ויהי כְּדַבְּרָהּ אל יוסף
רכג) כשאדם רואה, שהרהורים רעים באים אליו, יעסוק בתורה, ואז יעברו ממנו. כשאותו צד הרע בא לפתות את האדם, ימשיך אותו אל התורה, ויפרד ממנו.
רכד) למדנו, כאשר צד הרע הזה עומד לפני הקב"ה להשטין על העולם, על מעשים רעים שעשו, הקב"ה מרחם על העולם, ונותן עצה לבני אדם להנצל ממנו, שלא יוכל לשלוט עליהם, ולא על מעשיהם. ומהו העצה. הוא להשתדל בתורה, וינצלו ממנו, שכתוב, כי נר מצוה ותורה אור. לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה. הרי שהתורה משמרת מפני יצר הרע.
רכה) וזה הוא צד הטומאה, צד האחר, שהוא עומד תמיד לפני הקב"ה להשטין על עונותיהם של בני אדם. ועומד תמיד להשטות למטה את בני אדם. הוא עומד למעלה, כדי להזכיר עוונות בני אדם ולהשטין עליהם על מעשיהם, משום שנִתנו ברשותו. כמו שעשה לאיוב, שאמר הקב"ה אל השטן, הִנוֹ בידך.
רכו) וכן עומד עליהם, להשְׂטִין ולהזכיר עונותיהם בכל מה שעשו. באלו הזמנים שהקב"ה נמצא עליהם בדין, בראש השנה ויום הכפורים, אז הוא עומד להשטין עליהם ולהזכיר עונותיהם. והקב"ה מרחם על ישראל, ונותן להם עצה להנצל ממנו, בשופר ביום ראש השנה, וביום הכפורים, בשעיר המִשתלֵחַ שנותנים לו, כדי שיפרוש מהם ויעסוק באותו חלק שנתנו לו.
רכז) רגליה יורדות מות. ובהאמונה כתוב, דרכיה דרכי נועם. ואלו הם דרכים ושבילים של התורה. וכולם אחד. כלומר, כל הדרכים הן של הטומאה והן של הקדושה, הם אחד: זה שלום, וזה מות, ולגמרי הם בהפכיות זה מזה, שכל דרך ודרך של הטומאה הוא בהפכיות מן הדרך שכנגדו בקדושה.
רכח) אשרי חלקם של ישראל, שהם מתדבקים בהקב"ה כראוי, ונותן להם עצה להנצל מכל צדדים אחרים שבעולם, משום שהם עם קדוש לנחלתו וחלקו. ועל כן נותן להם עצה בכל דבר ודבר. אשרי הם בעולם הזה ובעולם הבא.
רכט) כשצד הרע הזה יורד ומשוטט בעולם, ורואה מעשי בני אדם, שכולם הִטו דרכיהם בעולם, עולה למעלה ומשטין עליהם. ואלמלא שהקב"ה מרחם על מעשי ידיו, לא היו נשארים בעולם.
רל) ויהי כְּדַבְּרָהּ אל יוסף יום יום. כְּדַבְּרָהּ, צד הרע, שעולה ומסטין בכל יום ויום, ואומר לפני הקב"ה. כי יוסף רומז על הקב"ה, כמה רעות, כמה רכילות, כדי לכלות בני העולם.
רלא) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה. ולא שמע אליה, משום שהקב"ה מרחם על העולם. לשכב אצלה, כדי שתקבל ממשלה למשול על העולם, וממשלה אינה מושלת, עד שניתן לה רשות.
לשכב אצלה, זווג. היתכן שהקדושה תזדווג עם הטומאה? ומשיב, כי שפע קבלת הכח מן הקב"ה, שצד הרע מקבל כדי להעניש, נבחן כמו זווג. כי שפע נמשך רק ע"י זווג. וע"כ כתוב, לשכב אצלה, להשפיע לה שפע הממשלה.
רלב) ועוד, לשכב אצלה, הוא כמ"ש, ולאיש אשר ישכב עם טמאה. להיות עמה, לתת לה ממשלה וברכות ועזרה, כי אלמלא העזרה שהיה לה מלמעלה, לא נשאר בעולם אפילו אדם אחד. אבל משום שהקב"ה מרחם על העולם, ונותן עזרה לעולם ע"י הס"א, בשעה שהס"א מושלת בעולם, נשאר העולם על קיומו.
קודם אומר, לשכב אצלה הוא השפעת שפע הממשלה, ונתינת רשות לס"א להעניש. ובזה אומר, שלשכב אצלה סובב על שפע הנהגת העולם, שניתנה לס"א בזמן שהיא מושלת בעולם, כדי שהעולם יתקיים.
רלג) ענין אחד ב' הפירושים. אבל היצה"ר שהולך ומפתה בני אדם, כדי להטות דרכם ולהתדבק בהם, ובכל יום ויום ובכל עת ועת, מטה בני אדם מדרך האמת, כדי לדחותם מדרך החיים, ולהמשיכם לגיהנם.
רלד) אשרי מי שעושה מעשים טובים, ושומר דרכיו ושביליו, כדי שלא יתדבק ביצר הרע, כמ"ש, ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה, שלא שמע מה שהיא אמרה לו בכל יום ויום, כי רוח הטומאה, שהוא יצר הרע, מפתה את האדם בכל יום ויום. לשכב אצלה, תוך הגיהנם, ולהיות נידון שם להיות עמה.
רלה) כשאדם מתדבק בצד ההוא, נמשך אחריה ונטמא עמה בעולם הזה, ונטמא עמה בעולם האחר.
צד הטומאה הוא מנוול, טנופת, צואה ממש. ובצואה זו נידון מי שמטה דרכיו מן התורה. ובו נידונו אלו רשעי עולם, שאין להם אמונה בהקב"ה.
רלו) ויהי כהיום הזה. היום שיצה"ר שולט בעולם, ויורד להשטות בני אדם. זהו היום שאדם בא לשוב בתשובה על עונותיו, או שבא לעסוק בתורה ולעשות מצות התורה, ואז באותו זמן יורד יצר הרע כדי להשטות בני העולם. ולמנוע אותם מתשובה מעסק התורה, ומעשיית המצות.
רלז) ויבא הביתה לעשות מלאכתו. כדי לעסוק בתורה ולעשות מצות התורה, שהוא מלאכתו של האדם בעולם הזה. וכיון שמלאכתו של האדם בעולם הזה, הוא מלאכתו של הקב"ה, העסק בתורה ומצוות, צריך האדם להיות גבור כארי בכל צדדיו, כדי שלא ישלוט עליו הס"א, ולא יוכל לפתותו.
ואין איש. אין איש שיקום לפני היצה"ר, ויעשה עמו מלחמה כראוי.
רלח) דרכו של יצר הרע, כיון שרואה שאין איש עומד לנגדו, ולערוך עמו מלחמה, מיד, ותתפסהו בבגדו לאמר שכבה עמי. ותתפסהו בבגדו. כי כשהיצר הרע שולט על האדם. ראשית מעשיו הוא מתקן ומפאר את בגדיו. מסלסל בשערו, כמ"ש, ותתפסהו בבגדו לאמר, שכבה עמי, התדבק עמי.
רלט) מי שהוא צדיק, מתגבר כנגדו ועושה עמו מלחמה. כמ"ש, ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה, יעזוב אותו ויתגבר לנגדו, וינוס מפניו, כדי להנצל ממנו, שלא ישלוט עליו.
רמ) עתידים לעתיד לבוא הצדיקים לראות את יצר הרע כהר גבוה. ויתמהו ויאמרו, איך יכולנו לכבוש הר גבוה עליון הזה. ועתידים לעתיד לבוא הרשעים לראות את יצר הרע, דק כחוט השערה. ויתמהו ויאמרו, איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הדק כזה. הללו בוכים והללו בוכים. והקב"ה יבער אותו מן העולם, וישחט אותו לעיניהם, ולא ישלוט עוד בעולם, ויראו צדיקים וישמחו. כמ"ש, אך צדיקים יודו לשמך.