אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת שמיני / זאת החיה

זאת החיה

צח) וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם, זאת החיה אשר תאכלו. כתוב כאן אהרן, משום שהוא עומד תמיד להבדיל בין הטמא ובין הטהור. כי אהרן חסד, והארת חכמה חיה. וכל ההבדל בין חיה הטמאה והטהורה הוא רק בחסד לבד. כי הטמאים נאחזים בקו שמאל, הנפרד מימין, חכמה בלי חסדים, שממנו נמשכים אז כל החשכות וכל הדינים. והטהורים נאחזים בקו שמאל הכלול בימין, שהחכמה מלובשת בחסד, שממנו נמשך כל הברכות וכל הקדושות. והכתוב, זאת החיה, הארת החכמה, שנקרא אור החיה, אשר ההבדל בין חיה טהורה לטמאה הוא רק בחסד, בחינת אהרן, ע"כ, נאמרה פרשה זו אל משה ואל אהרן.

צט) מי האיש החפץ חיים, חיים נקראים עולם הבא, בינה, ששם שרוים חיים. עץ חיים הוא אילן, ז"א, מאלו החיים, אור הבינה, אילן שניטע באלו החיים. וע"ז, מי האיש החפץ חיים, כתוב.

ק) אוהב ימים לראות טוב. ימים הם שם המלך הקדוש. המלכות נקראת שם, נאחזת בימים העליונים, חג"ת נה"י דז"א, ומקבלת אותם. ועליהם נאמר, אוהב ימים. שהם נקראים, כימי השמים על הארץ, ימי השמים חג"ת נה"י דז"א. המקובלים למלכות הנקראת ארץ. ומי שרוצה חיים שלמעלה, שיהיה לו חלק בהם, שהם אור הבינה, המקובל בעץ חיים, ז"א. ומי שרוצה ימים עליונים, חג"ת נה"י דז"א, המקובלים במלכות, להדבק בהם ולאהוב אותם, ישמור פיו מכל דבר, ישמור פיו ולשונו, ישמור פיו ממאכל וממשתה, המטמא את הנפש, ומרחיק האדם מאלו החיים דבינה שבז"א, הנקרא לשון, ומאלו הימים דז"א, שבמלכות, הנקראת פה. וישמור לשונו מדברי לשון הרע, שלא יטמא בהם, ויתרחק מהם, ולא יהיה לו חלק בהם.

קא) המלכות נקראת פה וז"א נקרא לשון. לא יפגום אדם פיו ולשונו, משום שהוא פוגם בפה ולשון העליונים. וכל שכן לטמא נפשו וגופו כולו, משום שנטמא בעולם האחר למעלה.

קב) זאת החיה... מכל הבהמה. אמר הקב"ה, בכל זמן שישראל שומרים נפשם וגופם שלא לטמא אותם, ודאי זאת החיה אשר תאכלו, שיהיו נמצאים בקדושה עליונה להתדבק בשמי, מלכות, הנקראת זאת, ונקראת החיה. ע"י בחירת בהמה ההיא, שבחרתי לכם אשר תאכלו, לא תטמאו בהם, ותהיו דבקים בשמי, במלכות, זאת החיה. פירוש, תהיו דבקים במלכות, הנקראת זאת החיה, אשר תאכלו מכל הבהמה, כאשר תאכלו בהמה טהורה שבחרתי לכם.

קג) וכל זמן שאינם שומרים עצמם וגופם ממאכל ומשתה, יתדבקו במקום אחר הטמא, להטמא בהם. ומשום זה כתוב, זאת החיה אשר תאכלו מכל, שהוא סוד השם הקדוש להתדבק בו. מכל רומז על היסוד, שנקרא כל, שממנו סוד הדבקות בשמו. כמ"ש, כי כל בשמים ובארץ, שהיסוד מחבר ז"א ומלכות, הנקראים שמים וארץ. מכל הבהמה אשר על הארץ. פירושו, אשר האכילה של הבהמה תהיה נמצאת בטהרה, ולא תטמא אתכם. אז יהיה לכם חלק בשמי, שנקרא כל, להתדבק בו.

קד) זאת החיה אשר תאכלו. בפרעה כתוב, בזאת תדע כי אני ה'. זאת, מלכות, כנגדך, להפרע ממך. זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה. הרי זאת, כנגדכם להפרע מכם אם תטמאו נפשכם. שמלכות ביחוד תענוש אותם, משום שהנפשות של בני אדם באות ממנה. כי הנפש נמשכת ממלכות, והרוח מז"א. ואם אתם תטמאו לאותה הנפש שהיא שלה, הרי זאת, המלכות, לנגדכם. אם לטוב, היא עומדת לכם, שתדבקו בה ותהיה לכם כל טוב. ואם לרע, היא עומדת לכם, שתענוש אתכם.

קה) זאת החיה, אשר תאכלו מכל הבהמה. מכל אלו הנאחזים בצד הטהור, מותר לכם לאכול. וכל אלו, שאינם באים מצד הזה, אסור לכם לאכול. משום שיש בהמות הבאות מצד הטהור, ויש הבאות מהצד האחר הטמא. והסימן שלהם הוא שכתוב, כל מפרסת פרסה. וכולם רשומים, והכתוב רושם אותם כולם. ומשום זה, כל מי שאוכל מאלו הבאים מצד זה הטמא, נטמא בהם, ומטמא את נפשו הבאה מצד הטהור.

קו) כלל הכל הוא, כי כמו שיש עשר ספירות האמונה למעלה, כך יש עשר ספירות דכשפים הטמאים למטה, וכל מה שיש בארץ, מהם אחוזים בצד זה, ומהם אחוזים בצד האחר. והתיר לנו הכתוב אותם בעלי חיים, הנאחזים בצד עשר ספירות הקדושה, ואסר לנו כל בעלי חיים, הנאחזים בצד עשר ספירות הטומאה.

קז) עז הזו ששורה עליה רוח הטומאה, ומותר לנו לאוכלה? אינו כן. כי אם רוח הטומאה היה שורה בה, היה אסור לנו לאכול אותה, אלא רוחות הטומאה עוברים בתוכן, ונראים כנגדן, אבל אינם שורים לשכון בהן, כי כשהם באים לשרות בהן, רוח אחר, מצד הטהור, עובר עליהן, ורוחות הטומאה נפרדים מהן. וע"כ הם רק נראים כנגדן, לקטרג מתוכן על בני אדם, ואינם שולטים בהן עצמן, ועל כן מותר לנו לאכלן.

קח) כיון שבאים רוחות הטומאה, לשלוט בהן, עובר רוח אחד מצד הטהור, והם נושאים עיניהם ורואים הרשימות שלהן שמצד הטהור, ונפרדים מהן, אבל עוד נראים לפניהם. וע"כ אינן אסורות לנו לאוכלן.

קט) בין בבהמות, בין בחיות, בין בעופות, ובין בדגת הים, בכולם נראים ימין ושמאל. וכל מי שבא מצד הימין, מותר לנו לאכול, וכל אלו שבאים מצד השמאל, כולם אסור לנו לאכול. משום שמדרגת כולם היא בטומאה, וכולם טמאים, ורוח הטומאה שורה בהם, ושוכן בהם. ועל כן רוח הקדוש של ישראל לא יתערב בהם, ולא יטמא בהם, כדי שישראל ימצאו קדושים, ויהיו ניכרים למעלה ולמטה. אשרי חלקם של ישראל, שהמלך הקדוש רצה בהם, ורצה לטהרם ולקדשם על הכל, משום שאחוזים בו.

קי) ישראל אשר בך אתפאר. ואם הקב"ה מתפאר בהם בישראל, איך יבואו להטמא ולהתדבק בצד הטומאה? וע"כ כתוב, והתקדשתם, והייתם קדושים, כי קדוש אני, ולא תשקצו את נפשותיכם. מי שהוא בצלמו של המלך, אינו צריך להפרד מדרכיו של המלך. ומשום זה רשם הקב"ה לישראל כל אלו שבאים מצד הזה, וכל אלו שבאים מצד האחר. אשרי חלקם של ישראל שכתוב בהם, כל רואיהם יכירום, כי הם זרע ברך ה'.

קיא) כל מי שאוכל מאלו מאכלות האסורים, מתדבק בצד האחר, ומתעב נפשו וגופו, ורוח הטומאה שורה עליו, ומראה עצמו שאין לו חלק באל העליון, ואינו בא מן הצד שלו, ואינו דבוק בו. אם יוצא כך מעולם הזה, נאחזים בו כל אלו האחוזים בצד הטומאה, ומטמאים אותו, ודנים אותו, כאדם שמתועב מאדונו, מתועב בעולם הזה, ומתועב בעולם הבא.

חזרה לראש הדף
Site location tree