אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת וישב / וישראל אהב את יוסף

וישראל אהב את יוסף

עד) וישראל אהב את יוסף. כמה אהב הקב"ה את ישראל, ובשביל האהבה שאהב אותם מכל העמים עובדי ע"ז, הזהירם ורצה לשמרם בכל מה שעושים.
עה) ג' פעמים ביום הדין שורה בעולם, וכשמגיע זמן ההוא, צריך האדם להזהר ולהשמר, שלא יפגע בו אותו הדין. והם בזמנים ידועים.

עו) משום, כשהבוקר עולה, נתעורר אברהם בעולם, ונאחז בדין לקשר אותו עמו. ובתחילת שלש שעות הראשונות נוסע הדין ממקומו להתעורר ביעקב. עד שמגיע תפלת המנחה, שחוזר הדין למקומו. ונתעורר הדין של מטה להתקשר בדין של מעלה. כי אז נתקשר דין בדין וצריכים להזהר.
ז"א נקרא יום. ג' זמנים הם ג' קוים שבז"א, שבכל אחד מהם דין מיוחד. ואלו ג' בחינות דין שבג' קוים דז"א, נמשכות מג' זריעות, חולם שורק וחירק, שהן שורשיהם של ג' קוים דז"א:
א. שבְּעֵת עלית המלכות לבינה, נופלות ממנה אותיות אל"ה דאלקים, ונשארה במ"י דאלקים, ו"ק בחוסר ג"ר. והיא בחינת הדין שבנקודת החולם, שבקו ימין דז"א הנקרא אברהם,
ב. שבְּעֵת גדלות, שמלכות יוצאת מבינה, וג' אותיות אל"ה חוזרות לבינה, שאז חוזרת לראש א"א, ומשגת ג"ר מבחינת חכמה בלי חסדים, שאז אפילו החכמה אינה מאירה, והיא נסתמה. וזהו בחינת הדין שבנקודת השורק, ושבקו שמאל דז"א, הנקרא יצחק. ונקרא דין של מעלה,
ג. עלית זו"ן שמה ע"י המסך דחירק, המכריע בין ב' הקוים, הוא ו"ק, ששורשו בא מהמנעול, ואח"כ נתתקן במפתח, ונעשה כמסך שבנקודת החולם. והיא בחינת הדין שבנקודת החירק, ושבקו אמצעי דז"א הנקרא יעקב, ונקרא דין של מטה.
בעלות הבוקר שולט קו ימין דז"א, הנקרא אברהם. ונאחז בדין של נקודת החולם, שהוא מסך דו"ק חסר ראש, מסבת התכללות המלכות בבינה. כי בסבת גילוי הדין הזה של נקודת החולם, יוצאים כל המוחין דזו"ן, שאז זמן הזווג. ויעקב, קו אמצעי, עולה ומכריע בין ב' הקוים אברהם ויצחק, ע"י מסך דחירק שבו.
אחר שנכלל ב' הקוים ימין ושמאל זה בזה, יורד הדין מנקודת החולם, אברהם, כי חזר והשיג הג"ר ע"י התכללותו בשמאל, והדין שהיה בו יורד ובא ביעקב, בקו אמצעי, ע"י, המסך דחירק שבו, שהוא בחינת ו"ק. בזווג של בוקר נתבטל הדין של יצחק, שליטת קו שמאל, שהוא הסתימה שבנקודת השורק, בסבת הכרעתו של יעקב בכח המסך דחירק. ועתה שחזרה שליטתו של יצחק ואינו נכלל באברהם, חזר ג"כ הדין שבנקודת השורק למקומו, שחזרו ונסתמו בו האורות מחמת חוסר החסדים.
דין של מטה, ו"ק חסר ראש, במסך דחירק, שבקו האמצעי, נתבטל עתה מפאת שנתקשר בדין של מעלה, שבנקודת השורק, וחזר הג"ר גם לקו אמצעי, מכח שליטת השמאל, וע"כ נתבטלה הכרעתו, והדין שולט בעולם מסתימת האורות. וע"כ צריכים להזהר אז.

עז) ועוד, כשנתעורר הדין בעולם, והמות נמצא בעיר, אין אדם צריך ללכת יחידי בשוק. אלא צריך להסגיר עצמו שלא יצא לחוץ, כמו שבארנו בנח, שהסגיר את עצמו בתבה, שלא ימצא לפני המשחית.
ג' דינים הראשונים, שהם בג' קוים דז"א, צריכים רק להזהר שלא ימשיך הארת השמאל מלמעלה למטה. ואם הוא נזהר בזה, כבר הוא ניצל מהם. אבל בדין הזה הד', שיש מות בעיר, שהוא הדין של הנוקבא המתעורר כמ"ש, לא זכה הוא רע, שהם הדינים שבמסך דצ"א שממנו המות.
הנה כאן אינו מועיל זהירות ושמירה. כי דין הזה אחר שנגלה, כבר שולט גם על בחינת ממטה למעלה. ואין לו עצה, אלא להסגיר את עצמו, שלא יתראה לפני המשחית. שלא יגע בשום מוחין רק בבחינת ו"ק, שהוא אור החסדים, שאין לס"א שום אחיזה בהם, ונמצא שאינו נראה לפני המשחית, כי אין לו אחיזה בו. וזה נבחן, כמו מתחבא ומסגיר את עצמו בחדרו, שלא יראו אותו. גם נח הסתיר את עצמו בבחינת הו"ק שממטה למעלה, באור החסדים אשר שם. ואז ניצל. כי אין שום אחיזה לס"א באור החסדים.

עח) הַסגר את עצמך בחדריך, וסגור דלתך בעדך, שלא יתראה בפני המשחית, שלא ימשיך אלא אור ו"ק דחסדים, שאין למשחית אחיזה בו. כי אחר שעבר הדין, אין עוד רשות למשחית להזיקו.

עט) שהקב"ה בשביל האהבה שאהב את ישראל, וקרבם אליו, גרמה שכל שאר העמים עכו"ם שונאים את ישראל, משום שהם מתרחקים מקב"ה, וישראל קרובים.

פ) בשביל האהבה שאהב יעקב את יוסף יותר מאֶחיו, אע"פ שהיו כולם אחים, כתוב, ויתנכלו אותו להמיתו. כל שכן העמים עובדי כו"מ לישראל, שגם הם שונאים את ישראל בשביל האהבה, שאהב הקב"ה את ישראל יותר מכל העמים עכו"ם.
האהבה, שאהב יעקב את יוסף יותר מכל אחיו, גרמה לגילוי דין הד', המות, ששום זהירות ושמירה אינו מועיל בו.

פא) אהבה ההיא שאהב אותו יותר מכל אחיו, גרמה ליוסף שיוגלה מאביו, ואביו הוגלה עמו, וגרם גלוּת אל השבטים, וגרמה אל השכינה שהוגלתה ביניהם. ואע"פ שנגזרה גזירה בברית בין הבתרים, מ"מ הסבה לזה היתה האהבה שאהבו מכל אחיו. שבשביל כתנת פסים שעשה לו יותר מלאחיו, נגרם כל הנ"ל, כמ"ש, ויראו אחיו... וישנאו אותו, ולא יכלו דַּבְּרוֹ לשלום.

חזרה לראש הדף
Site location tree