שבע ברכות הכלה
תשפח) ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים. הקרשים שבכאן הם השרפים. אלו השרפים, המכונים קרשים, עומדים בתיקון הכלה, השכינה, ומסבבים סביב החופה, שהיא המכסה שממעל הקרשים, שתשרה בחופה רוח עליון, ז"א. כעין זה כלה למטה, צריכים לתקן חופה לכיסוי בתיקון לכלה האחרת, השכינה, הבאה לשרות בשמחה על כלה התחתונה.
תשפט) משום כבודה של כלה העליונה, צריכים לעשות חופה נאה בכל תיקוני היופי, לזמן את כלה העליונה, השכינה, לחופה הזו. כי כמו שבכל מילה של ברית למטה, צריכים לתקן כיסא שנייה ביופי, לבעל הקנאה של אות ברית שבא שמה, אליהו, אף כאן בכל חופה צריכים תיקונים של יופי למכסה על החופה, לכבוד כלה, שהיא השכינה.
תשצ) כי הכלה התחתונה, כעין הכלה העליונה עומדת. התחתונה מתעלה בשבע ברכות, והעליונה מתעלה בשבע ברכות. וע"כ אסור לשמש בה עד שנכללה באלו שבע הברכות, כעין העליונה.
תשצא) שבע הברכות יורשת הכלה, השכינה, מרוח העליון, ז"א, מקום שכל הברכות נמשכות משם. שש ברכות, חג"ת נה"י דז"א, שהכלה מתברכת מהם, ואיך אתה אומר שהם שבע?
אלא השביעית מקיימת הכול, כי ברכה השביעית כנגד הבינה.
תשצב) רוב הברכות הן על היין, שהיין המשמח את הכול, על יין השמור בענביו. קו שמאל שבבינה נקרא יין, ע"ש הארת החכמה שבו. ומתוך שמאיר רק מלמטה למעלה, נבחן כמו שמאיר בתוך הענבים, והענבים אינם נסחטים, ואין יוצא מהם כלום למטה, שהיין שמור בענביו. כי סחיטת הענבים פירושו, שמושכים החכמה מלמעלה למטה, שזה החטא דעצה"ד, שעצה"ד גפן היה. ומשום זה, ברכה הראשונה של שבע ברכות, בורא פרי הגפן. כי יין עושה פירות, בין למעלה בבינה, ובין למטה במלכות. גפן, מלכות, מקבל הכול ומוציא פירות לעולם, כי מיין שמקבלת, נקראת המלכות חכמה תתאה, ומטרם שמקבלת חכמה, אינה ראויה להולדה. והתעוררות השמחה, תחילת הזיווג דז"א ומלכות, הוא שמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי, ואח"כ, וימינו תחבקני. ועה"ח ההוא, ז"א, עושה פירות ותולדות בהתעוררות של השמאל, כי מטרם שמקבל חכמה משמאל דבינה, אינו ראוי להוליד. וע"כ זו ברכה הראשונה לכולן.
תשצג) ברכה השנייה, שהכול ברא לכבודו, ברית הקדוש, יסוד דז"א, שנקרא כל, שמחת החיבור, המקבל כל הברכות מימין, חסד, לעשות פירות בגפן, המלכות, הנקראת כבודו. כי מתחילה יורד פרי מלמעלה מבינה, דרך האיברים, הספירות דז"א, ונמשך לברית הקדוש, יסוד, שתמשיך לגפן, מלכות. וזהו מצד ימין, חסד, כי אין פירות נמצאים אלא בימין. השמאל מעורר הולדת הפירות, והימין עושה הפירות. פירות הן נשמות הצדיקים.
תשצד) אח"כ נכלל השמאל בימין והימין בשמאל, כדי להיות אדם, שהוא קו האמצעי, ת"ת. ומשום זה ברכה השלישית היא, יוצר האדם. ע"כ יעקב, עמוד האמצעי, צורת אדם היה. כי צורת אדם מורה על קו האמצעי. שימין ושמאל כלולים בו.
תשצה) ברכה רביעית, אשר יצר, היא עמוד אחד של ירך הימין, נצח. ברכה חמישית, שׂושׂ תשׂישׂ ותגל העקרה, היא עקרת הבית, המלכות, בשמחת קיבוץ ואסיפת בניה לתוכה מארבע רוחות העולם. וזהו ירך האחרת, נצח, שהתחבר בירך השמאל, הוד, ללכת לכל הצדדים ולקבץ קיבוץ הבנים ולהכניסם בין הברכיים, שהם נו"ה.
תשצו) ובאלו השניים, נו"ה, שהנביאים שורים ביניהם, ומקבלים מהם נבואתם, הם שמחת עקרת הבית, המלכות, משום ששתי ערבות, נו"ה, אינן עושות תולדות ופירות, וקיבוץ הבנים אליהם הם הפירות ותולדות שלהם. שהם מביאים לעקרת הבית, המלכות. וקיבוץ הבנים אינו מתעורר זולת בנביאים, נו"ה. וע"כ ברכת שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה, היא בהוד.
תשצז) ברכה השישית, שמח תשמח רֵעים האהובים, מקום שרצון ושמחה ואחווה נמצאים בו, שזה עמוד של כל העולם, שנקרא צדיק, יסוד. וצדיק וצדק, יסוד ומלכות, רעים ואהובים, שאינם סרים זה מזה. כי ברכה זו כוללת ג"כ מלכות, וע"כ אומר רעים האהובים. עד כאן הן שש ברכות שהכלה מתברכת מהן.
תשצח) ברכה השביעית מקיימת הכול, ומתברכים הכול, שהיא בינה, מקור כל המוחין. כלל עשרה מאמרות, ע"ס, משום שזו כוללת למעלה ולמטה, ג"ר וז"ת. וע"כ כלול בה עשרה מיני שמחה: ששון, שמחה, חתן, וכלה, גילה, דיצה, אהבה, ואחווה, שלום ורעות. כדי שתהיה הכלה שלמות הכול.
תשצט) אשרי הם ישראל שזוכים למטה כעין של מעלה. עליהם כתוב, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וכל בניך למודי ה'.
תתג) אמר רבי שמעון, ודאי שהקב"ה מעורר בעולם בשנה הזו לימים מועטים, גלגול גדול, מלחמות גדולות, למלכי הארץ, אלו באלו. ודאי בעוד שהם צוררים אלו באלו, יהיו ישראל ברווחה.
תתד) אמר אותו ילד, והרי ביום הזה התחיל התעוררות זו, שהרי ביום הזה דם רב נשפך בעולם. אמר לו רבי חייא, מאין יודע זה ילד הזה? אמר רבי שמעון, לפעמים נופל נבואה בפיהם של ילדים ומתנבאים יותר מנביא.
תתה) אמר אותו הילד, האם פלא הוא שתהיה נבואה לילדים, והרי מקרא שלם הוא, שכתוב, וכל בניך למודי ה'. הם ודאי למודי ה'. נו"ה הנקראים למודי ה', שהנבואה יוצאת מהם. משא"כ לכל העולם אלא לישראל לבד, שכתוב בהם, וכל בניך למודי ה'. ומשום זה יוצאת מהם נבואה.