ויהי קולות וברקים
רצ) ויהי קולֹת וברקים. קולת כתוב חסר ו' של סימן הרבים, מורה על שני קולות שחזרו לאחד, זה יוצא מזה, רוח ממים, ומים מרוח, שניים שהם אחד, ואחד שהוא שניים. וע"כ כתוב קולת חסר ו'.
כעין קול הגשמי, שהוא מורכב מרוח ומים, כן קול הרוחני מורכב ממים קו ימין, ומרוח קו אמצעי. וברוח ומים אלו יש שתי בחינות:
א.בג' קווים דבינה, ששם קו אמצעי, רוח, תולדה מקו הימין, מים. כלומר, רוח ממים.
ב. בג' קווים דז"א, כשהתפשט קו אמצעי מבינה לז"א, אחד זוכה בשלושתם, נמצא בו שקו אמצעי הוא שורש וסיבה לב' קווים ימין ושמאל. ונמצא שהמים, קו ימין, כמו תולדה מהרוח קו אמצעי. כלומר, מים מרוח.
מצד אחד אפשר לומר, ששתי בחינות אלו הן אחת, כי לא נמשך לז"א אלא מה שיש בבינה. ומצד השני אפשר לומר, שהן שניים, כי קול אחד בבינה, וקול השני הוא בז"א. ולכן אומר, שניים שהם אחד, ואחד שהוא שניים. וע"כ כתוב, קולת, חסר ו', סימן הרבים.
רצא) קולת, הוא אחד, והוא קול גדול וחזק שאינו נפסק לעולם ההוא, שכתוב בו, קול גדול ולא יָסף, הרוח שבאו"א עילאין, שאין הי' יוצאת מאויר שלהם, וקומת רוח שבהם נשאר קיים לעולם בלי שינוי. ורוח הזה מאיר גם בזו"ן הגדולים. כי שאר הקולות נפסקים, ואז דינים מתעוררים בעולם. וקול הזה, שכולל שאר הקולות, אינו נפסק לעולם, ואינו עובר מקיום השלם והכוח שלו. קול הזה הוא קול הקולות, הכולל כל שאר הקולות.
בארבע תקופות השנה מתעורר שליטת קו השמאל, ואז תכף נפסק הקול, קומת החסדים, ודינים שולטים בעולם. וזהו רק בקול של ישסו"ת ושל ז"א. אבל בקול של או"א אין השמאל שולט להפסיקו, והחסדים אינם פוסקים מהם לעולם. וקול הזה כולל כל הקולות שלמטה ממנו.
רצב) אין קול אלא מצד רוח מים ואש, שהם ג' קווים. והכול עושה הקול, קו האמצעי. ועל ידו נכללים הקווים זה בזה ונעשו לאחד. וע"כ כתוב, קולת, חסר ו' של סימן הרבים. וברקים, כתוב, ברקים למטר עשה, שברקים פירושו אש המחובר במים, כמו ברקים במטר. ששלהבת הברק במטר, מורה קשר של רחמים באהבה שאינה מצויה.
רצג) בצד הגבורה ניתנה התורה. א"כ, התורה היא בצד שמאל. וחזרה לימין, כמ"ש, מימינו אש דת לָמוֹ. שמאל נכלל בימין. וכתוב, ימינך ה' נֶאדָרי בכוח. ימין נכלל בשמאל. הרי שגבורה, שמאל, נכללה בימין.
רצד) וענן כבד על ההר. ענן חזק השקוע במקומו מחמת הכובד שלו, ואינו נוסע ממקום למקום כשאר עננים. וקול שופר חזק מאוד. כי מתוך שהענן היה חזק, יצא קול, כדי לשברו.
רצה) שלושה מיני חושך היו, שכתוב, חושך ענן וערפל. וקול השופר, פנימי מכולם.