www.kab.co.il

השריפות באמזונס

כבר שלושה שבועות שיערות האמזונס בברזיל עולים באש – כשכל דקה נשרף שטח בגודל של שלושה מגרשי כדורגל. אבל לפני שמתמקדים באש המשתוללת ביערות הגשם בדרום אמריקה, כדאי שנזכור שאנחנו חיים על פני כדור אחד. עגול, אינטגרלי, משותף.

לא רק האמזונס, אלא גם יערות הגשם במרכז אפריקה עולים באש, גם מיליארדי פיסות הפלסטיק ממלאים את האוקיינוסים, גם שיאי החום באוקיינוס הארקטי, גם זיהום האוויר החריג, והרשימה אינסופית. המערכת האקולוגית כולה היא אינטגרלית, ומשבר האקלים שפוקד אותנו בעת הנוכחית נובע מפעילות האדם בלבד. לא כתוצאה ממעשיו בידיים או ברגליים ולא כתוצאה ממזון כזה או אחר שהוא מכניס לפיו, אלא ביחס שלו לעולם. כי כמו שאמרו חכמים, "האדם הוא עולם קטן, העולם הוא אדם גדול, ומה שיש בזה יש בזה" (אבות דרבי נתן, פרק ל"א). לכן, התרופה לטיפול בתופעות הגלובליות מתחיל ביחס בין אדם לזולתו, עוד לפני שפונים לטיפול לא יעיל בעולם הגדול.
השריפות באמזונס: שיקוף לאש המשתוללת בין בני האדם

לפי חכמת הקבלה, האדם מסתכם באוסף רצונות שחותרים להתמלא בהנאה ותענוג. רצון האדם גדל ללא הרף ושואף להעצים את כל הטוב לעצמו. כאשר הטוב שלו מגיע על חשבון האחר, טבע האדם הופך לאגואיסטי והבלאגן מתחיל.

השריפות באמזונס מעניקות לאנושות שיעור מאלף ביחסים בין בני אדם: מצד אחד מתגלה עד כמה אנחנו תלויים זה בזה, שכן האמזונס נחשבים ל"ריאות של כדור הארץ" – מפעל ענק המייצר עשרים אחוז מהחמצן שאנו צורכים; מצד שני, האגו שלנו מוליך אותנו לנצל את הזולת ומפתח בנו חוסר אכפתיות כלפי האחר. הסתירה בין השניים מולידה משבר. בכל תחום. הפעם המיקוד הוא אקולוגי, בדגש על השריפות באמזונס.

מהשיעור הזה עלינו לצאת עם מודעות לטבע הגלובלי המקושר ולטבע האגואיסטי הלא-מקושר שלנו, וליחסי הגומלין ביניהם. הלקח חד-משמעי: אנחנו חיים במערכת אינטגרלית מוחלטת, שרק תלך ותיראה לעינינו כיותר ויותר מקושרת, לכן עלינו להיות מותאמים לחוקי הטבע. תחילה בינינו, כי קשרים טובים בין בני אדם משפיעים על הקשרים בין כל חלקי הטבע.

את הקשרים האלה בין בני האדם מחלקת חכמת הקבלה לארבע דרגות המכונות: דומם, צומח, חי ומְדַבֵּר. כל דרגה מסמלת רמת אגואיזם שונה, כלומר פירוד גדול יותר בין בני אדם – המוביל לפירוד בין חלקי הטבע וכתוצאה מכך לזעזועים במערכת האקלים העולמי.

לשנוא את האחר בלי שום סיבה וגם בלי שום ניסיון לבלום את היחס השלילי זהו אגו בסיסי ברמת הדומם, והוא עלול לדוגמה לעורר הרי געש רדומים לפרוץ. לרצות להזיק לאחר מבלי לעצור זהו אגו ברמת הצומח, והוא עלול לדוגמה לגרום לשרפת יערות. לצאת למלחמות ולמאבקים של ממש זהו אגו ברמת החי, והוא עלול לדוגמה לגרום להכחדת דבורים ולהתפרצות מחודשת של חרקים שיכלו את התבואה או יגרמו למגפות שונות.

כמובן שהדוגמאות באות להמחיש את האינטגרציה בין בני האדם לבין היקום כולו וכלום אינו מדיד בחושים שלנו. התהליך מסועף עוד יותר ממה שנדמה. אבל השריפות באמזונס הן ביטוי לקרע אנושי, כלומר אגו ברמה מסוימת. אם הקרע יתרחב הוא עלול להקרין לכלל המערכת ולגרום לפינוי עשרים וחמישה אחוז משטח היערות. אז יופר האיזון האקולוגי, יתווסף פחמן דו-חמצני לאטמוספירה שיהפוך את האוקיינוס חומצי ויפגע קשות בדגה, הקרקע תהפוך להיות לא פורייה, היער עלול להפוך מדברי ומיליוני דרום-אמריקאים יהפכו פליטי אקלים וינדדו צפונה למדינות אחרות.

לכן, כל עוד הטבע האגואיסטי נשאר ללא רסן ופיקוח, ואף מדינה לא באמת דואגת לאיזון האקולוגי העולמי, אלא עושה לביתה בלבד, אין כל סיבה לבוא בטענות לנשיא ברזיל בולסונרו שדוחה את הסיוע הכלכלי של מנהיגי G7, בראשם עמנואל מקרון. בולסונרו מבין היטב שהמערב רוצה לעזור לו כדי לנצל את משאבי הטבע שלו, כצפוי ממנהיגים בעלי אינטרסים שמתפארים בוועידות עולמיות עד כמה הם אכפתיים וצודקים. ההמלצה שלי לנשיא ברזיל היא לדרוש לפחות עשרים מיליון דולר בחודש תמורת החמצן של העולם. אולי בכך התלות ההדדית תתבהר, לחץ הציבור יגבר והשאלות על טבע האדם ביחס לטבע העולם יהיו בוערות יותר מהיערות.

כי גם אם נפעיל לחץ על הפוליטיקאים, גם אם נתרום הון לארגונים הנלחמים בבירוא יערות, גם אם נצמצם את צריכת הבשר ונפסיק לייבא בשר מברזיל – אחרי הכול ניאלץ לחזק את הקשרים בינינו על פני האגו שמתגלה באכזריות שלו, ונהיה מוכרחים ליצור מחדש קשרים טובים בין בני אדם.

איך? בעזרת חכמת הקבלה העתיקה.

אגב, טוב ויפה שישראל שולחת סיוע לכיבוי האש ביערות הגשם הבוערים בברזיל. אבל טוב עוד יותר לו ישראל תשגר לעולם הסבר נרחב על שיטת החיבור בין בני אדם שברשותה, חכמת הקבלה. זה ייעודה של ישראל בקרב האומות, וזה הפתרון היסודי שיביא לאיזון הטבע הגלובלי ולשיקום היערות.

Skip to content