אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויחי. חלק א' / ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף

ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף

כה) ויקרבו ימי ישראל למות. רָאה צרה הזו של הגלות, שתִקרֶה לבניו, וקרבה לנפשו, ותקצר נפשו למות. והוא לא נשאר חי, כשירד ממדרגותיו בשביל חטאיהם של ישראל, ולא ירד ישראל, ז"א, עימהם בגלות, כמו השכינה שירדה עימהם בגלות. אשרי חלקם של ישראל, כי אם לא ירד עימהם ז"א בגלות, היו נשארים בין העמים, ולא יכלו לצאת מהם. וכתוב, מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, הֲקָצוֹר קָצְרה ידי מפדות. ואין עונה, זה ישראל, ז"א. באתי ואין איש, זה השכינה, הֲקָצוֹר קָצְרה. הרי שגם ז"א ירד עימהם בגלות.

אלא הקב"ה נתן חלק לישראל, שלא ישלוט שר אחר בהם, וע"כ נמצא עימהם בגלות. וכן כשירדו לגלות, השכינה עימהם. אבל ז"א רחוק מהשכינה. שבאמת נמצא גם ז"א עם ישראל בגלות. וכן השכינה. אבל הוא רחוק מהשכינה ואין ביניהם זיווג. וע"כ אמר מקודם, שז"א לא ירד לגלות.

חזרה לראש הדף
Site location tree