הוא יכול ליהנות מזה שאני מכיר ביחס שלו אליי, שהוא נהנה לתת, נהנה להרגיש שאני נהנה ממנו, ונהנה מזה שאני מכיר את התענוג שלו מזה שהוא נותן, ואני מוכן להשתתף בכוונה שלו אליי. יש מספר שלבים שבהם אני צריך להכיר את הנותן, כדי להתחיל ליהנות לו.
9.3.2018
תהנה מהבקשה
הבורא מאוד נהנה מזה שאנחנו מבקשים ולכן הוא לא נותן לנו. הפרצוף העליון נהנה ומתמלא מהבקשה, ולאט לאט הוא רוצה שגם אתה תהנה מהבקשה. הוא רוצה ללמד אותך שלא תירצה שום דבר לקבל, אלא שאותה הבקשה, הפנייה שלך אליו היא תמלא אותך, ואז תרגיש ותבין שקודם היינו משקרים לעצמנו. שחשבנו שתחילה אנחנו צריכים מיליון דולר ואורות למיניהם שימלאו אותנו, ועכשיו לא כלום.
9.10.2017
מבקשים שיהיה לנו את כוח ההסתרה
בואו נפנה אל הבורא שיעשה לנו מה שאנחנו רוצים לביים. סצנה כזאת בה הוא מתגלה, אנחנו מבקשים שיהיה לנו את כוח ההסתרה, את היכולת להסתיר, והוא רוצה לפרוץ כביכול, ואנחנו כן מסתירים. אז אנחנו נמצאים זה מול זה בצורה כזאת שאני לא נותן לו לפרוץ לרצון לקבל שלי, אני רוצה לשמור על הבושה, השתוות הצורה. איך אנחנו יכולים לדמיין את הדברים? בואו נחיה את המצב בשיתוף פעולה עמו. מה אנחנו צריכים לבקש ממנו, שיעשה לנו פעולות נגדו, פעולות בעדו, שיהיו לי תכונות כאלו וכאלו משני הצדדים. כל אחד כבמאי.
27.10.2017
מרגישים מהבורא בלבד
מה שאנחנו מרגישים, אנחנו מרגישים מהבורא בלבד, כי אין עוד מלבדו. צריכים להתחבר יחד, בתפילה אליו. צעקה, תפילה, בקשה, אבל אליו. אם יש קיר, סימן שכבר הוא מתגלה. אם אין יותר אמצעים, אז בזה הוא מחייב אותנו לפנות אליו בצורה ישירה.
18.2.2018
מחפש מגע עם הבורא
כל התפילות, כל הבקשות, כל הרצונות, אפילו הגנב במרתף מתפלל לבורא. כי הוא רוצה להצליח. אבל זאת הפנייה שלו במסגרת העולם הזה. אם אתה רוצה לצאת לעולם הרוחני, שם "שליטת הבורא", אז אתה צריך לפנות אליו, כי אתה מחפש פגישה עימו, מגע עימו. אז איך אתה בורח מזה? למה אתה לא רואה את המגע עם הבורא כדבר ההכרחי, חשוב ויחידי? כל היתר הם רק אמצעים כדי להגיע לזה. כאן אתה עומד מול האפשרות הזאת לפנות, זה מה שהרב ברוך שלום הלוי אשלג אומר, למה לא ביקשת? ואתה לא עושה את זה.
6.1.2017
לא רוצה להיפרד ממך
אנחנו צריכים להשתדל לעבוד עם הרצונות שמתגלים, שבהם אנחנו לא כל כך מרגישים התעוררות, אלא אפילו בלבול, חושך, וכל מיני מצבים כאלו לא כל כך נעימים. אבל זה ניתן לנו כרצון חדש מהשבירה של הנשמה שמתגלה, ואנחנו על פני הרצון הזה צריכים להשתדל לפנות לבורא ולבקש. "אני רוצה חיבור, אני רוצה דבקות, אני לא רוצה להיפרד ממך, אני רוצה בכל הרצון הזה שעכשיו מתגלה, להרגיש שאין עוד מלבדו, שזה מאיר לי וזה נמצא בי". את זה אני מבקש.
25.2.2018
כל העולם הזה הוא בעצם יחס הבורא אליי
אין לנו למי עוד לפנות, "אין עוד מלבדו". אז הפנייה שלנו לבורא היא או כדי להבין מה שהוא רוצה מאיתנו, איך אנחנו צריכים להתנהג, להשתנות, או להבין למה הוא מתייחס אלינו כך, מה הוא רוצה ממני. ישנה בעיה, אנחנו לא יודעים איך לפנות, אחרת היינו מרגישים איזושהי תגובה. יכול להיות שתגובה מגיעה אבל אנחנו לא מבינים אותה. כל העולם הזה הוא בעצם יחס הבורא אליי, אבל אני לא רואה, אני לא קורא דרך כל העולם מהו המסר, מה הוא רוצה להגיד לי. כלומר יש לנו בעיה בהתקשרות בינינו לבורא.
6.1.2017
על כל הרגשה שלנו פונים אליו
אם אני מקבל שאין עוד מלבדו, שהבורא הוא השולט בכל החסרונות שלי, בתכונות, וגם הכלי וגם האור נמצאים בידיים שלו, אני יכול להגיב רק בצורה אחת נכונה. "מה אתה רוצה ממני"? איך להגיב? איך לבקש? מה לעשות? איך להתפלל? איך להודות? "מה אתה רוצה שאני אעשה"? כי אם הכול בא ממנו, גם בחסרונות, וגם במילויים, בכל דבר, אז לא נשאר לי אלא רק תמיד לשאול, "תסביר, תן דוגמה, תגיד מה לעשות, מה אתה רוצה שאני אעשה". כלומר, היחס שלי צריך להיות כזה שאני על כל צעד ושעל, צריך לפנות לבורא, כדי לבקש הכוונה. וזהו, אין יותר. זה נקרא "דבקות תמידית".
1.12.2017
לייחד את כל המחשבות אליו
איך לייחד את כל המחשבות האלה אליו, גם רעות וגם טובות? הכול "הוא עושה לכל המעשים כולם". לכן אין לי חשבון עם העבירות, עם המחשבות, עם שום דבר, רק לייחד לבורא בלבד.
עכשיו מגיעה אליי מחשבה כזאת שאני אתבייש לספר לכם את זה. לכל אחד זה קורה. אני אתבייש לספר לכם לא על המחשבה כי היא נשלחה מלמעלה, וכל החטאים שלנו מקורם מחטא אדם הראשון. אלא אני אתבייש מזה שאני לא ייחדתי את זה עם הבורא, ולא ביקשתי ממנו בכל העוצמה שהוא נתן לי לבקש. בזה אני אשם, על זה אני צריך לתת דין וחשבון, ולא על המחשבה עצמה.
21.9.2018
דרך הפרעה לדביקות בבורא
התפילה תמיד תהיה נכונה, אם אני קשור לבורא. הבורא מעורר בי כל מיני רשימות שבורות, שאני מרגיש אותן בכל מיני הבחנות שליליות, אני מזהה בהן ניתוק מהבורא, כי הייתי מלכתחילה בנטייה להתחבר. עכשיו באה איזושהי הפרעה, שאני מרגיש שמנתקת אותי מהבורא, והיא, ההפרעה, באה מהבורא. אז אני מבין שאני צריך על פני הפרעה הזאת לחדש את הקשר כמו שהיה קודם. קשר זה כפול ההפרעה, יהיה קשר הרבה יותר חזק, כלומר, אני על ידי זה מעלה את דרגת הדבקות שלי בבורא.
20.9.2017
שום דבר שלילי
אני מבקש רק עליות, רק השפעה, רק התקרבות, רק דבקות. דברים אחרים לא. אני לא בא לבורא ואומר לו "תנסה אותי", אני לא בא אליו ככה, זה עניינו. אני בא לבקש רק דבקות. שום דבר שלילי. אסור לבקש דבר שלילי כלשהו.
5.4.2018
תפילה מעומק הלב
תפילה מעומק הלב היא לא מהעומק של הלב, מכל מיני צרות ובעיות שאני מרגיש, אלא מפני שאני מרגיש אותן בקשר לבורא. אני מרגיש שהוא מעורר את הבעיות האלה, ואני מהן צריך לפנות אליו. זה נקרא "מעומק הלב".
5.12.2017
מחפש לעורר את עצמי
אנחנו מבינים, כמו שכותב גם בעל הסולם, שאין הסוס מתעורר אלא על ידי מתג ורסן של רוכבו. לכן אנחנו לא יכולים להתעורר סתם, האדם לא מתעורר בעצמו. אם לא מעוררים אותו על ידי איזושהי השפעה חיצונית, הוא לא מתעורר. לכן אם אני מרגיש פחד, מיד אני מתעורר ומתחיל לצעוק לבורא, ומיד מחפש איך אני יכול לספק לעצמי ביטחון כדי לנטרל את הפחד. ההתעוררות שלי כלפי הבורא מקורה ברצוני לחסל את הפחד.
אחרי מספר התעוררויות כאלה, אני מתחיל לחשוב למה לי לחכות לכל מיני משברים, קללות וצרות. אולי אני אבצע את ההתעוררות הזאת בעצמי? ואז אני צריך את החיסרון. אם אני אמצא את החיסרון לפנות לבורא, אז הפנייה שלי תקרא "העלאת מ"ן", כי החיסרון מגיע כאן לא מפני שאני רוצה לנטרל את הפחד, אין כאן פחד, אלא החיסרון שלי הוא להידבק לבורא, להגיע לגדול, למושלם.
23.10.2016
שהבורא יהיה לנו כמטרה וכמבצע
"תפילה לפני תפילה", זה בכל מצב שלנו שאותו אנחנו רוצים לקבוע, אנחנו קודם כל מבינים, שלהגיע למצב זה לא יכולים בלי עזרה מלמעלה. כי אנחנו לא מבינים אפילו את המצב שלפני המצב, לפני ולפני. לכן לפני כל פעולה צריכה להיות תפילה. שהבורא יהיה לנו כמטרה וכמבצע, ואנחנו רק מעלים אליו את החיסרון, את המ"ן. להיות תחת השפעה שלו, לא חשוב במה היא בדיוק תתבטא.
ולכן "תפילה לפני תפילה" משמעותה שאני בכל פעולה ופעולה שלי, קודם כל פונה לבורא, קודם כל הוא המטרה, קודם כל הוא מקור הכוח, הוא הידיעה שאני אקבל. כל הדברים ממנו. אמנם אחר כך אני מפעיל את החיסרון שלי, אבל גם את החיסרון אני רוצה שהוא יעצב לי. לא יכול להיות אחרת.
20.3.2017
איך לפנותלעליון
יוצא שאני צועק על משהו אחד, והמערכת מסודרת לתת לי משהו שני, ואנחנו לא מבינים, אלא נמצאים בניתוק זה מזה. זה מה שקורה. צריכה להיות אצלי, מצדי, תפילה לא לקבל משהו מלמעלה, ואפילו לא לקבל את כוח ההשפעה, אלא להבין איך להתפלל לכוח ההשפעה. זה נקרא תפילה לפני התפילה, כלומר איך לפנות. עד שאנחנו נדע איך לפנות לעליון עם מה שהוא רוצה לשמוע מאיתנו. זה נקרא "תעשה רצונך כרצונו".
20.3.2017
שיעשה רצונו כרצונך
אם אנחנו מעלים מ"ן נכון, אנחנו שמחים בזה שהאור משנה אותנו. אנחנו מרגישים טוב בזה שהוא מכופף אותנו, שהוא ממש משנה אותנו. זה העניין של "תעשה רצונך כרצונו, שיעשה רצונו כרצונך", ואז אנחנו עובדים בדיוק בשותפות.
17.4.2018
לבורא יש את כל מה שנבקש
כדי לפנות לבורא אנחנו צריכים לדעת שהוא שלם ושהוא מוכן לעזור לנו, ושיש לו את כל מה שאנחנו נבקש.
16.1.2018
הבורא מסדר את התפילה
אם אנחנו מבצעים פעולות כאלו, הבורא מסדר לי את התפילה, ממש מסדר לי את התפילה הזאת בפי. חיסרון, "פה", זה נקרא מלכות, מקום שיש בו חיסרון, צמצום, מסך, אור חוזר, הכול מתגלה. אם הבורא מסדר לי את הדברים האלה כך שהם יהיו בהתאמה לגילוי האור העליון, לגילוי שלו, אז וודאי שהתפילה שלי היא תפילה אמיתית. לפי מה אני יכול להגיד שהתפילה אמיתית או לא? אם יש כתוצאה ממנה גילוי הבורא או לא. ואז זה נקרא שבאמת התכוונתי לעשות לו נחת רוח.
7.12.2016
סיבה כל הזמן לפנות אליו
אני רוצה מהבורא רק תגובה אחת, שיעורר בי כל הזמן חסרונות. עוד חסר, עוד חסר ועוד חסר, שתהיה לי סיבה כל הזמן לפנות אליו. יותר מזה אני לא רוצה מהבורא כלום. כי על ידי זה שאני פונה אליו בחזרה אני עושה לו נחת רוח. ואני? אני לא חושב על עצמי. בזה שאני עושה לו נחת רוח, אני כבר מתמלא. זה נקרא שהמילוי שלי זה "מסך" ו"אור חוזר". אתם צריכים לראות עד כמה הדבר קרוב אלינו ועדיין לא אוחזים בו.
4.4.2018
תעזור לי
בינתיים הבקשה שלי היא רק צעקה, "תעזור לי". כי אני לא יודע עדיין לברר את השבירה. אחר כך, מתוך זה שאני אתקן את הקשר, אני כבר אהיה בכל מיני סוגי קשר מסוימים, ברמה עשר, עשרים, או שלושים, ובהתאם לזה, שתתגלה שבירה באיזה מצב, אז אני אוכל לזהות בה כל מיני דברים, אז יהיו לי "אותיות העבודה". יהיו לי כבר רשימות, יהיו לי דרגות עביות ומסכים. אני אוכל להעלות מ"ן לא בצורה שאני סתם צועק, לא יודע למי, למה ואיך. אלא אני אוכל להעלות מ"ן בצורה יותר מבוררת. כמו שבחיים, התינוק צועק "אהה" ואימא מבינה. כך בעצם, האדם מברר יותר את הדברים. אבל זה מפני שהוא כבר נמצא באיזשהו גובה, וכל הדברים שבירר ותיקן עוזרים לו.
21.1.2018
החיסרון להצדיק את הבורא
לצעקה ולתפילה אני צריך להתעורר מתוך חיסרון להצדיק את הבורא, לעשות לו נחת רוח. לא על החשבון שלי אלא לפי החשבון שלו. אפילו שאני רוצה להיפטר מהרע, אני רוצה להיפטר מהרע לא בגלל שרע לי, אלא מפני שאני במצב שמרגיש רע, לא יכול להודות לו, לא יכול להיטיב.
1.6.2018
השכר בפנייה לבורא
אם התפילה שלי, הבקשה שלי, הפנייה שלי עושה נחת רוח אני לא רוצה לדעת על זה שאני עושה נחת רוח, כי זה כבר שכר. אני לא רוצה לקבל שום תגובה. פשוט הפנייה עצמה, התפילה עצמה לבורא, זו בשבילי הזדמנות. אני עושה, ודווקא כשלא חוזר אליי דבר בשום צורה, זה בשבילי כבר השכר.
5.1.2018
על כל דבר צריכים לפנות למעלה
הבעיה שלנו זאת התפילה. שאנחנו לא מורגלים ושוכחים, וקשה לנו לסדר אותה. אנחנו גם לא יודעים איך לגשת לזה, כי זאת לא תפילה שהקהל לוקח סידור ומתפלל, אלא היא בעומק הלב, זו עבודה שבלב, שבאמת צריך לקשור כמה דברים יחד.הבורא עשה זאת בכוונה, את הנטיות המגונות האלה בנו, ועשה את הדרך אליו כל כך מטולטלת ולא פשוטה. במיוחד שהתפילה צריכה להיות לא תפילת היחיד. תפילת היחיד זו תפילה גדולה מאוד, כשאנו מתחברים בעשירייה כאחד.
יש תפילה בציבור, יש תפילה של שליח ציבור, תפילת הכוהנים, לוויים וכולי. יש הרבה מאוד אופנים בפנייתנו לבורא. אנחנו קודם כל צריכים כל הזמן לא לשכוח שעל כל דבר צריכים לפנות. שאין לנו לא כוחות להבין, לא כוחות להתארגן, לא כוחות לשנות משהו, אלא כל זה בא מלמעלה. כך לומדים בחכמת הקבלה, שכולה רק כדי להראות לנו שכל החסרונות עולים למעלה, וכל הכוחות והתיקונים יורדים מלמעלה למטה.
28.6.2018
אנו נמצאים כהעתקה מהבורא
כעיקרון אם הוא נמצא בתפילה, הוא נמצא בקשר עם הבורא. אם האדם מתעצל, הוא מנתק את הקשר עימו. אנחנו צריכים להבין שאנחנו והבורא נמצאים בדבקות תמידית, אלא כלפינו זה מתגלה בכל מיני צורות, רק כלפינו. מצד הבורא אין שום ריחוק, שינויים, פנים, אחוריים. כל הדברים האלה זה רק כלפי הנברא, מדובר כלפי המקבל, אבל כך אנחנו כל הזמן נמצאים כהעתקה מהבורא.
הבורא משנה כל פעם את טיב המגע איתנו ובזה אנחנו מרגישים כל מיני שינויים. כמו במוליך למחצה, בגבול בין שני החומרים יש לך שינויים לכאן או לכאן. זה מה שקורה לנו. לכן זה לא ריחוק ולא קירוב. פשוט, הבורא עושה כל הזמן בכוונה תרגילים עם הרצון לקבל שהוא ברא, כדי להביא אותו להתפעלות, להתרגשות, כדי שיאגור בתוכו התרשמויות למיניהן ויוכל להשתמש בהן נכון, עד שהרצון לקבל מגיע למצב שכל הפניות וכל השינויים שהבורא מייצב לו, מזמין בו, יידע איך להגיב נכון, כדי להישאר כל פעם פנים בפנים עם הבורא. זה בעצם הלימוד.
2.6.2017
פעולה אחת, לפנות לבורא
חוץ מהפנייה לבורא, אין כלום. אין יותר. מה עליך לעשות? רק פעולה אחת, לפנות לבורא. אין לך שום דבר בעולם יותר מהפעולה הזאת, כי רק בפעולה הזאת אתה חופשי. כל היתר יקרה לך גם כך וגם כך. כל יתר הפעולות שלך, כל מה שתעשה, מכוונות מלמעלה כדי שתגיע לזה. יש מיליוני פעולות, על כל אדם, במשך כל האנושות, במשך כל החיים, וכל זה בסך הכול מתרכז בפנייה לבורא לשנות את הטבע שלנו.
למה כל האנושות מתפתחת ועכשיו מגיעה למבוי סתום? זה גם כדי לצעוק "תתקן אותנו", לא צריכים שום דבר חוץ מזה, וזה באמת סיומה של כל ההתפתחות. וכל מה שעברנו היה רק לצורך הצעקה הזאת.
30.10.2016
לאיזו צורה אנחנו צריכים להגיע
הכוח העליון לא פועל עלינו בעצמו, שכאילו כולו תמיד מוכן ומזומן לעבודה עלינו, אלא לפי ההכנה שלנו. אנחנו צריכים להכין אותו, כי אין בורא ללא נברא. אנחנו צריכים בעבודה שלנו כל פעם יותר ויותר לכייל את הבורא להתפתחות שלנו. כי הוא רוצה שאנחנו נדע איך אנחנו מתפתחים, לאיזו צורה אנחנו צריכים להגיע. שלא סתם מעצמנו נבטל את עצמנו, וניתן לו אפשרות לעשות מאיתנו צורה כמו מאיזה גוף ללא שום צורה. אלא אנחנו בעצמנו רוצים להשתתף בזה. אנחנו מחויבים להשתתף בזה, אחרת לא נוכל להגיע להידמות לו, להגיע להיות "אדם", הדומה לבורא. לכן הבורא זהו כוח מופשט, הכוח העליון, האור העליון הנמצא במנוחה מוחלטת, ואנחנו בפניות שלנו לא רק שמבקשים ממנו שיעשה מאיתנו צורה, אלא אפילו צריכים איכשהו לנחש, איזו צורה אנחנו רוצים לקבל. את זה אנחנו מביעים בתפילה.
לכן התפילה שלנו היא לא סתם צעקה "הצילו, תעזור" וכולי, אלא היא חייבת להיות מפעם לפעם יותר ויותר מכוונת נכון ומסודרת נכון. התפילה היא ממש העבודה הרוחנית, עבודה שבלב. שאנחנו מכינים את הלב לפעולת הבורא כך, ש"תעשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונו כרצונך". כדי שאנחנו נגיע למצב שאנחנו עובדים בשותפות עם הכוח העליון.
1.1.2018
למה נחלשים מהעבודה?
ודאי שנחלשים. אם אתה תצליח בעבודה אז אתה תישאר כחיה, ואם אתה לא תצליח בעבודה אז מאין ברירה אתה תפנה לבורא והוא כבר יעשה ממך אדם. זה כל העניין. אנחנו לא מבינים שאנחנו צריכים לפנות לבורא בכל דבר, אפילו הקטן ביותר. כי אתה לא יכול בלעדיו שום דבר לעשות. לא לתקן ולא כלום. זו הטעות הגדולה ביותר שמכשילה אותנו, שאנחנו לא פונים אליו, זה הכול.אם תרשום באיזה מקום בראש, בלב, תיצור פתקים ומדבקות בכל הבית, תכתוב בכל הבית, "לפנות", "לפנות", "לפנות", ודאי שזה לא יעזור לך. בעצם אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר. הוא שולח את האור העליון כדי שאנחנו נרגיש רע בכל מיני מצבים. כל היגיעה שלנו היא לא בלתת, לא בלסגור את הפה, לא בלקבל, לא בלהגביל את עצמנו בכלום. כל היגיעה היא רק לפנות אליו. רק ללשם כך.
4.4.2018
נדרוש ממנו כוחות
מהשותף שלנו אנחנו כן יכולים לדרוש. הבעיה שאנחנו לא מקבלים בחשבון את השותף הזה, את הכוח הזה שהוא מחזיק אותנו בתוכו, שמלווה אותנו, שהוא קובע את כל המחשבות והרצונות, שמטפל בנו, שהוא עושה את הכול. וכל מה שיש עלינו זו הסתרה, שגם אותה הוא עושה בכוונה כדי שאנחנו דרכה נפרוץ אליו ונבקש, נדרוש. כמו שילדים קטנים דורשים מההורים, אין להם שום בושה, אלא ההורים הם חייבים להם. ובאמת זה כך. הבורא מעוניין שאנחנו נבקש ממנו כוחות, רק הבעיה היא שאנחנו צריכים לאתר מה אנחנו צריכים. אבל ברגע שאנחנו יודעים מה אנחנו צריכים, עלינו באמת לפנות אליו, כי אין לנו מקור אחר לקבל כוחות להתקדמות הרוחנית. הם כולם באים אך ורק ממנו.
24.11.2017
רצון העליון לספק לנו את כוח השינוי
אנחנו כבר מקווים מאד שאם עשינו את כל מה שאפשר, אנחנו נקבל תגובה מלמעלה. כי בעצם רצון העליון הוא לספק לנו את כוח השינוי, שאנחנו נתחיל להרגיש את הבורא כקרוב. במידה הזאת נמשיך הלאה בדרגות התפילה, בדרגות החיבור, בדרגות התיקון והדבקות.
20.3.2017