והנה בן לשרה
קמא) והנה בן לשרה אשתך. לא כתוב והנה בן לך. כדי שלא יחשוב שמִן הגר יהיה כבתחילה. בן יכבד אב ועבד אדוניו, בן יכבד אב, זה יצחק לאברהם.
קמב) כיבד אותו בשעה שעקד אותו על המזבח ורצה להקריבו לקרבן. ויצחק היה אז בן ל"ז שנים, ואברהם היה זקן, שאילו היה בועט בו ברגל אחד לא היה יכול לעמוד מפניו, והוא כיבד את אביו, ואביו עקד אותו כמו כבשה אחת, ולא עמד כנגדו כדי לעשות רצון אביו.
קמג) ועֶבד אדוניו זהו אליעזר לאברהם. כאשר שלח את אליעזר לחרן, ועשה שם כל רצונו של אברהם וכיבד אותו כמ"ש, וה' ברך את אדוני. וכתוב, ויאמר עבד אברהם אנכי, כדי לכבד את אברהם.
קמד) שהרי בן אדם המביא כסף וזהב ואבנים יקרות וגמלים, ובעצמו הוא כראוי ויפה מראה, לא אמר שהוא אוהבו של אברהם או קרוב שלו, אלא אמר, עבד אברהם אנכי, כדי להעלות שבחו של אברהם ולכבד אותו בעיניהם.
קמה) ועל כן כתוב, בן יכבד אב ועבד אדוניו. ואתם ישראל, בָני, חרפה הוא בעיניכם לומר שאני אביכם או שאתם עָבדי. ואם אב אני, איה כבודי? משום זה כתוב, והנה בן זה הוא בן ודאי, ולא ישמעאל, זה הוא בן המכבד לאביו כראוי.
קמו) והנה בן לשרה אשתך, בן לשרה, כי בשבילו מתה, מסיבה ששמעה על עקדתו. ובשבילו הייתה נפשה כואבת עד שהולידה אותו. והנה בן לשרה, היינו להתעלות בשבילו בעת שהקב"ה יושב בדין על העולם, כי אז, וה' פקד את שרה, כי בראש השנה נולד יצחק. הרי שזכר את שרה בשביל יצחק ועל כן הוא בן לשרה. פירוש אחר, והנה בן לשרה, כי הנקבה לוקחת הבן מן הזכר. ונמצא הבן אצל הנקבה וע"כ אומר והנה בן לשרה.
קמז) ושרה שומעת. היינו מה שאמר פתח האוהל שזה הוא מדרגה תחתונה, פתח האמונה, השכינה. כתוב והוא אחריו, היינו שמדרגה העליונה, הקב"ה הודה לו, מיום ששרה הייתה בעולם לא שמעה דבר מהקב"ה זולת בשעה ההיא.
קמח) פירוש אחר: שרה הייתה יושבת פתח האוהל כדי לשמוע מה שמדברים, והיא שמעה דבר בשורה זו שנתבשר בה אברהם. וע"כ אומר, ושרה שומעת פתח האוהל. והוא אחריו, היינו שאברהם היה יושב מאחוריה של השכינה.
קמט) ואברהם ושרה זקנים באים בימים. באים בימים, שבאו בשיעור הימים שהיו ראויים להם אז. לאחד מאה שנים ולאחד תשעים שנה, ובאו בימים, בשיעור ימים כראוי להיות. באים בימים, כי בא היום, שהעריב היום לבוא, כי נִשלם, אף כאן, באים בימים, היינו, שנשלמו ימיהם.
קנ) ובאותה שעה ראתה את עצמה בעדנה אחרת, שחזר אליה אורַח כנשים. ועל כן אמרה, ואדוני זקן, כי הוא אינו ראוי להוליד משום שהוא זקן, ולא אמרה על עצמה ואני זקנתי.
קנא) נודע בשערים בעלה. הקב"ה נתעלה בִיְקָרו, כי הוא גנוז וסתום בהעלאה גדולה, לא יש בעולם. ולא היה מיום שנברא העולם מי שיוכל לעמוד על החכמה שלו. ועל כן לא יוכל מי לעמוד על חכמתו, משום שהוא גנוז וסתום ונעלה למעלה למעלה. וכל העליונים ותחתונים אינם יכולים להשיגו, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. התחתונים אומרים שהשכינה היא למעלה. שכתוב, על השמיים כבודו. והעליונים אומרים, שהשכינה היא למטה. שכתוב, על כל הארץ כבודך. עד שכל העליונים והתחתונים אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו, משום שלא נודע ולא היה מי שיכול לעמוד בו. ואתה תאמר, נודע בשערים בעלה.
קנג) נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה שהוא נודע ומושג לפי מה שכל אחד משעֵר בליבו כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשעֵר בליבו כן נודע בליבו. ומשום זה כתוב, נודע בשערים, באלו השיעורים שכל אחד משעֵר בליבו. אבל שיהיה נודע כראוי, אין מי שיוכל להשיג ולדעת אותו.
קנד) נודע בשערים בעלה. מהו שערים? כמ"ש, שאו שערים ראשיכם. ומכוח אלו השערים שהם מדרגות עליונות, בכוחם נודע הקב"ה, ואם לא היו אלו השערים לא היו יכולים להשיג בו.
קנה) אין מי שיוכל לדעת נשמתו של אדם, אלא מכוח אלו אברי הגוף ואלו המדרגות של אברי הגוף המגלות פעולות הנשמה, משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת, נודעת ע"י אברי הגוף, ואינה נודעת ממהותה עצמה. כך הקב"ה נודע ואינו נודע, משום שהוא נשמה לנשמה רוח לרוח, גנוז ונעלם מכל. אבל להזוכה באלו השערים, המדרגות העליונות שהם פתחים לנשמה, נודע לו הקב"ה. ונמצא שנודע ע"י מדרגות העליונות שהם פעולותיו, ואינו נודע מצד מהותו עצמו.
קנו) יש פתח לפתח ומדרגה למדרגה, ומהם נודע כבודו של הקב"ה פתח האוהל זה פתח של צדק. המלכות, כמ"ש, פתחו לי שערי צדק. זהו פתח הראשון לכנוס בו בהשגה. ובפתח הזה נראים כל שאר פתחים העליונים. מי שזכה לפתח הזה, זכה להשיג אותו ואת כל שאר הפתחים עימו, משום שכולם שורים עליו.
קנז) ועתה שפתח התחתון הנקרא פתח האוהל, ופתח דצדק, לא נודע, משום שישראל בגלות, כל הפתחים נסתלקו ממנו ואינם יכולים לדעת ולהשיג. אבל בזמן שיצאו ישראל מן הגלות, עתידים כל המדרגות העליונות לשרות על פתח דצדק כרואי.
קנח) ואז ידעו העולם חכמה עליונה היקרה מה שלא ידעו מקודם לכן. שכתוב, ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה. כולם עתידים לשרות על פתח זה התחתון, שהוא פתח האוהל, המלכות. וכולם עתידים לשרות על מלך המשיח כדי לדון העולם, שכתוב, ושפט בצדק דלים.