ותשא אשת אדניו את עיניה
רי) כמה צריך האדם להשמר מחטאיו וללכת בדרך מתוקן, כדי שלא יַשְׂטֶה אותו היצר הרע, שהוא מקטרג עליו כל יום ויום.
ריא) ומשום שהוא מקטרג עליו תמיד, צריך האדם להתגבר עליו, ולעלות עליו במקום מוצק, שהיצר הרע לא יוכל להזיזו ממקומו, כי צריך להיות גבור ממנו, ולהתחבר במקום הגבורה. משום, כאשר האדם מתגבר עליו, הוא אז בצד הגבורה, ומתדבק, בצד ההוא, כדי להתחזק. ומשום שהיצר הרע גבור, צריך האדם להיות גבור ממנו. ועל כן אלו האנשים המתגברים עליו, נקראים גבורי כח, להיותם נמצאים מין עם מינו, שמשום שנתגברו על גבור, נעשו לבחינת גבורה כמוהו. ואלו הם מלאכיו של הקב"ה, הצדיקים, הבאים מצד גבורה הקשה, כדי להתגבר על היצר הרע, ונקראים גבורי כח עושי דברו. ברכו ה' מלאכיו, הצדיקים, כמו יוסף, שנקרא צדיק וגבור, ושמר ברית קודש שנרשם בו.
ריג) ויהי אחר הדברים האלה מהו. מקום זה שהיצר הרע מקטרג שם, היא המדרגה שנקרא, אחר הדברים. מלכות נקראת דברים, שהיא מדרגה אחרונה שבקדושה. ואחריה היצר הרע והקליפות. ע"כ, אחר הדברים, הוא היצר הרע.
משום שיוסף נתן לו מקום שיקטרג עליו. כי אמר היצר הרע, ומה אביו, שהוא מתאבל עליו, ויוסף, הוא מפאר את עצמו ומסלסל בשערו. אז גירה בו הדוב, אשת פוטיפר, וקטרג עליו.
ריד) ויהי אחר הדברים האלה. בזמן שהקב"ה משגיח על העולם לדון אותו, ומוצא רשעים בעולם. כי משום עוונות בני אדם נעצרים שמים וארץ, וחוקיהם אינם נוהגים כראוי.
רטו) אלו שאינם שומרים ברית קדש, גורמים פירוד בין ישראל לאביהם שבשמים. כי כתוב, וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. וכתוב, ועצר את השמים ולא יהיה מטר. שזה, שאינו שומר ברית, הוא כמשתחוה לאל אחר, שמשקר באות ברית קודש.
רטז) כשברית קודש נשמר בעולם כראוי, אז הקב"ה נותן ברכות למעלה, שתהיינה מוּרקוֹת בעולם, כמ"ש, גשם נדבות תניף, גשם נדבות. זהו גשמי רצון, בעת שחפץ הקב"ה בכנסת ישראל, וחפץ להריק לה ברכות. אז, נחלתך וְנִלְאָה אתה כוננתה. נחלתך הוא ישראל, שהם נחלת הקב"ה, כמ"ש, יעקב חבל נחלתו. וְנִלְאָה, זו היא כנסת ישראל, שהיא נִלְאָה בארץ נכריה, שהיא צמאה לשתות ואין לה. ואז היא נִלְאָה. וכאשר ניתנו גשמי רצון, אז אתה כוננתה.
ריח) ועל כן שמים וארץ וכל צבאם, כולם עומדים על ברית הזה, כמ"ש, אם לא בריתי. ומשום זה צריכים להזהר בזה. ומשום זה כתוב, ויהי יוסף יְפה תואר ויפה מראה. ואח"כ כתוב, ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף. כלומר, כיון שלא נשמר, והיה מפאר את עצמו, שהיה מסלסל בשערו, והיה יפה תאר ויפה מראה, ע"כ ותשא אשת אדניו.