"מה יפו פעמיך בנעלים" (זהר חקת). נעל, היא על רגלו של אדם. יש כאן להבחין ענין רגלים וענין נעלים. בגשמיות, הנעלים הן השומרות על הרגלים שלא יזוקו. אחרת, היינו אם אין נעלים על הרגלים, שדורכין על הארץ, יש לפעמים דברים המזיקין, ועל ידי זה ניזוק האדם.
בדרך העבודה, נקרא רגלים בחינת מרגלים, שהולכים לרגל את ארץ הקדושה, אם כדאי לתת עבודה ויגיעה, בכדי ליכנס אל ארץ הקדושה. והיות והרגלים באות במגע עם חיצונים, היינו עם דיעות חיצוניות, שמרחיקיםאת האדם מלהכנס לעבדות ה', אז התיקון הוא "נעלים", מלשון "מנעל", שהוא סוגר את המחשבות והרצונות, מה שהמרגלים מביאים לו.
ונעל הזה, נקרא אמונה למעלה מהדעת, שאומר "עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". ואז נאמר, "מה יפו פעמיך בנעלים", היינו שאם אין רגלים, לא שייך לומר שנועל נעלים, אלא צריכים את שתיהן, רגלים ונעלים, אז נקרא זה יופי.