ההתגברות היא רק הפנייה לבורא
לפי מה שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אם אין הקב"ה עוזרו, אין יכול לו". נמצא, במה האדם אשם, אם לא קבל עזרה הדרושה מאת ה'. ולפי זה, מדוע האדם צריך לבקש סליחה מאת ה'. והתשובה היא פשוטה, היות שהוא לא בקש עזרה. כי חז"ל אמרו "הבא לטהר מסייעין אותו". נמצא לפי זה, שהעזרה באה מה' לאחר שבקש עזרה.
נמצא, שחטאו של אדם הוא בזה, שלא בקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שבקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפילה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו.
(כתבי רב"ש א', מאמר "מהי התפילה על עזרה ועל סליחה, בעבודה")
ההתגברות שלנו
כל ההתגברות שלנו היא בזה שאנחנו דורשים שינוי בנו ולא בסביבתנו.והשינוי הזה, יכול לבוא רק על ידי הבורא כי אנחנו נעשים בעלי ניסיון מיום ליום, שאנחנו באמת לא מסוגלים לכלום.שאנחנו היינו תוצאה מפעולת הבורא, ואין לנו מעשים, אלא אנחנו מעשי ידיו בכל.
לכן, הבירור שהכול תלוי בבורא, ואחר כך בירור שהכול תלוי בפנייה שלנו לבורא,כי בלי החיסרון מצדנו לא יכול להיות שיהיו בנו שינויים,זה הבירור החשוב ביותר. שבסך הכול הוא נקרא "התגברות", התגברות בפנייה לבורא.
30.10.2016
עזרה מלמעלה ועזרה מהחברים
כל הפעולה שלנו מתרכזת בהתגברות, התגברות לפנות לבורא, למה צריכה להיות התגברות? מפני שזה נגד הרצון שלנו, נגד הטבע שלנו, וכאן, אנחנו באמת חייבים לקבל עזרה מלמעלה ועזרה מהחברים בכדי לפנות לבורא. ככל שנפנה אליו מהר יותר נצליח.
30.10.2016
דורשים שינוי בנו
כאשר אנחנו מתכוונים להגיע להתפתחות רוחנית, עלינו לפנות לבורא כדי שהוא ייתקן אותנו. שכן, עוד לפני שאנחנו מאשימים אותו בטבע שלנו, הוא בעצמו אומר, "בראתי יצר הרע". כן נכון, רק את זה בראתי, ומי שמגלה שיש לו את היצר הרע הוא צריך להבין שזה בא ממני, חוץ מזה שאני עושה את זה. האדם צריך לגלות שזה בא ממני- מהבורא. ואז, בהתאם לזה, האדם דורש שינוי עצמי. השינוי יכול להתבצע אך ורק בידי הבורא, אבל עיקר השינויים, שהאדם רוצה לראות הם בו, בטבע שלו עצמו.
30.10.2016
כל מה שיכול להשתנות בבריאה זה הבקשה
הבורא הוא טוב ומיטיב, הוא ברא בנו את היצר הרע בכוונה, כדי שנבקש ממנו שינוי. זאת אומרת, כל מה שיכול להשתנות בבריאה זה בסך הכול הבקשה, התביעה שלנו, שום דבר חוץ מזה. הבורא ברא אותנו עם יצר הרע למטרה טובה, הבורא משנה את היצר הרע ליצר הטוב וממלא אותו בטוב, על-פי דרישתנו, הבורא לא מפסיק להיות טוב. אין אפשרות להעריך את הטוב, מבלי להכיר קודם את הרע. לכן הבורא ברא אותנו עם יצר הרע בתוכנו, ומשנה אותו לטוב על פי דרישתנו. וכשאנחנו בתהליך ומגלים את המצב הסופי, אנחנו רואים שכל הבריאה באהבה, ולא קיבלנו שום רע מהבורא, אלא הכול היה רק כטוב.
30.10.2016
מעלים בקודש
אם אנחנו מסודרים נכון לדו שיח עם הבורא, מתברר שאנחנו אפילו מחכים לבעיות בדרך, כי אנחנו מבינים שהן חיוניות, שאין אפשרות אחרת, שהכול מתגלה מתוך הנטייה שלנו להגיע לבורא. בהכללה כל הצרות בעולם הן מהסוג הזה, מתגלות אך ורק כי מעלים בקודש ולא מורידים בקודש. כשאנחנו תופסים את קצה החוט הזה, אנחנו כבר מבינים שעלינו לפנות אליו בכל מקרה, כל מה שמתגלה, זה רק סיבה לפניה נכונה, מסודרת ומורכבת עם הקבוצה. לכן אנחנו דווקא מצפים, אנחנו מעוררים את החושך, וזה נקרא "ישראל מזרזים את הזמנים". אנחנו מחפשים סיבה והזדמנות לפנייה בדרישה לבורא, כמו בדימוי של הזקן שהולך שפוף ומחפש כל הזמן משהו שאיבד. כל רצון והשתוקקות שלי לשינוי, הם רק אמצעי להיכנס למגע עם הבורא ועל ידי זה להתקדם.
1.12.2017
הבורא שבר את הקשר, כדי שאני אמצא את הקשר עימו
הבורא שבר את הקשר, כדי שאני אבקש ממנו שיחדש אותו, שהוא יתקן אותו.הוא שבר את הקשר, במכוון, כדי שאני אשאף למצוא קשר איתו. הוא שבר את הקשר בינינו, כדי שאני אבקש ממנו שיחדש את הקשר בינינו. הקשר עצמו, זה לא הדבר החשוב, לא נשבר שום דבר, כך זה רק נראה לנו. אלא שזו סיבה שגורמת לנו לפנות אליו כל הזמן, על פני כל צורות השבירה כביכול, זה גורם לנו לגלות ולבנות עימו סוגי קשרים נוספים עד שלגמרי באים לקשר עימו.
21.1.2018
ההתגברות בבקשה שהבורא יתקן את הקשר בינינו
אתה משתדל להתחבר , אתה מגלה השתדלות בתפילה,אתה מבין את הנחיצות. אבל מה אתה יכול לעשות? להתחבק עם מישהו? אתה לא יכול לתקן את הקשרים הפנימיים, זה לא ילך. תנסו כמה פעמים ותראו שזה לא עובד, ההתגברות היא לא בקשר בינינו, אלא ההתגברות היא בתפילה, בבקשה שהבורא יתקן את הקשר בינינו, כי על ידי זה אתה מתחבר אליו, וזו המטרה.
4.10.2017
מתפללים ומקבלים כוח להתעלות
עד כמה שאנחנו רוצים להיות מחוברים,פרעה דוחף אותנו ומפריע לנו.אנחנו רוצים להיות מחוברים יחד בעשירייה, אבל הוא דוחף, הוא לא רוצה שאנחנו נתחבר.על ידי גיחות וניסיונות כושלים כאלו יותר ויותר, ממלאים את עצמנו בכל זאת עם המתח הזה. אנחנו בעד חיבור, הוא נגד והמתח הגובר מביא אותנו להתפרצות. זה כבר עשר מכות מצרים, ויציאה. כשלא יכולים להתחבר, לא מסוגלים להתחבר. אבל שם כבר קורות תופעות של צעקה, שמתפללים ומקבלים כוח להתעלות. כוח של הבורא מעלה אותנו למעלה מהאגו ומחבר בינינו, ואז אנחנו יכולים להגיע לערבות, ולקבל שוב כוח מלמעלה שנקרא "תורה" וכולי.
9.3.2018
בדבקות בינינו עם הבורא
בדבקות בינינו אנחנו מגיעים לדבקות עם הבורא. חייבים להיות עשרה חברים, חמישה, לא חשוב כמה, על האדם להתחבר עם חברים אלו, אף על פי שהם דוחים אותו, מקבל מהם יחס של בעיות, צרות, אדישות, ובכל זאת מתגבר על כל זה, על ידי בקשות ותפילות מגיע איתם לדבקות ובתוך הדבקות איתם מגלה את הבורא. בעוצמת הדבקות בין החברים כך מתגלה עוצמת הדבקות עם הבורא, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. הכול תלוי באילו בעיות ועל איזו שנאה הם מתגברים ביניהם כדי להגיע לדבקות, "על כל פשעים תכסה אהבה", ואז בעוצמה הזאת הבורא מתגלה בהם.
1.12.2017
להתגבר מעל הגאווה שלך
אתה צריך לפנות לכוח עליון שמנהל את הכול וממלא את הכול. אתה צריך לתאר את זה לפניך ולהשתדל למצוא עימו מגע. אין יותר מה להוסיף. אתה חייב להיות קצת פחות עקשן ואז תצליח. אתה חייב להבין שהעקשנות הזאת באה מתוך האגו שלך שעומד ולא נותן לך להצליח. תפנה לבורא ותבקש שיעזור לך קצת להתגבר מעל הגאווה שלך. תבקש וזה יקרה.
17.5.2017
הכול לקראת הבקשה
אנחנו לא יודעים מה זה לקשור את הלבבות, אלא המטרה המשותפת שלנו, היא המחייבת ועושה את זה.אנחנו רק רוצים שכל אחד יקשור את עצמו עד כמה שאפשר לחברים ולבורא. אסור לנו לשכוח את זה. זה חייב להיות דרך החברים לבורא.ואז, יבוא הכוח מהבורא, אשר יקשר בין כולנו.לא אנחנו עושים את זה. למעשה, זה תפקידנו, אנחנו צריכים 'לקשור את הלבבות בעצמנו'. אבל זה קשה מאד, לכן אנחנו צריכים רק להבין, לדעת, להרגיש, שאנחנו לא מסוגלים לעשות כלום, לכן כל שעלינו לעשות זה "תפנה עם הבקשה שלך, תבקש, כלום חוץ מזה. אל תעשה שום דבר חוץ מבקשה". זה הכול. כל אחד בקבוצה צריך רק לברר את הבקשה ולבקש וכמה שיותר נכון ומדויק. כל הזמן צריך להיות במצב בקשה, להיות עקבי כזה, אבל ממש כל הזמן, ולעדן ולדייק יותר ויותר, ולכלול הכול בתוך הבקשה, זה נקרא עבודת ה' - התגברות.
2.5.2018
באיזו צורה יבוא עזרי
אני פונה לבורא באופן חד צדדי, כי אני לא יודע באיזו צורה יבוא עזרי. אני לא יכול להבין את זה. יכול להיות שזה יבא בצורת מכה, בצורת חיבוק, בצורה של שונאים או אוהבים, או כך או כך. ויכול להיות אפילו שהעזרה תבוא מבלי שארגיש משהו, כלום, וזאת העזרה, זאת התשובה. עזרה, תגובה באה תמיד. כמו שכתוב שאפילו גנב במרתף שמתפלל מקבל תשובה. אנחנו לא מבחינים, וזה אסור לנו. לא כדאי לנסות לחטט, כי אתה לא יודע את כל צורות הבורא שבהן הוא מנהל אותך, אתה לא יכול לזהות אותן.
22.3.2017
ההצלחה תגיע דרך השינוי באדם
יכול להיות מצב שהאדם קושר את עצמו לבורא, אבל לא מזהה שיש לו יצר הרע. הדאגה היא שיהיה לו טוב בעולם הזה, ושיהיה טוב גם לעולם הבא. האדם לא מרגיש שעליו להשתנות, רק רוצה להרוויח. ואז הוא לא דורש שינוי מהבורא כשהוא פונה אליו כדי להצליח, שההצלחה תבוא דרך שינוי באדם. אלא הוא דורש בעצם בפנייה הזאת שינוי בבורא, כי הבורא הוא מנהל את האדם, אחרת לא היה פונה לבורא.
30.10.2016
תגלה לי, תחבר, תמלא
אנחנו לא יודעים לעשות שום דבר ברוחניות, כלום, אף פעם. אנחנו רק יכולים לראות, לזהות, שאנחנו לא מסוגלים, אבל גם לא רוצים לבקש מהבורא. אף פעם אנחנו לא מגיעים לאף מעשה, לאף מחשבה נכונה, רק חסר, רק לא טוב. אנחנו מגלים את השבירה. אז אני צריך תמיד לבקש, "תעשה לי, תעזור לי, תגלה לי, תחבר, תמלא", ככה תמיד, רק על ידי בקשות. "התגברות" זה נקרא שאני לא יכול, לא רוצה אבל אני בכל זאת עושה. בשביל מה אני חייב לעשות? כדי להיוודע שאני לא מסוגל ואז אני מבקש. אנחנו אף פעם לא מצליחים לעשות שום דבר. ההצלחה שלנו נקראת שאנחנו מבקשים והבורא עושה. זה נקרא שהצלחתי.
3.1.2018
ההרגל לחפש כל הזמן
בעל הסולם כותב באיגרת, שהעיקר זה לתפוס כל מצב שבו האדם נחלש ומיד להתחזק בפנייה לבורא. אנחנו צריכים פשוט להתרגל לזה. ולא לרדת מהרמה שהגענו אליה, כל הזמן לשמור עליה, זה יהפוך להיות להרגל. ההרגל כל הזמן לחפש, כמו גנב במרתף שמתפלל כל הזמן להצליח.
1.12.2017
לבקש כל הזמן
עליך לבקש כל הזמן, שכל הזמן תהיה בקשה. לא לרדת מהבורא. מתחילים קודם כל בדביקות בזה שאתה כל הזמן מבקש. כשתתחיל לראות שאתה משתנה, אז תבקש עוד ועוד, אין גבול לזה. מפני שעל ידי זה שאתה מבקש, אתה נדבק, אתה מקבל קשר, אתה מקבל דביקות. כמו תינוק, כמו ילד קטן, יותר גדול ויותר גדול, אין זה משנה. העיקר כל הזמן בקשות.
בבקשות האלה אתה מוסיף לאט לאט גם הערכה, כבוד, התחשבות. זה יבוא בעצמו, כי הפנייה, הבקשה, היא תסביר, היא תדרוש ממך, שאתה צריך כך לבקש. אם זה חבר שלך אתה אומר לו "תביא לי משהו", אם זה בן אדם גבוה ורחוק ממך אז אתה פונה בצורה אחרת. ככה זה יהיה בדיוק עם הבורא, כל הזמן לבקש, זהו, מה יותר פשוט מזה.
2.5.2018
בדבקות במצב הנוכחי
אם הבורא היה עוצר את האדם בדרך התפתחותו במצב הזה, שכל הזמן עד אין סוף היה כל הזמן רק נמצא במצב הזה הנוכחי, שלא יכול להשיג שום דבר, אלא משתדל להתפלל ממצב שאין לו שום סיכוי. והאדם ממצב שאין לו שום סיכוי היה מבין שזה לא יעזור לו כלום, אבל אם זה רצון הבורא אז מה צריכים עוד? אז הוא היה כל פעם מחדש את התפילה שלו מפני שבזה הוא עושה נחת רוח. האם את המצב הזה אי אפשר להחשיב כמצב המתוקן? האם במצב הזה אי אפשר להגיד שהאדם כן נמצא בדבקות וכן נמצא בהשפעה?
זאת אומרת, בעצם אנחנו נמצאים בכל רגע ורגע ביכולת להיות בדבקות. רק השאלה היא האם אנחנו יכולים להסכים עם התנאים האלה להיות בדבקות במצב הנוכחי או לא? כי אם אני אומר "אין עוד מלבדו טוב ומיטיב" כאן ועכשיו, אז לא חסר לי כלום חוץ מלגלות את היחס שלי לזה בלבד, ואני כבר נמצא במצב המתוקן.
20.9.2017
ההתחלה שהאדם מתחיל להיכנס בעבודה, הוא מתחיל באמונה, אולם הגוף מתנגד לעבודה זו, אז בא מצב של יגיעה, היינו שהוא צריך להתגבר על הגוף, ולעשות כל מיני עצות, כמו שאמרו חז"ל "בתחבולות תעשה לך מלחמה", היות שאין הגוף רוצה לוותר על תועלת עצמו, וכפי מה שנותן יגיעה, בשיעור הזה הוא מתחיל להרגיש, שאין בידו לעשות שום דבר, כי הוא מצד עצמו, כבר עשה לפי דעתו, כל מה שהיה ביכולתו לעשות, ובא לאחר היגיעה, לידי ידיעה, שרק ה' הוא יכול לעזור, ואין זה בידי עצמו. אז התפילה הוא בעומק הלב, היות שברור אצלו בידיעה ברורה, שאין מי שיעזור לו אלא הקב"ה. אולם גם אפילו שבא לידי ידיעה, שה' יכול לעזור לו, ומבין שהעצה אמיתית הוא רק תפילה, בא הגוף ונותן לו להבין, הלא אתה רואה כמה תפלות שכבר עשית, ולא קבלת מלמעלה שום תשובה, אם כן למה לך להתפלל, שה' יעזור לך, הלא אתה רואה, שאין אתה מקבל שום עזרה מלמעלה, אם כן, אין ביכולתו להתפלל אז, על זה צריכים עוד הפעם להתגברות, היינו להתגברות עם האמונה, ולהאמין שה', כן הוא שומע תפלת כל פה, ולא חשוב אם האדם הוא מוכשר, ושיש לו מידות טובות, או להיפך, אלא הוא צריך להתגבר ולהאמין למעלה מהדעת, אף על פי שהדעת שלו מחייב, לאחר שהוא התפלל הרבה פעמים, ועדיין לא קבל מלמעלה שום דבר, אם כן איך הוא יכול ללכת עוד הפעם להתפלל. גם על זה צריכים התגברות, היינו לתת יגיעה למעלה מהדעת, ולהתפלל שה' יעזור, שיוכל להתגבר על הדעת שלו, וכן להתפלל.
(כתבי רב"ש ב', מאמר "מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה")
להשפיע בחזרה לבעל הבית
לבורא פונים כולם, "תעשה לי חיים טובים, תפסיק לעשות בלגן בחיים שלנו, תראה מה עשית על פני כל כדור הארץ, למה הבאת את כל האנושות שלך, הילדים שלך, ככה מתייחסים אליהם? כך בונים להם את העתיד? אבל אנחנו הבנים שלך, מה איתנו?".
זאת אומרת לאדם יש הרבה תרעומת לפנות לבורא ולדרוש, אבל בסופו של דבר ההתגברות היא בזה שאנחנו מבררים מה זה נקרא לפנות. כי אנחנו רואים שכל הטענות האלה לא עובדות. הפנייה יכולה להיות רק בהתגברות לשנות, ממש לשנות את הטבע שלנו כדי לגרום נחת רוח, כדי להשפיע בחזרה לבעל הבית. שאני יושב מול בעל הבית ודורש ממנו לבנות אותי, לשנות אותי כך שאוכל לקבל כל טוב, מה שהוא רוצה ממני רק לטובתו כמו שהוא רק לטובתי. זאת אומרת אני דורש ממנו כוחות השפעה, מעל הטבע שלי. בסופו של דבר לזה להגיע. לכן הפנייה שלנו לבורא זו פנייה וודאי, ולא כמו שכולם פונים. גם אנחנו ככה פנינו בדורות הקודמים, בגלגולים הקודמים. עכשיו הגענו לגלגול שאנחנו צריכים להתחיל לארגן פנייה יותר בוגרת, אנחנו רוצים שינוי בנו ולא כדי שיהיה לנו טוב. זה השלב הראשון שנקרא "לא לשמה", אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב כדי שנשמח את בעל הבית. זאת אומרת שהטוב שאקבל וארגיש, יהיה מורגש רק בכלים דהשפעה, שעל ידי זה אשמח אותו. יש כאן באמת הפכיות פנימית, אמיתית, שאנחנו עוד לא מכירים כל כך, ושאותה צריכים לרכוש.
30.10.2016
לפנות לבורא שייתן כוחות
הטעות הגדולה ביותר שאדם יכול לעשות, שהוא חושב שעליו להתגבר בעצמו על הבעיות שהבורא שם לפניו כמכשולים זה אחר זה. ההתגברות שלו אינה צריכה להיות בכך שהוא עובר את המחסומים האלו, אלא לפנות לבורא שייתן לו כוחות ושכל פשוט לעבור אותם בקלות. אין צורך להתגבר ולעבור על המכשולים, מפני שאין לנו כוחות לזה. הבעיה שלנו היא שאנחנו רוצים לעשות זאת בעצמנו, חושבים שזה עלינו, אך למעשה עלינו רק לפנות לבורא שיעשה את זה. לכן כל המאמץ שלנו נקרא "עבודת ה'" ולא העבודה שלי, שלך או שלו. אך אנו כל הזמן שוכחים את זה, ולכן צריכה כאן להיות דעת החברה, האווירה צריכה להיות סביב האדם, כדי שידע שישנה עליו השפעה מלמעלה, מהסביבה, שאין אנחנו צריכים להתגבר על שום דבר מלבד על הפנייה לבורא, דרך החברה, יחד עם כולם כמה שאפשר. להתגבר על זה ולא על המכשולים, לא על המצבים עצמם, אלא למשהו אחר לגמרי.
1.12.2017
הבורא מארגן אותנו רק שנזדקק לו
כשאני משתדל בצורה כלשהי להתקרב לחברים, לקבוע איתם צורה נכונה של התקשרות, אני רואה שאני לא מצליח. עד כמה שאני רץ לכיוון הזה, הוא דווקא מתרחק, ואני רץ יותר והוא מתרחק יותר, וכך זה כל הזמן. מדוע כך זה קורה? כדי שאחליף את צורת המחשבה שלי, שאבקש מהבורא שהוא יעשה, ולא שאני בעצמי מגיע לתיקון. מפני שכל העבודה שלנו היא בתפילה, והוא יגמור את הכול. לכן עלינו רק להבין את העניין שהבורא מארגן אותנו, מביא אותנו דרך כל מיני מכשולים, צרות, בעיות, חוסר הצלחה מכל וכל, רק כדי שאנחנו נזדקק לו. כמו שכתוב, "אם ה' לא יבנה בית", אז לא יעזור לך כלום.
2.2.2018
הבורא מתקרב ואני מרגיש חיסרון
כשאדם מרגיש התעוררות, זה נקרא שה' מתקרב אליו, מתוך כך האדם רואה עד כמה שהוא רחוק מה'. זאת אומרת, אני מרגיש את עצמי רחוק מתי שה' נעשה יותר קרוב. עלי להיות מודע למצב הזה לאמיתו, כדי שזה לא יבלבל אותי ואני אבקש באמת להתקרב. כשאני מרגיש שהוא קרוב אליי, אני מרגיש חיסרון, ולכן אני יכול לגלות אותו ולפנות אליו.
5.1.2018
הזדמנות מהבורא
מה שמלמעלה נותנים הכבדת הלב. האדם אינו עושה כאן כלום, אלא הכול הוא נפעל מלמעלה. קצת יותר אור, מתחיל לרוץ כמו תינוק. פחות אור, קשה לו להרים את היד. אבל אם הוא מבין שהוא קיבל את זה מהבורא, הוא צריך להבין שזאת ההזדמנות שהבורא עושה לו ערפול כזה, עושה לו הרדמה לכל החיים שלו כדי שיבקש משהו מיוחד. זה דווקא עזרה. כאן אתה משתתף בזה. אתה מבקש מהבורא. "אני עכשיו לא רוצה כלום. זה נכון שעשית לי הרדמה, אבל אני מבקש שתעשה לי גם ניתוח. ואז אתה קצת תסדר לי את הלב והמוח למטרה". אבל תראה עד כמה שזה עוזר. זאת אומרת, מה שמרגישים זה בא מלמעלה ולא סתם מהגוף, שהגוף עייף. אין דבר כזה. הכול מנוהל על ידי אותו המקור. וחייבים להגיב על זה בצורה בריאה, נכונה, ובהתאם לזה להתקדם.
17.8.2018
תפילה היא התגברות מיוחדת
תפילה היא התגברות מיוחדת מאוד, התארגנות מיוחדת בכמה בני אדם. לא מדובר באדם אחד, אלא זה רק אם אנחנו רוצים באמת לארגן את המבנה של הנשמה. אם אני רוצה לעבוד על גדלות הבורא, אני צריך לעבוד על החשיבות שלו, שזה כוח השפעה. איפה אני יכול להדגים שאני רוצה את הכוח הזה, שאני נמשך אליו? רק בתנאי שאני מנסה להדגים את הנטייה שלי בקבוצה כלפי החברים. שאני רוצה להשפיע להם, לעזור להם, להיות להם כערב. אם אני משתדל לעשות זאת בכל כוחי ולא מסוגל להגיע לזה, אז אני פונה לבורא ומבקש שהוא ייתן לי אפשרות לגרום לחיבור של הקבוצה. יוצא שאני לא מתפלל עבור עצמי, אלא עבור הקבוצה. מכאן מובן שאמנם התפילה יוצאת ממני, אבל עבורם. כך האדם המתפלל דווקא משיג את כוח ההשפעה ויכול להמשיך לממש אותה בתוך העשירייה, בתוך הקבוצה. אנחנו צריכים כל הזמן, כמו עם שק על הגב, לנסות לבצע כך, וכשלא יכולים, צועקים. זאת התפילה.
2.3.2018