גלגלי ההנעה של הכאוס
הברירות העומדות בפנינו כיום הן התנוונות שתוביל למשבר ולהתמוטטות, או התפתחות לקראת עולם חדש. אנו נעלה על אחד משני המסלולים משום שהעולם כפי שהוא היום אינו יציב. הבה נבחן כעת כמה מן הגורמים המניעים אותנו לתוך הצומת הקריטי הזה.
חוסר היציבות הכלכלית
חוסר היציבות במערכת הפיננסית העולמית אינו גלוי לעין. למרות הבעיות, הזעזועים והמשברים התקופתיים, הצמיחה הכלכלית, הנמדדת במושגים של כסף, נמשכת. התחזיות לעתיד נראות ורודות: לאחר ההתפתחויות בשנת 2004, שנת הצמיחה הכלכלית הטובה ביותר זה שלושים שנה, צפתה קרן המטבע העולמית שהצמיחה תימשך בשיעור של 4.3 אחוזים בשנים הבאות.
אבל מבט מקרוב מגלה כי דפוסי הצמיחה העכשוויים, המתרכזים בארצות-הברית, בסין ובכמה מדינות באסיה, אינם יציבים. הם מערערים באופן חמור את האיזון במערכת הפיננסית הבין-לאומית.
במילים פשוטות יותר, ארצות-הברית צורכת יתר על המידה ומייצאת מעט מדי, ואילו סין ומדינות אחרות באסיה צורכות מעט מדי ומייצאות יתר על המידה. הגירעון המסחרי של ארצות-הברית עומד כיום (בעת כתיבת שורות אלה) על 760 מיליארד דולר, יותר משישה אחוזים מן התוצר הלאומי הגולמי שלה. בה בעת, הרזרבות שהצטברו בבנקים המרכזיים של אסיה עלו מ-509 מיליארד דולר לפני עשר שנים ל-2,300 מיליארד דולר בסוף שנת 2004, במידה רבה בשל הצטברות דולרים בידי סין.
הדולר האמריקני הוא כסף מוערך: למעלה משני שלישים מן הרזרבות בעולם מוחזקות בדולרים. בנקים מרכזיים בסין, ביפן ובארצות אחרות באסיה, המחזיקים ברזרבות גדולות של מטבע חוץ, הם שבויים של המדיניות הפיסקלית של ארצות-הברית. הם ערים לכך שסירוב לצבור דולרים נוספים, או צמצום רזרבות הדולר שבבעלותם, יוריד את ערך הדולר ויגרום להפסדים גדולים ברזרבות. כמו כן, דולר בעל כוח קנייה קטן יותר יצמצם את הייצוא שלהם לארצות-הברית, דבר העלול ליצור אבטלה ולהוביל למיתון.
אלה הן תחזיות בלתי רצויות. אולם עד מתי ימשיך העולם לממן את הוצאות היתר של ארצות-הברית? חוסר שיווי המשקל הפיננסי הולך וגדל, ויבוא היום שבו הוא יגיע לנקודה שבה יהיה הכרח לאזנו.
ראשי הבנקים המרכזיים יודעים שהחלופה לתיקון הדרגתי, אף כי כואב, היא צעד קיצוני של מעבר לרזרבות במטבע אחר. אם יעשו כן, ארצות-הברית לא תוכל עוד לממן את הגירעון שלה בדולרים, והכלכלה האמריקנית תחווה זעזוע הדומה לזה שהוביל להתמוטטות כלכלתה של ארגנטינה. זעזוע זה יעורר תהודה בכל העולם.
התחזית הכלכלית לשנת 2005 שפרסמה קרן המטבע העולמית ציינה כי השאלה העומדת במרכז איננה האם תתוקן כלכלת העולם, אלא כיצד היא תתוקן. אם יידחו הצעדים הדרושים לתיקון הכלכלה, יהיה התיקון "פתאומי". זה יהיה חלק מנקודת הכאוס בכל הכלכלה העולמית או האות המבשר אותה.
חוסר היציבות החברתית
מתחים בתוך קהילות מתקרבים לנקודה קריטית וכתוצאה מכך מבנים חברתיים מסורתיים כמו התא המשפחתי מתמוטטים. במדינות המתועשות הולך וגדל הקושי לגדל ילדים בסביבה ראויה. שיעור הגירושים בנישואים הראשונים בארצות-הברית עומד על 50 אחוזים, וכ-40 אחוזים מן הילדים גדלים במשפחות חד-הוריות לפחות בחלק מילדותם. עוד ועוד נשים וגברים רואים במקום העבודה סביבה מספקת וידידותית יותר מן הבית. בקרב זוגות שילדיהם "עפו מן הקן" רווחת תופעה מוכרת: הם מחפשים להגשים את עצמם עם שותפים אחרים במקום לנסות לארגן מחדש את ביתם שהתרוקן מילדים.
אנו עדים לכך שברחבי העולם משפחות סועדות יחד בתכיפות הולכת ופוחתת, וכשזה אכן קורה, הטלוויזיה מרכזת את מרב תשומת הלב. עולה רמת החשיפה של ילדים לכלי התקשורת, לטלוויזיה, למשחקי וידאו ולנושאים "למבוגרים" - לשון נקייה לתכנים האלימים והמיניים. לדעת חוקרים, חשיפה לדימויים אלה מעודדת התנהגות אלימה וניצול מיני. בני נוער מתמודדים עם האתגר של מין "חופשי", שבו מערכת יחסים בת לילה אחד נתפסת כנורמה, ואילו בניית מערכת יחסים רגשית עמוקה נחשבת לדבר שאבד עליו כלח.
רבים מתפקידי המשפחה עוברים מידיה לידי קבוצות עניין חיצוניות. גידול ילדים מופקד בידי גני ילדים ומעונות יום קהילתיים. פעילויות בשעות הפנאי מוכתבות על ידי פעילויות שיווק ועל ידי מאמצים מצד יחסי הציבור של חברות מסחריות, והאחריות להספקת הארוחות והמזון עוברת מן המטבח המשפחתי למרכולים, לתעשיית האוכל המוכן ולרשתות המזון המהיר.
חוסר היציבות האקולוגית
יחסים בלתי יציבים התפתחו גם בין בני האדם לבין הטבע. במשך מרבית שנות ההיסטוריה בת חמישה מיליון השנים, היה הביקוש של האנושות בטל בשישים ביחס למשאבים הזמינים, אך בחמישים השנים האחרונות התרחבה משפחת האדם בשיעור העולה על השיעור שהכרנו בכל ההיסטוריה שקדמה להן.
המים, האוויר והאדמה אינם מסוגלים להתחדש במידה מספקת כדי להיענות לצרכים של האוכלוסייה הגדלה. הנתונים הסטטיסטיים שמספקים אונסק"ו, ארגון המזון והחקלאות, ארגונים אחרים של האו"ם וגופים בין-לאומיים שונים, מציגים את הפרטים בבהירות מרשימה.
מים: ארבע חמישיות מפני כדור הארץ הן מים, והרעיון שהאנושות יכולה להישאר ללא מים נראה מגוחך. אולם מים לשימוש בני האדם צריכים להיות מתוקים, והמים המלוחים שבאוקיינוסים מהווים 97.5 אחוזים מכמות המים הכללית בכדור הארץ.
בעבר היו מאגרי המים הזמינים מצויים בכמות שהספיקה לצורכי האדם, אך לפני 50 שנה לא הייתה בעולם שום מדינה שעמדה בפני מחסור משווע במים. כיום כשליש מאוכלוסיית העולם חיה בתנאים כמעט קטסטרופליים, ובשנת 2025 שני שלישים מהאוכלוסייה ייאלצו להתמודד עם מחסור מעין זה. לרשותן של אירופה ושל ארצות-הברית תעמוד מחצית מרזרבות המים לנפש שהיו להן בשנת 1950, ולרשותן של אסיה ושל אמריקה הלטינית יעמוד רק רבע מרזרבות המים. המצב החמור ביותר ישרור באפריקה, במזרח התיכון ובאסיה הדרומית והמרכזית.
אדמה: פני השטח ביבשות, למעט מדבריות החול וההרים הגבוהים, מכוסים באדמה, אך מעטה היא האדמה באיכות המתאימה לחקלאות. לפי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יש כ-30 מיליארד דונמים של אדמה זמינה באיכות טובה לגידול יבולים. 71 אחוזים מהם נמצאים בעולם המתפתח. זהו משאב יקר ערך, הנדרש נואשות בעבור הספקת צורכי המזון והחקלאות של האוכלוסייה ההולכת וגדלה.
ברחבי העולם מאבדת האנושות מדי שנה בשנה בין 50 ל-70 מיליון דונם של אדמה הטובה לגידולי יבולים. אם יימשך תהליך זה, כשלושה מיליארד דונם יאבדו עד אמצע המאה העשרים ואחת, ויישארו 27 מיליארד דונם כדי לכלכל מעל תשעה מיליארד בני אדם. שטחים אלה יעמידו שלושה דונמים בממוצע לכל אדם. לשם השוואה נציין כי כדי לספק כיום את צרכיו של אמריקני טיפוסי אחד נדרשים כ-50 דונמים.
אוויר: תכולת החמצן באטמוספרה צונחת כיום ל-19 אחוזים מעל האזורים הצפופים ויורדת עוד עד ל-12–17 אחוזים מעל הערים הגדולות. רמה זו אינה מספקת לשמירה על תפקוד מלא של תאי הגוף, של האיברים ושל המערכת החיסונית. סרטן ומחלות ניווניות אחרות עלולות להתפתח. חמצן בשיעור של שישה או שבעה אחוזים מנפח האוויר הכולל אינו מאפשר חיים בני-קיימא.
בסיביר, בשטח של אדמה קפואה המשתרע על פני מיליון קילומטרים רבועים, כשטחן של צרפת וגרמניה יחד, החל הקרח להימס לראשונה מאז נוצר בסוף עידן הקרח האחרון, לפני 11,000 שנה. האזור, שטח אדמת כבול הגדול ביותר בעולם, החל לפלוט מתאן מאז היווצרותו בשלהי עידן הקרח האחרון, אך רוב הגז נלכד מתחת לאדמה הקפואה. חישובים מראים שאדמת הכבול המופשרת עלולה לפלוט כ-700 מיליון טונות של פחמן לאטמוספרה בכל שנה, להכפיל את רמות הגז באטמוספרה ולהוביל לעלייה בשיעור של 10–25 אחוזים בהתחממות כדור הארץ.
האקלים: שינויים בהרכב הכימי של האטמוספרה מעוררים שינויים באקלים. שינוי האקלים כבר הגיע לנקודה הקריטית המסוכנת.
שלושה גופים - המכון למחקר מדיניות ציבורית בבריטניה, המרכז לקדמה אמריקנית והמכון האוסטרלי - פרסמו בשנת 2005 דו"ח, ובו צוינה נקודת האל-חזור: נקודת הכאוס שלאחריה שינוי בטמפרטורה בעולם יגרור תוצאות הרסניות ביותר. מדובר בעלייה של שתי מעלות צלזיוס בממוצע מעל לממוצע שנרשם בשנת 1750. נדמה כי שינוי זה קטן מכדי לגרום לתוצאות חמורות כל כך, אולם מודלים אקלימיים מצביעים על כך, שלכשיגיע שינוי זה, הוא עלול לפגוע קשות בתבואה ולגרום למחסור במים ולעלייה בהתפשטות מחלות, לעלייה במפלס מי הים ולהכחדתם של יערות גדולים.
בפברואר 2006 פרסם ג'יימס לַאוְולוֹק את ספרו "נקמת גאיה", ובו פרס את "תאוריית גאיה" הגורסת כי הביוספרה היא מערכת חיה אחת המווסתת את עצמה. לאוולוק הגה את רעיון נקודת האל-חזור: לטענתו, מכל הבחינות אין הביוספרה מסוגלת עוד לווסת את עצמה. נקודת האל-חזור כבר כאן.
עובדה היא, שעד כה כבר עלתה הטמפרטורה בעולם ב-0.8 מעלות צלזיוס, ומגמת ההתחממות צוברת תאוצה; בדצמבר 2005 ציינו מומחים לחקר האקלים שבתוך עשר שנים תיתכן עלייה של אחוז אחד. הצמצום המתמשך בממדי כיפת הקרח בקוטב הצפוני גורם לשינויי מזג האוויר בעולם. הוא מאיים בראש ובראשונה על אירופה, שכן זרימת המים המתוקים לתוך צפון האוקיינוס האטלנטי תיפסק בגלל הטיית זרם הגולף.
הדבר יציף את מערב אירופה במים קפואים וישליט באנגליה ובחלקים נרחבים באירופה חורפים קרים כמו בסיביר. על אירופה מאיים אקלים קר יותר, אך רוב אזורי כדור הארץ חשופים לעלייה בטמפרטורות שעלולה לעשות שמות בתוצרת החקלאית. אמנם לא ניתן לחזות במדויק את ההשפעות הללו: התחממות כדור הארץ אינה תהליך הדרגתי ומפוזר אלא דיפרנציאלי, ובו חלקים מכדור הארץ מתחממים ואחרים מתקררים. אך בסך הכול שינויי אקלים אלה מאיימים על הספקת המזון, ולכן על עצם קיומן של קהילות אנוש בכל העולם.